סוגיית אזמרה להלכה ולמעשה!
-
האם אזמרה לחפש נקודות טובות זה רק ליהודים האלו שחיים בדור שלנו, או גם ליהודים האלו שכבר נפטרו בכל הדורות?
היינו באם אני נזכר מיהודי אחד שכבר נפטר וידוע לי עליו עליו מה שידוע לי עליו, האם יש עניין מצד תורת אזמרה (לא מצד שאר ענייניפ המובאים בספרי חסידות) לחפש בו דווקא טוב ולדון את נשמתו לטוב, ובכך אני מטיב לו, או שאזמרה זה רק לאלו שעדיין בעלי בחירה שעל ידי שמסתכלים בהם טוב "יוכל לשוב בתשובה" כמובא בתורה שזה יותר שייך לאחד שחי כיום?@וועלן-וועלן לכאורה זה מדויק בלשון רבנו שם שכתב 'כי ע"י שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו לכף זכות, עי"ז מוצאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות'. ואף שקודם לכן כותב רבנו שעי"ז יכול לשוב בתשובה. נראה מהתנסחות התורה. שבבעל בחירה מה שאתה מכניס אותו לכף זכות יועיל לו בכח הבחירה שלו לשוב בתשובה. ואילו לאלו שכבר אינם בעלי בחירה עדין אתה מוציא אותו מכף חובה לכף זכות.
ולכאורה זוהי עבודת הצדיקים עם הנפטרים למצוא בהם את הנקודה טובה ולתקנם. ואף שאין אתנו יודע פעולת הצדיקים אך בתמימות ופשיטות ודאי שמועיל לנפטרים.
ויתכן מאד שיש לנו עבודה גדולה לדון את אדם הראשון לכף זכות ובזה אנו מתקנים את עצמנו את חלקנו באותו חטא, וכן בשאר הדורות וכו'. -
בשעה טובה ומוצלחת נפתח בירור חדש על סוגיה מאד חשובה בחסידות ברסלב והיא אזמרה. סוגיה שיכולה לפתור דברים מאד חשובים בחיים. אפתח בחידוש אזמרה שיצא לי לא מזמן. ר' שמעון בר יוחאי ברח למערה בגלל הגזירה שנגזירה עליו ממלכות רומי. ר' שמעון ישב במערה 12 שנה, אחרי 12 שנה הוא ראה אדם שמתעסק בעסקי העולם, ואז אמר מה לו לאדם שנברא בעולם בשביל לעסוק בתורה, ולא לעסוק בהבלי העולם הזה. ומיד שרף אותו. יצאה בת קול מן השמים ואמרה לר' שמעון "האם יצאת מהמערה בכדי לשרוף את עולמי, ואם כן תחזור למערה." עכשיו השאלה היא כזאת מה ר' שמעון למד במערה שנה אחת נוספת? נראה לעניות דעתי שהוא למד את תורת אזמרה! והראיה שהוא יצא מן המערה הוא קיבל שצריך באמת גם לעסוק בעסקי העולם. מעניין? נכון! ככה אני חשבתי! וכך צריך לברר סוגיה כזאת מיוחדת אשמח שנברר את הנושא הזה בצורה יסודית וחשובה.
-
האם אזמרה לחפש נקודות טובות זה רק ליהודים האלו שחיים בדור שלנו, או גם ליהודים האלו שכבר נפטרו בכל הדורות?
היינו באם אני נזכר מיהודי אחד שכבר נפטר וידוע לי עליו עליו מה שידוע לי עליו, האם יש עניין מצד תורת אזמרה (לא מצד שאר ענייניפ המובאים בספרי חסידות) לחפש בו דווקא טוב ולדון את נשמתו לטוב, ובכך אני מטיב לו, או שאזמרה זה רק לאלו שעדיין בעלי בחירה שעל ידי שמסתכלים בהם טוב "יוכל לשוב בתשובה" כמובא בתורה שזה יותר שייך לאחד שחי כיום?האם אזמרה לחפש נקודות טובות זה רק ליהודים האלו שחיים בדור שלנו, או גם ליהודים האלו שכבר נפטרו בכל הדורות?
ולכאורה זוהי עבודת הצדיקים עם הנפטרים למצוא בהם את הנקודה טובה ולתקנם.
בלי לערב תורות אבל בתורה ד' הדבר מפורש! שמשה רבינו זכר את הווידוי של יהודה ובכך חיבר את עצמותיו!
-
לכאורה העצה של אזמרה היא עצה שווה לכל נפש ולכל מצב. אם כן מדוע אנחנו לא באמת שמחים ומתחיים בכל נקודה טובה שרק יש בנו? האם בגלל שאנחנו לא מאמינים מספיק בעצה הזאת של רבינו, או שלא הבנו אותה כדבעי?
אולי סיבה אחרת? -
לכאורה העצה של אזמרה היא עצה שווה לכל נפש ולכל מצב. אם כן מדוע אנחנו לא באמת שמחים ומתחיים בכל נקודה טובה שרק יש בנו? האם בגלל שאנחנו לא מאמינים מספיק בעצה הזאת של רבינו, או שלא הבנו אותה כדבעי?
אולי סיבה אחרת?@וועלן-וועלן
זהו בגלל שלא עושים אזמרה על האזמרה! ורוצים לראות שמחה שמתפרצת! מכל! נקודה! במקום לשמוח בזה עצמו שאני מנסה לשמוח מנקודה ["נקודה דנקודה"]אבל כמובן יש הרבה מהלכים בזה. עיין בהלכות ראשית הגז שרנ"ת מסביר שצריך להשוות את עצמו לגוי ("הלא כבני כושים אתם לי") ומשם 'להרים' את עצמו, -והלא אעפ"כ אני מניח תפילין וכו וכו. אבל אם יחשוב את עצמו לצדיק, איך יוכל לשמוח מהדברים הפשוטים?
(יוצא לפי הנ"ל שיש עבודה של בירור נקוד"ט מתוך מעשיו הרעים (-גוי) דהיינו למצוא את הנקודה שבו העבירה הייתה ללא ידיים ורגליים - ששם הוא כן נשאר מחובר לה' באיזה 'פירור' קטן, וממילא החזרה בתשובה תתחיל משם: - הנה אני רואה שבכל זאת יש איזה נקודה שבה לא התנתקתי ממך בורא עולם!)
-
@נחום-בקר העוז להסביר מה שהסברתי בספר המידות - נובע מדברי ראבר"נ כמו שהאריך להסביר באר היטב @חבר-אני.
ולגבי מה שכתבת על הרשעים שנעשים אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, ישנם דברים נפלאים של ראבר"נ בששון ושמחה (בהערה ג על תפילה א).
עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר 'אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים' - גִּילוֹיְבְּט [הַשֶּׁבַח] וְכוּ' וְהַמּוּבָן בָּזֶה וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא שָׁם שֶׁיֵּשׁ שֶׁיִּכְלוּ לְגַמְרֵי וְכוּ' נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ד' בְּאוֹת ה' עִנְיַן מַאֲמַר הַזֹּהַר שֶׁאֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁאֵין זֶה רַק בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת לְמִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְחִיקוֹ וְלִכְתֹּב עָלָיו כֵּן, וְהָאָמְנָם שֶׁגַּם זֶה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל אַחֵר וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא בְּהִלְכוֹת... שֶׁיֵּשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם כְּלָל זֶה נֶאֱמַר רַק עַל קְלִפַּת עֲמָלֵק כִּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "מָחֹה תִּמְחֶה" שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֶצֶם הָרָע וְהַטֻּמְאָה. גַּם אִם תַּעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל זֶה בֶּאֱמוּנָה בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת (כִּי אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ') תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁזֶּה כַּנַּ"ל.
כלומר, ברור שכף זכות היא על כולם כולל כולם! -
@נחום-בקר העוז להסביר מה שהסברתי בספר המידות - נובע מדברי ראבר"נ כמו שהאריך להסביר באר היטב @חבר-אני.
ולגבי מה שכתבת על הרשעים שנעשים אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, ישנם דברים נפלאים של ראבר"נ בששון ושמחה (בהערה ג על תפילה א).
עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר 'אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים' - גִּילוֹיְבְּט [הַשֶּׁבַח] וְכוּ' וְהַמּוּבָן בָּזֶה וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא שָׁם שֶׁיֵּשׁ שֶׁיִּכְלוּ לְגַמְרֵי וְכוּ' נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ד' בְּאוֹת ה' עִנְיַן מַאֲמַר הַזֹּהַר שֶׁאֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁאֵין זֶה רַק בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת לְמִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְחִיקוֹ וְלִכְתֹּב עָלָיו כֵּן, וְהָאָמְנָם שֶׁגַּם זֶה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל אַחֵר וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא בְּהִלְכוֹת... שֶׁיֵּשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם כְּלָל זֶה נֶאֱמַר רַק עַל קְלִפַּת עֲמָלֵק כִּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "מָחֹה תִּמְחֶה" שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֶצֶם הָרָע וְהַטֻּמְאָה. גַּם אִם תַּעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל זֶה בֶּאֱמוּנָה בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת (כִּי אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ') תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁזֶּה כַּנַּ"ל.
כלומר, ברור שכף זכות היא על כולם כולל כולם!@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
-
@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
למעשה לענ"ד בעניין לימוד זכות על עצם העבירה יש בזה כמה מדריגות, תלוי באם האדם מוחזק כאדם כשר או שמוחזק בעבירות, תעיין בפירושים על "והוי דן את כל אדם לכף זכות" מה שרבינ יונה מפרש שם מובא כמודמה ברע"ב שיש 3 מדריגות, ואכמ"ל.
לפי"ז אולי אפשר לומר שיתכן שבעבירה הנ"ל, אין ללמד זכות כלל, גם באם האדם הוא מוחזק בשאר דברים ככשר לגמרי וכצדיק.
אמנם כשאנחנו מדברים על אזמרה - על עצם נקודת יהדותו והנקודה הטובה הפנימית והחבויה שלו זה שייך בכל מצב ובכל מחיר. -
@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
למעשה לענ"ד בעניין לימוד זכות על עצם העבירה יש בזה כמה מדריגות, תלוי באם האדם מוחזק כאדם כשר או שמוחזק בעבירות, תעיין בפירושים על "והוי דן את כל אדם לכף זכות" מה שרבינ יונה מפרש שם מובא כמודמה ברע"ב שיש 3 מדריגות, ואכמ"ל.
לפי"ז אולי אפשר לומר שיתכן שבעבירה הנ"ל, אין ללמד זכות כלל, גם באם האדם הוא מוחזק בשאר דברים ככשר לגמרי וכצדיק.
אמנם כשאנחנו מדברים על אזמרה - על עצם נקודת יהדותו והנקודה הטובה הפנימית והחבויה שלו זה שייך בכל מצב ובכל מחיר.@וועלן-וועלן מחילה שאני כותב בלי לפתוח את הספרים שציינת. כי הדברים ברורים כביעתא בכותחא שאין שום צד בעולם ללמד זכות על שום 'עבירה' שבעולם. 'עבירה היא עבירה' וצריך לתקן אותה. בשביל זה יש מצוות תשובה.
לימוד זכות הוא כאשר אתה רואה מעשה ואתה לא יודע אם זה עבירה או לא עבירה. בזה דנים הראשונים וכו' מתי אני חייב לדון את האדם לכף זכות ולומר שלא עשה את ההעבירה, ומתי מומלץ לדון לכף זכות, ומתי אסור לדון לכף זכות.
ובא רבנו ומלמדנו שאע"פ שאני צריך לדון את האדם שעשה את העבירה לכף חובה. זהו רק ביחס 'לעבירה שעבר' שלא אומר שלא היתה כוונתו לעבור עבירה. אלא ודאי שהעבירה היא עבירה, ואני צריך לשמור את עצמי מחברתו שלא אלמד ממעשיו הרעים. ואעפ"כ אני צריך למצוא באותו רשע 'נקודה טובה' ועי"ז להכניסו לכף זכות ולתת לו התעוררות לתשובה ולהתמיד במציאת נקודות טובות בזה האדם עד שאני ישיב אותו בתשובה שלמה.
אך לעולם ועד לא נדון שום עבירה לזכות. כי עבירה היא עבירה, ומצוה היא מצוה ולא נחליף ביניהם לעולם ועד. -
@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
למעשה לענ"ד בעניין לימוד זכות על עצם העבירה יש בזה כמה מדריגות, תלוי באם האדם מוחזק כאדם כשר או שמוחזק בעבירות, תעיין בפירושים על "והוי דן את כל אדם לכף זכות" מה שרבינ יונה מפרש שם מובא כמודמה ברע"ב שיש 3 מדריגות, ואכמ"ל.
לפי"ז אולי אפשר לומר שיתכן שבעבירה הנ"ל, אין ללמד זכות כלל, גם באם האדם הוא מוחזק בשאר דברים ככשר לגמרי וכצדיק.
אמנם כשאנחנו מדברים על אזמרה - על עצם נקודת יהדותו והנקודה הטובה הפנימית והחבויה שלו זה שייך בכל מצב ובכל מחיר.והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
רואים כאן דבר נפלא
אברהם ביקש אולי יש חמישים צדיקים שבעבורם תנצל העיר
ולוט לימד זכות על הרשעים
כי אברהם חיפש את נקודת הטוב אם יש צדיקים ואילו לוט מיעט בערך החמור של העוון ועל זה קיבל נזיפה -
@וועלן-וועלן מחילה שאני כותב בלי לפתוח את הספרים שציינת. כי הדברים ברורים כביעתא בכותחא שאין שום צד בעולם ללמד זכות על שום 'עבירה' שבעולם. 'עבירה היא עבירה' וצריך לתקן אותה. בשביל זה יש מצוות תשובה.
לימוד זכות הוא כאשר אתה רואה מעשה ואתה לא יודע אם זה עבירה או לא עבירה. בזה דנים הראשונים וכו' מתי אני חייב לדון את האדם לכף זכות ולומר שלא עשה את ההעבירה, ומתי מומלץ לדון לכף זכות, ומתי אסור לדון לכף זכות.
ובא רבנו ומלמדנו שאע"פ שאני צריך לדון את האדם שעשה את העבירה לכף חובה. זהו רק ביחס 'לעבירה שעבר' שלא אומר שלא היתה כוונתו לעבור עבירה. אלא ודאי שהעבירה היא עבירה, ואני צריך לשמור את עצמי מחברתו שלא אלמד ממעשיו הרעים. ואעפ"כ אני צריך למצוא באותו רשע 'נקודה טובה' ועי"ז להכניסו לכף זכות ולתת לו התעוררות לתשובה ולהתמיד במציאת נקודות טובות בזה האדם עד שאני ישיב אותו בתשובה שלמה.
אך לעולם ועד לא נדון שום עבירה לזכות. כי עבירה היא עבירה, ומצוה היא מצוה ולא נחליף ביניהם לעולם ועד.@וועלן-וועלן מחילה שאני כותב בלי לפתוח את הספרים שציינת. כי הדברים ברורים כביעתא בכותחא שאין שום צד בעולם ללמד זכות על שום 'עבירה' שבעולם. 'עבירה היא עבירה' וצריך לתקן אותה. בשביל זה יש מצוות תשובה.
לימוד זכות הוא כאשר אתה רואה מעשה ואתה לא יודע אם זה עבירה או לא עבירה. בזה דנים הראשונים וכו' מתי אני חייב לדון את האדם לכף זכות ולומר שלא עשה את ההעבירה, ומתי מומלץ לדון לכף זכות, ומתי אסור לדון לכף זכות.
ובא רבנו ומלמדנו שאע"פ שאני צריך לדון את האדם שעשה את העבירה לכף חובה. זהו רק ביחס 'לעבירה שעבר' שלא אומר שלא היתה כוונתו לעבור עבירה. אלא ודאי שהעבירה היא עבירה, ואני צריך לשמור את עצמי מחברתו שלא אלמד ממעשיו הרעים. ואעפ"כ אני צריך למצוא באותו רשע 'נקודה טובה' ועי"ז להכניסו לכף זכות ולתת לו התעוררות לתשובה ולהתמיד במציאת נקודות טובות בזה האדם עד שאני ישיב אותו בתשובה שלמה.
אך לעולם ועד לא נדון שום עבירה לזכות. כי עבירה היא עבירה, ומצוה היא מצוה ולא נחליף ביניהם לעולם ועד.התכוונתי ללמד זכות על האדם הזה שעבר את העבירה, ובפרקי אבות שציינתי שם במפרשים מובא שבאם האדם הוא מוחזק לאדם כשר יש מצווה דאורייתא לדונו לכף זכות מצד "בצדק תשפוט עמיתך", וחייבים להפך בזכותו (לדוגמא שהוא לא התכוון או שלא ידע שזה אסור וכדומה), וזה הכוונה והוי דן את כל אדם לכף זכות. ובהנ"ל יש שלושה מדריגות, והמדריגה השלישית זה אדם שמוחזק לרשע ובאם רואים אצלו עבירה אסור להפך בזכותו ולדונו שלא התכוון ולא ידע וכדומה, אלא אנו דנים אותו לחובה.
ולגבי העבירה שהוזכרה כאן לעיל מספר המידות, יתכן שבזה אין לדון והלפך בשום אופן בזכות.
אולם כשאנו מדברים לגבי תורת אזמרה, זה כבר עניין אחר, כי כאן אנו ניגשים לנקודה הטובה של האדם שקיימת בו מצד נשמתו וכלל לא מצד מעשיו (כי את מעשיו הרעים אנו מוקיעים), ובזה לענ"ד אין הגבלה כלל. -
והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
רואים כאן דבר נפלא
אברהם ביקש אולי יש חמישים צדיקים שבעבורם תנצל העיר
ולוט לימד זכות על הרשעים
כי אברהם חיפש את נקודת הטוב אם יש צדיקים ואילו לוט מיעט בערך החמור של העוון ועל זה קיבל נזיפה@חיפוש-הצדיק יש לציין שבפועל לוט הצליח להציל את 'צוער' בזה שלימד עליהם זכות שהם לא עשו כ"כ הרבה עברות. והוי 'מצער' בחינת 'נקודה טובה' ודו"ק.
-
לפעמים הרבה יותר קל למצוא כף זכות דווקא באנשים הרשעים ביותר.
למצא בהם נקודות טובות.
להסביר כמה הם באמת רוצים את ה' למרות כל מה שעובר עליהם.
וכמה הם בעצם תינוקות שנשבו.
אבל ככל שהדבר מתקרב אלינו כך זה הולך ונעשה קשה יותר...
קשה לדון לכף זכות את ההוא שיש לו דרך שונה משלי.
את הקהילה המסוימת הזו שחושבת אחרת ממני.
ככל שזה מתקרב אלינו זה הופך אישי יותר, אז להפך, מוצאים את כל הטצדקי למה אסור לי לדון לכף זכות.
כמה דווקא הם שחושבים אחרת, או עושים אחרת הם הרע בהתגלמותו.
הכף זכות הזו, קשה יותר, כואבת יותר, אבל אין ספק שהיא הכי הרבה מכוונת לרצון של רבינו הקדוש.
הלוואי ואזכה לכך. -
אוסף מכתבים (להרי"מ שכטר שליט"א) חלק ג עמ' מב -
כשאתה רואה יהודי בשעה 7 בבוקר ועדיין לא הניח תפילין, אתה לא חושב לרגע שהוא לא מעוניין להניח תפילין והוא קרקפתא דלא מנח תפילין חלילה, כי בוודאות גמורה הוא יניח עוד חצי שעה - שעה ורק אם עובר השקיעה ועדיין לא הניח תפילין במזיד או אז הוא קרקפתא דלא מנח תפילין רח"ל
כשבורא עולם רואה יהודי שעדיין אינו מקיים כראוי רצון ד' הוא אינו רואה אותו כמי שאינו רוצה לשוב בתשובה ויצא מכלל ישראל אלא שבעוד זמן מועט ישוב לעבוד את השם כי עד יום מותו תחכה לו ורק אם מת בלי תשובה אז אוי ואבוי לו בעולם העליון -
כשאתה רואה יהודי בשעה 7 בבוקר ועדיין לא הניח תפילין, אתה לא חושב לרגע שהוא לא מעוניין להניח תפילין והוא קרקפתא דלא מנח תפילין חלילה, כי בוודאות גמורה הוא יניח עוד חצי שעה - שעה ורק אם עובר השקיעה ועדיין לא הניח תפילין במזיד או אז הוא קרקפתא דלא מנח תפילין רח"ל
כשבורא עולם רואה יהודי שעדיין אינו מקיים כראוי רצון ד' הוא אינו רואה אותו כמי שאינו רוצה לשוב בתשובה ויצא מכלל ישראל אלא שבעוד זמן מועט ישוב לעבוד את השם כי עד יום מותו תחכה לו ורק אם מת בלי תשובה אז אוי ואבוי לו בעולם העליוןפוסט זה נמחק! -
@חיפוש-הצדיק יש לציין שבפועל לוט הצליח להציל את 'צוער' בזה שלימד עליהם זכות שהם לא עשו כ"כ הרבה עברות. והוי 'מצער' בחינת 'נקודה טובה' ודו"ק.
פוסט זה נמחק!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות