הֵן אֱמֶת שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כְּדַאי אֲפִלּוּ לִפְתֹּחַ אֶת פִּי לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְעוֹרֵר אֶת אֲחֵרִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, אֵין לִי עַל מִי לִסְמֹךְ אֶלָּא עַל רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (חו"מ כח והרשאה ד, יג) שֶׁפַּעַם אֶחָד גָּעַר בְּתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְקָרָא אוֹתָם עֵצִים יְבֵשִׁים, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עַל מַה שֶּׁהֵם מִתְרַשְּׁלִים בַּהַנְהָגָה הַיְקָרָה הַזֹּאת (ראה בחיי"מ תקמג). וּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם' (לקו"מ תנינא סי' ז) שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה, 'כָּל אָדָם' דַּיְקָא, הַיְנוּ יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה.
[מכתבי ר' ישראל קרדונר מכתב טז']