שמואל-גוטליב כן וכפי הבנתי אם מבינים איך זה עובד, אז זה כמו להזמין אינסטלטור לתקן את הצינור שנשבר

חברים יקרים, כפי שהודגש בתחילת אשכול זה, הוא מיועד לשאלות בלבד! מכיוון שאשכול זה הינו בסיסי ונחוץ נמחקו פה מספר הודעות אשר לא כאן מקומם. בתקווה לשימת לב מעתה.

אם יורשה לי לחזור לעצם הנידון רציתי לתת את הלב לעניין של הכיסוי האם אפשר לקשרו לעניין של כסא לקדושה יש בכמה ספרים שכסא מלשון כיסוי

חבר אני, ממש נפלא

בכפרת משה בחטא העגל לא מצינו שעם ישראל יתוודה אדרבה משה יתוודה אנא חטא העם הזה חטאה גדולה . אז מה בעצם זה שייך לתיקון של עם ישראל ואולי הכיוון הוא שעם ישראל שחטאו נחשבים אחורי הקדושה ומשה יש לו שרץ בנחיריו -אולי בחינת לך רד מגדולתך אולי הבילבול בתפילתו - האם הוא עניו או לא, והתשובה שלו גרמה לעם ישראל להיות כסא לקדושה זה עדיין בוסר אבל כיוון,כמובן אשמח שהחברים יפתחו את העניין

לא הבנתי מה כל כך מפחיד בלהגיד שרבינו מכפר מכפר זה 'מנקה' כך מבואר במפרשי הפשט בכמה מקומות ואכן אם הילד שלי ליכלך את הבית של השכן ואני מנקה זה לא אומר שהבן ליכלך את הבית שלי בקיצור העוון הוא כלפי ה' יתברך אבל את הניקוי עושה הצדיק

@רוצה-לרצות כתב: @מאיר-לב כתב: מה לדעתכם החידוש המרכזי בתורה שלנו שאלמלא רבינו היה מגלה - העולם היה חסר? או במילים אחרות מה רבינו חידש בתורה הזו שאף צדיק בעולם לא חידש? אתה קצת נסחפת, נכון שחשוב מאוד לעיין בתורות, אבל יש לזה כללים ברורים! אבל מאיפה לקחת את המשפט היומרני הזה? האמת שזו תופעה של הקצנה ששמתי לב אליה מעוד משתמשים בפורום הזה, ובעיקר ממך. טוב, אז אני מבין שעוררתי סערה... אז למען הסר ספק אני עומד מאחורי כל מילה! פשוט לי, ובוודאי שמי שקצת מעיין בספרי ראבר"נ ובביאור הליקוטים, יסכים איתי. הדבר המרכזי בכל תורה הוא החידוש של רבינו הקדוש שאף אחד בעולם לא חידש... בלי זה אין שום עניין ללמוד ליקוטי מוהר"ן, אפשר ללמוד ספרים קדושים אחרים שבלי שאף אחד ישמע - מחזקים יותר. לכן, אולי זה קצת לא "המסורה"... אבל בלי זה שכל אחד ישאל את עצמו באמת מה הוא מחפש בליקוטי מוהר"ן!

השאלה שהעלית על תורה ד' מקומה באשכולות על תורה ד', אז כדאי שנגיב שם. יש לי הרבה דברים מענינים בהקשר של מה ששאלת

@הפשוט-שבאנשי כתב: אני כעת לא זוכר את המקור- אבל משהו כמו -אם לא מרביצים אח"כ לא צריך לחבק- אשמח לתיקונים @שמחה כתב: @הפשוט-שבאנשי נראה לי יותר כמו, אם מרביצים אז לא לחבק, נראה לי נאמר כשהבת של רבינו סטרה לבנה ואז הוא בכה ואז היא נתנה לו את מה שרצה, ורבינו אמר שלא לסטור - אבל אם סוטרים לא צריך בגלל זה אח"כ להיכנע כנלע"ד למיטב זכרוני. איני יודע לזה מקורות... השיחה היא משיח שרפי קודש [החדש ח"ג אות סט]: רבינו הקדוש אמר: "נוהגים העולם שכשילד מתעקש, מכין אותו - ואחר כך מבקשים את סליחתו (ועושים כרצונו); אני אומר: לא להכות - ולא לעשות כרצונו!": לא ידוע לי על שיחה שקשורה לבת רבינו בהקשר זה.

הרב 'שפחה על הים' והרב 'חבר אני' כתבו נפלא. ותוספת קלה, ענין תקון הד' יסודות, הם תקון המלכות בחינת דל"ת כידוע. להוציאה ממשלת עכו"ם (ד' מלכויות). ועי"ז מתגלה לאדם הרצון אין סוף בתוך הרצונות שהם בחינת מלכות. וזוכה לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. בסדר הד' יסודות העפר והמים (הצומח) נוגע לתקון הישות, ואילו יסודות הרוח והאש הם הכנה לתקון הדבור והענוה. אך עדין לא בטלנו את הרע. ועל כן אנחנו עדין בגדרי עוה"ז ולא בבחינת עוה"ב. להשיג שכל מאורעותיו הם לטובתו. ע"י וידוי דברים שמוציא הצרופים של העכו"ם שמשם כח ממשלתם. עי"ז נחרב בנין הרע ונבנה בנין הקדושה (בני"ן גי' הוי"ה אלהי"ם שסביב יחוד זה סובבת תורתנו) ועי"ז זוכים לבחינת עוה"ב לברך על כל הדברים הטוב והמטיב. [הארה כללית בנין תורות רבנו הם בדרך כלל שבתחלת התורה מביא את ההשגה ותכליתה. ואח"כ מבאר את הדרכים לבוא אליה].

במשפט אחד: א"א להעלות את המלכות ולהשאירה כך ללא החיבור שלה לשורשה, כי אז היא שוב נשארית חשוכה ושבורה, לכן ללא הת"ח שהוא האור, גם אם נוציא את המלכות בעצמינו היא שוב תיפול, או עכ"פ יש לה פונטציאל כזה (ואפשר לדייק זאת מהמשל שם שבחושך הוא מתיירא מן הקוצים וכו', דהיינו בגלל שהמלכות לא מאירה -לא מחוברת לשורשה, עלול להדבק בה כל המרעין בישין... אלוהים אחרים, קוצים, פחתים וליסטים וזה הכל בגלל החושך ואפילה)

לדעתי זה משהו שחייב לפתור את זה , במקום להתעלם מזה שבאות המון נשים בזמני הקיבוץ ולסגור להם את העזרת נשים אפשר לפתור את זה על טהרת הקודש עם כניסה נפרדת ודרך מהדרין וכו' כדוגמת מירון

@נחום-בקר מהלך נפלא מאוד. רציתי להעיר שבאמת אין לשון של חקיקה בעצמות, ובפסוק שרבינו מביא מיחזקאל לא כתוב "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם". ובפרשנים שם משמע שבעצמות בשונה מבשר - יכול להישאר הרושם של העוון שזוהי החקיקה, ובבשר לעומת זאת הוא כלה, ואז אין רושם. רואים שהעצם היא למעשה השורש, וא"כ גם בתיקון של הדרך של הצדיק הוא מחזיר את הכל לאותו השורש בתוספת הנופלים למטה - שעוזרים בבנייה חדשה של העצמות ע"י הצירופים החדשים שבונים את המלכות.

@מרי-חיטייא כתב: @בדרך לא ציינת את ההערה שבשיש"ק, מצו"ב ראה הערה א: "על פי המשך הדברים כמובא כאן - נהירים וברורים דברי המשל והנמשל ואין בהם נפתל ועיקש". גם מציין שם למעשה מר' יואל מסאטמאר! ‏‏לכידה.PNG ציין זאת למעלה @מסוכן-כמוני

אולי מיד בסעיף ב שרבנו מודיע שהמלכות נפלה וצריך להעלות אותה ואזי יתקיים כי מלך כל הארץ אלוהים אפשר להבין שמיד שאדם יוצא לאוויר העולם המשימה שלו היא "זרקא" לעשות תשובה ולשוב לאתר דאינטילת מתמן וכשרואה את הצדיק בבחינת בישורון מלך גם הצדיק מסתכל ועוסק בתיקונו וזה ויהי בישורון מלך היינו שמלכות עלה לשורשה (כשיש את העיניים והתקרבות לצדיק המלכות עולה למקומה הראוי) כמו שכתוב וענווים ירשו ארץ וארץ הוא דינא דמלכותא כמו שכתוב ארץ מתקוממה לו ארץ שהיה מידה התחתונה ורומזת על נפילתה ממקום הקדושה והעבודה להרים אותה שענווים ירשו ארץ שהצדיק יסוד העולם יגלה לכל באי עולם ויראה להם בדעת כי רק לאלוהים המלכות ולא לכל מיני שרלטנים שמקבלים את כוחם מהעבירות שמגיעות מישות וגאווה שרוצה מה שהשם יתברך לא רוצה וכשמתקרב ורואה את עצמו עם הצדיק שזכה להיות עניו מאוד מיד ארץ מתקוממה וננערת לצור חוצבה...

שמעתי מעשה בדרך צחות מר' צבי חשין שליט"א שאמר עליו, שמגדיר את עניינו של ר"נ בכמה משפטים. כשר"נ עלה לשמים הוא מיד נעמד בתור לפני הגיהנום שהרי בענוותנותו הגדולה בטוח הוא ששם מקומו, כשהגיע לסוף התור שאלהו: מה אתה עושה כאן!? והר אתה שייך לגן עדן?! מיד אמר: זה עולם האמת כאן??? השיבו לו: אם בכל זאת אתה כ"כ רוצה ניתן לך לטעום "כדי חיונו בצמצום"

בספר הובאו כמה עדויות על לימודו הקבוע של בעל הקה"י זצ"ל בליקו"מ. אך יש מקור ברור יותר, שלא מותיר כל ספק: בספרו 'חיי עולם' סימן כ"ז מביא הקה"י מאמר מרבינו בשם 'הספרים הקדושים', המאמר מתוך אחת מהתורות מכת"י 'וישב יעקב', והובא גם בשיחות סי' רס"א. מצ"ב [image: 1780365384149-20260602_043816.jpg] [image: 1780365384250-20260602_044727.jpg]

@חבר-אני כתב: הספר של הרב בזאנסון (שכחתי את שם הספר), שם הספר הוא 'מסילת הקשרים'