דילוג לתוכן

דיונים ובירורים

7 נושאים 61 פוסטים
  • 'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]

    הועבר
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    65 צפיות
    בדרךב
    ליקוטי מוהר"ן עם גליון מהגאון הגדול רבי מרדכי גיפטר זצ"ל, ראש ישיבת טלז בקליוולנד: ליקו''מ עם הערות הגר''מ גיפטר ז''ל, כל הז' שמו', קרדיטברסלבמייל.pdf
  • אסור ללכת לרופאים?

    הועבר
    37
    0 הצבעות
    37 פוסטים
    156 צפיות
    ידידיה סרוסיי
    כל הקושיה הגדולה, היא מזה שרב שמעון אמר, רבינו אמר לא ללכת לרופאים וזה שאני הולך זה עניין אחר, שנשמע מזה שהוא מודע לכך שרבינו אומר לא ללכת לרופאים בשום אופן גם כיום. אז א: בסופו של דבר רב שמעון שפירא הלך לרופאים. ב: גם אם תתעקש שזאת הכוונה שלו, שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם היום, אז איך תסביר את זה, שהוא כן הלך, הרי ברור לנו שאם רב שמעון היה לו בירור דעת, שאסור ללכת לרופאים היום הוא לא היה הולך בשום אופן, גם אם זה היה דורש מסירות נפש, (כמו שהוא מסר כל חייו, על כל דיבור של רבינו ואכמ"ל). אז אם את זה דחינו, בא נציע הסבר חדש, אולי הוא התכוון להדגיש שזה שהוא הולך זה עניין אחר, דהיינו שבמקרה הזה רבינו לא דיבר כי הרופאים יודעים הם עושים, יכול להיות שזאת הכוונה, בפרט שההקשר הוא שמישהו אמר לו שדברי רבינו לא שייך היום, פשוט שזה הקפיץ את רב שמעון, והוא מיד מיהר להגיב שכל דיבור של רבינו הוא נצחי, הוא לא רצה שחלילה יצא מסר כזה, כאילו הדברים של רבינו לא נכונים לכל דור, וכידוע שמשיחות יכול לצאת עיוותים וחייבים להבין את ההקשר וכו'. אבל גם אם זה לא הכוונה, ורב שמעון התכוון באמת שרבינו אומר גם היום לא ללכת לרופאים בדברים שהם מבינים, אז קשה למה הוא כן הלך, ולכן קשה להוציא מפה בירור שזאת הייתה דעתו. חוץ מזה שרב שמעון מעולם לא שם את עצמו במשבצת של אחד שמבאר את דברי רבינו, או משהו כזה, וידוע לכל מי שהכיר אותו, אלא היה לו פשיטות ותמימות, {אין כאן המקום לספר עליו סיפורים}, בכל מקרה מה שמובן לחלוטין מדברי רבינו זה שכאשר הם יודעים אין בעיה ללכת אליהם, וחובה ללכת אליהם, כל מי שרוצה יכול לבדוק היום, שהרופאים אז בזמן רבינו השיטות טיפול שלהם שהיו מיוסדות לארבע המרות, לא היו מרפאים, זה דבר מפורסם בכל העולם למי שיבדוק, גם אצל חכמי העולם, והיום גם יודעים שהיה דבר שהם כן ידעו וזה החיסון של האבעבעות השחורות, שרבינו אמר לקחת, ושמי שלא לוקח הוא רוצח. ואסור להתעלם מהדבר הפשוט, שכאשר בפועל אדם שבר את היד ישים גבס, יתאחה ישר, לא ישים יתאחה עקום, מה ההיגיון? איפה רבינו אמר משהו בסגנון הזה שלמרות שאתה ראה בעיניים שזה עובד ועוזר לך, אסור לך לעשות את זה? במקרה שאין על זה שום חולק אתה יודע בדיוק איך זה עובד, בכל זאת אתה תהיה צדיק ולא תלך לרופאים זה משולל כל סברה, ואין לזה שום דוגמה או דבר דומה בכל העולם היהודי, ולא בשום דיבור של רבינו.
  • איפה רבינו אמר את זה?

    הועבר
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    49 צפיות
    בדרךב
    @הפשוט-שבאנשי כתב: אני כעת לא זוכר את המקור- אבל משהו כמו -אם לא מרביצים אח"כ לא צריך לחבק- אשמח לתיקונים @שמחה כתב: @הפשוט-שבאנשי נראה לי יותר כמו, אם מרביצים אז לא לחבק, נראה לי נאמר כשהבת של רבינו סטרה לבנה ואז הוא בכה ואז היא נתנה לו את מה שרצה, ורבינו אמר שלא לסטור - אבל אם סוטרים לא צריך בגלל זה אח"כ להיכנע כנלע"ד למיטב זכרוני. איני יודע לזה מקורות... השיחה היא משיח שרפי קודש [החדש ח"ג אות סט]: רבינו הקדוש אמר: "נוהגים העולם שכשילד מתעקש, מכין אותו - ואחר כך מבקשים את סליחתו (ועושים כרצונו); אני אומר: לא להכות - ולא לעשות כרצונו!": לא ידוע לי על שיחה שקשורה לבת רבינו בהקשר זה.
  • פתיחת עזרת הנשים באומן בזמנים (שבועות ושבת חנוכה)

    הועבר
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    33 צפיות
    נ
    לדעתי זה משהו שחייב לפתור את זה , במקום להתעלם מזה שבאות המון נשים בזמני הקיבוץ ולסגור להם את העזרת נשים אפשר לפתור את זה על טהרת הקודש עם כניסה נפרדת ודרך מהדרין וכו' כדוגמת מירון
  • ספרים חדשים במשנת רבינו

    הועבר
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    19 צפיות
    אין תגובות
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    21 צפיות
    בדרךב
    אפתח בדוגמה אחת, קטנה, אבל אולי מייצגת. אבני"ה שו"ס (=שיחות וסיפורים) מרבינו אות יז: אִישׁ אֶחָד עָשָׂה סֻכָּה יְקָרָה וְעָלָה לוֹ בִּסְכוּם רַב, וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל קִדּוּשׁ לְהַסֻּכָּה. וְהָלַךְ עִמּוֹ מוֹהֲרַנַ"ת. וְדִבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁהַסֻּכָּה אֵינָהּ עַל פִּי הַדִּין, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל פְּנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק וַיִּשְׁתֹּק גַּם הוּא. וּבַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה לְבֵיתוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְמוֹהֲרַנַ"ת, יְהוּדִי שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, וּמוֹצִיא כָּל כָּךְ הוֹצָאוֹת עַל הַסֻּכָּה, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלוֹת לְפָסְלָהּ מֵחֲמַת חֻמְרוֹת: שיש"ק ח"א אות תקיד: אִישׁ אֶחָד עָשָׂה סֻכָּה יְקָרָה וְעָלָה לוֹ בִּסְכוּם רַב וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל קִדּוּשׁ לְהַסֻּכָּה, וְהָלַךְ עִמּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, וְהֵעִיר מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁהַסֻּכָּה אֵינָהּ כְּשֵׁרָה כָּל-כָּךְ עַל-פִּי הַדִּין, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק. וּכְשֶׁרָאָה מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שׁוֹתֵק, שָׁתַק גַּם הוּא. בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "יְהוּדִי שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ וּמוֹצִיא כָּל-כָּךְ הוֹצָאוֹת עַל הַסֻּכָּה, אַתָּה בָּא לְפָסְלָהּ מֵחֲמַת חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְלִשְׁבֹּר רוּחוֹ?..." (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סי"ז). כמה הבדלים: א. לנוסח רש"ה, מוהרנ"ת דיבר שהסוכה אינה על פי דין, ועל זה אמר רבינו שזה 'חומרות' ואין 'לעשות שאלות' [כלומר הדיון היה על ענינים שמוהרנ"ת חשב שהם נוגעים לעיכובא, ואילו רבינו דחה שאי"ז כך אלא מדובר ב'חומרות']. ואילו לגירסת רל"י, ר' נתן העיר שהסוכה אינה כשרה 'כל כך', ועל זה רבינו אמר לו שאין לפסול משום 'חומרות יתירות'. [כלומר: רבינו מנע מהתוספת של החומרה היתירה]. וממילא שיש שינוי גירסאות שיש לו היבט מעשי: באיזה אופן על האדם להימנע [וראה להלן באות ב' מהו הנושא כאן, האם עצם השאלה אם לסמוך על הזולת, או האם לשבור את רוחו של מי שהתייגע]? - האם כבר כאשר מדובר בחומרות, או רק בחומרות יתירות? ב. אצל רל"י מודגש הענין של המידות, לא לשבור את רוחו של הזולת אחרי שכ"כ התייגע וגם הוציא ממון רב, ואילו אצל רש"ה נראה שעיקר הביקורת של רבינו היתה על עצם המגמה של החומרות, אחרי שראוי לסמוך על יהודי שהשקיע בזה כוחות וממון כראוי. ג. אצל רש"ה מודגש שמוהרנ"ת היה מסתכל תמיד בפני רבינו.
  • הכרעה בהלכה

    הועבר
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    175 צפיות
    א
    אולי זה קשור: רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר "כי לא תשכח מפי זרעו" אלא מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ד' ולא ימצאו" שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד" משמע שאפילו אחרי ההבטחה של רשב"י (כמו שמבאר רבינו) עדיין ההלכה לא תמצא