כל הקושיה הגדולה, היא מזה שרב שמעון אמר, רבינו אמר לא ללכת לרופאים וזה שאני הולך זה עניין אחר, שנשמע מזה שהוא מודע לכך שרבינו אומר לא ללכת לרופאים בשום אופן גם כיום.
אז א: בסופו של דבר רב שמעון שפירא הלך לרופאים. ב: גם אם תתעקש שזאת הכוונה שלו, שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם היום, אז איך תסביר את זה, שהוא כן הלך, הרי ברור לנו שאם רב שמעון היה לו בירור דעת, שאסור ללכת לרופאים היום הוא לא היה הולך בשום אופן, גם אם זה היה דורש מסירות נפש, (כמו שהוא מסר כל חייו, על כל דיבור של רבינו ואכמ"ל).
אז אם את זה דחינו, בא נציע הסבר חדש, אולי הוא התכוון להדגיש שזה שהוא הולך זה עניין אחר, דהיינו שבמקרה הזה רבינו לא דיבר כי הרופאים יודעים הם עושים, יכול להיות שזאת הכוונה, בפרט שההקשר הוא שמישהו אמר לו שדברי רבינו לא שייך היום, פשוט שזה הקפיץ את רב שמעון, והוא מיד מיהר להגיב שכל דיבור של רבינו הוא נצחי, הוא לא רצה שחלילה יצא מסר כזה, כאילו הדברים של רבינו לא נכונים לכל דור, וכידוע שמשיחות יכול לצאת עיוותים וחייבים להבין את ההקשר וכו'.
אבל גם אם זה לא הכוונה, ורב שמעון התכוון באמת שרבינו אומר גם היום לא ללכת לרופאים בדברים שהם מבינים, אז קשה למה הוא כן הלך, ולכן קשה להוציא מפה בירור שזאת הייתה דעתו.
חוץ מזה שרב שמעון מעולם לא שם את עצמו במשבצת של אחד שמבאר את דברי רבינו, או משהו כזה, וידוע לכל מי שהכיר אותו, אלא היה לו פשיטות ותמימות, {אין כאן המקום לספר עליו סיפורים},
בכל מקרה מה שמובן לחלוטין מדברי רבינו זה שכאשר הם יודעים אין בעיה ללכת אליהם, וחובה ללכת אליהם, כל מי שרוצה יכול לבדוק היום, שהרופאים אז בזמן רבינו השיטות טיפול שלהם שהיו מיוסדות לארבע המרות, לא היו מרפאים, זה דבר מפורסם בכל העולם למי שיבדוק, גם אצל חכמי העולם, והיום גם יודעים שהיה דבר שהם כן ידעו וזה החיסון של האבעבעות השחורות, שרבינו אמר לקחת, ושמי שלא לוקח הוא רוצח. ואסור להתעלם מהדבר הפשוט, שכאשר בפועל אדם שבר את היד ישים גבס, יתאחה ישר, לא ישים יתאחה עקום, מה ההיגיון? איפה רבינו אמר משהו בסגנון הזה שלמרות שאתה ראה בעיניים שזה עובד ועוזר לך, אסור לך לעשות את זה? במקרה שאין על זה שום חולק אתה יודע בדיוק איך זה עובד, בכל זאת אתה תהיה צדיק ולא תלך לרופאים זה משולל כל סברה, ואין לזה שום דוגמה או דבר דומה בכל העולם היהודי, ולא בשום דיבור של רבינו.
