‏קבוצת משתמש ותיק

י

@ברוך-מאן כתב:

ר' שמואל הורביץ?

סתם תמונה של ה-"בינה מלאכותית".

י

הרבי גם אמר לר' שמואל אייזיק (כמדומני) שידבר אל האברים.

ב

@תלמיד_אמיתי
חזק מאוד
אולי באמת כדאי לעשות אתגרי תמונות על התורה הזמנית
זה יכול להיות אטרקטיבי ביותר

רק תגיד לי האם האיש שמכה את המשוגע זה ר' שמואל הורביץ? ואם כן, למה אין לו גרביים...

ב

@לב-העולם-אתה כתב:

שם אקיק (-ספיציפית) לתורה א'

כמדומני שזה השם של הבינה, והכסיל לא חפץ בתבונה, כי הוא מאמין רק במקלות

ב

@חבר-אני כתב:

אפשר להזכר ביום המיתה ולהתחיל לחיות מחדש

יפה מאוד

שאלתי חבר שלי בהתבודדות [מכירים אותו?...], מה הענין של ללמוד תורה, לקרוא קר"ש, ואז לזכור את יום המיתה.
אבל הוא לא ענה, בערך כמו תמיד:

אולי מחר יאיר משהו

ב

@בדרך-סיפרתי-מעשה
אנשים לא מבינים למה התכוונת
תספר להם על הרה"ק מצאנז קלויזנבורג

ח

@דוד-שדה כתב:

ליצה"ר יש ח"ן דסיטרא? אם כן האם הוא גם עושה עבודת חכמה וצמצום כדי שיתקבלו דבריו? או שאין לו ח"ן ואז איך מתקבלים דבריו?

רבינו אומר בפירוש בתחילת התורה ש"עכשיו החן הוא אצלם"

ח

@לב-העולם-אתה כתב:

יזכיר לו יום המיתה

כנראה זלע"ז מעשיו, כלומר אפשר להזכר ביום המיתה ולהתחיל לחיות מחדש, ואפשר לחשוב - "אכול ושתה כי מחר נמות"

כמו לגבי הלית ליה מגרמיה שאפשר שיהיה בקדושה ואפשר שבגלל זה לא ירצה כלום.

ל

כשהתמקדתי היום בלימוד התורה במבואה הזו, עלו לי כמה כיוונים מעניינים, והרי הם לפניכם ככתבם:

א. 'פגע' זה בפשט הפך ה'שלימות' - חסרון.
אז :
האם המלכות דסט"א גם היא חוקקת בנו?
ואם כן, אז מהו החן 1) שלה 2) ושל דבריה שעל ידו היא חוקקת לה מקום בליבינו?
ואולי זה "החשיבות והחן שהוא אצלם", שעל ידו נחקק בליבינו מקום לחיסרון ופגיעת ה'מנוול'?
והאם זה קשור למוב"פ שהיא "מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ"?
ואולי זה גם קשור ל"וחפרה הלבנה", שהחפירה היא כחקיקה?
והאם זה קשור ל"ויבז עשיו את הבכורה" - שהוא בז וחיסר לכאורה מעצמו (-הבכור)?
ב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח... שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים', ונאמר: 'אבנים שחקו מים' " ע"כ מהמבואה.
הניצחון על האבן הינו בשחיקה איטית (-מים).
האם זהו ההפך מהתגלות הלב - שרוצה הצלחה בשטח?
והרי גם עשיו בחר להסתכל על הנזיד שמול עניו ולא השכיל להיישיר מבט למרחקים לבכורתו!?
ג. התיקון של ה 'תורה' הינו גם למי שכבר 'נפגע' מהמנוול.
הנקודה הזו חוזרת על עצמה בהמשך התורה: "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". וראה נקודה הבאה.
ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל".
לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת!
(ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?)
ה. האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

ל

@הייליג כתב:

שאלה פנימית מנקרת לי זה זמן, איך זוכים להיות ברסלבר באמת. הלוא כולנו חכמים ונבונים ויודעים את השיחות וגם משתדלים לקיימן כש'לא עובר עלינו' ויש לנו דיבורים עצומים של התחזקות, ואנחנו כה בטוחים באמת האמיתית ושמחים בשפר גורלנו בחלקו של הצדיק. אבל הנה השנים עוברות, והרבי דרש כל כך הרבה דברים מתוך אימון מלא באנו שאנו יכולים לקיים הכל, וצריך הרי שלא לזוז זיז כלשהו מדברי הרב שבדור, וראיית פניו הק' הוא רק על ידי סרו וכו'. הבו עצה לאיש השואל אליבא דנפשיה - בטרם ימים פונים וגו'.

ר' הייליג היקר!
אם בחייך לא זכינו לחשוב על זה באמת,
אולי עכשיו הגיע הזמן!?

משתמש ותיק

פוסטים

רשימת חברי הקבוצה