ט''ו אלול תשפ''ה לפ''ק פעיה''ת בני ברק יצ''ו
האמת היא שהתבלבלתי עוד לפני ההתחלה, כשהחברותא מסדר ב' שח לי בהתלבות מוזרה שהוא קנה כרטיס לשלישי ערב קונקשן של וויז אייר למולדובה. לא בדיוק הבנתי אותו, קונקשן ? מולדובה ? שמואל אייזיק, אנחנו בשיאו של חודש אלול ואתה מתעסק בטיסות ?, שאלתי אותו באמת ובתמים, מה יש לברסלבי'ם שהם ''שורפים'' את הימים הנעלים האלו ברחבי הגלובוס ?
אבל אף אחד לא הכין אותי לשמוע'ס שנשפך אז בין הגמרות בכוילל. שמואל אייזיק הסביר לי בעניים בורקות על עולם שלא הכרתי, הוא סיפר לי על 'הקיבוץ הקדוש'. 'כח הצדיק'. על ה'תיקונים הנפלאים'. על הלב שנמס, והנשמה שמתחדשת.
הוא תיאר לי איך הכי רחוקים. הכי הכי...שופכים את ליבם כמים, על כל נשמה שמגלה בעצמה ניצוצות של חיות, על האחדות רבת הגוונים, הוא הוסיף לי תיאורים חיים על השמחה... הבכי... ההתרפקות... התשובה... הריקודים...והכיסופים... עד שהייתי צריך ''להחזיר אותו לכוילל'' ולגלות לו שכבר חלפה כמעט שעה. שמואל אייזיק התנצל שהוא ''קצת'' נסחף וצללנו שוב לשטייגען של אלול.
ובלילה-
אני לא טיפוס רגשן מידי אבל כששחזרתי את השיחה עם שמואל אייזיק וניסיתי למצוא את ה''חברותא המוכר'' הוא לא היה שם. עמד שם שמואל אייזיק אחר משהכרתי... חשתי בלב הפועם שלו כשהוא סיפר על התיקון הכללי העולמי... ראיתי את האורות שנכנסו בו כשזמזם לי את ה'אין קצבה'... הרגשתי בערגה שלו לרוממות של ''המלך''... תהיתי על הלהיטות שלו כשתיאר לי את ה'מניעות' בדרכים של שנה שעברה... ואני חושב לעצמי מה. זה באמת ככה ? זה כ''כ שווה ? שאלתי אותו למחרת אחרי הסיידר והוא אמר לי. יודע מה ? תנסה !
וניסתי....!!!
לא אלאה אתכם ב'מניעות' של הכירטוס, בהלם מהמחירים, ובטלטולי הדרך. אבל הלהיטות של שמואל אייזיק כבשה אותי... רציתי גם...
והגעתי !
סמרטוט בתוך נעליים. עומד סמוך ל'תשליך', לא האמנתי שכך תראה הדרך. אני אחרי ה'בידוק' וה'מס' תייר' מותש מהנסיעה מהקור ומרעב, מתחיל לטפס את העלייה לכיוון הציון. שפע של אנשים עולים ויורדים כ''א עסוק בענייניו, אני מביט לצדדים מחפש את עצמי בתוך כל הבלאגן, ואין.
ניסיתי לעצור איזה צעיר ממהר לברר על איזה מלון או מקום לינה מסודר, והוא עונה לי מ'מלון ? ת'באת לישון אצל הצדיק ?
הקשקוש על החולצה הבהיר לי שעצרתי את האדם הלא נכון... הבא בתור הואיל להסביר לי קצת יותר, יש אוהלים פה למטה זה מה שאני עושה שבע עשרה שנה לא מכיר יותר. אוהלים ? אני למטה לא חוזר ויהי מה ! המשכתי לטפס מותש, הולך אחרי הרוח ומתקדם לפי הרעש... בטח יש שם נקודת קבלה ומודיעין או משהו כזה. תוך כדי שאני מתקדם אני תוהה לעצמי-
זה אומן ! אבל אומן של מי ?
וואו, הציון הק' כבר ממש בצד שמאל. החשק קצת עולה לי... אבל כל הצעקות שם... זה לא הקהילה שלי... קשה לי עם זה עכשיו, פשוט לא הייתי מסוגל... אבל כשהגעתי לכיכר הבנתי שהציון שקט לעומת מה שהולך פה...אבוד בתוך הרעש והמוזיקה, איכשהו מצליח לגרור את המזוודה בתוך כל הלכלוך והבוץ... מנסה לברר על מקום נורמלי שאפשר להכניס משהו לפה, אני לא מכיר. לא מוכר... ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ! אבל אומן של מי ?
הגעתי לכאן לראשונה בחיי עם כ''כ הרבה ציפיות. אבל מי עכשיו יסביר לי על הר''ה של הצדיק ? מי ידריך אותי בתיקון הכללי ? היכן יש לי מקום תפילה מסודר ? בית מדרש ממוזג ללמוד ? אמרו לי שבאומן 'מוצאים אבידות' לא מאבדים...
ולאחר שיטוטים נרחבים בשביל חיפוש דירה, שלפו לי כתובות באוקראינית כאילו אני נמצא בשטיבלאך 'בית ישראל'... ואני רק הולך ומסתבך מרגע לרגע... אני קולט שהשמש נוטה והשעה מתאחרת, לא היו לי הרבה ברירות הפסקתי אחד עם דרבוקה באמצע ה''אין דבר גדול מזה'' {אילו ידע כמה גדול. גדול עלי...} בבקשה שישמור לי על הכבודה בזמן שאני נאלץ 'לתפוס' מנחה באיזושהי פינה... ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ! אבל אומן של מי ?
רגע ! והמסע עדיין לא תם. עד שסוף סוף ניגש אלי מישהו, זה היה גוי זקן ש'עקץ' אותי ב'צ'יינג' {שילמתי לו כפול שלוש !}
אילו ידעתי... ועד שיהודי יקר הבין למצוקתי ועזר לי למצוא מקום לינה באזור מורחק כבר היה שעת לילה מאוחרת. אך אעפ''כ במסי''נ החלטתי לצאת לציון המצויינת כשבדלת עוצר אותי אחד השותפים בדירה ומחדש לי שיש כאן 'עוצר לילי' אין יוצא ואין בא. ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ! אבל אומן של מי ?
ולאחר סבב נוסף ארוח ומתיש שערכתי למחרת בבוקר, שבתי לדירה מאושר כשבידי כרטיסים לסעודות ולתפילה. כך או כך אני מוצא את עצמי במוצאי החג עומד בסטר-בקס של שיינר ממלא שקית בעוגיות לדרך חזור... מעדיף כמה שפחות לחשוב עליה... ושוב אני מהרהר ב'שמוע'ס' של שמואל אייזיק, כמה שהוא היה צודק אילו רק ידעתי להיכן לפנות... ואני שוב תוהה לעצמי-
זה אומן ! אבל אומן של מי ?
שלהי אלול תשפ''ו לפ''ק פעיה''ק אומן.
אני עומד סמוך לתשליך קצת פחות סמרטוט משנה קודמת...
{קצת ניסיון כבר יש...} יהודים בעלי לב חם קיבלו את פני בחום.
בחורי חמד מוזגים שתיה קרה באהל 'קבלת פנים'. נעזרתי בהסבר טכני בעניין ה'מס תייר'. שפע של חיוכים ! איזו הרגשה נעימה... ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ? זה אומן שלי !!!
התקדמתי רק מעט וכבר 'שלפו' ממני את הכבודה בעלייה. עזרו עם אכסניה מעולה. סידרו לי מקום נח בתפילות. הדריכו אותי על 'היכל התורה' ממוזג. בכזו הארת פנים... ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ? זה אומן שלי !!!
תענוג להסתובב ברחובות ללא אשפה בכל פינה אפשרית... האוירה נעימה. חשים היטב את האחדות. האזור הרבה יותר מוכר, הודות לעמדות הסברה המיוחדות. הציפיות עלו על המציאות ! ואני תוהה לעצמי-
זה אומן ? זה אומן שלי !!!
א קיצער התפללתי ביישוב הדעת. עליתי לציון הק' הסכרים של שנה שעברה נפרצו... ''אין דבר גדול מזה'' כפשוטו ממש. היכל התורה מלא בשיעורים למקורבים. יש מענה מקיף לכל תהיה. רק לי עדיין מלחששת תהיה קטנה בלב-
זה אומן ? זה אומן שלי !!!
