ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים
-
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]כאיל-תערוג כתב:
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]מצאתי דברי התוס' מנחות דף ק''י
ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ויש אומרים דקאי אדלעיל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. לא מצאתי יותר:
ולפי השיטה שזה נשמותיהן של צדיקים - נמנעים לומר 'מהרה'.ואגב, @בדרך - אם ר' שמואל העשיל מביא בסידור מחיי''מ, אז לא יכול להיות שר' שמואל הורביץ כותב את ההערה בחיי''מ.
-
בכת"י של ר' שמואל העשיל הוא אינו מביא לא את החיי"מ ואינו מביא את כל נוסח הברכה (הסידור היה רק הכנה להדפסה וע"כ כתב "רצה ה אלקנו וכו')
אבל איני יודע מה ר"ש הורויץ כתב.. -
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
הספרדים לא מדלגים על תיבת 'מהרה'.
-
@כאיל-תערוג, כפי שכתב לך @הפשוט-שבאנשי, ר' שמואל העשיל אינו מביא זאת בסידורו. אינני יודע מהיכן לקחת זאת.
-
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש] -
@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שניוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
הרחת בשמים בליל שבת (מאכלי עכו"ם ב י"א)
קידוש לבנה לפני ז' שלמים ועוד -
@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שניוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
הרחת בשמים בליל שבת (מאכלי עכו"ם ב י"א)
קידוש לבנה לפני ז' שלמים ועודהגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים
כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל
-
@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שניוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
הרחת בשמים בליל שבת (מאכלי עכו"ם ב י"א)
קידוש לבנה לפני ז' שלמים ועודקידוש לבנה לפני ז' שלמים
אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיק -
@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שניוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
הרחת בשמים בליל שבת (מאכלי עכו"ם ב י"א)
קידוש לבנה לפני ז' שלמים ועודהגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
לא כולם נוהגים לפני
-
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיק -
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
לא כולם נוהגים לפני
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
לא כולם נוהגים לפני
אני שקוף?
-
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
לא כולם נוהגים לפני
אני שקוף?
-
אך לא נזכר שלמים, כנ"ל
נראה לי שהרב @נוה-צדיקים התכוון שמוהרנ"ת כותב שלא צריך לחכות ז' ימים והיום המנהג שכן מחכים
-
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיקנחלי-דבש כתב:
בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים,
ועי' שערי צדיקחלק ד, מכתב קד
-
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים
כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל
אוצרבלום כתב:
@נוה-צדיקים כתב:
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
-
אוצרבלום כתב:
@נוה-צדיקים כתב:
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
@נוה-צדיקים כתב:
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
זה רשימה של דברים שמוהרנ"ת כתב שנוהגים ואעפ"כ כיום לא נוהגים
ולא של דברים שכיום נוהגים אע"פ שמוהרנ"ת כתב שלאלכן אני מבין ש(למרות שהוא כתב 'שלמים') הוא התכוון בכלל לז' ימים
-
כשמתפללים בשטיבלאך כל אחד מתפלל כמנהגו, יש בכל קהילה הרבה שינויי נוסחאות ותוספות ואין שום בעיה בזה
-
@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור
@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור
נמצא בתיקיית הדרייב 'אריכיוננח' שקושרה באשכול אחר ע"י @וועלן-וועלן
-
נדמה לי שבצפת מגביהים גם לפני וגם אחרי.
לא מבורר אצלי.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות