ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים

[אוצרבלום]

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.

@נוה-צדיקים כתב:

אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים

כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל

[נחלי דבש]

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיק

[נחלי דבש]

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

[אוצרבלום]

@נחלי-דבש כתב:

שבעה ימים

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

[אוצרבלום]

@נחלי-דבש כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

אני שקוף?

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

אני שקוף?

יש כאלה שחושבים שהמנהג שהם מכירים זה מה שכולם נוהגים
ולכן הם סבורים שכולם נוהגים להגביה לפני הקריאה

אתה כתבת שזה מנהג ירושלים, אבל עדיין אפשר לחשוב בטעות שהמנהג הזה - שמקורו בירושלים - התפשט בכל ברסלב, ולכן ראיתי צורך לכתוב שלא כולם נוהגים כך

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

נראה לי שהרב @נוה-צדיקים התכוון שמוהרנ"ת כותב שלא צריך לחכות ז' ימים והיום המנהג שכן מחכים

[נחלי דבש]

נחלי-דבש כתב:

בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים,
ועי' שערי צדיק

חלק ד, מכתב קד

[אוצרבלום]

אוצרבלום כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

זה רשימה של דברים שמוהרנ"ת כתב שנוהגים ואעפ"כ כיום לא נוהגים
ולא של דברים שכיום נוהגים אע"פ שמוהרנ"ת כתב שלא

לכן אני מבין ש(למרות שהוא כתב 'שלמים') הוא התכוון בכלל לז' ימים

[חיים מאירי]

כשמתפללים בשטיבלאך כל אחד מתפלל כמנהגו, יש בכל קהילה הרבה שינויי נוסחאות ותוספות ואין שום בעיה בזה

[בדרך]

@כאיל-תערוג כתב:

@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור

נמצא בתיקיית הדרייב 'אריכיוננח' שקושרה באשכול אחר ע"י @וועלן-וועלן

[לב העולם אתה]

נדמה לי שבצפת מגביהים גם לפני וגם אחרי.
לא מבורר אצלי.

[יוסף]

@נוה-צדיקים כתב:

@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שנוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
....
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,

שאלתי את הרב נ"ד
ואמר שהתבטל המנהג הישן של אומן
והתחדש ע"י בני ארץ ישראל וקבעו שלא לומר.

[בדרך]

@יוסף כתב:

הרב נ"ד

מין הדא?

[נוה צדיקים]

@יוסף איך מתבטל מנהג?
אטם אני מגיע לקראקא לבית מדרד של הרמ"א ששם יש מנהג כיצד להתפללל גם נוכל לומר שכיון שהאנשים הלכו עכשיו מיסדים מנהג חדש?<

[נחמד]

@נוה-צדיקים בעיקרון ציבור שמגיע למקום כיוון שהם ציבור אינם מחויבים למנהגי המקום אלא נוהגים כמנהגיהם, אין זה סותר שיחיד שיגיע יתחייב,
והוא ענין שח מציאות הדברים היכי הוי
אם באו שמה אחד אחד התחייבו אחד אחד במנהגי המקום,
ואם באו כציבור חלים עליהם מנהגגי המקום שיצאו משם,
נ.ב. כל זה בבאים להשתקע או לכל הפחות למעלה מל' יום.

[יוסף]

@נוה-צדיקים כתב:

@יוסף איך מתבטל מנהג?
אטם אני מגיע לקראקא לבית מדרש של הרמ"א ששם יש מנהג כיצד להתפללל גם נוכל לומר שכיון שהאנשים הלכו עכשיו מיסדים מנהג חדש?<

הרב הנ"ל ענה כמו פוסק (וכמדומה שהפסק הנ"ל נפסק גם על דעתו)
כך שההרגשה היתה שבכל שאר הדברים הוא רך כקנה, בפסק הלכה הוא עמוד ברזל.

לענין השאלה
באופן פרטי יש מעשה מהרמ"מ מרימנוב שטען הרמ"א יסדתי כאן שביל לשמים בנוסח אשכנז.
באופן כללי צריך לברר אצל הרבנים. (ובענין זה כך פסקו)

[ע.י.ר.נ.י]

@כאיל-תערוג
ר' שמואל העשיל פרידמאן:
סידור מקור חכמה:
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000676250205171/NLI
אמונת חכמים:
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000676260205171/NLI#$FL154031738

[ע.י.ר.נ.י]

@לב-העולם-אתה כתב:

נדמה לי שבצפת מגביהים גם לפני וגם אחרי.
לא מבורר

בבית הכנסת פאר הנצח אכן עושים כדברך