@האור-שבפשטות כתב:

מעניין לציין שלא כל אנ"ש קיבלו את זה, או יכול להיות שלא שמעו על זה, לדוגמא ר' שמואל העשיל פרידמן בכלל לא מזכיר את זה בסידור שלו, וראיתי כתב יד של אחד מאנש לפני קרוב למאה חמישים שנה איני זוכר את שמו שכותב קל חי העולמים, וכן תלמידי ר' ישראל בער אודסר מספרים שלא היה משנה כלל בתפילה והיה אומר קל חי וכו. ופלא בעיני דבר זה.

מרי"ב אודסר זצ"ל ותלמידיו לק"מ
הם לא קיבלו את שיש"ק, ספר זה אינו בארון הספרים שלהם ואינו יו"ל בהוצאת הקרן. אלו מסורות מרל"י בנדר זצ"ל, שרי"ב אודסר זצ"ל היה חלוק עליו כידוע.
לגבי ר"ג קעניג אולי הוא היה נוהג רק מה שקיבל במסורת מרבו ר"א שטרנהרץ.

לשאלה בראש האשכול, וודאי שכן, להגיד כמו שרבינו אמר.

@ע.י.ר.נ.י כתב:

בבית הכנסת פאר הנצח אכן עושים כדברך

לא כי, אלא רק אחרי

@ע.י.ר.נ.י כתב:

@כאיל-תערוג
ר' שמואל העשיל פרידמאן:
סידור מקור חכמה:
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000676250205171/NLI
אמונת חכמים:
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000676260205171/NLI#$FL154031738

@ע.י.ר.נ.י
טוב עין הוא יבורך.
לא הצלחתי להוריד בינתיים.
אם כבר הורדת אצליך, אשמח אם לא קשה לשלוח
תודה רבה.

@לב-העולם-אתה כתב:

נדמה לי שבצפת מגביהים גם לפני וגם אחרי.
לא מבורר

בבית הכנסת פאר הנצח אכן עושים כדברך

@נוה-צדיקים כתב:

@יוסף איך מתבטל מנהג?
אטם אני מגיע לקראקא לבית מדרש של הרמ"א ששם יש מנהג כיצד להתפללל גם נוכל לומר שכיון שהאנשים הלכו עכשיו מיסדים מנהג חדש?<

הרב הנ"ל ענה כמו פוסק (וכמדומה שהפסק הנ"ל נפסק גם על דעתו)
כך שההרגשה היתה שבכל שאר הדברים הוא רך כקנה, בפסק הלכה הוא עמוד ברזל.

לענין השאלה
באופן פרטי יש מעשה מהרמ"מ מרימנוב שטען הרמ"א יסדתי כאן שביל לשמים בנוסח אשכנז.
באופן כללי צריך לברר אצל הרבנים. (ובענין זה כך פסקו)

@יוסף כתב:

הרב נ"ד

מין הדא?

@נוה-צדיקים כתב:

@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שנוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
....
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,

שאלתי את הרב נ"ד
ואמר שהתבטל המנהג הישן של אומן
והתחדש ע"י בני ארץ ישראל וקבעו שלא לומר.

@כאיל-תערוג כתב:

@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור

נמצא בתיקיית הדרייב 'אריכיוננח' שקושרה באשכול אחר ע"י @וועלן-וועלן

@אוצרבלום כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

זה רשימה של דברים שמוהרנ"ת כתב שנוהגים ואעפ"כ כיום לא נוהגים
ולא של דברים שכיום נוהגים אע"פ שמוהרנ"ת כתב שלא

לכן אני מבין ש(למרות שהוא כתב 'שלמים') הוא התכוון בכלל לז' ימים

אוצרבלום כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

נחלי-דבש כתב:

בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים,
ועי' שערי צדיק

חלק ד, מכתב קד

@אוצרבלום כתב:

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

נראה לי שהרב @נוה-צדיקים התכוון שמוהרנ"ת כותב שלא צריך לחכות ז' ימים והיום המנהג שכן מחכים

@אוצרבלום כתב:

אני שקוף?

יש כאלה שחושבים שהמנהג שהם מכירים זה מה שכולם נוהגים
ולכן הם סבורים שכולם נוהגים להגביה לפני הקריאה

אתה כתבת שזה מנהג ירושלים, אבל עדיין אפשר לחשוב בטעות שהמנהג הזה - שמקורו בירושלים - התפשט בכל ברסלב, ולכן ראיתי צורך לכתוב שלא כולם נוהגים כך

@נחלי-דבש כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

אני שקוף?

@נחלי-דבש כתב:

שבעה ימים

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיק

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.

@נוה-צדיקים כתב:

אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים

כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל