ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים

[בדרך]

פוסט זה נמחק!

[בדרך]

@ברוך-מאן כתב:

בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.

וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.

כך שקושיא מעיקרא ליתא.

[נחמד]

הרב @בדרך נראה שלא מספיק מובן לקורא מן הצד למה התכוונת.
הרבי מספר שם על צדיקים שעולים לקרבן לפני ה' ית'.
ובהקשר הזה המעתיק (שהרב בדרך אומר שמדובר בר' שמואל הורוויץ) מפנה, לתוספות במנחות. שמביאים את המדרש שמיכאל בונה מזבח ומעלה עליו קרבן נשמות הצדיקים, ומתרצים לפי זה שהברכה הולכת על היום, שהקרבן הזה יהיה לרצון אותם אישי (מלשון אש קרבן) ישראל, ואם כן אין צורך לומר מהרה.
והביא זאת בתור מקור לדברי הרב'ה לסתום פה משטין מעלינו, ולא בדרך של הנהגה למעשה.

[כאיל תערוג]

@בדרך כתב:

@ברוך-מאן כתב:

בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.

וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.

כך שקושיא מעיקרא ליתא.

הביא את זה גם בסידור 'מקור חכמה' לר' שמואל העשיל פרידמן

[חבר אני]

יש הקלטה ידועה שבו שומעים את רלוי"צ כחזן במנחה ער"ה, ושם הוא כן אומר 'מהרה'. (לפי מה שהצלחתי לשמוע, הוא אומר כך: "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, (אתנחתא) ותפילתם מהרה וכו', כך שה'מהרה' נסוב על תפילתם.)

[כאיל תערוג]

@בדרך כתב:

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]

[כאיל תערוג]

כאיל-תערוג כתב:

@בדרך כתב:

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]

מצאתי דברי התוס' מנחות דף ק''י
ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ויש אומרים דקאי אדלעיל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. לא מצאתי יותר:
ולפי השיטה שזה נשמותיהן של צדיקים - נמנעים לומר 'מהרה'.

ואגב, @בדרך - אם ר' שמואל העשיל מביא בסידור מחיי''מ, אז לא יכול להיות שר' שמואל הורביץ כותב את ההערה בחיי''מ.

[הפשוט שבאנשי]

בכת"י של ר' שמואל העשיל הוא אינו מביא לא את החיי"מ ואינו מביא את כל נוסח הברכה (הסידור היה רק הכנה להדפסה וע"כ כתב "רצה ה אלקנו וכו')
אבל איני יודע מה ר"ש הורויץ כתב..

[נחלי דבש]

@כאיל-תערוג כתב:

ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.

הספרדים לא מדלגים על תיבת 'מהרה'.

[בדרך]

@כאיל-תערוג, כפי שכתב לך @הפשוט-שבאנשי, ר' שמואל העשיל אינו מביא זאת בסידורו. אינני יודע מהיכן לקחת זאת.

[כאיל תערוג]

כאיל-תערוג כתב:
@בדרך כתבתי למעלה:
אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]

[כאיל תערוג]

@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור

[נוה צדיקים]

@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שניוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
הרחת בשמים בליל שבת (מאכלי עכו"ם ב י"א)
קידוש לבנה לפני ז' שלמים ועוד

[אוצרבלום]

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.

@נוה-צדיקים כתב:

אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים

כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל

[נחלי דבש]

@נוה-צדיקים כתב:

קידוש לבנה לפני ז' שלמים

אדרבה, בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים, ועי' שערי צדיק

[נחלי דבש]

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

[אוצרבלום]

@נחלי-דבש כתב:

שבעה ימים

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

[אוצרבלום]

@נחלי-דבש כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

הגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה

לא כולם נוהגים לפני

אני שקוף?

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

אני שקוף?

יש כאלה שחושבים שהמנהג שהם מכירים זה מה שכולם נוהגים
ולכן הם סבורים שכולם נוהגים להגביה לפני הקריאה

אתה כתבת שזה מנהג ירושלים, אבל עדיין אפשר לחשוב בטעות שהמנהג הזה - שמקורו בירושלים - התפשט בכל ברסלב, ולכן ראיתי צורך לכתוב שלא כולם נוהגים כך

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

אך לא נזכר שלמים, כנ"ל

נראה לי שהרב @נוה-צדיקים התכוון שמוהרנ"ת כותב שלא צריך לחכות ז' ימים והיום המנהג שכן מחכים