משקה המשכר
-
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?
-
לדעתי את כל הנושא הזה רבי נתן הכניס ב-2 שורות אלו:
ובכל עת שיהיה ההכרח לשתות יין ושכר בשבתות וימים טובים ובכוס של ברכה - תזכני שתהיה שתייתי בצמצום גדול! (ליקוטי תפילות ח"א, מא) -
@לב-העולם-אתה יש לציין שחוץ משתיה בקידוש וכו'. ר' נתן מדבר בהרבה מקומות גם על 'כוס של ברכת המזון' שעל ידה זוכים להארת הרצון. ובפשטות הכוונה גם בכל יום חול כאשר מזמנים על הכוס אפשר לשתות כוס יין.(במיץ ענבים לא נראה שבאים להארת הרצון).
-
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?
-
@אוצרבלום
על ההשערה שמשהו פחות טהור בשיש"ק החדש כתבתי שידוע לי (ידיעה קלה) שאינו נכון. למרות שהטענה לכך ממש הגיונית.אבל בכל אופן בוא ולא נסטה מהדיון. אפשר להתדיין ע"כ באשכול של ההבדל בין שישק לאבניה ברזל
-
יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??
אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול..."אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח... -
יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??
אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול..."אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח...בעל-מוח כתב:
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...וזה לא סותר את זה שהוא גם מסוכן...
זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש
אם תגיד אני לא שותה כלום וזהו... אולי לא תהיה רש אבל גם לא תזכה להיות ראש
אם תשתה ללא צמצום כנראה תהיה רש.
צריך לתפוס את החבל משתי הצדדיםאני מרגיש שהיום בברסלב הלכו קיצוני מידי לצד השני
אין יין בפועל בכלל... אנשים לא יודעים לעשות לחיים על יין המשמח כמו יהודים שמחים פשוטים...
אתה שומע כאן בפורום דיבורים על כך שיין בכלל לא משמח וזה נראה לי קצת לאבד את הכיוון
בוודאי שיין הוא משמח
בכל זמן שמחה מברכים על כוס יין מלא בבכרכת ה'
וזה תקף גם לברסלברס' - רבינו לא שולל את זה -
יש הבדל מהותי בין יין לבין משקה משכר.
יין הוא משקה שבמהותו משמח, אבל יכול להוביל לקלות ראש, כמאמר חז"ל: "זכה משמחו לא זכה משממו".
ולכן, כמובא בדברי מוהרנ"ת צריך להיזהר בשתייתו, שלא להשתכר ממנו, ובוודאי שיין של מצווה כמו בשבת, שלפי חלק מהפוסקים המצווה היא יין דווקא, אפשר לשתות.
יי"ש על גלגוליו השונים שונה לגמרי במהותו.
בנקל אפשר לאבד את הדעת ממנו, ודווקא על יי"ש רבינו החמיר מאוד, וכמבואר בדברי ראבר"נ בששון ושמחה.
וגם המעשה עם רבינו ומוהרנ"ת ורבי נפתלי היה ביי"ש.
זה גם ההבדל בין ברסלב לחסידויות אחרות שקידשו את עניין שתית היי"ש בהתוועדויות שלהם, ועל כעין זה אמר רבינו: "אני שונא את המסיבות שלכם".
לסיכום: משקה שבמהותו בא לגרום לאיבוד הדעת צריך להתרחק מכל וכל, או - בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
לגבי יין אומנם צריך זהירות גדולה, אבל חומרתו פחותה יותר מיי"ש, ולכן כל זמן שזה בגבול שלא לאבד הדעת, בשבת ויו"ט בוודאי שאפשר לשתות. -
יש הבדל מהותי בין יין לבין משקה משכר.
יין הוא משקה שבמהותו משמח, אבל יכול להוביל לקלות ראש, כמאמר חז"ל: "זכה משמחו לא זכה משממו".
ולכן, כמובא בדברי מוהרנ"ת צריך להיזהר בשתייתו, שלא להשתכר ממנו, ובוודאי שיין של מצווה כמו בשבת, שלפי חלק מהפוסקים המצווה היא יין דווקא, אפשר לשתות.
יי"ש על גלגוליו השונים שונה לגמרי במהותו.
בנקל אפשר לאבד את הדעת ממנו, ודווקא על יי"ש רבינו החמיר מאוד, וכמבואר בדברי ראבר"נ בששון ושמחה.
וגם המעשה עם רבינו ומוהרנ"ת ורבי נפתלי היה ביי"ש.
זה גם ההבדל בין ברסלב לחסידויות אחרות שקידשו את עניין שתית היי"ש בהתוועדויות שלהם, ועל כעין זה אמר רבינו: "אני שונא את המסיבות שלכם".
לסיכום: משקה שבמהותו בא לגרום לאיבוד הדעת צריך להתרחק מכל וכל, או - בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
לגבי יין אומנם צריך זהירות גדולה, אבל חומרתו פחותה יותר מיי"ש, ולכן כל זמן שזה בגבול שלא לאבד הדעת, בשבת ויו"ט בוודאי שאפשר לשתות.בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
תסתכל בדפוס ראשון:
לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש
המדפיס ניסה לפתוח את הר"ת ותרגם את זה ליין ישן אפילו שבסברא פשוטה יי"ש זה יין שרף וזה גם המשקה שהיה נפוץ במדינתם
זה קצת מערער את הטענה שלך -
בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
תסתכל בדפוס ראשון:
לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש
המדפיס ניסה לפתוח את הר"ת ותרגם את זה ליין ישן אפילו שבסברא פשוטה יי"ש זה יין שרף וזה גם המשקה שהיה נפוץ במדינתם
זה קצת מערער את הטענה שלך -
זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.אז עשית חילוק נחמד
יין - מותר
משקה = אסור
ייתכן שיש בזה משהו אמיתי
אבל לדעתי יש כאן עניין עמוק יותר
יין וגם משקה שתיהם בסוף משמחים (מציאות!
)
גם בהלכה הבדלה וקידוש בשבת בבוקר אפשר לעשות על משקה
וגם עם ישראל דורות עושה לחיים על משקה
לא סתם ה' ית' ברא בריאה כזאת של משקה שהוא משמח
מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסיד -
זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.אז עשית חילוק נחמד
יין - מותר
משקה = אסור
ייתכן שיש בזה משהו אמיתי
אבל לדעתי יש כאן עניין עמוק יותר
יין וגם משקה שתיהם בסוף משמחים (מציאות!)
גם בהלכה הבדלה וקידוש בשבת בבוקר אפשר לעשות על משקה
וגם עם ישראל דורות עושה לחיים על משקה
לא סתם ה' ית' ברא בריאה כזאת של משקה שהוא משמח
מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסידמצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסידמסכים לגמרי!
רק שהחילוק בין סוגי המשקאות בהכרח משפיע על המעבר המהיר בין שמחה לשכרות... -
זכורני שיש טעם זקנים שרלויצ אומר שבירה אינו בכלל יין ומשקה
ושאנש באומן לא הקפידו על שתיית בירה
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות