משקה המשכר
-
והיה בסעודה מכל טוב, הינו חלות ולחם בשפע, ודגים ויין שרף ובשר ומוליתא וגם מטעמים (צימעס) ויין, ושתו כולם לחיים, וברכו שהילד יהיה ברסלבר חסיד"
אגב:
לא כתוב כאן קצת...
איך שאני מבין מכל השיחות שהעלות כאן- תהיה יהודי שמח - שיודע לעשות 'לחיים' ולא נערוויס'ט
- אל תשתכר
יש כאן שתי נושאים.
א] "כמה" ראוי לשתות באופן כללי, ובזה כמדומה שאין חולק שהמסורת המקובלת היא שרבינו הדריך לשתות מעט מאוד ולא רק לא להשתכר [וכידוע הסיפור עם הכוסית שחילק למוהרנ"ת ור' נפתלי].
ב] נידון שני הוא בכוסות של מצוה כקידוש והבדלה וד' כוסות ושמחת יו"ט, שבזה כמדומני שאין צד לומר שעל זה הזהיר רבינו, ואדרבא מצוותו בכך, וכך גם מתבאר מדברי מוהרנ"ת בכמה מקומות [וכפי שציינו ויש בזה עוד מקומות בליקוטי תפילות וליקוטי עצות]. -
-
אציין ללשון שראיתי היום בליקוטי עצות שמחה אות יב שלכאו' משמע שגם בכל שמחה של מצוה יש מקום לשתיית יין ברמה כזו שמביא לריקודים, [ויש בזה ף מעלה ותיקון גדול], וזה לכאו' חידוש וכמדומה שהוא לא כפשטות המקובל בברסלב.
אשמח אם ידוע למישהו דברים בעניין.וז"ל מוהרנ"ת שם:
רִקּוּדִין שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ בִּשְׁאָרֵי סְעוּדַת מִצְוָה, וְשׁוֹתֶה בְּמִדָּה וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ', וְנִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי זֶה עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְתוֹךְ הָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִים בְּהָרַגְלִין, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת. וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הִיא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' -
שתי נקודות:
אנחנו לא צריכים להיות נערוויסטים, אבל ראבר"נ כותב שצריך להתרחק מזה כמו ממגנט כי זה מושך.
רל"י בנדר היה אומר שאם האומן היה יין רגיל [ולא רק יין צימוקים], ברור לו שכל אנ"ש היו מקדשים עליו, כי זה יותר לכתחילה בהלכה. -
תהיה יהודי שמח - שיודע לעשות 'לחיים' ולא נערוויס'ט
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול...
ואמת שדברי ר' נתן שהביא @מאנ-ש-הפשוטים צריכים ביאור ואשמח שירחיבו ע"כ. -
יש כמה שיחות בעניין
בפועל בברסלב
יש מקומות שבהם כל אחוז אלכוהול מטמא במגע ומשא טומאת אהל! כולל בקידוש הבדלה וד' כוסות.
ויש חסידי ברסלב שמבינים את זה בצורה אחרת וכן ושתים פה ושם
הנושא הזה מעסיק ומסקרן אותי.
מרגיש לי שיש כאן בפורום ניקים שכותבים לעניין
מה דעתכם? -
דנתי עם חבר בדברי ר' נתן שהביא @מאנ-ש-הפשוטים והוא הציג לי זווית מעניינת שאולי לא עונה אבל יש לדון
מוהרנ"ת אומר שהיין מה שנקרא בלשוננו פותח את המוחין אבל לא הוא המשמח... -
@בעל-מוח אני אישית מזדהה עם מה שכתבת.
אכן יש בברסלב שיחות חריפות נגד השתיה, אך נ"ל שהעיקר הוא אם עושים מזה את העסק העיקרי, ומשתכרים.
אך כדי לרומם את המוחין בסעודות מצוה דייקא, ועם זהירות משהו, כשכוונתו לטובה - אז הלחץ הגדול מדי בענין - נראה לי מוגזם.
תראו שיחה מעניינת:
שיש"ק ב–תרע
"פַּעַם בְּשִֹמְחַת-תּוֹרָה, הָיָה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין קְצָת בְּגִלּוּפִין, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁתָה מְעַט יַיִן הַמְשַׁכֵּר, וְנָפַל מֵרֹב הַשִּׂמְחָה לְרַגְלֵי מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "אַתֶּם הַחַיּוּת שֶׁלִּי! אַתֶּם הַחַיּוּת שֶׁלִּי"! "אִיר זַיְינְט מַיין חַיּוּת! אִיר זַיְינְט מַיין חַיּוּת"! לְמָחֳרָת שְׁאָלוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם זוֹכֵר מַה שֶׁאָמַר אֶתְמוֹל, וְאָמַר לוֹ רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין: "כֵּן, זוֹכֵר אֲנִי וְגַם הַיּוֹם אוֹמֵר אֲנִי כֵּן"! אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "מַה שֶׁאתָּה אוֹמֵר הוּא אֱמֶת, אֲבָל לֹא בְּשִֹמְחַת-תּוֹרָה בְּפֶה שָׁתוּי..." "וָואס דּוּ זָאגְסְט אִיז אֱמֶת, אָבֶּער נִישְׁט שִֹמְחַת-תּוֹרָה מִיט אַ פַארְטְרוּנְקִינֶער מוֹיל...".אז אפשר מהשיחה הזו להביא ראיות נגד השתיה, אבל מאידך, תחשבו על בית המדרש של רבי נתן בשמחת תורה, ושם נמצא תלמידו רבי נחמן מטולטשין, ועובדא שהוא שתה, וכנראה לא מעט, שהרי רבי נתן אמר עליו 'בלתי פה שתוי'.
ונראה לי שאם היה כזה איסור גורף על הענין בברסלב, אז הוא לא היה מעיז לשתות בבית המדרש של מוהרנ"ת.
ומכאן ראיה לכך שלא צריך להיות בלחץ גדול כנגד זה, ומאידך, סו"ס לזכור שרבי נתן אמר לו שטוב אם היה אומר זאת בלתי פה שתוי.
ואלו דברים שהם בבחי' דבר המסור ללב, וה' יראה ללבב.
שנזכה לעשות רק לשם שמים... -
@בעל-מוח אני אישית מזדהה עם מה שכתבת.
אכן יש בברסלב שיחות חריפות נגד השתיה, אך נ"ל שהעיקר הוא אם עושים מזה את העסק העיקרי, ומשתכרים.
אך כדי לרומם את המוחין בסעודות מצוה דייקא, ועם זהירות משהו, כשכוונתו לטובה - אז הלחץ הגדול מדי בענין - נראה לי מוגזם.
תראו שיחה מעניינת:
שיש"ק ב–תרע
"פַּעַם בְּשִֹמְחַת-תּוֹרָה, הָיָה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין קְצָת בְּגִלּוּפִין, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁתָה מְעַט יַיִן הַמְשַׁכֵּר, וְנָפַל מֵרֹב הַשִּׂמְחָה לְרַגְלֵי מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "אַתֶּם הַחַיּוּת שֶׁלִּי! אַתֶּם הַחַיּוּת שֶׁלִּי"! "אִיר זַיְינְט מַיין חַיּוּת! אִיר זַיְינְט מַיין חַיּוּת"! לְמָחֳרָת שְׁאָלוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם זוֹכֵר מַה שֶׁאָמַר אֶתְמוֹל, וְאָמַר לוֹ רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין: "כֵּן, זוֹכֵר אֲנִי וְגַם הַיּוֹם אוֹמֵר אֲנִי כֵּן"! אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "מַה שֶׁאתָּה אוֹמֵר הוּא אֱמֶת, אֲבָל לֹא בְּשִֹמְחַת-תּוֹרָה בְּפֶה שָׁתוּי..." "וָואס דּוּ זָאגְסְט אִיז אֱמֶת, אָבֶּער נִישְׁט שִֹמְחַת-תּוֹרָה מִיט אַ פַארְטְרוּנְקִינֶער מוֹיל...".אז אפשר מהשיחה הזו להביא ראיות נגד השתיה, אבל מאידך, תחשבו על בית המדרש של רבי נתן בשמחת תורה, ושם נמצא תלמידו רבי נחמן מטולטשין, ועובדא שהוא שתה, וכנראה לא מעט, שהרי רבי נתן אמר עליו 'בלתי פה שתוי'.
ונראה לי שאם היה כזה איסור גורף על הענין בברסלב, אז הוא לא היה מעיז לשתות בבית המדרש של מוהרנ"ת.
ומכאן ראיה לכך שלא צריך להיות בלחץ גדול כנגד זה, ומאידך, סו"ס לזכור שרבי נתן אמר לו שטוב אם היה אומר זאת בלתי פה שתוי.
ואלו דברים שהם בבחי' דבר המסור ללב, וה' יראה ללבב.
שנזכה לעשות רק לשם שמים...@רוצה-להיות
לא כי, אלא זהו נוסח השיחה האמיתי והמבורר כסולת נקיה, והוא משיש"ק החדש ח"ג סי' תק"ד:
תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ וְהַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בִּגְדֻלַּת מוֹהֲרַנַ"ת הָיְתָה כֹּה רַבָּה, שֶׁפַּעַם שָׁתָה יַיִן הַמְשַׁכֵּר בְּשִׁמְחַת תּוֹרָה מְעַט יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְנָפַל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה לְרַגְלֵי מוֹהֲרַנַ"ת וּנְשָׁקָן, וְאָמַר לוֹ: "אִיר זֶענְט מַיין חִיּוּת! אִיר זֶענְט מַיין לֶעבְּן! אִיר קְוִויקְט מֶעךְ מִיט אַייעֶרֶע דִּבּוּרִים!" - "אַתֶּם הַחִיּוּת שֶׁלִּי! אַתֶּם הַחַיִּים שֶׁלִּי! אַתֶּם מְשִׁיבִים נַפְשִׁי בַּדִּבּוּרִים שֶׁלָּכֶם!"; וְשָׁתַק מוֹהֲרַנַ"ת.
לַמָּחֳרָת שָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת: "נַחְמָן, גֶעדֶענְקְסְט אֶפְשָׁר וָואס דוּ הָאסְט נֶעכְטְן גֶעזָאגְט?" - "נַחְמָן, אוּלַי זוֹכֵר אַתָּה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ אֶתְמוֹל?"; הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי נַחְמָן: "יָא, הַיינְט זָאג אִיךְ אֹויכְט אַזוֹי!" - "כֵּן, גַּם הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ!". אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת: "נוּ, דִי רֵייד וָואס דוּ הָאסְט גֶערֶעדְט אִיז אֱמֶת, אָבֶּער נִישְׁט שִׂמְחַת תּוֹרָה טְרִינְקֶען מֶערֶער" - "נוּ, הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ אֲמִתִּיִּים הֵם, אֲבָל לֹא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה הוּא הַזְּמַן לְהַרְבּוֹת בִּשְׁתִיָּה".
והוסיף ע"כ רלוי"צ, ומובא שם בהערה: "כי רק בפורים נכון לשתות משקה המשכר, מה שאין כן יום שמחת תורה שהוא יום של 'דיבור בדיעה', ראה ליקוטי קמא סימן ע"ד".
גוט שבת. -
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר. -
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.@לב-העולם-אתה יש לציין שחוץ משתיה בקידוש וכו'. ר' נתן מדבר בהרבה מקומות גם על 'כוס של ברכת המזון' שעל ידה זוכים להארת הרצון. ובפשטות הכוונה גם בכל יום חול כאשר מזמנים על הכוס אפשר לשתות כוס יין.(במיץ ענבים לא נראה שבאים להארת הרצון).
-
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?
-
לדעתי את כל הנושא הזה רבי נתן הכניס ב-2 שורות אלו:
ובכל עת שיהיה ההכרח לשתות יין ושכר בשבתות וימים טובים ובכוס של ברכה - תזכני שתהיה שתייתי בצמצום גדול! (ליקוטי תפילות ח"א, מא) -
@לב-העולם-אתה יש לציין שחוץ משתיה בקידוש וכו'. ר' נתן מדבר בהרבה מקומות גם על 'כוס של ברכת המזון' שעל ידה זוכים להארת הרצון. ובפשטות הכוונה גם בכל יום חול כאשר מזמנים על הכוס אפשר לשתות כוס יין.(במיץ ענבים לא נראה שבאים להארת הרצון).
-
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?
-
@אוצרבלום
על ההשערה שמשהו פחות טהור בשיש"ק החדש כתבתי שידוע לי (ידיעה קלה) שאינו נכון. למרות שהטענה לכך ממש הגיונית.אבל בכל אופן בוא ולא נסטה מהדיון. אפשר להתדיין ע"כ באשכול של ההבדל בין שישק לאבניה ברזל
-
יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??
אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול..."אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח... -
יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??
אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול..."אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח...בעל-מוח כתב:
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...וזה לא סותר את זה שהוא גם מסוכן...
זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש
אם תגיד אני לא שותה כלום וזהו... אולי לא תהיה רש אבל גם לא תזכה להיות ראש
אם תשתה ללא צמצום כנראה תהיה רש.
צריך לתפוס את החבל משתי הצדדיםאני מרגיש שהיום בברסלב הלכו קיצוני מידי לצד השני
אין יין בפועל בכלל... אנשים לא יודעים לעשות לחיים על יין המשמח כמו יהודים שמחים פשוטים...
אתה שומע כאן בפורום דיבורים על כך שיין בכלל לא משמח וזה נראה לי קצת לאבד את הכיוון
בוודאי שיין הוא משמח
בכל זמן שמחה מברכים על כוס יין מלא בבכרכת ה'
וזה תקף גם לברסלברס' - רבינו לא שולל את זה -
יש הבדל מהותי בין יין לבין משקה משכר.
יין הוא משקה שבמהותו משמח, אבל יכול להוביל לקלות ראש, כמאמר חז"ל: "זכה משמחו לא זכה משממו".
ולכן, כמובא בדברי מוהרנ"ת צריך להיזהר בשתייתו, שלא להשתכר ממנו, ובוודאי שיין של מצווה כמו בשבת, שלפי חלק מהפוסקים המצווה היא יין דווקא, אפשר לשתות.
יי"ש על גלגוליו השונים שונה לגמרי במהותו.
בנקל אפשר לאבד את הדעת ממנו, ודווקא על יי"ש רבינו החמיר מאוד, וכמבואר בדברי ראבר"נ בששון ושמחה.
וגם המעשה עם רבינו ומוהרנ"ת ורבי נפתלי היה ביי"ש.
זה גם ההבדל בין ברסלב לחסידויות אחרות שקידשו את עניין שתית היי"ש בהתוועדויות שלהם, ועל כעין זה אמר רבינו: "אני שונא את המסיבות שלכם".
לסיכום: משקה שבמהותו בא לגרום לאיבוד הדעת צריך להתרחק מכל וכל, או - בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
לגבי יין אומנם צריך זהירות גדולה, אבל חומרתו פחותה יותר מיי"ש, ולכן כל זמן שזה בגבול שלא לאבד הדעת, בשבת ויו"ט בוודאי שאפשר לשתות. -
יש הבדל מהותי בין יין לבין משקה משכר.
יין הוא משקה שבמהותו משמח, אבל יכול להוביל לקלות ראש, כמאמר חז"ל: "זכה משמחו לא זכה משממו".
ולכן, כמובא בדברי מוהרנ"ת צריך להיזהר בשתייתו, שלא להשתכר ממנו, ובוודאי שיין של מצווה כמו בשבת, שלפי חלק מהפוסקים המצווה היא יין דווקא, אפשר לשתות.
יי"ש על גלגוליו השונים שונה לגמרי במהותו.
בנקל אפשר לאבד את הדעת ממנו, ודווקא על יי"ש רבינו החמיר מאוד, וכמבואר בדברי ראבר"נ בששון ושמחה.
וגם המעשה עם רבינו ומוהרנ"ת ורבי נפתלי היה ביי"ש.
זה גם ההבדל בין ברסלב לחסידויות אחרות שקידשו את עניין שתית היי"ש בהתוועדויות שלהם, ועל כעין זה אמר רבינו: "אני שונא את המסיבות שלכם".
לסיכום: משקה שבמהותו בא לגרום לאיבוד הדעת צריך להתרחק מכל וכל, או - בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
לגבי יין אומנם צריך זהירות גדולה, אבל חומרתו פחותה יותר מיי"ש, ולכן כל זמן שזה בגבול שלא לאבד הדעת, בשבת ויו"ט בוודאי שאפשר לשתות.בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.
תסתכל בדפוס ראשון:
לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש
המדפיס ניסה לפתוח את הר"ת ותרגם את זה ליין ישן אפילו שבסברא פשוטה יי"ש זה יין שרף וזה גם המשקה שהיה נפוץ במדינתם
זה קצת מערער את הטענה שלך
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות