@נחמד כתב:

זכורני שיש טעם זקנים שרלויצ אומר שבירה אינו בכלל יין ומשקה
ושאנש באומן לא הקפידו על שתיית בירה

גם אני שמעתי בשם רלוי"צ כנ"ל ואשמח אם תעלה כאן מקור

@בעל-מוח כתב:

מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסיד

מסכים לגמרי!
רק שהחילוק בין סוגי המשקאות בהכרח משפיע על המעבר המהיר בין שמחה לשכרות...

@מאיר-לב כתב:

זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.

אז עשית חילוק נחמד
יין - מותר
משקה = אסור
ייתכן שיש בזה משהו אמיתי
אבל לדעתי יש כאן עניין עמוק יותר
יין וגם משקה שתיהם בסוף משמחים (מציאות!)
גם בהלכה הבדלה וקידוש בשבת בבוקר אפשר לעשות על משקה
וגם עם ישראל דורות עושה לחיים על משקה
לא סתם ה' ית' ברא בריאה כזאת של משקה שהוא משמח
מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסיד

@בעל-מוח כתב:

לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש

זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.

@מאיר-לב כתב:

בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.

תסתכל בדפוס ראשון:
לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש
המדפיס ניסה לפתוח את הר"ת ותרגם את זה ליין ישן אפילו שבסברא פשוטה יי"ש זה יין שרף וזה גם המשקה שהיה נפוץ במדינתם
זה קצת מערער את הטענה שלך

בעל-מוח כתב:

"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...

וזה לא סותר את זה שהוא גם מסוכן...
זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש
אם תגיד אני לא שותה כלום וזהו... אולי לא תהיה רש אבל גם לא תזכה להיות ראש
אם תשתה ללא צמצום כנראה תהיה רש.
צריך לתפוס את החבל משתי הצדדים

@בדרך כתב:

יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??

אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.

@נאר-ד-רבה כתב:

אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול...

"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח...

אבל בכל אופן בוא ולא נסטה מהדיון. אפשר להתדיין ע"כ באשכול של ההבדל בין שישק לאבניה ברזל

@נחום-בקר כתב:

ובפשטות הכוונה גם בכל יום חול כאשר מזמנים על הכוס אפשר לשתות כוס יין.(במיץ ענבים לא נראה שבאים להארת הרצון).

ח"ו לומר שבמיץ ענבים לא זוכים להארת הרצון.
אבל מאידך פשוט שעיקר מצוותו ביין וח"ו לא בא רבינו למנוע מזה, ופשוט.

@לב-העולם-אתה כתב:

גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.

לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?

אז אפשר מהשיחה הזו להביא ראיות נגד השתיה, אבל מאידך, תחשבו על בית המדרש של רבי נתן בשמחת תורה, ושם נמצא תלמידו רבי נחמן מטולטשין, ועובדא שהוא שתה, וכנראה לא מעט, שהרי רבי נתן אמר עליו 'בלתי פה שתוי'.
ונראה לי שאם היה כזה איסור גורף על הענין בברסלב, אז הוא לא היה מעיז לשתות בבית המדרש של מוהרנ"ת.
ומכאן ראיה לכך שלא צריך להיות בלחץ גדול כנגד זה, ומאידך, סו"ס לזכור שרבי נתן אמר לו שטוב אם היה אומר זאת בלתי פה שתוי.
ואלו דברים שהם בבחי' דבר המסור ללב, וה' יראה ללבב.
שנזכה לעשות רק לשם שמים...

@בעל-מוח כתב:

יש מקומות שבהם כל אחוז אלכוהול מטמא במגע ומשא טומאת אהל! כולל בקידוש הבדלה וד' כוסות.

טעות!
מצוה לקדש על יין.

@בעל-מוח כתב:

תהיה יהודי שמח - שיודע לעשות 'לחיים' ולא נערוויס'ט

אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול...
ואמת שדברי ר' נתן שהביא @מאנ-ש-הפשוטים צריכים ביאור ואשמח שירחיבו ע"כ.

וז"ל מוהרנ"ת שם:
רִקּוּדִין שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ בִּשְׁאָרֵי סְעוּדַת מִצְוָה, וְשׁוֹתֶה בְּמִדָּה וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ', וְנִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי זֶה עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְתוֹךְ הָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִים בְּהָרַגְלִין, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת. וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הִיא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'

@בעל-מוח כתב:

תהיה יהודי שמח - שיודע לעשות 'לחיים' ולא נערוויס'ט

יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??

אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.

יש ליקוטי עצות, ליקוטי עצות בתרא, ואוצר היראה.