ויש מקומות בהם נראה שרבינו בכלל לא למד את הראיה כפשוטה, אלא דרש וסרס אותה, כגון בתורה א' מביא ראיה שהחכמה היא ראשית כמו שכתוב 'ראשית חכמה וכו' ופשט הפסוק 'ראשית חכמה יראת ה' הפוך לכאורה שהחכמה היא אינה ראשית אלא היראה.
ברור שההשגה דוחה את הפשט, רק אחרי הבנת עומק ההשגה, עפ"ר פשט האסמכתא יוכל להסתדר עם ההשגה.
ולגבי מה שכתבת על תורה א', ביאר זאת בביאה"ל.
האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת, ואם כן, אז מה ההבדל בין דרש ממקומות או תורות אחרים, לדרש שנעשה 'מיניה וביה' בתוך האסמכתאות שמביא רבינו לדבריו.
נ"ל שגם בתוך האסמכתאות יש חילוק אם דורש את השגת התורה ע"פ האסמכתא, (היינו ע"פ סביבות הפסוקים) שזה דרש גמור, או שאחר שנבנתה התורה ע"פ קשריה מביא סייעתא מהאסמכתאות, וכן לפני זה יוכלו על ידם לדעת כיוון מה לחפש בתורה, אבל לא לבנות על פיהם את התורה.
מתחיל לספר מהמלך שגזר גירוש וכו' ונראה כסיפור פשוט לכאורה כי יכול להיות סיפור כזה כפשוטו ממש ודרך אגב מספר גודל החיבוב שישראל מחבבין את המצוות, כי אפילו האנוס שלא היה יכול לעמוד בנסיונו בשלימות אעפ"כ כשנזדמן לו שעת הכושר ונשבע לו=| המלך לעשות רצונו ולמלאות בקשתו אפילו אם יבקש מה שיבקש אבל האנוס לא ביקש ממנו שום דבר רק שיתיר לו להניח טלית ותפלין בפרהסיא, וזה בעצמו היה נסיון גדול כי חרה להמלך מאד אעפ"כ הוכרח למלאות בקשתו בשביל השבועה אח"כ מספר מענין המלך שקרא לכל החוזי כוכבים וכו' ואמרו לו שזרעו לא יוכרת רק שישמור משור ושה וכו', ואח"כ איך שנעשה בנו מלך וכו' ונפל על חכמה לכבוש את כל העולם, ומענין האדם שעשה מכל השבעה מיני מתכות וכו' ואתו האדם לא היה מסוגל רק באופן שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים וכו' סיפור זה מובן לכל כי הוא ענין נפלא בפרט מה שמספר אח"כ שיש מקום שכל שס"ה מיני תהלוכות השמש מזריחים לשם ושם גדל שבט ברזל ודרך אגב מרמז שם מחומר איסור כעס ושאר כל הענין שם עד סוף המעשה ואיך שמרומז הענין למה רגשו כל זה נורא ונפלא מאד: ועיין לקוטי הלכות ה' הכשר כלים הלכה ב': (לקוטי עצות מהדו"ב (ציצית א') מעלת יקרת קדושת מצוות ציצית ותפלין גדולים ויקרים מאד כמו שהפליגו רז"ל בהם ובהם עיקר היכר קבלת עול מלכות שמים של איש הישראלי, והרי כשהציל האנוס את המלך ממות ממש ונשבע לו המלך שיתן לו כל הכבוד שירצה, ענה האנוס ואמר שזה עיקר כבוד שיהיה רשאי להניח טלית ותפלין בפרהסיא, וזה היה עיקר השררה וההתמנות שלו, ואח"כ כשבא מלך אחר מבני בניו וביטל אותו ממצוות אלו ראה אח"כ ששור ושה שבמזלות שוחקים ממנו (כי תפלין וציצית הם בחי' שור ושה עיין בפנים) ואע"פ שהיה המלך הזה חכם גדול וכבש כל העולם בחכמתו אעפ"כ נכרתו הוא וזרעו ושלט בהם האש הגדולה ונשרפו ונכרתו כולם, אבל שאר המלכים שהיו דרים יהודים במדינתם שמלובשים בטו"ת המלכים האלו היו הולכין דרך האש הגדולה הזאת ולא הזיק להם כלל בזכות מצות ציצית ותפלין שהיהודים שבמדינתם מלובשים בהם ראה והבן גודל כח קדושת מצוות אלו איך מגינים ומצילים מהכל ומכש"כ להיהודים בעצמם שזוכים להיות מעוטפים ומלובשים בהם:
(שם כעס ג') יש מלאך שהוא ממונה על הכעס, כי ע"י כעס בוראים מלאך המשחית ואותו מלאך הנ"ל הוא ממונה על כל המשחיתים ומזה המלאך שואלים הדרך איך לבוא אל השבט ברזל שכשבאים לשם ניצולים מפחד):
אשמח שמי שיש לו רמזים וחידושים על מעשה ד' ממלך שגזר שמד שיכתוב כאן,
תודה רבה.
המעשה
@לית-ליה-מגרמא לא בשביל זה נפתח פורום לקוטי מוהר"ן 'בעיון'
עיקר העיון בליקו"מ (והאמת שגם בשאר ספרים) הוא על פי עומק הפשט וחיבור קשרי התורה, בלי דרש ובלי סברות כמו שכתב @לית-ליה-מגרמא, ושמו נאה לדבריו, כי עיקר העיון להבין מה בא רבינו לומר בתורה, ולא איך הסברות שלי מקבלות הסכמה מרבינו, ולא לחפש דברים חדשים שאינם יוצאים מפשטות התורה. ואף כי הראוי לדרוש (כמוהרנ"ת) ודאי שהוא יותר גבוה מהעיון הפשטי כי הוא נסתר לנסתר, אבל להבלתי ראויים הוא פגם גדול (ליקוטי תנינא יח).
וגדר הדרש הוא מה שאין מספיק לו הדרישה והחיפוש במקומו, אלא צריך להביא לו רווח והצלה ממקום אחר, (רובו ככולו של מה שכתבתי כאן מבואר בדברי ר"א בר"נ בכלל הראשון מהח"י כללים).
הרב @שפחה-על-הים איך שאני הבנתי השואל מדבר על אדם שמקושר לרבינו בלב ונפש, ורק מהשתרגות עול המניעות על צווארו, או מחשבון שכר כנגד הפסד, בסוד תדברו ממני אף שלא בשמי, לא עושה מעשה להכריז בעצמו קבל עם ועולם כדבק ברבו.
ולכן, נראה שלשמוע ממנו דברים דקים שענינם יותר הדבקות באנשי הצדייק ושימושם, תלוי בכמה דבק בהם, ויתכן גם אדם שקיבל מהם רבות, ואעפי"כ, מהסיבות הנ"ל לא זכה להכריז עצמו ככזה בגלוי.
ואילו לקבל ממנו דיבורים בעבודת ה', בדרך רבינו, ואשר ינק מהצדיק המאיר לנו באור תורתו. ונקודת החבר, השייכא לליבו בעת ההיא, כפי ששאל השואל,הרב @האש-שלי-תוקד כתב:
האם מותר לי לקחת ממנו נקודת חבר או שלא?לכאורה ודאי שמותר, ואף צריך.
נכון, אני דיברתי בעיקר על דברי הרב נחום בקר שהבאתי בדברי, ולאו דוקא במענה לשאלה הפותחת.
וזה אומר שא"א לשמוע כלום?
אם למדו צניעות מחתול...
אביסלע ענווה
אם לא היתה תורה, כשיש תורה לא לומדים צניעות מהחתול.
@האש-שלי-תוקד מענין מאד מה כוונת המשנה באבות 'איזו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי' האם כוונת התנא 'כל אדם' זה דיקא חסיד ברסלב?
זה שיש לנו שפה משותפת לקבל עצות מאחד שהולך בדרך רבנו. זה בודאי לא שולל שום אדם מישראל שגם ממנו אני יכול להשכיל בעבודת ה'. כמובן שאני יבחון אח"כ האם ז ההדרכה של רבנו בעבודת ה' או לא.
אך אין שום הו"א לפרוש מיהודי שומר תורה ומצוות מחמת 'מפלגתיות'.
וידוע בזה פרושו של ר' נתן (איני זוכר איפה) עה"פ צאי לך בעקבי הצאן וגו' שמכל מי שמוחזק בכשרות אפשר לקבל דרך. עד אשר ימצא האדם את צדיק האמת.
כתבתי את הדברים בדרך כלל, אך זה כולל את הנצרך למבין.
לענ"ד הדבר תלוי במה אתה שואל אותו, דהיינו שאם זה יש לך לדוגמא שאלה בהלכה, אז צריך לשאול פוסק או מישהו שיודע הלכות, ואף אין בזה יתרון למי שמקורב לרבינו (בד"כ, אם לא בשאלות המתחדשות), כי אינו אלא כמ"מ או שמגלה לי דברים שלא ידעתי.
ואם להבדיל אני צריך לשאול שאלה בעניני תיקוני רכב, אז אני ישאל מוסכניק, ואין בזה יתרון למי שמקורב לרבינו או שיודע הלכה.
ואם אני רוצה לשאול שאלה בענייני רבינו, ברור שאני ישאל תלמיד של רבינו הקדוש, וכמו שאתה כתבת צאי לך בעקבי הצאן עד אשר ימצא וכו'.
ואינו קשור כלל למפלגתיות כמובן, אלא שאי אפשר לקבל העצות האמיתיות לחולאי הנפש שמתחדשים עכשיו כי אם בספרי רבינו ע"י ההתקשרות לרבינו, ועיין גם בלקו"ה ק"ש, ד, שביאר שעיקר ההשגה בתורת הצדיק תלויה באמונה בו, ובמכתב ר' יצחק ברייטער שכתב על מרים שנחשב לחשה"ר במה שהשוותה את משה עם שאר נביאים, ולעומת המקורבים אליו ואילו קצת נחשב בודאי שחולק עליו.
ואיזהו חכם הלומד מכל אדם, עיין בהלכות נט"י ו, שביאר שהכוונה שאחרי שמקורב לצדיק האמת יוכל ללמוד מכל אדם רמזים לעבודת ה', ולא שיקבל את עצותיו בכל דבר, ובלקו"מ איתא שכל אדם הוא הצדיק האמת, ולעניננו היינו מנקודת הצדיק שיש בכל אדם, והיא מתגלית בכל אחד לפי התקשרותו.
ובעל"ת כתב שכל העצות גם של הכשרים יש בהם אחיזה מעצת הנחש, ועיין בלקו"מ ז שההזדככות מעצת הנחש היא על ידי קבלת עצות הצדיק לבד, בלי קבלת עצות אחרות כלל.
עיין בספר באר לחי רואי בסוף הפרק על הכלל התשיעי שהביא שם כמה מקומות
ואלו הם:
קרחה וכתובת קעקע ג, ה.
בית כנסת ה, יח.
מנחה ז, יב.
שלוחין ה לא מספיק לך?
@הפשוט-שבאנשי עלים לתרופה מלא מזה.
תסתכל בכל המכתבים שלפני ראש השנה, ותראה עד כמה רבי נתן, משתפך שם בגדולת הצדיק, במילים שמחיות כל לב.
אתם לא עונים על שאלתו:
האם ואיפה מוזכר להדיא שם רביה"ק ושהוא הצדיק האמת וכו' בספר ליקו"ה
@נחמד אני דיברתי עם מישהו נאמן עלי מאד שבדק בבדיקה הנ"ל (אני התכוננתי לבדוק, ובאמצע ההכנות דיברתי איתו וסיפר לי)
אני יודע על משהו שעובד אט-אט לסכם את שיעורי הרב משמרתי ובעז"ה להוציא חוברת המסכמת את כל השיעורים (לכל המתקשים בשמיעת השיעורים)
מהו המסקנה הסופית של הרב משמרתי, האם ראדזין או החדש? והאם זה (ראדזין או החדש) וודאי וודאי או רק מצד ספק כדאי להטילו בציצית?
התכלת ראדזין הרגיל יורד בבדיקה שכתובה בגמרא, החדש (תכלת מרדכי) לא יורד.
מוהרנ"ת כותב שלא לכוון בכוונות האר"י אפילו מי שלומד קבלה ע"פ פקודתו,
מבואר שאפשר ללמוד ע"פ פקודתו,
ואדרבה מי שראוי זה מעלה גדולה, וגם רבינו מונה כתבי האר"י בלימודים הקבועים בשיחה ע"ו.
וכל עניני רבינו חיים וקיימים לעולם, וגם בימינו רבינו יכול להאיר לכל אחד את הדרך לפי שורש נשמתו ולפי דרגתו,
וזה נקרא בימינו ע"פ פקודתו. רק שככל עניני רבינו עכשיו זה יותר בדקות, וצריך להתפלל שלא ירמה עצמו וכו'.
אך שמעתי גירסא אחרת שי"א שמדובר בבן של ר' מאיר מאפטא בעל האור לשמים יש לזה מקור
לא היה לו בן יחיד, ולא שמעתי שהיה לו בן שנפטר בחייו.
תודה רבה,
איך מקטינים את הכתב?
(בפס של האפשרויות אין הגדלה והקטנה)
@חיפוש-הצדיק ידידי היקרים והאהובים.
בשיחות הר"ן (צג) מבואר מענין 'משיח' והצדיקים שהם 'חגורה למשיח'. והעבודה שלהם זה לחלק את האלפים למאות וכו' עיי"ש [קשור גם לתורה הזמנית]. יתכן שאתה מקורב לרבנו ואעפ"כ אתה צריך גם את הצדיקים שהם חגורה למשיח. ולמעלה הבאתי את הדוגמא משרי אלפים ושרי מאות וכו' שאע"פ שכולם התקרבו להשי"ת ויצאו ממצרים ע"י משה רבנו אעפ"כ יש בחינה שאתה לא מקושר ישר למרע"ה אלא לשר עשר/ חמישים/מאה/ אלף. ומי שבטוח שיש לו קשר ישירות למרע"ה אולי יש בזה קצת התנשאות ואולי זה באמת. אך כיון שרוב ככל העם אינם י"ב נשיאים ולא שרי אלפים ממילא התחברותם למשה היא דרך השתלשלות עוד נשמות צדיקים ועל כן מקשר עצמו לשורשו דרך אותם ענפי משנה
(אני כותב ע"פ מה שהבנתי מדבריך, שאינך מדבר רק על תלמידי הצדיק, אלא גם על שאר המנהיגים הכשרים והצדיקים שבדור כאילו הם מהשרים הנ"ל).
עיין בתורה ע"ב תנינא, יש לכל אחד בחירה האם להיות מקושר לרבינו בעצמו, ותלוי רק ברצונו והגדלת דעתו. וכל אחד לפי כמה שהוא שקוע בבלבול וערבוב העולם, צריך להתקרב לשרי אלפים ושרי מאות, שהם התלמידים שיש ביניהם כל מיני דרגות של התקשרות לצדיק.
אבל ברור שמי שרוצה יוכל להתקרב לצדיק האמת בעצמו, וגם אם עדיין לא זכה צריך לכסוף לזה ולא להיות איש נבזה ועצל שקורין שלעמזלניק, שאינו מאמין כלל שיוכל להגדיל מוחו.
....
גם ברור מהתורה הנ"ל שכל אחד נקרא שר אלף וכיו"ב רק לפי קירובו לצדיק, והדרגה של כל אחד נמדדת בפרישות והענווה שמקבלים ממשה.
אבל ברור שמי שאינו מקורב לצדיק, וגם אם מקורב קצת ולא חולק, אתה יותר מקורב ממנו והולך בעצות רבינו וכו', לא שייך כלל שיקשר אותך לרבינו ויחלק לך את האלפים (שזה אור הצדיק) למאות.
עדיין לא הבנתי מה הסיבה שצריך להתקשר לצדיקים אחרים הרי אם רבינו דיבר על זה במפורש בכמה מקומות, הרי שבוודאי הוא דיבר על עצמו, וא"כ מדוע אתה כותב שאתה לא ראוי?
אוכל גם להגיד. שעדיין לא הבנתי מדוע תיקן רבינו את הנוסח הזה בשיחות הר"ן: על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו:
וכי מדוע לא תיקן לומר לצדיק שבדור ותו לא מידי.
כי צריכים להתקשר גם לאנשיו כדי לבנות את המשכן, יכול להיות שאתה אחד משבעה קני המנורה, אבל בלי התולעת שני אתה לא יכול לבנות משכן...