דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
ש

שפחה על הים

@שפחה על הים
משתמש רגיל
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
47
נושאים
3
שיתופים
0
קבוצות
2
עוקבים
2
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • אתר רבינו
    ש שפחה על הים

    אתר (נ"ל) חדש ונפלא עם הרבה אפשריות
    https://rabenu.app/

    דיונים ובירורים

  • מהו הייחודיות של חסידות ברסלב?
    ש שפחה על הים

    לא עיינתי מספיק בתגובות הקודמות, אבל נלע"ד שאחד מהחידושים הגדולים של רבינו מרומז בשיחה של 'לעתיד לבוא יהיו כל העולם אנשי ברסלב - שיהיה כל אחד בוסר בחלקו של חבירו'. ובזה גם קשור מה שרבינו לא לקח אף פעם את הבחירה לאנשיו, כי לכל אחד יש את חיפוש האמת לפי בחינתו.
    ואע"פ כן צריכים להתבטל לרבינו, ולהשליך את השכל והחכמות שקיבל מהעולם, ודייקא על ידי הביטול לצדיק האמת, יוכל כל אחד למצוא הנקודה השייכת לליבו (כיון שגם היא מושרשת בצדיק).
    ודבר זה נראה כמעט שני הפכים בנושא אחד, כי דרך העולם או שהם מתבטלים לאיזה אדם ולא מנסים כלל למצוא מה הנקודה הפרטית שלהם, או שעושים ככל העולה על דעתם, או שבכל מקרה עושים משהו אחר, אבל העיקר להבין שדייקא על ידי הביטול והשלכת השכל, זוכים לנקודה הפרטית והשכל הפרטי (כלשון רבינו בתורה סא).
    וכמעט בכל תורה אפשר לראות את נקודה זו לפי התיקון של אותה תורה, רק שכל פעם רבינו מלביש את זה בלבושים אחרים.

    ועוד נקודה שכבר רימזו לה לעיל ונראה לי שצריך להרחיב אותה עוד קצת, בענין מה שרבינו עולה ומדבר ומעלה את אנשיו לבחינת מלכות דא"ס (כל אחד לפי מקומו).
    נ"ל שגם זה אחד מהנקודות של רבינו, להתחדש תמיד כאילו לא התחיל כלל, שזה בחינת מלכות דא"ס שאין לנו שם שום דעת והרגשה, כי אם רצון, שלא יודעים כלל מה רוצים.
    וכמו שמבואר בדברי רבינו שהעיקר הוא הרצון - ובתוך כך לומדים ומתפללים וכו', וכן רואים תמיד אצל רבינו שהיה מתחיל כל פעם מחדש ממש כאילו לא זכה לשום מדרגה.
    ומצד שני צריכים תמיד להמשיך את הכל לעשיה, היינו למלכות.
    ולענ"ד דבר זה הוא אחד מהחילוקים הגדולים שבין רבינו לדרך החסידות, כי ע"פ הבעש"ט ותלמידיו, עיקר התכלית הוא להרגיש דביקות בהשי"ת ואהבה ויראה וכו', אבל ע"פ רבינו עיקר התכלית תמיד להגיע לרצון א"ס, שאין בו שום הרגשה וכו', רק עשיית המצוות כדי להכניס את הרצון הזה בתוך כלים.
    וע"פ זה תבין גם מה שרבינו אמר שהצדיקים טועים שמאחרים זמן תפילה, כי אצלם היה העיקר להגיע לדביקות, ואצל רבינו העיקר להגיע לרצון הא"ס, וממילא אין לנו כלל כלים להכניס אותו לפי שכלינו, רק לפי מה שהשי"ת גילה לנו בפשט המצוות.

    דיונים ובירורים

  • לימוד קבלה בברסלב
    ש שפחה על הים

    מוהרנ"ת כותב שלא לכוון בכוונות האר"י אפילו מי שלומד קבלה ע"פ פקודתו,
    מבואר שאפשר ללמוד ע"פ פקודתו,
    ואדרבה מי שראוי זה מעלה גדולה, וגם רבינו מונה כתבי האר"י בלימודים הקבועים בשיחה ע"ו.
    וכל עניני רבינו חיים וקיימים לעולם, וגם בימינו רבינו יכול להאיר לכל אחד את הדרך לפי שורש נשמתו ולפי דרגתו,
    וזה נקרא בימינו ע"פ פקודתו. רק שככל עניני רבינו עכשיו זה יותר בדקות, וצריך להתפלל שלא ירמה עצמו וכו'.

    דיונים ובירורים

  • לאור הטרגדיות הנוראות - מה צריכים לעשות ולתקן?
    ש שפחה על הים

    אני רוצה לכתוב על ענין אחר שדיברתי עליו עם כמה חברים בעקבות הטרגדיות שקראו ה"י, ולהגיע מתוך זה לאסונות עצמם.
    כשקראתי את ההודעה הפותחת את האשכול חשבתי לעצמי, מה היו כ"כ הרבה טרגדיות? (והוא לא הביא את הכל), אפילו שבשעת מעשה (לא תקפ"ץ) ידעתי עליהם ושמעתי עליהם. אם אני מנסה לדלות ממעמקי ההסטוריה הקצת יותר רחוקה, אני נזכר אפילו בדברים שהיו קרובים אלי מאד, שבשעה שמתו מוטל לפניו הצטערתי והתאבלתי, ועכשיו אני לא כמעט לא זוכר את זה.
    מצד שני, דברים פעוטים ופחותים שקוראים אצלי, כמו אם אני חייב כסף למישהו וכיו"ב, בשעת הצרה קשה לי מאד לשכוח מזה.
    והייתי יכול לתרץ שזה בגלל גזירה על המת וכו', וגם מה יעזור אם אני יזכור מה שכבר היה ועוד תירוצים, אבל מה לעשות שאותה התופעה קוראת גם בדברים שכן אפשר עדיין לעזור ולהתפלל וכו'.
    ופתאום אחזתי, שאם אני חייב בדחיפות 2000 ש"ח, זה תופס אצלי יותר מקום בראש מאשר צער של אלמה ויתומים טריים ה"י, רק בגלל שאני לא מספיק מכיר אותם.
    ואם ח"ו אני יהיה חייב מליון שקל? אני מניח שלא תעזור גם ההיכרות שלי איתם.
    ולמה אני לא מפחד לכתוב את זה?
    כי זה לא וידוי דברים, זה שיקוף המצב אצל כמעט כולם, מי יותר ומי פחות.
    אם אתם שואלים אם באתי לקטרג, התשובה היא לא, אבל באתי לענות לשאלת @וועלן-וועלן מה צריכים לתקן?
    כשחשבתי לעצמי על התופעה שכתבתי למעלה, הבנתי שזה רק השתקפות למה שנקרא אצל רבינו (בתורה סז תנינא) 'חורבן היסודות', כשד' היסודות לא ממוזגים כראוי, אז שום דבר לא נמצא על מקומו כראוי, ולא תופס אצלך את המקום שהוא אמור לתפוס.
    לפי רבינו הרפואה למיזוג היסודות היא הכנסת הצדיק יסוד עולם בתוכם, כל מקום שעדיין היסודות שלך לא מסודרים, שם עדיין לא נכנס הצדיק. ואם הוא לא נכנס - אז נכנסים שם מפורסמים של שקר שרק מבלגנים אותם יותר.
    הדרך להכניס אותו היא על ידי האבלות והבכיה על ההעלמה והסתרה שיש בעולם על אור הצדיק, בהתבודדות, בתיקון חצות או בכל עת מצוא.
    מוהרנ"ת (מצרנות ד) מבאר שענין זה הוא גם בכלליות העולם וגם בפרטיות. כי גם בכלליות העולם, כל החורבנות והצרות ח"ו מגיעים מהיסודות שלא ממוזגים כראוי.
    ע"כ במקום להאשים את הענפים: לשון הרע, דיבור בבית כנסת, פלאפונים לא כשרים, השמאלנים וכו' (כל אחד יכול להוסיף לפי ההשערות האחרונות...), עדיף להתעסק בשורש שגורם את כל זה - נעלם מאיתנו הצדיק האמת, ואנחנו עדיין מתרשלים בחיפוש והבקשה אחריו.
    זה הסיבה היחידה (ע"פ דעת רבינו) שהיא לא השערה בעלמא, אלא היא ודאית, כי זה מה שגרם למבול ולדור הפלגה, לגלות מצרים ולחורבן הבית פעמיים, לפרעות ת"ח ות"ט, לשואה ולקרונה, וזה מה שגורם לנו גם עכשיו את כל הצרות בכלליות ובפרטיות.
    החותם בצער ובתקווה, ש.ע.ה.

    עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז בְּעֹצֶם צִדְקָתוֹ וְחָכְמָתוֹ רָאָה שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית טוֹב לַעֲסֹק רַק בְּהֶסְפֵּד וְלוֹמַר שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, אֶפֶס תִּקְוָה עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, יִשְׁתַּכְּחוּ עוֹד הֲלָכוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן הִתְאַמֵּץ בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל לְנַחֵם וּלְשַֹמֵּחַ עַצְמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה רַק צְרִיכִין לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. (הלכות שלוחין ה, יח)

    דיונים ובירורים

  • כי בא...כי בא לשפוט הארץ...-יום הדין במשנת ברסלב
    ש שפחה על הים

    @נחום-בקר כתב:

    השאלה בהסטוריה מתי התחיל ענין הפחד של 'אלול' לכאורה ברבותינו הראשונם לא מצינו את ההגדרה הזאת

    בראשונים זה מחלוקת (אך יש ליישב שלכו"ע יש שמחת יו"ט, רק לא כשאר ימים טובים, (ועיין בטור שהביא את שני הצדדים, וכתב שלא אומרים הלל, אבל בטוחים שהשי"ת יעשה לנו נס):

    ספר החינוך - מצוה שיא
    נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי השנה היקרים. ואולם מהיותו יום מועד לדון כל חי, ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל שאר מועדי השנה, וזהו ענין זכרון תרועה הנזכרים בו, כי התרועה קול שבור, לרמז שישבור כל אחד תוקף יצרו ויתנחם על מעשיו הרעים, וכמו שנכתוב במצות שופר בארוכה בסדר פינחס [מצוה ת"ה] בעזרת השם:
    וזהו הטעם שלא קבעו זכרונם לברכה לומר הלל במועד הזה, וכמו שאמרו, שאין ראוי לו לאדם לומר שירה והוא עומד בדין, וכדאמר רבי אבהו בפרק אחרון דראש השנה [ל"ב ע"ב] אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, מפני מה אין ישראל אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים וכו', כדאיתא התם.

    רבינו יונתן עירובין י ע"ב
    אקרא חדתא אמינא זמן. כשאני רואה דלעת משנה לשנה כשהן מתחדשים אמינא זמן כ"ש בשמחת יו"ט של ר"ה ויוה"כ.
    וכן כתב בשאילתות _(טו) שמבטל גזירת שבעה כי יש בו שמחת יו"ט. וביראים רכז שצריך לאכול בשר מחמת השמחה.

    ונ"ל שדברי מוהרנ"ת שהביא לעיל @חבר-אני , מישב ומסדר הכל לפי דעת רבינו, צריכים לפחוד, אבל לסמוך על זכות וכח הצדיק, שבודאי יעשה לנו ה' נס, וכעין מה שכתב בטור הנ"ל.

    (ורבינו הביא הפסוק 'אכלו מעדנים וכו') שנאמר רק אחרי בכיית העם אצל עזרא, ודו"ק.

    נ"ב: המראי מקומות הבאתי מספר שדיבר בזה ולא ידעתים את רובם מעצמי.

    הראש השנה שלי

  • רבנו הקדוש בליקוטי הלכות
    ש שפחה על הים

    עיין בספר באר לחי רואי בסוף הפרק על הכלל התשיעי שהביא שם כמה מקומות
    ואלו הם:
    קרחה וכתובת קעקע ג, ה.
    בית כנסת ה, יח.
    מנחה ז, יב.

    דיונים ושאלות בספרי רבינו

  • איפה רבינו אמר את זה?
    ש שפחה על הים

    @בעל-מוח כתב:

    משהו ששמעתי פעם ואני לא מכיר שום מקור
    על אף שרבינו אמר שלילד לא מרביצים
    שמעתי ממישהו שהיה דיבור שפעם אחת כן אפשר (לשם חינוך כמובן)
    זה נכון?

    שיש"ק ח"ב ריב:
    כַּיָּדוּעַ, שָׁלַל רַבֵּנוּ מְאֹד בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, הֵן אֶת עִנְיַן הַשַּׁעֲשׁוּעַ עִמָּהֶם, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" סִימָן נ"ט, וְהֵן אֶת הַהַכָּאוֹת לַיְלָדִים. אוּלָם אָמַר רַבֵּנוּ: "פַּעַם נוֹתְנִים סְטִירָה..." "אַמָאל גִּיט מֶען אַ פַּאטְשׁ..." וְהָיוּ אַנַ"שׁ אוֹמְרִים שֶׁתָּדִיר צָרִיךְ הָאָדָם לִדְחוֹת אֶת הַ"פַּעַם" לְפַעַם אַחֵר:

    ח"ד לב:
    עַל מַאֲמַר רַבֵּינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעִנְיַן תוֹרָה ו' שֶׁבְּלִיקוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן - שֶׁאָמַר: "אַמָאל גִיט מָען אַ פַאטְשׁ" – "פַּעַם נוֹתְנִים סְטִירָה" (ראה לעיל ח"א סעיף תקכ"ט) - אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי הוּא הַפַּעַם הַזֶה, כִּי אַף שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמִן הָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן סְטִירָה וְהַכָּאָה לְעִנְיָן זֶה וָזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיָכוֹל לִהְיוֹת שֶמֵּהָרָאוּי לִיתֵּן הַכָּאָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, עַל-כֵּן יִמְנַע עַצְמוֹ תָּדִיר מִלְהִשְׁתַּמֵּש בְּדֶרֶךְ זוּ: (- שיש"ק ח"ד, סעיף ל"ב; וכ"ה בח"ב, סעיף רב"י, עיי"ש).

    דיונים ובירורים

  • למה רבינו דילג ישר לוידוי דברים
    ש שפחה על הים

    @פעור כתב:

    @שפחה-על-הים
    אני רואה שכולם התלהבו על הפשט שלך
    האם יש לך דרך לבאר את זה בשפה יותר פשוטה?

    תודה רבה, אני ינסה לבאר בס"ד יותר טוב.
    באתי לנסות לתרץ את השאלה למה א"א להתחיל ישר מהווידוי דברים, כי התכלית להגיע לדרך ישר.
    כדי לתרץ הקדמתי את מה שנראה לענ"ד בביאור שני הבחינות הראשונות בהתקרבות לצדיק - שהם כדי שהצדיק יהיה בבחינת רצוא ושוב.
    (לאחר פטירתו אין לו מצד עצמו רצוא ושוב, אבל כלפי ההתגלות אלינו, הוא יכול להתגלות בבחינה של שוב ובבחינה של רצוא, רצוא זה מתי שמתגלה אלינו אור הצדיק בלי לבושין ושוב זה גילוי עם לבושים).
    ונ"ל שכשרואה את הצדיק אזי מתגלית לו בחינת הרצוא, כי רבינו מדגיש שהוא רואה את אור הצדיק, וגם רבינו כותב שהוא מתלהב לקראת אמו וזורק את דברי השטות שלו, וענין זה מתאים עם אלו שקמים בפני ס"ת ולא קמים בפני צורבא מרבנן, היינו שאינם מתלהבים וקמים לפני הצדיק שגנוז בתוך תמונת האותיות, ומסתכלים רק על חיצוניות העצות והתורה של הצדיק ולא על אורו שנמצא שם.
    וכאשר מגיע אליהם השרץ קטן מתעוררים לעזוב את הדברי שטות = טפשות שלהם, ומבינים שצריכים להתלהב לקראת הצורבא מרבנן שנמצא בס"ת.
    ולאחר שהתגלה לו הצדיק בבחינת 'רצוא', וגם הוא בעצמו בבחינת רצוא - מתלהב לקראת אמו, צריך להיכנס בבחינת השוב - להלביש את האור בכלים ועצות, ולהסתכל עכשיו על התורה עצמה, שזה שלימות הענין - לראות את תמונת האותיות (העצות והצמצומים) אבל להבין שמאיר בהם אור הצדיק האמת, וביחד נהיה מהם עינא חד דרחמי. (רצוא - חסד שוב -גבורה).
    וע"כ בבחינה השניה מביא רבינו את הפסוק כי תראה ערום וכיסיתו, כי מתי שרואים את הצדיק (בבחינה הראשונה) אז הוא בחינת ערום - ללא לבושים, וכשנותנים לו צדקה עושים לו לבושין וצמצומים.
    (במאמר המוסגר: לפי הנ"ל מתורץ למה בבחינות האחרונות כתב רבינו תלמיד חכם ובראשונה צדיק, כי ת"ח זה בחינת מלכות (שמקבל מהחכמה), וצדיק הוא בחינת יסוד, שהוא הבחינה האחרונה מעל גלגל הירח שמשם מתחיל הצמצום. וכן מה שהביא רבינו בבחינות האחרונות ראיה מפסוקים ובראשונה ראיה ממה שרואים, כי הפסוקים הם בחינת צמצום האותיות ומה שרואים הוא בחינת רצוא (צמצום האותיות בא כדי לצמצם את מה שא"א לראות).
    וכעת מובן שכל התהליך הזה נצרך לפני הוידוי, כי אם אני יתודה כשהת"ח בבחינת רצוא הוא לא יראה כלל פגם, כי כל הפגמים הם מתחת לגלגל הירח, ע"כ צריך להתודות כשהוא בבחינת שוב, ולצדיק יש עבודה לשים את עצמו תמיד כשיריים, ואז הוא יזכור מהוידוי ויוכל להפריש לי דרך.
    ובאמת לפני הסתלקות רבינו ז"ל, היה תלוי ברבינו בעצמו אם היה בבחינת רצוא או שוב, ואולי ע"כ לא תמיד היה מניח לעשות וידוי לפניו, כי אם יהיה בבחינת רצוא לא יראה שום פגם. אבל עכשיו הוא גנוז בתמונת אותיות, ומצדו תמיד הוא ברצוא ורק תלוי בנו אם כלפינו יהיה בחינת רצוא או שוב.
    (ובאמת ע"כ זה גם נקרא צדקה, וכעין המובא בדברי מוהרנ"ת שכשבא אחד לצדיק לאחר פטירתו עושה לו טובה שנותן לו בחינת ירידה תכלית העליה, ודו"ק).

    שיח לומדים בתורה ד'

  • רבנו הקדוש בליקוטי הלכות
    ש שפחה על הים

    @נוה-צדיקים כתב:

    שלוחין ה לא מספיק לך?

    @מאיר-לב כתב:

    @הפשוט-שבאנשי עלים לתרופה מלא מזה.

    תסתכל בכל המכתבים שלפני ראש השנה, ותראה עד כמה רבי נתן, משתפך שם בגדולת הצדיק, במילים שמחיות כל לב.

    אתם לא עונים על שאלתו:

    @הפשוט-שבאנשי כתב:

    האם ואיפה מוזכר להדיא שם רביה"ק ושהוא הצדיק האמת וכו' בספר ליקו"ה

    דיונים ושאלות בספרי רבינו

  • 'הריני מקשר' לתלמידים [בלי פוליטיק!!]
    ש שפחה על הים

    לא קראתי את כל ההודעות לעיל, אבל נ"ל ע"פ תורה ב' שהצדיקים האמיתיים שבדורינו הם הצדיק וגם תלמידיו שצריכים להתקשר איתם כדי לבנות את המשכן מהתפילות של ישראל.
    הצדיק - כדי שיעלה את התפילה, והתלמידים - כדי שישלימו את בניית המשכן עם החלקים שלהם.

    דיונים ובירורים

  • האם רק בברסלב אני יכול לקבל את דרך רבינו?
    ש שפחה על הים

    @ברוך-מאן כתב:

    אז יוצא בוודאות שאפשר לקבל בעבודת ה' מחבדניקי"ם ומכלל חסידי

    כן, כדי להבין מה הם אומרים בפשטות, וכן כדי להבין קבלה בפשטות תשאל מקובלים המשקיעים עצמם בזה.
    אבל כדי לקבל מזה עצות לעבודת ה' למעשה, צריכים לבקש מאנ"ש ומספרי רבינו.

    דיונים ובירורים

  • יהודה/ הודיה/ הויה-ד
    ש שפחה על הים

    נ"ל שזה כעין הכלל החמישי, שכיון שרבינו הזכיר פסוק אפשר לבאר את כולו על פי המאמר.
    כך גם אם רבינו מזכיר שם או מושג וכיו"ב, אפשר לבאר ע"פ המאמר את מהותו, ויהודה עצמו נקרא ע"ש ההודיה.
    ויש לסייג שרק אחרי שיודעים את זה משאר קשרי התורה אפשר ללמוד גם כך כדי לחזק את המהלך ולתרץ שאלות נקודתיות, וכעין הדוגמא שהבאת מבה"ל, אבל ללמוד מזה עצמו דברים חדשים זה ממש דרש לכל דבר.

    שיח לומדים בתורה ד'

  • הרך בשנים מואלחאוויץ.
    ש שפחה על הים

    מישהו יודע פרטים עליו? נ"ל שמשמע שהיה מישהו מוכר.
    חיי"מ קלז
    בִּנְסִיעָתוֹ לְהָתָם תֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מֵאָדֶעס עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל וְרוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה, אָז בָּא אֵלָיו מֵת אֶחָד שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ הֲרָאִיתָ שֶׁהָיָה כָּאן הָרַךְ בַּשָּׁנִים מִוָּואלְחָוִויץ וְכוּ'. אַךְ עַכְשָׁו אֵין מַעֲשֶֹה זוֹ חִדּוּשׁ כְּלָל כִּי אַחַר כָּךְ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְזֶה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם:

    דברי הימים - היסטוריה

  • התכלת בברסלב
    ש שפחה על הים

    @וועלן-וועלן כתב:

    @הפשוט-שבאנשי כתב:

    אני יודע על משהו שעובד אט-אט לסכם את שיעורי הרב משמרתי ובעז"ה להוציא חוברת המסכמת את כל השיעורים (לכל המתקשים בשמיעת השיעורים)

    מהו המסקנה הסופית של הרב משמרתי, האם ראדזין או החדש? והאם זה (ראדזין או החדש) וודאי וודאי או רק מצד ספק כדאי להטילו בציצית?

    התכלת ראדזין הרגיל יורד בבדיקה שכתובה בגמרא, החדש (תכלת מרדכי) לא יורד.

    דיונים ובירורים

  • וידויניקעס'???
    ש שפחה על הים

    ספר חסידים - סימן כא
    ומה שאמרו חציף מאן דמפרש חטאי', זהו שמגיד לכל אשר חטא. אבל מותר להגיד לאדם צדיק וצנוע, אחד מעונותיו, כדי שיורה לו האיך יעשה תשובה. או ישאל לו סתם, אדם שעשה עון זה ובא לשוב האיך יעשה תשובה:

    שיח לומדים בתורה ד'

  • הרך בשנים מואלחאוויץ.
    ש שפחה על הים

    מי זה רבי מאיר הנ"ל, ומאיפה אתה יודע.

    דברי הימים - היסטוריה

  • התכלת בברסלב
    ש שפחה על הים

    @נחמד אני דיברתי עם מישהו נאמן עלי מאד שבדק בבדיקה הנ"ל (אני התכוננתי לבדוק, ובאמצע ההכנות דיברתי איתו וסיפר לי)

    דיונים ובירורים

  • איפה המהלך הזה מופיע בתחילת התורה?
    ש שפחה על הים

    האנשים שמאחורי הקדושה הם כמובן האדם עצמו, שכאשר זוכה לדרך ישר לפי שורש נשמתו, יוכל לקחת את התאוות שהשליך מאחורי כתפיו ולעבוד בהם את ה', וזהו ממש ענין הצירופים שחוזרים לשורשם.

    שיח לומדים בתורה ד'

  • לדמותו של מעשה מרב ובן יחיד
    ש שפחה על הים

    @נוה-צדיקים כתב:

    אך שמעתי גירסא אחרת שי"א שמדובר בבן של ר' מאיר מאפטא בעל האור לשמים יש לזה מקור

    לא היה לו בן יחיד, ולא שמעתי שהיה לו בן שנפטר בחייו.

    דברי הימים - היסטוריה

  • גדולי אנ"ש מדורות קודמים שלמדו בדרך העיון
    ש שפחה על הים

    מוהרנ"ת, רבי נחמן מטשערין, רבי אפרים בר"נ, רבי ברוך אפרים, רבי אברהם בר"נ. (מי שכתבתי זה רק אלו שאנו יודעים ע"פ ספריהם).

    דרכי הלימוד
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים