@אחד-מאנש כתב:

וְעִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הִיא רַק מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ

זה גם סוג של התחזקות. שאיננו יודעים מכוחנו. לא? ואולי זה מסוכן לומר כך...

עצמותיו של יהודה מגולגלין - משמע שלא היו מחוברים אחד לשני. ובתורה משמע שהעצם עצמה ננסרת ולא רק עצם מחברתה?
האם אלו שני בחינות של נסירה?

רק שימו לב שכל רגע קופץ פה מישהו מהצד השני של המתרס שמדגיש את ההפך.
אחד כותב על התחזקות דווקא, והשני עונה לו התעוררות דווקא. וכן להפך....
בסוף אולי השאלה היא לא מה האמת, אלא מה אתה באמת רוצה לשמוע....
ואם אתה מתעצבן מלקרוא את זה אז כנראה שאתה באמת צריך לתת לעצמך דקה או שניים מחשבה למה זה כ"כ מעצבן אותך...

האם לפני שהיו במדבר (-במצרים) הם לא היו מגולגלין?

לאחר בירור ארוך שעשיתי אמש בעניין, אין לי זמן לכתוב באריכות, אבל בכלליות - הדרנא בי.

ונוקם בו - אין ביטוי יותר מזה שנשמע ממנו לא אהבה... למה רבינו בוחר בלשון זו מיד אחרי שאומר שהכול מחמת אהבה?

@נחום-בקר כתב:

אך זאת למודעי שאת דברי רבנו בחיי"מ צריכים ללמוד, ולא לקרוא.

מסכים. אדרבה, אולי אתה תאיר בזה את עיני הלומדים!

@נחום-בקר כתב:

פוק חזי מאי עמא דבר. ותראה האם בברסלב לומדים קבלה או לא. ואם אינם נביאים בני נביאים הם!!!

אכן יש משמעות למאי עמא דבר, אבל בייחס לדברי רבינו המפורשים, לומדי הקבלה הם אלו שצריכים למצוא את ההסבר ואת ההבנה למה הם חושבים שכולם (-או עכ"פ שהם -) ראויים ללמוד את זה.... לא אני שרק לומד את חיי"מ...

ושדיוהו לגודא - שהקריב עצמו להצדיק.
א. לראשונה מוזכר עניין הצדיק ולא רק בלשון ת"ח
ב. מהמשל משמע שמישהו זרק אותו ולא שבא מעצמו. או אולי זה תהליך בעל 2 שלבים?

@חיים-מאירי כתב:

אפילו משהו וזה דאורייתא.

אתה בטוח בדבריך?

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאוֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.
לכאו' למה לא כתוב "זהו מעין וכו'" ומהו ה'בחינה' הרי הוא באמת יודע לגמרי!?
רק שנראה לי שזה רק בחינה ממה שמובא באות ד' שלא יחלוק בין חסד לדין, משא"כ הכא שהוא חווה ה' ואלוקים ורק הכול לטובה...
ואלי גם לכן שם מובא שהכול מאהבה וכאן רק לטובה שזה ההבדל בין "בחינת מעין עוה"ב" שיש שני דברים וזה רק לטובה, משא"כ כשלא מחלק כלל זה שהוא רואה שהכול אהבה - אחדות אחד ששם זה ממש מעיין עוה"ב.
ולכן באות ד' רבינו לא אומר "בחינת" אלא "וזה נקרא ה' אחד וכו'"

@נחום-בקר כתבת את מה שפחדתי לכתוב...

חשבתי למה החכם נקרא "תלמיד" חכם, לכאו' הוא יותר רב חכם?
ונראה לי קשור ל"אל יתהלל 'חכם' גיבור ועשיר" המובא בתורה,
שהענווה בחכמה היא שלמרות שהוא יודע שהוא חכם הוא מבין שזה לא ממנו והוא רק כתלמיד שמקבל מרבו...

איזה כיף שהדיון פה באשכול שב לפסים עיניניים יותר!
ראשית כל אני מתנצל בפני ה'פשטן' על הפוסט השובב שנשמט מקולמוס-מקלדתי...

מכיוון שהיו פה התייחסויות לדברי מכמה חברים, אגיב בכלליות ולא כציטוטים.
אמנם נקודות הדיון פה אינם חדות ומוגדרות, אבל המנגינות רחוקות זו מזו..... ועוד איך רחוקות....

• א. איך מדברים על מפורסמים שאינם מתלמידי רבינו (-אפי' בעקיפין).
  כו"ע מודו שהם נצרכים להעולם, ומאידך שהם לא מה שיתקן אותנו....
  השאלה היא איך להתבטאות. האם לומר בהחלטיות שלמרות נצרכותם שמיעת תורתם מזקת ומביאה לידי... (-ואפשר לגלוש למעלה ולקרוא את התבטאויותיו החריפות של ה'פשטן' שהקפיצו פה את שאר אנ"ש).

• ב. האם אפשר לקבל את המנגינה של ברסלב (-תורה שבע"פ) דרך ספרים גרידא.
  וזו נקודה מאוד מקיפה שמאוד משפיעה פה בעקיפין על הדיונים. שה'פשטן' ו'החבר עם השם באנגלית' מחפשים כל הזמן מקורות בספרים והחברים שמעבר השני משיבים להם מכך נהגו אנ"ש וממי קיבלתם דרככם.
  כך שהניסיון המתמשך לחבר את הקצה השני של המתרס למקורות, הוא כמו לומר: "בוא תוכיח לי את דעתך בכלי הדעה שלי..." או כפי שהגדרתי זאת לעיל בקיצור: לקחת את הדיון למגרש שלך... וכולי תקווה שעתה הובנו דברי היטב לאשורם.

• ג. בעיסוק האובססיבי בלכידת מפורסמים וזיהויים המוקדם...

נ.ב. תכלס' דעתי מזגזגת בינות לשני המחנות, אני מנסה רק להחזיר את הדיון למקום האמיתי שלו. במקום להמשיך להתדיין כל אחד מתוככי המבצר שלו.

גם כשאתה מרגיש שהכול טוב לפעמים הדרך שהיא ישרה לפניך אחריתה דרכי מוות.
צריך את התלמיד חכם לא רק למה שמסתבך לנו...

@שפחה-על-הים כתב:

וגם בתורה שבע"פ לא נמצא מעולם שיבוא אחד ויאמר שכך נראה לו, ולא יוכיח זאת מהמקרא ע"פ המידות שהתורה נדרשת בהם, אם לא שקיבל כך בהלכה למשה מסיני.

ואם כך אכן קיבלנו בהלכה מרבינו?
כשקבוצה באה ומחליטה לקחת משהו ולתת לו מנגינה מסוימת, היא זו שצריכה להסביר למה עד עתה כל תלמידי רבינו לא נהגו כן.
אם אכן האמת כניגונו של ה'פשטן', אינני מצליח לתת מקום לכבוד הרב שרחשו כל אנ"ש מקדמת דנא לגדולי ישראל מכל העדות והחוגים.
לא מצאתי מעולם אי מי שהתייחס בזלזול ובלשונות כאלו כלפי צדיקים כמוך.
להפך, כה רבים הם הסיפורים שמתארים את הכבוד ההדדי שהיה.
ואילו האמת כמוך, לא היו מביטים עליהם כלל! אפשר גם היו יורקים בפני מחטיאים אלו. כ"ש וק"ו שלא היו מכבדים אותם. שהרי מי הם? הרי הם לא מתלמידי רבינו והם כהגדרתך "לא מהצדיקים" (-שצדיקים זה רק תלמידי רבינו להגדרתך לעיל)...
וד"ל.

@מחוברים כתב:

אשמח שתפרט יותר על אלו תמונות מדובר?

תמונות של אנשים שמשולבים בתוך הגליון ובפרסומות

@פשטן-מושבע כתב:

מנין לך שטוב ללמוד 'מוסר פשוט' ממנהיגים שלא בררו את המדמה, וכי אני יכול לקבל תועלת מזה?

אני מנסה רק לברראת המוסכמות עמם אנו צועדים פה בדיון.

• האם לשמוע חיזוק או עצה טובה מחבר לא ברסלבער זה נקרא שמיעת תורה?
  הלא כבר לימדונו חכמינו על הלומד מכל אדם - שחכם שמו.
  אז אולי יש מרחב בין לשמוע ווארט וחיזוק לבין לקבל כיוונים בחיים?

• האם רבינו כותב שכל מנהיג שלא מקורב אליו גורם ל... אצל שומעי תורותיו?
  ואם אכן כך, מדוע עלינו להוקיר ולכבד (-כמובא מרבינו) את רודפי עמינו??

@בדרך יבוא @מחוברים ויכריע בינינו!
@מחוברים מה אתה אומר?
כ @בדרך

@בדרך כתב:

כל, אבל כל - הציורים והאיורים למיניהם שם - מבוצעים ע"י הבינה.

או כ @לב-העולם-אתה

לב-העולם-אתה כתב:

כמבין מעט בגרפיקה של הבינה, - טעות.
יש שם שימוש נרחב בזה, אך לתוספות עיצוביות. לא גוף העיצוב.

@נחום-בקר כתב:

ובתחלה חשבתי לא להגיב יותר באשכול זה.

באמת כבר ימים מספר שאני עומד ותוהה על שתיקתך