אבא שלי...
אבא...
אבאאאאאא...
אני לא יודע למה, אבל המילה הזו כל כך משמעותית עבורי...
אני עומד לי בשדה ומסתכל על השמיים.
רק מסתכל. ומסתכל. ומסתכל.
הכאב הישן ההוא מפעם, ומהיום, עולה.
ואני רק מרגיש.
ועוד מסתכל.
והיו לי השמיים ומה שהם בשבילי - לנחמה...
ושוב אני פה. בינות לעשבים. יושב. ומנסה להתחבר...
מנסה להרגיש את הלב שלי שנרדם. מזמן...
מחפש שוב להרגיש אותו. קצת...
אולי גם היום אמצא את השביל ללב המתגעגע...
ואולי לא. כנראה שלא.
והיו לי הרגעים הללו ומה שהם לימדו אותי - לנחמה...
ועוד פעם באתי. ואז צעקתי. חזק!
וווואאאאאאאאאאהההההה.......
יייייאאאאאאאהההה.................
ובצעקת ליבי עליתי... עליתי השמיימה...
והיו לי שאגותי אלו ומה שהם גילו - לנחמה...


)