מה הרעיון של הספר? יותר תורני או יותר רעיוני?
טעיתי. הספר נקרא 'א מחיה'.. [ולא כיסופים]
רעיוני כל שבוע על פי תורה של רבינו בליקוטי מוהר"ן
אינו ספר חדש. הוא יצא לאור לפי 4-5 שנים לפחות.
מה הרעיון של הספר? יותר תורני או יותר רעיוני?
טעיתי. הספר נקרא 'א מחיה'.. [ולא כיסופים]
רעיוני כל שבוע על פי תורה של רבינו בליקוטי מוהר"ן
אינו ספר חדש. הוא יצא לאור לפי 4-5 שנים לפחות.
עוד מעניין לציין, שבעוד שבמקורות הקדומים [כמו הימי שמואל שציטטתי לעיל] מוזכר שהיו נוסעים על 'ערב ראש חודש ניסן', היום מדברים על א' ניסן.
ואמנם, גם מצד הארבעה ראשי שנים הלוא הראש השנה חל 'באחד בניסן', כלשון המשנה בריש ראש השנה.
וכנראה הסיבה כפולה:
ראשית, שע"פ האר"י הק' הזמן העיקרי של נוכחות נשמת הצדיק על קברו היא בערב ראש חודש ובט"ו לחודש, אז כנראה שהקפידו לבוא קודם ולנצל את העת רצון הזו. ובפרט שער"ח הוא זמן תפילה ותשובה ואמירת יום כיפור קטן וכו'.
ושנית, שבזמנם כשהיה בית החיים הישן גלוי וראו את המצבות, היה המנהג כמו בעבר, שאין הולכין על בית החיים בשבת וביום טוב, ומבואר בפוסקים הטעם, שראיית המצבות מצערת, ואין זה ראוי בימי שמחה. ובאמת ידוע שאז לא היו הולכים על ציון רבינו בימי ר"ה עצמם. ובשיש"ק הישן מובא שהמקורבים מפולין היו הולכים בר"ה, ואנ"ש האוקראינים לא היו מרוצים מזה. והטעם כנ"ל.
אבל היום שכל בית החיים נחרב, ואין זכר למצבות וכו', והשוכני עפר אמנם טמונים מתחת למקום ההליכה אבל אין הדבר ניכר, הרי שאין בעיה ללכת בשבת ויו"ט ור"ח. וכך שמעתי גם מרבי צבי חשין, שהיום אומן היא כמו מירון, ואין בזה בית מיחוש.
וגם ביחס לטעם זה שהיה שייך כשבית החיים עמד על תילו, יש להזכיר את המובא בשיש"ק החדש ח"א אות תרפ"ב, שרבי שמואל אייזיק הגיע מדאשיב לאומאן בערב ראש חודש אחד ולא הספיק לבוא על ציון רבינו עד שחשכה, ומוהרנ"ת הלך איתו על בית החיים. ובשיש"ק שם מובא שמוהרנ"ת אמר שהלך עמו משום כבודו, אע"פ שאין דרכו בכך. ועיקר הסיבה שלא היה הולך מוהרנ"ת בר"ח הוא מפני לעז המתנגדים שילעיזו עליו שהולך על הקברות ביום שאין אומרים בו תחנון, בו בזמן שאינו הולך אלא על קבר הצדיק, הוא רבינו הקדוש, שאינו בכלל המנהג.
נמצא שאליבא דאמת ראוי ללכת אף בר"ח עצמו, ואף בזמנם היה ניכר שהוא בית החיים.
כל הגרפיקה של הגליון היא ע"י הבינה.
כמבין מעט בגרפיקה של הבינה, - טעות.
יש שם שימוש נרחב בזה, אך לתוספות עיצוביות. לא גוף העיצוב.
מלבד המודעות שבחלקם זה כן יכול להיות.
כל, אבל כל - הציורים והאיורים למיניהם שם - מבוצעים ע"י הבינה.
זה דבר מאוד בולט, וא"א להכחיש את החי.
לטעמי, ולטעמם של עוד - זה מכוער [אסתטית, אני לא עוסק בפן השקפתי].
אשכול זה מיועד לעדכן על ספרים חדשים בעניני ברסלב שיצאו זה עתה.
יצא לאור קונטרס שני 'נחל עדניך' מכתבים בעבודת השם בדרך רבינו הק' שנכתבו לפני עשרות שנים על ידי הגה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט''א.
פרטים בקובץ המצורף
![]()
יש אפשרות להשיג כפידיאף?
יצא עכשיו שיחות מהרלוי''צ במהדורה חדשה רחבה ומנוקדת [אמור להיות להיט] ניתן להשיג בכמויות משלוח חינם 0533148112
יש תוספות על מהדורה קודמת?
מאמר ר' יעקב נתן אנשין גליון 'קרני אור' פרשת אחרי תשפ"ד:
עכשיו טרי טרי שיש''ק המקוצר כל הד' כרכים בכרך אחד
@אוצרבלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא יפה שאני לא מעודכן!
[האמת שמעתי על כך מרשי"ו בתור רעיון, אבל הכל נעשה אצלו בשקט....]
או שזה עוד הפעם י'...
@חיפוש הצדיק
אשכול חשוב ומבורך!
אני כבר הרבה זמן כוסף לספר מסודר על סדר התורה [יחד עם מדרש רבה] נביאים כתובים והש"ס
שבעצם יראה את ה'משפטי אמת הנהגות ישרות' שרבינו הוציא משם בספר המידות, על פי המקורות שהראה הרב מטשעהרין.
כך כל אחד שלומד פרשת שבוע, או נ"ך, או מדרש וגם גמרא [עין יעקב] יוכל על המקום לראות איך רבינו הוציא משם דברים נפלאים, וכולם לעובדא ולמעשה.
לפני תקופה הרב קריגר מאנגליה פירסם שהוא עובד על חומש כזה, אבל בינתיים לא יצא לאור, וגם זה חלקי מאוד, כי כאמור - יש לסדר גם על סדר הנ"ך ועל סדר הגמרא.
גם בלי כוכבי אור רק ר' לוי יצחק
אז המספור השתנה? @אוצרבלום
ר' @וועלן-וועלן, כל מילה יהלום.
אשכול לנושא היקר והמיוחד הזה.
יה"ר שיהיה לתועלת להתחזק בזה מחדש.
אפתח בשאלה לגבי מועד האמירה:
מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?
וכן שיחות וסיפורים ועובדות מאנ"ש שידועים פה לחברים בכל הענין הזה של ה'אמירות' - אשמח שיעלו כאן
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
עוד בענין זה, ראו במאמר המצורף:
אוצר החכמה_-_ קובץ הערות וביאורים - תתקלט - קובץ דתלמידי אהלי תורה__ 147_151.pdf
אני מחכה בכליון עיניים,
לחיבור שילקט את כל הפרטים ההלכתיים [והמנהגים]
המוזכרים בכל ספרי רבינו, בליקו"ה, ובספרי הרב מטשעהרין [בעיקר בנחת השולחן]