יש תוספות על מהדורה קודמת?
כן,
הניקוד של ה-225 שיחות מהמהדורה הקודמת, ועוד 175 שיחות חדשות
[חלק א (שיחות א-רכה) + חלק ב (שיחות רכו-ת)]לא הבנתי, אשמח שתפרט ותסביר
הספר החדש מנוקד, בשונה מהמהדורה הישנה
חוץ מזה, נוספו 175 שיחות חדשות שלא היו בהוצאה הישנה.
[כמו כן סודרו בתוך הספר כל ה'טייטשן' מרלוי"צ על הסיפו"מ, שהם מכתיבת רח"ש רוטנברג, ע"ס הסיפו"מ.
וכן נוסף מפתח מורחב].
כולל בספר ההזוי ההוא
אתה מדבר על החיי מוהרן עם השמטות ב"כ?
כרך אחד. נדפס בבית שמש בשנות הס'
@לב-העולם-אתה
זה מקונטרס ההוספות לחיי מוהר"ן
משם צילמת.
אבל צריך לדעת שאין שום אבל שום קשר בין השיחות הללו לחיי מוהר"ן.
אלו שיחות שכתב רבי שמואל הורביץ, ונמצאות במכון שוקן, ומשם נפוצו בכל מיני מהדורות שונות ומשונות, כולל בספר ההזוי ההוא, שהכניס הגיגי לב שלו בתוך הטקסט של החיי מוהר"ן, ועירבב את שיחות ר"ש הורביץ עם ר' משה גלידמן, ולא זו בלבד אלא שגם הכניס עשרות שיחות מכתיבת ר' נתן ליברמנש כאילו הן מכתיבת ר' משה גלידמן.
המכתב מתוך כרך א' של מעיינים בנחלים - בסופו יש אגרות ומכתבים
בסופו?
יש כרך של מעיינים בנחלים והוא כולו מכתבים [השנה יצא כבר כרך ב של מכתבים]
ובספר הזה מופיע המכתב שהעלית.
אא"כ אתה מדבר על מהדורה ישנה שיש מכתבים בסוף הספר, וזה אני לא מכיר. ומה עיקרו של הספר? חידו"ת?
[חוצמזה שהענין שלי הוא שיעורים יותר 'מגניבים']
נישט באפוצן וכו'
מה זה קשור, אם הוא אוהב שיעורים בסגנון חד, כמו ר' יעקב נתן והרב גבירצמן לדוגמא, מה הבעיה, רק הרב ארז דורון הוא דרך המסירה ?
???
אם רינ"א ורד"ג הם הם המגניבים, אדרבה, יעשו ויצליחו. חשבתי מדובר על משהו אחר
זה שיחה שאומר הרב ברנר בשם ר' שמואל שפירא בשם ר' משה טשנסחובער.
גם במקחו של צדיק הוא מרש"ש בשם רמג"ט
@ישי-משה אכן לא נכנסו כי זה היה בית החיים אך בפרפראות ואיני זןכר מקומו כותב שאם אפשר היה עדיף להתפלל על הציון
יש שיחה במקחו של צדיק בשם ר"ש שפירא שמוהרנ"ת רצה לבנות את הקלויז על הציון עצמו אלא שנמנע מחמת לעז המתנגדים. הספר כעת לא לפניי. אולי קיים ברשת בקונ' שהופץ השנה מרמ"ק על ר"ה
גם בלי כוכבי אור רק ר' לוי יצחק
אז המספור השתנה? @אוצרבלום
רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
וכן בתורות שהן 'לשונו' - שהוקראו מפיו הקדוש והטהור בלשון הקודש, ומוהרנ"ת העלה זאת על הכתב מילה במילה, שגם תורות אלו חוסות תחת ההגדרה 'לשון רבינו', כמבואר כל זה בפירוש בפרפראות לחכמה סי' יב (מובא בשיש"ק [החדש] ח"ג איפשהו. הספר לא לפניי).
עכשיו טרי טרי שיש''ק המקוצר כל הד' כרכים בכרך אחד
@אוצרבלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא יפה שאני לא מעודכן!
[האמת שמעתי על כך מרשי"ו בתור רעיון, אבל הכל נעשה אצלו בשקט....]
או שזה עוד הפעם י'...
בבית הכנסת שלנו מתחילים ללכת עם מעשה מבערגיר ועני, ואני זה שאמור 'להעביר' אותו.
למדתי את המעשה כמה פעמים, וכן את דברי הרב מטשעהרין וראבר"נ ברמה הבסיסית לעת עתה.
אשמח לעזרת החברים בדגש על מי שלמד את המעשה.
עדיין לא ברור אצלי מתוך המקורות הללו, מיהו בדיוק העני [ראבר"נ מכנהו עני בדעת], ומי הן שתי הדמויות של אשת הבערגיר ואשת העני.
רבינו מרמז בסוף המעשה שהבערגיר הוא אברהם, שמזרעו יצא בן הבערגיר - הוא הגואל האמיתי [נשמת משיח].
בנוסח אחר כפי שמדבר רלוי"צ למשל, הבערגיר הוא הצדיק האמת.
העני - כותב ראבר"נ שהוא עני מדעת.
בת העני היא כנסת ישראל.
על פניו דמות העני-הקיסר היא שלילית. וכפי שכותב הרב מטשערין שלא היתה לו גדולה אחר כך כי הכל היה על ידו, כפי שכותב רבינו. אבל לשון זו של רבינו נראה שאין מדברים כאן מעצם הרע והסט"א [כמו דמות הרוצח], רק לדמות מפוקפקת.
מעניין גם שהקיסר מצטרף לסוף המעשה, ונוכח ברגע ההתאחדות המחודש של בתו ובן הבערגיר. במה זכה לכך, להיות שם? ומה זה מסמל?
כמו כן הרב מטשערין וראבר"נ מאריכים בענין הסימנים שניתנו מכנסת ישראל לגואל, ושהסימנים אבדו, כי גם על הגואל עצמו עובר מה שעובר.
ואם אני מבין נכון מקשרי דברי המפרשים ז"ל - 'בן הבערגיר' הוא גם כל אחד מאיתנו, בפרטיות.
מהו איפוא תוכן הסימנים שניתנו לנו, ואבדו מאיתנו, ונתנו אותם לגדולים וחכמים אחרים שאינם בן הבערגיר-החתן - לעובדא ולמעשה?
תודה
דרך אגב פגשתי שלשום את בנו של ר' שמואל שפירא ודיברתי איתו מעניין הבחירות והוא אמר נחרצות שאבא שלו היה נגד זה לא חדש ולא חידשתי כלום אבל לשמוע מכלי ראשון בלי תוספות כלל אלא לדעת באמת מה ר' שמואל חשב על עניין הבחירות כי יש כאלו מוסיפים ושומעים מכלים שונים ומוסיפים ומוסיפים ומעכבר יצא פיל.
תכלס, מה התחדש לך מהשיחה הזו?
אני הכי אשמח אם מישהו יאסוף ויוציא את כל מכתבי רא"ל ציגלמן-זה נראה יוצא איזה בין 100 ל150 מכתבים...
אם אני מבין נכון, זה אמור להיכלל בכרך ג
ראשית ההסכמות על ישיבת אנשי מעמד שכל אחד היסטוריה בפני עצמו לא הודפסו מעולם ואף ר' נתן צבי לא הדפיסו ובשביל זה לבד היה שוה כל ההוצאה!!!!!!!!!!!!
הספר מלא בהערות ומ"מ באופן נפלא
המכתב אל ר' שלמה קלוגר שנותן הצצה על ההתנגדות בימי רנ' מטולטשין לעת עתה אף אחד לא הדפיסו מלבד ר נתן צבי ועתה בנתיבות צדיק וכן ר' דוד צבי דאשיווסקע ר' מתתי' ר' אבגרהם שטרנהרץ ועוד
חלק ג' יצא לארו לקראת הילות מוהרנ"ת שם מרוכזים מכתבי אנ"ש דפולין
רד"צ דאשיווסקע, ר' מאטעס ור' אברומלה - אלו אכן מכתבים חשובים מאוד, אבל הם נכנסים בשלושים ארבעים עמודים וסגרנו סיפור.
המכתב אל מהר"ש קלוגר כבר נדפס כמ"פ בכמה במות, וגם עבור האוטוגרף של רבי חיים בריסקער - בשביל זה יש אבקשה.
לי אישית, כצרכן - לא מובן מה התועלת בקניית שני כרכים של מה שכבר יש לי.
כפי שכתבתי לעיל - זכותם של בני הגרנ"צ קניג זצ"ל [שהיום יום היארצייט שלו] להדפיס כל מה שהם חושבים שזה שלהם, ולכאורה יש גם הערות טובות וציונים ששווים בדיקה ועיון. אבל גוף הספר - כבר קיים רובא דרובא בהוצאות אחרות, ואולי היה יותר נבון מצידם [בבחינת תהיה חכם ואל תהיה צודק] - להוציא לאור בעיקר את מה שעוד לא יצא על ידי אחרים.
-מכתבי ר ישראל קרדונר-בחוברת קטנה של מלא וגדיש
גם בקרן, ב'כתבי רבי ישראל'
לי אישית אין שום ענין לקנות שוב את מכתבי ר"נ בר"י ור"ש בארסקי, כשיש לי אותם בקרן, מנוקד ומוער.
אם זה כל הספרים שרנ"צ הוציא, אז זה הרבה יותר מאשר מכתבי נתיב צדיק ושל ר"ש, הרי זה המון מכתבים מכל גדולי אנ"ש, שלא נדפסו שוב מאז.
הלוואי והייתי יכול להשיג כל הספרים הישנים הללו.
ומאחר ואין להשיגם, הרי אם נדפסו מחדש, הרי זו בהחלט חגיגה גדולה שחבל לקלקלה...
למעלה מתשעים אחוז מכרכים א-ב שנדפסו מחדש - כבר נדפסו במקומות אחרים בהוצאה יותר יפה.
את כרך ג לא יצא לי לראות, ויתכן שעיקר החומר שהיה חסר עד כה מרוכז שם [למשל מכתבי רא"ל ציגלמן].
הבנתי שההערות למכתבים שבהוצאה הנוכחית נכתבו על ידי חבר יקר שידיו רב לו בעומק ההיסטוריה של ברסלב, ועל כך יש לברך בכל לב. אבל עצם המכתבים - כבר ניתנים להשגה מזמן, ובכמה הוצאות.
מפורום לתורה ע"י הרב 'כפרי פשוט':
שמעתי פעם דבר צחות מר' חיים מנחם קרמר שליט"א
שרבינו לא התערב כלל בעניין הבחירות ומי שרוצה שיילך ומי שרוצה שימנע
וכך מפורש בליקוטי מוהר"ן תו' ק"י ח"ב
שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ: כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה, הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה.