לימוד קבלה בברסלב
-
-
וואו כמה תשובות! תודה!
אני בכל אופן (מפחד בלילות) החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב
-
וואו כמה תשובות! תודה!
אני בכל אופן (מפחד בלילות) החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב -
-
מעניין מה יותר מסוכן, לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.
מה דעתכם?
ולעניינינו, יש כאלה שלא רואים בעיה בללמוד כל מיני ספרי פסיכולוגיה וספרים חיצוניים אחרים, אבל בקבלה נתפס להם הפחד.
ובכל אופן, מה שבטוח, שבעניין שכזה, צריך "לקבל" מאנ"ש, וזה לא דבר שמחליטים על ידי קריאה בפורום, יהיה חשוב ככל שיהיה, וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט, וידע בע"ה מצויין איך להתנהג בזה. -
מעניין מה יותר מסוכן, לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.
מה דעתכם?
ולעניינינו, יש כאלה שלא רואים בעיה בללמוד כל מיני ספרי פסיכולוגיה וספרים חיצוניים אחרים, אבל בקבלה נתפס להם הפחד.
ובכל אופן, מה שבטוח, שבעניין שכזה, צריך "לקבל" מאנ"ש, וזה לא דבר שמחליטים על ידי קריאה בפורום, יהיה חשוב ככל שיהיה, וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט, וידע בע"ה מצויין איך להתנהג בזה. -
-
וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט
קיבלת מהם משהו בעניין?
אין זה כל כך נוגע מה שאמרו לי, כי כל אחד שונה בזה, וודאי יש כאלה שאסור להם ללמוד, כפי שמזהיר רביה"ק, ובוודאי יש כאלה שמוכרחים ללמוד, ראה בכל ישיבות המקובלים, המון חסידי ברסלב, ראה ערך רב"ז חשין, הגרי"מ שכטר, ועוד הרבה.
אם באמת מעניין אותך, אני שאלתי אחד מתלמידי רלוי"צ לפני כמה שנים, ובתחילה אמר לי תלמוד קודם הרבה זוהר, ואח"כ אמר לי ללמוד ספר הכללים של הרמח"ל, וכו'.
אבל שוב, זה עניין אינדיווידואלי, ותלוי מן הסתם כפי מצבו של השואל.
אגב, נהניתי לראות איך שכתב ר' חיים שלמה ראטנבערג שליט"א, שהוא כידוע מתלמידיו המובהקים של הרלוי"צ זצ"ל, בספרו הנהגות הצדיקים, ערך רביה"ק, שכתב שם בעניין קבלה, איני זוכר לשונו המדוייק, אבל בערך כך: אמר שמי שאצלו הכוונות הם פירוש המילות, מותר לו לכווין בתפילה, ומי שלא כך הוא אצלו, שלא יכווין.
-
-
@ברוך-מאן מדובר גם על העיתונים שלנו??
-
@איש-היער
איזה עיתון? אבקשה, מחוברים, המפעל... -
אני יכול לומר רק מעט ממה שהבנתי מעיון בליקו"מ, אין לי בזה ספציפית בירור אמיתי אבל אולי זה יפתח יותר את הדיון לכיוון עמוק יותר בדעת רבינו ז"ל.
הנה ידוע שכל הפחד והחשש מעיסוק בחכמת הקבלה נובע בעיקר מצד לשונות ההגשמה שבה, שמדברים שם בשפה של יחודים וזיווגים וכדומה (שעל כן מי שהוא "נואף" כדברי רבינו, בודאי זה ישפיע עליו לרעה מאד כי יגשם מאד את כל העניינים האלה).
ובתורה ו' בחלק א' מובא: "... בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ." ואח"כ באות ה' מלביש רבינו את כל העניין במרכבת יחזקאל שזהו בעצמו "מעשה מרכבה" היינו חכמת הקבלה, ופשוט לראות שהתורה הזו מדברת הרבה מעניין חכמת הקבלה, "כבוד אלקים הסתר דבר", "במופלא ממך אל תדרוש" וכו', כי כמו שאמרתי מדובר שם על ההגשמה וכו' שזה שייך דיקא בחכמה הזו כנודע.
ומובא שם שהשגת רוממות אלקותו זה נמשך מבחי' נק' העליונה בחי' שמש, בחי' משה, היינו מרבינו ז"ל [כלל ט'], לכן פשוט לומר כמו שכתבו כאן בשם ראבר"נ ז"ל ש"ולפי כל זה תבין ותתבונן ברוב ועוצם חיוב והכרח הלימוד, בתורה שבנסתר שזכינו על ידי רבינו ז"ל". אבל מצד שני אין להכריע שאם כן אין ללמוד כלל כתבי האריז"ל, כי אם כן הדברים הם כפי שכתבנו, שההשגה היא מרבינו ז"ל, אם כן ממה שאע"פ כן כותב באותה התורה עצמה שגם בזה צריך לעשות תשובה על ההגשמה, אם כן גם בספרי רבינו ז"ל זה שייך!! לכן צ"ל שההפרש וההבדל שבין ספרי רבינו לתורת האר"י היא שכלל לא נזכר בהם כמעט עניינים של יחודים וזיווגים וכו' שבזה מי שהוא נואף דיקא לא יכול לעסוק כלל.. אבל בתורת רבינו כולם יכולים למצוא את עצמם וכמו שאמר רבינו בעצמו במקו"א.
ובתורה ע"ח תנינא מובא שיש בעם ישראל כמה סוגי אנשים, וכל אחד יש לו מדרגה אחרת בעסק התורה: "וְכָל בַּעַל־תּוֹרָה, הֵן לַמְדָן שֶׁעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּגמפ"ת וְכַיּוֹצֵא, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי עֵסֶק לִמּוּדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם. וְכֵן אֲפִלּוּ בַּעַל הַשָּׂגָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה" וכו' "וְכֵן יֵשׁ אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל", ולהדיא מבואר שכל אחד ומדרגתו, כי יש כאלה שכן יכולים לעסוק בחכמת הקבלה כנ"ל, אבל הדגש שם בתורה הזו הוא שיהיה לומד תורה לשמה: "רַק כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ, שֶׁזֶּהוּ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם", היינו לצורך הנמוכים יותר, לגלות להם במקום שלהם תורה נעלמת, כמובן למעיין בפנים, אבל בכלים שלהם. והיינו כמו שאומר שם בסוף "כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל. כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם", והיינו כי צריך שייכנסו החכמות בתוך עשיות ועובדות כלומר שיהיה להם עצות מעשיות היוצאות מזה בפשיטות ולא רק בגדר של חכמות בראש. [ויש בזה עוד הרבה לבאר אבל אכ"מ].
וכן בליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה' אות לח' כתב:
"וְהָבֵן הַדְּבָרִים, כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמְבֹאָרִים בִּדְבָרֵינוּ, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ דֶּרֶךְ לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵיר בְּדַרְכֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זַ"ל, לְהוֹצִיא מֵהֶם דְּרָכִים וְעֵצוֹת לְמַעֲשֶֹה, עַל־פִּי הַקְדָּמוֹת נוֹרָאוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ זַ"ל, שֶׁכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְכָל מַעֲשֶֹה וּמַעֲשֶֹה הִיא פּוֹתַחַת שְׁעָרִים רַבִּים שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין גַּם כָּל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, אִם תִּזְכֶּה לִשְׁקֹד עַל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יוֹם יוֹם בִּשְׁקִידָה רַבָּה." ואם כן פשוט שיש עניין להבין גם בחכמת הקבלה, אבל רק בעניין שיצא מזה עצות לעובדא ולמעשה, ושלא יישאר בבחי' "חכמות" כנ"ל. וגם זה דיקא על ידי העיון בתורת רבינו ז"ל כנ"ל המוכרחת לדור הזה דיקא [ואולי זהו ג"כ הפירוש "ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שגם העיר וקדיש מקבל משם.."].עד כאן מה שעלה במחשבתי, מקווה שזה אכן עוזר לברר את הסוגיה.
-
פוסט זה נמחק!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות