@איש-היער כתב:

כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן

קילומטרים בליקוטי הלכות

@איש-היער כתב:

@JoJo כתב:

וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט

קיבלת מהם משהו בעניין?

אין זה כל כך נוגע מה שאמרו לי, כי כל אחד שונה בזה, וודאי יש כאלה שאסור להם ללמוד, כפי שמזהיר רביה"ק, ובוודאי יש כאלה שמוכרחים ללמוד, ראה בכל ישיבות המקובלים, המון חסידי ברסלב, ראה ערך רב"ז חשין, הגרי"מ שכטר, ועוד הרבה.

אם באמת מעניין אותך, אני שאלתי אחד מתלמידי רלוי"צ לפני כמה שנים, ובתחילה אמר לי תלמוד קודם הרבה זוהר, ואח"כ אמר לי ללמוד ספר הכללים של הרמח"ל, וכו'.

אבל שוב, זה עניין אינדיווידואלי, ותלוי מן הסתם כפי מצבו של השואל.

אגב, נהניתי לראות איך שכתב ר' חיים שלמה ראטנבערג שליט"א, שהוא כידוע מתלמידיו המובהקים של הרלוי"צ זצ"ל, בספרו הנהגות הצדיקים, ערך רביה"ק, שכתב שם בעניין קבלה, איני זוכר לשונו המדוייק, אבל בערך כך: אמר שמי שאצלו הכוונות הם פירוש המילות, מותר לו לכווין בתפילה, ומי שלא כך הוא אצלו, שלא יכווין.

@איש-היער כתב:

@JoJo כתב:

לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.

ללמוד קבלה.
כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן כמו שכתוב על קבלה?

כתוב
(צ"ע בפרק חלק רבי עקיבא אומר אף הקורא)

@JoJo כתב:

לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.

ללמוד קבלה.
כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן כמו שכתוב על קבלה?

@JoJo כתב:

וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט

קיבלת מהם משהו בעניין?

@נחלי-דבש כתב:

ולייחד ייחודים כמוהו?

אולי כשאגדל מעט
כרגע עדיין מרגיש מבחינת מעשי כתלמיד בחיידר ואני פוחד מכל הדברים שהחברים כתבו פה על מי שלא ראוי...

@איש-היער כתב:

החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב

ולייחד ייחודים כמוהו?

@מאיר-לב כתב:

@בדרך כתב:

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

אולי זה הפירוש ב"אליו ולא למידותיו...".

חלילה, גם המקובל מתפלל אליו ולא למידותיו, וכפי שכתב בזה מוהרנ"ת ומהר"ח מוואלאזין.

השאלה היא במה כל אחד עוסק רוב ככל היום...

@בדרך כתב:

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

אולי זה הפירוש ב"אליו ולא למידותיו...".

@מאיר-לב כתב:

יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:

א. לימוד קבלה.

ב. כוונות בתפילה.

לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.

לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.

בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.

לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.

האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.

לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.

הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.

עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...

כלומר, ה', בלבד.

קראתי פעם אצל הרב יצחק גינזבורג,

שלעומת המקובל והמכוין שעסוק כל היום בשמות וספירות

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

א. לימוד קבלה.

ב. כוונות בתפילה.

לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.

לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.

בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.

לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.

האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.

לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.

הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.

עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...

כלומר, ה', בלבד.

@יאשע-הלברשטאם כתב:

מרלוי"צ,

מר' שמואל שפירא. נדפס לאחרונה בעלון של תמימי דרך
למי שיש מצוה להעלות יש שם דברים נפלאים מרש"ש על ההליכה עם תורה

@ישי-משה כתב:

יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל

@אוצרבלום
כמדומני שיש על זה שיחה מרלוי"צ, כשהולכים עם תורה, ובכל מילה בתפילה נזכרים בתורה, וכך מפרשים את התפילה.
או אולי אינני מדייק??

@חבר-אני כתב:

@בדרך כתב:

והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.

לא הבנתי את סוף דבריך.

תקרא כאן ותבין היטב

@חבר-אני כתב:

לא הבנתי את סוף דבריך.

נראה לפרש בדרך אפשר שרבינו מזהיר בשיחה הנ"ל שמי שלא ראוי ולומד קבלה נחסר ליבו והנה ידוע בשיחהר"ן שלאתרוג נאה צריך לבכות הרבה בבחי' נער בוכה ועיקר הבכיה היא בלב כנודע

@ישי-משה כתב:

פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן

לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת

@בדרך כתב:

והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.

לא הבנתי את סוף דבריך.

@חבר-אני כתב:

@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)

ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.

שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.

והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.

חבר-אני כתב:

משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.

אמנם לעניין הברכות (ברכות קריאת המגילה) זה קצת קשה. כי זה כן מפריע לכוונה הפשוטה לכאו', וצ"ע מה היה המקור שלהם.