לימוד קבלה בברסלב

[נחמד]

@וועלן-וועלן
ברור שהדבר חמור ונוראי וממ"נ הרי כל סיבת מניעת הכוונות היא דווקא בגלל שלרוב גדולת המושג לאו כל מוחא סביל דא שהר היו מאנשיו שכן הורה להם.

[ישי משה]

לכאו' דברי מוהרנ"ת הן בטעמי המצוות-כביכול (שהרי וודאי אין כוונתו לומר "טעמים" למצוות אלא מהנוגע לנו-או יותר נכון-מה עוד כוללת המצוה הזאת של טלית וכו' ומה היא פועלת עוד) והן בכוונת התפילה הם "כוונה פשוטה" (או עכ"פ יותר קל שיהיו "פשט" אצל האדם, אך אצל רב האנשים "כוונות" אינם "פשט" ואינם מגיעים כ"כוונה פשוטה" אלא כלימוד ואפי' לפעמים דבר נפרד לגמרי מהתפילה).
ובאמת לכאו' יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל כי אצלו אינם פשט ולא חלק ממנה אלא דבר נפרד. (ושמעתי מכמה מאנ"ש שסברו שאין לעשות סידור עם פירוש ע"פ דברי רבינו ור' נתן מהסיבה הנ"ל... וד"ל)
מקוה שיצאתי מובן זה נושא שקצת קשה להסביר אותו, אקוה שלא אחטוף כאן ביצים על הראש (מטפורית-כמובן)

[יאשע הלברשטאם]

@ישי-משה כתב:

יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל

@אוצרבלום
כמדומני שיש על זה שיחה מרלוי"צ, כשהולכים עם תורה, ובכל מילה בתפילה נזכרים בתורה, וכך מפרשים את התפילה.
או אולי אינני מדייק??

[אחד מאנש]

@יאשע-הלברשטאם כתב:

מרלוי"צ,

מר' שמואל שפירא. נדפס לאחרונה בעלון של תמימי דרך
למי שיש מצוה להעלות יש שם דברים נפלאים מרש"ש על ההליכה עם תורה

[מאיר לב]

יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:

א. לימוד קבלה.

ב. כוונות בתפילה.

לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.

לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.

בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.

לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.

האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.

לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.

הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.

עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...

כלומר, ה', בלבד.

[בדרך]

@מאיר-לב כתב:

יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:

א. לימוד קבלה.

ב. כוונות בתפילה.

לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.

לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.

בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.

לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.

האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.

לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.

הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.

עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...

כלומר, ה', בלבד.

קראתי פעם אצל הרב יצחק גינזבורג,

שלעומת המקובל והמכוין שעסוק כל היום בשמות וספירות

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

[מאיר לב]

@בדרך כתב:

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

אולי זה הפירוש ב"אליו ולא למידותיו...".

[ישי משה]

מעשה שהיה! אחרי שמחת תורה ה'תשפ"ד בה היה הטבח הנורא, הגיע יהודי-חסיד ברסלב למקובל גדול, והמקובל אמר לו "השנה לא היה זיווג בשמח"ת"- ענה לו אותו אברך פשוט-ההפך רבי נחמן אומר שלפעמים צריך לקחת נשמות בשביל הזיווג.
אמר לו אותו מקובל-זה לא הפעם הראשונה שאני שוכח דברים בקבלה וברסלבע'ר פשוט מזכיר לי.

[בדרך]

@מאיר-לב כתב:

@בדרך כתב:

היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...

אולי זה הפירוש ב"אליו ולא למידותיו...".

חלילה, גם המקובל מתפלל אליו ולא למידותיו, וכפי שכתב בזה מוהרנ"ת ומהר"ח מוואלאזין.

השאלה היא במה כל אחד עוסק רוב ככל היום...

[איש היער]

וואו כמה תשובות! תודה!
אני בכל אופן (מפחד בלילות) החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב

[נחלי דבש]

@איש-היער כתב:

החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב

ולייחד ייחודים כמוהו?

[איש היער]

@נחלי-דבש כתב:

ולייחד ייחודים כמוהו?

אולי כשאגדל מעט
כרגע עדיין מרגיש מבחינת מעשי כתלמיד בחיידר ואני פוחד מכל הדברים שהחברים כתבו פה על מי שלא ראוי...

[JoJo]

מעניין מה יותר מסוכן, לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.
מה דעתכם?
ולעניינינו, יש כאלה שלא רואים בעיה בללמוד כל מיני ספרי פסיכולוגיה וספרים חיצוניים אחרים, אבל בקבלה נתפס להם הפחד.
ובכל אופן, מה שבטוח, שבעניין שכזה, צריך "לקבל" מאנ"ש, וזה לא דבר שמחליטים על ידי קריאה בפורום, יהיה חשוב ככל שיהיה, וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט, וידע בע"ה מצויין איך להתנהג בזה.

[איש היער]

@JoJo כתב:

לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.

ללמוד קבלה.
כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן כמו שכתוב על קבלה?

@JoJo כתב:

וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט

קיבלת מהם משהו בעניין?

[יוסף]

@איש-היער כתב:

@JoJo כתב:

לקרוא עיתון, או ללמוד קבלה.

ללמוד קבלה.
כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן כמו שכתוב על קבלה?

כתוב
(צ"ע בפרק חלק רבי עקיבא אומר אף הקורא)

[JoJo]

@איש-היער כתב:

@JoJo כתב:

וכל אחד ישאל תלמידי רלוי"צ וכדומה החיים עמנו לאוי"ט

קיבלת מהם משהו בעניין?

אין זה כל כך נוגע מה שאמרו לי, כי כל אחד שונה בזה, וודאי יש כאלה שאסור להם ללמוד, כפי שמזהיר רביה"ק, ובוודאי יש כאלה שמוכרחים ללמוד, ראה בכל ישיבות המקובלים, המון חסידי ברסלב, ראה ערך רב"ז חשין, הגרי"מ שכטר, ועוד הרבה.

אם באמת מעניין אותך, אני שאלתי אחד מתלמידי רלוי"צ לפני כמה שנים, ובתחילה אמר לי תלמוד קודם הרבה זוהר, ואח"כ אמר לי ללמוד ספר הכללים של הרמח"ל, וכו'.

אבל שוב, זה עניין אינדיווידואלי, ותלוי מן הסתם כפי מצבו של השואל.

אגב, נהניתי לראות איך שכתב ר' חיים שלמה ראטנבערג שליט"א, שהוא כידוע מתלמידיו המובהקים של הרלוי"צ זצ"ל, בספרו הנהגות הצדיקים, ערך רביה"ק, שכתב שם בעניין קבלה, איני זוכר לשונו המדוייק, אבל בערך כך: אמר שמי שאצלו הכוונות הם פירוש המילות, מותר לו לכווין בתפילה, ומי שלא כך הוא אצלו, שלא יכווין.

[ברוך מאן]

@איש-היער כתב:

כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן

קילומטרים בליקוטי הלכות

[איש היער]

@ברוך-מאן מדובר גם על העיתונים שלנו??

[ברוך מאן]

@איש-היער
איזה עיתון? אבקשה, מחוברים, המפעל...

[תלמיד_אמיתי]

אני יכול לומר רק מעט ממה שהבנתי מעיון בליקו"מ, אין לי בזה ספציפית בירור אמיתי אבל אולי זה יפתח יותר את הדיון לכיוון עמוק יותר בדעת רבינו ז"ל.

הנה ידוע שכל הפחד והחשש מעיסוק בחכמת הקבלה נובע בעיקר מצד לשונות ההגשמה שבה, שמדברים שם בשפה של יחודים וזיווגים וכדומה (שעל כן מי שהוא "נואף" כדברי רבינו, בודאי זה ישפיע עליו לרעה מאד כי יגשם מאד את כל העניינים האלה).

ובתורה ו' בחלק א' מובא: "... בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ." ואח"כ באות ה' מלביש רבינו את כל העניין במרכבת יחזקאל שזהו בעצמו "מעשה מרכבה" היינו חכמת הקבלה, ופשוט לראות שהתורה הזו מדברת הרבה מעניין חכמת הקבלה, "כבוד אלקים הסתר דבר", "במופלא ממך אל תדרוש" וכו', כי כמו שאמרתי מדובר שם על ההגשמה וכו' שזה שייך דיקא בחכמה הזו כנודע.

ומובא שם שהשגת רוממות אלקותו זה נמשך מבחי' נק' העליונה בחי' שמש, בחי' משה, היינו מרבינו ז"ל [כלל ט'], לכן פשוט לומר כמו שכתבו כאן בשם ראבר"נ ז"ל ש"ולפי כל זה תבין ותתבונן ברוב ועוצם חיוב והכרח הלימוד, בתורה שבנסתר שזכינו על ידי רבינו ז"ל". אבל מצד שני אין להכריע שאם כן אין ללמוד כלל כתבי האריז"ל, כי אם כן הדברים הם כפי שכתבנו, שההשגה היא מרבינו ז"ל, אם כן ממה שאע"פ כן כותב באותה התורה עצמה שגם בזה צריך לעשות תשובה על ההגשמה, אם כן גם בספרי רבינו ז"ל זה שייך!! לכן צ"ל שההפרש וההבדל שבין ספרי רבינו לתורת האר"י היא שכלל לא נזכר בהם כמעט עניינים של יחודים וזיווגים וכו' שבזה מי שהוא נואף דיקא לא יכול לעסוק כלל.. אבל בתורת רבינו כולם יכולים למצוא את עצמם וכמו שאמר רבינו בעצמו במקו"א.

ובתורה ע"ח תנינא מובא שיש בעם ישראל כמה סוגי אנשים, וכל אחד יש לו מדרגה אחרת בעסק התורה: "וְכָל בַּעַל־תּוֹרָה, הֵן לַמְדָן שֶׁעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּגמפ"ת וְכַיּוֹצֵא, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי עֵסֶק לִמּוּדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם. וְכֵן אֲפִלּוּ בַּעַל הַשָּׂגָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה" וכו' "וְכֵן יֵשׁ אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל", ולהדיא מבואר שכל אחד ומדרגתו, כי יש כאלה שכן יכולים לעסוק בחכמת הקבלה כנ"ל, אבל הדגש שם בתורה הזו הוא שיהיה לומד תורה לשמה: "רַק כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ, שֶׁזֶּהוּ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם", היינו לצורך הנמוכים יותר, לגלות להם במקום שלהם תורה נעלמת, כמובן למעיין בפנים, אבל בכלים שלהם. והיינו כמו שאומר שם בסוף "כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל. כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם", והיינו כי צריך שייכנסו החכמות בתוך עשיות ועובדות כלומר שיהיה להם עצות מעשיות היוצאות מזה בפשיטות ולא רק בגדר של חכמות בראש. [ויש בזה עוד הרבה לבאר אבל אכ"מ].

וכן בליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה' אות לח' כתב:
"וְהָבֵן הַדְּבָרִים, כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמְבֹאָרִים בִּדְבָרֵינוּ, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ דֶּרֶךְ לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵיר בְּדַרְכֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זַ"ל, לְהוֹצִיא מֵהֶם דְּרָכִים וְעֵצוֹת לְמַעֲשֶֹה, עַל־פִּי הַקְדָּמוֹת נוֹרָאוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ זַ"ל, שֶׁכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְכָל מַעֲשֶֹה וּמַעֲשֶֹה הִיא פּוֹתַחַת שְׁעָרִים רַבִּים שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין גַּם כָּל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, אִם תִּזְכֶּה לִשְׁקֹד עַל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יוֹם יוֹם בִּשְׁקִידָה רַבָּה." ואם כן פשוט שיש עניין להבין גם בחכמת הקבלה, אבל רק בעניין שיצא מזה עצות לעובדא ולמעשה, ושלא יישאר בבחי' "חכמות" כנ"ל. וגם זה דיקא על ידי העיון בתורת רבינו ז"ל כנ"ל המוכרחת לדור הזה דיקא [ואולי זהו ג"כ הפירוש "ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שגם העיר וקדיש מקבל משם.."].

עד כאן מה שעלה במחשבתי, מקווה שזה אכן עוזר לברר את הסוגיה.