לימוד קבלה בברסלב
-
אולי דווקא ר' גדליה היה 'נחשד' על ידינו בנטייה ליחודים, והרב כרמל [נושא דגלו של רל"י] 'נחשד' בהיפך מזה.
והרי לנו ההיפך...
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם! -
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
רבי דוד שפירא שליט"א, שהזכרתיו לעיל, סיפר ששאל את מורו רבי גדליה קעניג על כך, והוא אמר לו: כל הכוונות טובות עד המצוה. בשעת קיום המצווה, תכוין רק בדבר אחד - להידבק באין סוף ב"ה.
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם!חבר-אני כתב:
משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
אמנם לעניין הברכות (ברכות קריאת המגילה) זה קצת קשה. כי זה כן מפריע לכוונה הפשוטה לכאו', וצ"ע מה היה המקור שלהם.
-
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.
שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.
והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.
-
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.
שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.
והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.
-
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו.פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן
לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת -
פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן
לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת@וועלן-וועלן
ברור שהדבר חמור ונוראי וממ"נ הרי כל סיבת מניעת הכוונות היא דווקא בגלל שלרוב גדולת המושג לאו כל מוחא סביל דא שהר היו מאנשיו שכן הורה להם. -
לכאו' דברי מוהרנ"ת הן בטעמי המצוות-כביכול (שהרי וודאי אין כוונתו לומר "טעמים" למצוות אלא מהנוגע לנו-או יותר נכון-מה עוד כוללת המצוה הזאת של טלית וכו' ומה היא פועלת עוד) והן בכוונת התפילה הם "כוונה פשוטה" (או עכ"פ יותר קל שיהיו "פשט" אצל האדם, אך אצל רב האנשים "כוונות" אינם "פשט" ואינם מגיעים כ"כוונה פשוטה" אלא כלימוד ואפי' לפעמים דבר נפרד לגמרי מהתפילה).
ובאמת לכאו' יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל כי אצלו אינם פשט ולא חלק ממנה אלא דבר נפרד. (ושמעתי מכמה מאנ"ש שסברו שאין לעשות סידור עם פירוש ע"פ דברי רבינו ור' נתן מהסיבה הנ"ל... וד"ל)
מקוה שיצאתי מובן זה נושא שקצת קשה להסביר אותו, אקוה שלא אחטוף כאן ביצים על הראש (מטפורית-כמובן) -
לכאו' דברי מוהרנ"ת הן בטעמי המצוות-כביכול (שהרי וודאי אין כוונתו לומר "טעמים" למצוות אלא מהנוגע לנו-או יותר נכון-מה עוד כוללת המצוה הזאת של טלית וכו' ומה היא פועלת עוד) והן בכוונת התפילה הם "כוונה פשוטה" (או עכ"פ יותר קל שיהיו "פשט" אצל האדם, אך אצל רב האנשים "כוונות" אינם "פשט" ואינם מגיעים כ"כוונה פשוטה" אלא כלימוד ואפי' לפעמים דבר נפרד לגמרי מהתפילה).
ובאמת לכאו' יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל כי אצלו אינם פשט ולא חלק ממנה אלא דבר נפרד. (ושמעתי מכמה מאנ"ש שסברו שאין לעשות סידור עם פירוש ע"פ דברי רבינו ור' נתן מהסיבה הנ"ל... וד"ל)
מקוה שיצאתי מובן זה נושא שקצת קשה להסביר אותו, אקוה שלא אחטוף כאן ביצים על הראש (מטפורית-כמובן) -
מרלוי"צ,
מר' שמואל שפירא. נדפס לאחרונה בעלון של תמימי דרך
למי שיש מצוה להעלות יש שם דברים נפלאים מרש"ש על ההליכה עם תורה -
יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:
א. לימוד קבלה.
ב. כוונות בתפילה.
לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.
לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.
בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.
לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.
האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.
לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.
הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.
עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...
כלומר, ה', בלבד.
-
יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:
א. לימוד קבלה.
ב. כוונות בתפילה.
לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.
לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.
בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.
לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.
האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.
לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.
הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.
עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...
כלומר, ה', בלבד.
יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:
א. לימוד קבלה.
ב. כוונות בתפילה.
לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.
לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.
בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.
לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.
האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.
לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.
הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.
עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...
כלומר, ה', בלבד.
קראתי פעם אצל הרב יצחק גינזבורג,
שלעומת המקובל והמכוין שעסוק כל היום בשמות וספירות
היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...
-
יש כאן שני נושאים שעלו בדיונים הנפלאים כאן:
א. לימוד קבלה.
ב. כוונות בתפילה.
לגבי לימוד קבלה, אין ספק שאי אפשר ללכת עם תורות בליקוטי מוהר"ן כמו שצריך, בלי שיודעים מושגי יסוד בסיסיים בקבלה.
לגבי עצם הלימוד, בוודאי שיש סכנה בכך, ולכן לומדים בהתקשרות לרבינו הקדוש.
בנוסף, אם כל הלימוד קבלה הוא לא המטרה אלא אמצעי להבין את התורות של רבינו הקדוש, ממילא זה חלק מלימוד ספרי רבינו.
לגבי כוונות בתפילה, רבינו ראה גם בזה אמצעי ולא מטרה.
האמצעי, אלו הכוונות. המטרה, היא חיבור בלתי אמצעי לתפילה, ולמעמדה כקשר לה'.
לפעמים דווקא האמצעי הופך למטרה, ובמקום לחפש את החבור האישי שלי, ואת פירוש המילות שאני מרגיש, בחיבור שלי כעת, אני מכוון שמות קדושים בכל מילה.
הדבר הזה גורם ששוכחים את העיקר, שהוא החיבור של הלב.
עד כדי כך שאפילו בשם ה' רבינו אמר למי ששאל אותו, מה מפריע לך לכוון גאט...
כלומר, ה', בלבד.
קראתי פעם אצל הרב יצחק גינזבורג,
שלעומת המקובל והמכוין שעסוק כל היום בשמות וספירות
היהודי הפשוט אומר 'השם' ומתכוין ישר לעצמותו יתברך...
-
מעשה שהיה! אחרי שמחת תורה ה'תשפ"ד בה היה הטבח הנורא, הגיע יהודי-חסיד ברסלב למקובל גדול, והמקובל אמר לו "השנה לא היה זיווג בשמח"ת"- ענה לו אותו אברך פשוט-ההפך רבי נחמן אומר שלפעמים צריך לקחת נשמות בשביל הזיווג.
אמר לו אותו מקובל-זה לא הפעם הראשונה שאני שוכח דברים בקבלה וברסלבע'ר פשוט מזכיר לי. -
-
וואו כמה תשובות! תודה!
אני בכל אופן (מפחד בלילות) החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב
-
וואו כמה תשובות! תודה!
אני בכל אופן (מפחד בלילות) החלטתי בנתיים לנסות להיות איש כשר פשוט כמו הבעל שם טוב
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות