לימוד קבלה בברסלב
-
ספר שיחות הר"ן - אות עו
פעם אחד חשב רבנו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהינו לגמר בכל שנה ש"ס וכו', וכל ספרי הזהר ותקונים וזהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכה -
מוהרנ''ת כותב, אם מישהו זוכר איפוא שיכתוב "שהתחיל לחדש בתורתו ורבינו לא נהנה ואז למד הרבה ספרי קבלה וספרי פוסקים ואז רבינו נהנה מהחידושים" [אותי זה הותיר עם לשון בחוץ ]ואדרבא אם יש למישהו תשובה ניצחת אשמח מאוד
-
מוהרנ''ת כותב, אם מישהו זוכר איפוא שיכתוב "שהתחיל לחדש בתורתו ורבינו לא נהנה ואז למד הרבה ספרי קבלה וספרי פוסקים ואז רבינו נהנה מהחידושים" [אותי זה הותיר עם לשון בחוץ ]ואדרבא אם יש למישהו תשובה ניצחת אשמח מאוד
@מה-יהיה-איתי
רבינו ציווה עליו ללמוד קבלה!"בִּשְׁנַת תקס"ד לפ"ק נִפְטְרָה אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי ב' כִּסְלֵו. אַחַר כָּךְ אַחַר שַׁבַּת חֲנֻכָּה צִוָּה עָלַי לִלְמֹד הַרְבֵּה פּוֹסֵק וְכוּ'.
אַחַר־כָּךְ בַּקַּיִץ צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לִלְמֹד קַבָּלָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁאֲנִי בָּאתִי אֵלָיו עִם רַבִּי נַפְתָּלִי, וְאָמַר לִי אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ עַתָּה כִּי רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ הַנְהָגָה חֲדָשָׁה (הַיְנוּ לִלְמֹד קַבָּלָה) וְרָצָה שֶׁאָבוֹא אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁבָּאתִי אֵלָיו וְאָז וְכוּ'."
-
מוהרנ''ת כותב, אם מישהו זוכר איפוא שיכתוב "שהתחיל לחדש בתורתו ורבינו לא נהנה ואז למד הרבה ספרי קבלה וספרי פוסקים ואז רבינו נהנה מהחידושים" [אותי זה הותיר עם לשון בחוץ ]ואדרבא אם יש למישהו תשובה ניצחת אשמח מאוד
מוהרנ''ת כותב, אם מישהו זוכר איפוא שיכתוב "שהתחיל לחדש בתורתו ורבינו לא נהנה ואז למד הרבה ספרי קבלה וספרי פוסקים ואז רבינו נהנה מהחידושים" [אותי זה הותיר עם לשון בחוץ ]ואדרבא אם יש למישהו תשובה ניצחת אשמח מאוד
למה לשון בחוץ
-
@אחד-מאנש
וכן כתב בהקדמה:"(כי כל העוסק בתורתם ולימודם, מעורר ומאיר המאור שבהם,להשיבו ולהביאו לידי מעשה, והעיקר מסוגל לזה לימוד הפנימי והנסתר שבתורה, כמבואר בדברי האריז"ל על אודות הלימוד שבספריו הק'.
ואולם, בזה הדור, מסופק אנוכי אם נמצא אחד ממאה, שיהיה ראוי והגון לבוא בדבריו הנעלמים, ולהנצל ממטר ה'ע'ב'ים והג'ש'ם', השוטף ועובר על פני חוצותיהם.
מה גדלו חסדי ה' ונפלאותיו, אשר הוריד לנו זה הנחל ומקור החכמה, הנובע ומשפיע לימודים שרשיים לחכמת הקבלה [כמובא מזה בשיחותיו שאחר הסיפו"מ], ומפרשים ומבארים אותה, ועוד ברובם ככולם, ישפר ויטהר שמים [לימוד הנסתר], גם מעבים וגשם, לבלי להרבות על כל פנים באלה הלשונות, הנקראים בדברי חז"ל בשם מעשה מרכבה שאין דורשין)."
ואגב, בהקדמה שהבאת (שהיא נלקחה מכוכ"א) מסכם ואומר:
"ולפי כל זה תבין ותתבונן ברוב ועוצם חיוב והכרח הלימוד, בתורה שבנסתר שזכינו על ידי רבינו ז"ל"
מובן מדבריו שהיינו מוכרחים לעסוק בספרי קבלה, וכפי שהאריז"ל בעצמו אומר בספריו. ומכיוון שלא כל א' ראוי ("מסופק אנוכי אם יש אחד ממאה!") על כן ההכרח והחיוב ללמוד תורה שבנסתר, יסוב על ספריו של רביה"ק!
נמצא שחסידי ברסלב מקיימים דברי האר"י - ללמוד קבלה - ע"י הלימוד בספרי רבינו ["והעיקר הוא לימוד העיון שבה"]אגב, יש את האירגון "ישיבת ל"ג בעומר" שעושה הגרלות למי שלומד בל"ג בעומר, ומי שלומד בתורתו של הרשב"י נכנס להגרלה נוספת.
אני קיבלתי היתר מא' מאנ"ש (שלמד רבות עניני חו"מ) שגם ספרי רבינו נכלל בזה. (לא יודע אם אפשר לסמוך על זה לרבים וכל א' ישאל את רבו.)"(כי כל העוסק בתורתם ולימודם, מעורר ומאיר המאור שבהם,להשיבו ולהביאו לידי מעשה, והעיקר מסוגל לזה לימוד הפנימי והנסתר שבתורה, כמבואר בדברי האריז"ל על אודות הלימוד שבספריו הק'.
ואולם, בזה הדור, מסופק אנוכי אם נמצא אחד ממאה, שיהיה ראוי והגון לבוא בדבריו הנעלמים, ולהנצל ממטר ה'ע'ב'ים והג'ש'ם', השוטף ועובר על פני חוצותיהם.
מה גדלו חסדי ה' ונפלאותיו, אשר הוריד לנו זה הנחל ומקור החכמה, הנובע ומשפיע לימודים שרשיים לחכמת הקבלה [כמובא מזה בשיחותיו שאחר הסיפו"מ], ומפרשים ומבארים אותה, ועוד ברובם ככולם, ישפר ויטהר שמים [לימוד הנסתר], גם מעבים וגשם, לבלי להרבות על כל פנים באלה הלשונות, הנקראים בדברי חז"ל בשם מעשה מרכבה שאין דורשין)."
ואגב, בהקדמה שהבאת (שהיא נלקחה מכוכ"א) מסכם ואומר:
"ולפי כל זה תבין ותתבונן ברוב ועוצם חיוב והכרח הלימוד, בתורה שבנסתר שזכינו על ידי רבינו ז"ל"
מובן מדבריו שהיינו מוכרחים לעסוק בספרי קבלה, וכפי שהאריז"ל בעצמו אומר בספריו. ומכיוון שלא כל א' ראוי ("מסופק אנוכי אם יש אחד ממאה!") על כן ההכרח והחיוב ללמוד תורה שבנסתר, יסוב על ספריו של רביה"ק!
נמצא שחסידי ברסלב מקיימים דברי האר"י - ללמוד קבלה - ע"י הלימוד בספרי רבינו ["והעיקר הוא לימוד העיון שבה"]אולי תענו על דבריו? את הצד השני כבר ראינו פה מר' @נחום-בקר . אבל איש לא קם ליישב דברי חברינו @חבר-אני ...
-
"(כי כל העוסק בתורתם ולימודם, מעורר ומאיר המאור שבהם,להשיבו ולהביאו לידי מעשה, והעיקר מסוגל לזה לימוד הפנימי והנסתר שבתורה, כמבואר בדברי האריז"ל על אודות הלימוד שבספריו הק'.
ואולם, בזה הדור, מסופק אנוכי אם נמצא אחד ממאה, שיהיה ראוי והגון לבוא בדבריו הנעלמים, ולהנצל ממטר ה'ע'ב'ים והג'ש'ם', השוטף ועובר על פני חוצותיהם.
מה גדלו חסדי ה' ונפלאותיו, אשר הוריד לנו זה הנחל ומקור החכמה, הנובע ומשפיע לימודים שרשיים לחכמת הקבלה [כמובא מזה בשיחותיו שאחר הסיפו"מ], ומפרשים ומבארים אותה, ועוד ברובם ככולם, ישפר ויטהר שמים [לימוד הנסתר], גם מעבים וגשם, לבלי להרבות על כל פנים באלה הלשונות, הנקראים בדברי חז"ל בשם מעשה מרכבה שאין דורשין)."
ואגב, בהקדמה שהבאת (שהיא נלקחה מכוכ"א) מסכם ואומר:
"ולפי כל זה תבין ותתבונן ברוב ועוצם חיוב והכרח הלימוד, בתורה שבנסתר שזכינו על ידי רבינו ז"ל"
מובן מדבריו שהיינו מוכרחים לעסוק בספרי קבלה, וכפי שהאריז"ל בעצמו אומר בספריו. ומכיוון שלא כל א' ראוי ("מסופק אנוכי אם יש אחד ממאה!") על כן ההכרח והחיוב ללמוד תורה שבנסתר, יסוב על ספריו של רביה"ק!
נמצא שחסידי ברסלב מקיימים דברי האר"י - ללמוד קבלה - ע"י הלימוד בספרי רבינו ["והעיקר הוא לימוד העיון שבה"]אולי תענו על דבריו? את הצד השני כבר ראינו פה מר' @נחום-בקר . אבל איש לא קם ליישב דברי חברינו @חבר-אני ...
@לב-העולם-אתה חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ וְרָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל כְּלוּלִים בְּתוֹרָתוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין בֶּאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לְפָרֵשׁ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
לקו"ה קדושין ג, כ - כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה יוֹתֵר. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, שֶׁכֻּלָּם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת חֲזָקוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים נִתְגַּלִּין סִתְרֵי הַתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן הִתִּירוּ לִכְתֹּב וְגַם לְהַדְפִּיס כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְגַם כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִגָּלוֹת בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים בַּאֲרִיכוּת. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה.
לקוטי תפילות תפלה קי - וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.
כמדומני שמקורות אלו הם די והותר להבין שחסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל. -
ממוהרנ"ת וודאי א"א להביא ראיה שהרי הוא קיבל הוראה מרבינו עצמו. ולהיפך אחרי שר' נתן לקח את קבלת האר"י והלביש אותה בלשון פשוטה והוריד אותה אלינו-בצורה שא"א להגיע ח"ו להגשמה וכו' הרי שאפשר ללמוד ליקו"ה וע"י כך ללמוד קבלה...
וְנִזְכֶּה לִלְמֹד
ונזכה...
חסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.
האמנם? כמדומני שאף אחד בברסלב לא חשב שחסיד ברסלב "צריך" ללמוד קבלה. השאלה היא אם מותר לו "צריך"? מעולם לא שמענו (אפי' הגרי"מ שכטר שליט"א שבעצמו לומד קבלה לא אומר לאנשים ששואלים אותו ללמוד-אלא כל אחד לפי עניינו)
בכל מקרה זה נושא די מורכב שתלוי מאוד באדם ובצורת הלימוד-האם הוא בדרך של להיות "קבליסט" או "מקובל" או שהוא לומד קבלה כחלק מתורת ה' (אגב מנסיון לימוד קבלה יכול להועיל הרבה בהבנת עומק דברי רבינו מצד אחד אך יכול גם להטעות ולבלבל מאוד כי רבינו הוא חידוש בפני עצמו ודרך חדשה לגמרי וצריך להיזהר לא לערבב יותר מידי).
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים. -
ספר שיחות הר"ן - אות עו
פעם אחד חשב רבנו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהינו לגמר בכל שנה ש"ס וכו', וכל ספרי הזהר ותקונים וזהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכהספר שיחות הר"ן - אות עו
פעם אחד חשב רבנו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהינו לגמר בכל שנה ש"ס וכו', וכל ספרי הזהר ותקונים וזהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכהוילמד סתום מן המפורש בחיי מוהר"ן שלא כל אחד ראוי וכדברי ראב"ן אפי' אחד ממאה ושצריך להתפלל על זה להשי"ת ודברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר
-
שלא תבינו לא נכון-אף אחד לא אמר שיש "איסור" ללמוד קבלה בברסלב-אבל ברור שיש כאן פחד מאוד גדול מלימוד קבלה של מי שאינו ראוי (אגב שמעתי פעם שר' אהרן ראטה זצ"ל (בעל השומרי אמונים) שהיה מקובל גדול נכנס לבית כנסת שהיה בו שיעור קבלה ואמר שרואה שלכולם שם יש הרהור בעבירה)
זה שרבי נתן קיבל הוראה מרבינו ללמוד קבלה, וזה שרבי נתן מתפלל על זה זה לא ראיה. (אגב ר' נתן מתפלל גם על תעניות (שיזכה לתעניות וכו') וכידוע שרבינו אסר תעניות). אלא שההסבר הוא פשוט אין איסור גורף ללמוד קבלה והלוואי וכולנו נזכה ללמוד קבלה בקדושה ובטהרה כראויאך צריך להיות ראויים לזה.
בפועל-לא ראינו הרבה "מקובלים" בברסלב, וגם אלו שלמדו ולומדים רובם לא מדברים מזה ולא אוחזים עצמם למקובלים (בטח שלא ממליצים לאחרים ללמוד) בכל אופן ה"שפראך" (שפה) בברסלב אף פעם לא היתה שפה קבלית. -
ממוהרנ"ת וודאי א"א להביא ראיה שהרי הוא קיבל הוראה מרבינו עצמו. ולהיפך אחרי שר' נתן לקח את קבלת האר"י והלביש אותה בלשון פשוטה והוריד אותה אלינו-בצורה שא"א להגיע ח"ו להגשמה וכו' הרי שאפשר ללמוד ליקו"ה וע"י כך ללמוד קבלה...
וְנִזְכֶּה לִלְמֹד
ונזכה...
חסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.
האמנם? כמדומני שאף אחד בברסלב לא חשב שחסיד ברסלב "צריך" ללמוד קבלה. השאלה היא אם מותר לו "צריך"? מעולם לא שמענו (אפי' הגרי"מ שכטר שליט"א שבעצמו לומד קבלה לא אומר לאנשים ששואלים אותו ללמוד-אלא כל אחד לפי עניינו)
בכל מקרה זה נושא די מורכב שתלוי מאוד באדם ובצורת הלימוד-האם הוא בדרך של להיות "קבליסט" או "מקובל" או שהוא לומד קבלה כחלק מתורת ה' (אגב מנסיון לימוד קבלה יכול להועיל הרבה בהבנת עומק דברי רבינו מצד אחד אך יכול גם להטעות ולבלבל מאוד כי רבינו הוא חידוש בפני עצמו ודרך חדשה לגמרי וצריך להיזהר לא לערבב יותר מידי).
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים. -
@ישי-משה כתב:
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים.איפה כתוב שרבינו אסר יחודים (כוונות מובא לא זכור לי יחודים)
על יחודים אין מקור מפורש.
לפני כחצי שנה היה ראיון עם הגה"ח רבי דוד שפירא שליט"א, בעמח"ס 'איש תבונה ידלנה', ותלמידו של רבי גדליה קניג, שנשאל על כך, וגם הוא ענה כך שהעיסוק ביחודים אינו תואם את דרך התמימות והפשיטות של רבינו.
-
@ישי-משה כתב:
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים.איפה כתוב שרבינו אסר יחודים (כוונות מובא לא זכור לי יחודים)
על יחודים אין מקור מפורש.
לפני כחצי שנה היה ראיון עם הגה"ח רבי דוד שפירא שליט"א, בעמח"ס 'איש תבונה ידלנה', ותלמידו של רבי גדליה קניג, שנשאל על כך, וגם הוא ענה כך שהעיסוק ביחודים אינו תואם את דרך התמימות והפשיטות של רבינו.
על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח). -
סוף תורה ו
לכאורה נראה מכאן ומעוד מקומות שע"י הדרך של רבינו נעשים כל הייחודים ממילאעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַזֵּק עַצְמוֹ וּמַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוי”ה בְּמִלּוּי ס”ג, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִקְּדֻשָּׁתוֹ לְהַחֲזִיקָם לְבַל יִפְּלוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב – שֶׁזֶּה הַבְּקִיאוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב”ק הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ס”ג. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָבוֹא לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר – אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אקי”ק בְּמִלּוּי קס”א, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא. כִּי הָאָדָם, כְּפִי תְּנוּעוֹתָיו וּכְפִי הִתְחַזְּקוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גּוֹרֵם לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְהָבֵן הֵיטֵב:
-
על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח).על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח).ייש"כ אבל לא כתוב שאסר
שאלתי אם הרב'ה אסר לכוון בתפילה (משום תמימות וכוונת פירוש המילות) דווקא אבל סתם כוונת המצוות (למשל כוונת המקוה וכדומה) לא סותר התמימות של הרב'ה?
בספרי רביז"ל ומוהרנ"ת מובאים המון כוונת המצוות והמועדים האם זה דווקא ענין של לימוד אבל לא לכוון?
-
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינו -
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינואני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינוייש"כ הבנתי מה שענית מהרב מטשעהרין ויש דברים בגו
ומה עם כוונת המצוות?
-
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
-
@לב-העולם-אתה חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ וְרָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל כְּלוּלִים בְּתוֹרָתוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין בֶּאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לְפָרֵשׁ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
לקו"ה קדושין ג, כ - כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה יוֹתֵר. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, שֶׁכֻּלָּם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת חֲזָקוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים נִתְגַּלִּין סִתְרֵי הַתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן הִתִּירוּ לִכְתֹּב וְגַם לְהַדְפִּיס כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְגַם כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִגָּלוֹת בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים בַּאֲרִיכוּת. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה.
לקוטי תפילות תפלה קי - וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.
כמדומני שמקורות אלו הם די והותר להבין שחסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים,
הייתי אומר שרבינו רימז על מוהרנ"ת עצמו, (הוא מדגיש שרבינו אמר זאת "קודם שנתקרבתי אליו")
ומוהרנ"ת אכן מיישם זאת בחידושיו בליקו"ה!לעניין לפתוח המקורות בקבלה, כשרבינו מביאם בתורותיו, (וכן לדעת את היסודות) כו"ע מודי שמותר וצריך.
"כלל השמונה עשר: שבהדברים הנודעים ומבוארים בדברי חז"ל או בספרי הקבלה, שנמצא כמה פעמים, שאינו מזכיר בהם זולת בראשי פרקים, וסומך את עצמו על המעיין שיודע מהם, או שידרוש אחריהם:" -
כעת נחשף מיהו השווער של הרב @נחום-בקר אם כן לגביך אין שאלה בוודאי ראוי הנך
בהחלט זכינו כאן בפורום לאדם גדול ("רבן של הפורום" ולא כפי שכ' במקו"א
)
(זה גם מסביר את טעמך בעניין השרי אלפים וכו'.)
יש לי שאלה כתבתי זאת כאן, באשכול נוסעים לאומן
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות