לימוד קבלה בברסלב
-
ממוהרנ"ת וודאי א"א להביא ראיה שהרי הוא קיבל הוראה מרבינו עצמו. ולהיפך אחרי שר' נתן לקח את קבלת האר"י והלביש אותה בלשון פשוטה והוריד אותה אלינו-בצורה שא"א להגיע ח"ו להגשמה וכו' הרי שאפשר ללמוד ליקו"ה וע"י כך ללמוד קבלה...
וְנִזְכֶּה לִלְמֹד
ונזכה...
חסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.
האמנם? כמדומני שאף אחד בברסלב לא חשב שחסיד ברסלב "צריך" ללמוד קבלה. השאלה היא אם מותר לו "צריך"? מעולם לא שמענו (אפי' הגרי"מ שכטר שליט"א שבעצמו לומד קבלה לא אומר לאנשים ששואלים אותו ללמוד-אלא כל אחד לפי עניינו)
בכל מקרה זה נושא די מורכב שתלוי מאוד באדם ובצורת הלימוד-האם הוא בדרך של להיות "קבליסט" או "מקובל" או שהוא לומד קבלה כחלק מתורת ה' (אגב מנסיון לימוד קבלה יכול להועיל הרבה בהבנת עומק דברי רבינו מצד אחד אך יכול גם להטעות ולבלבל מאוד כי רבינו הוא חידוש בפני עצמו ודרך חדשה לגמרי וצריך להיזהר לא לערבב יותר מידי).
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים. -
@ישי-משה כתב:
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים.איפה כתוב שרבינו אסר יחודים (כוונות מובא לא זכור לי יחודים)
על יחודים אין מקור מפורש.
לפני כחצי שנה היה ראיון עם הגה"ח רבי דוד שפירא שליט"א, בעמח"ס 'איש תבונה ידלנה', ותלמידו של רבי גדליה קניג, שנשאל על כך, וגם הוא ענה כך שהעיסוק ביחודים אינו תואם את דרך התמימות והפשיטות של רבינו.
-
@ישי-משה כתב:
במיוחד אסר רבינו הנהגות למעשה שמוציאים לבד מהקבלה וכן כוונות התפילה ויחודים.איפה כתוב שרבינו אסר יחודים (כוונות מובא לא זכור לי יחודים)
על יחודים אין מקור מפורש.
לפני כחצי שנה היה ראיון עם הגה"ח רבי דוד שפירא שליט"א, בעמח"ס 'איש תבונה ידלנה', ותלמידו של רבי גדליה קניג, שנשאל על כך, וגם הוא ענה כך שהעיסוק ביחודים אינו תואם את דרך התמימות והפשיטות של רבינו.
על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח). -
סוף תורה ו
לכאורה נראה מכאן ומעוד מקומות שע"י הדרך של רבינו נעשים כל הייחודים ממילאעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַזֵּק עַצְמוֹ וּמַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוי”ה בְּמִלּוּי ס”ג, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִקְּדֻשָּׁתוֹ לְהַחֲזִיקָם לְבַל יִפְּלוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב – שֶׁזֶּה הַבְּקִיאוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב”ק הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ס”ג. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָבוֹא לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר – אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אקי”ק בְּמִלּוּי קס”א, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא. כִּי הָאָדָם, כְּפִי תְּנוּעוֹתָיו וּכְפִי הִתְחַזְּקוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גּוֹרֵם לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְהָבֵן הֵיטֵב:
-
על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח).על יחודים אין מקור מפורש.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא (מהרב מטשעהרין)
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ' (שם סימן קמח).ייש"כ אבל לא כתוב שאסר
שאלתי אם הרב'ה אסר לכוון בתפילה (משום תמימות וכוונת פירוש המילות) דווקא אבל סתם כוונת המצוות (למשל כוונת המקוה וכדומה) לא סותר התמימות של הרב'ה?
בספרי רביז"ל ומוהרנ"ת מובאים המון כוונת המצוות והמועדים האם זה דווקא ענין של לימוד אבל לא לכוון?
-
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינו -
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינואני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינוייש"כ הבנתי מה שענית מהרב מטשעהרין ויש דברים בגו
ומה עם כוונת המצוות?
-
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
-
@לב-העולם-אתה חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ וְרָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל כְּלוּלִים בְּתוֹרָתוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין בֶּאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לְפָרֵשׁ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
לקו"ה קדושין ג, כ - כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה יוֹתֵר. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, שֶׁכֻּלָּם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת חֲזָקוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים נִתְגַּלִּין סִתְרֵי הַתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן הִתִּירוּ לִכְתֹּב וְגַם לְהַדְפִּיס כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְגַם כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִגָּלוֹת בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים בַּאֲרִיכוּת. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה.
לקוטי תפילות תפלה קי - וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.
כמדומני שמקורות אלו הם די והותר להבין שחסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים,
הייתי אומר שרבינו רימז על מוהרנ"ת עצמו, (הוא מדגיש שרבינו אמר זאת "קודם שנתקרבתי אליו")
ומוהרנ"ת אכן מיישם זאת בחידושיו בליקו"ה!לעניין לפתוח המקורות בקבלה, כשרבינו מביאם בתורותיו, (וכן לדעת את היסודות) כו"ע מודי שמותר וצריך.
"כלל השמונה עשר: שבהדברים הנודעים ומבוארים בדברי חז"ל או בספרי הקבלה, שנמצא כמה פעמים, שאינו מזכיר בהם זולת בראשי פרקים, וסומך את עצמו על המעיין שיודע מהם, או שידרוש אחריהם:" -
כעת נחשף מיהו השווער של הרב @נחום-בקר אם כן לגביך אין שאלה בוודאי ראוי הנך
בהחלט זכינו כאן בפורום לאדם גדול ("רבן של הפורום" ולא כפי שכ' במקו"א
)
(זה גם מסביר את טעמך בעניין השרי אלפים וכו'.)
יש לי שאלה כתבתי זאת כאן, באשכול נוסעים לאומן -
אני לא רוצה להעביר נושא, ולכן הנחתי את זה בספוילר, אבל כבוד הרב @נחום-בקר היקר, יהיה כדאי מאוד שתפתח נושא חדש שבו תביא דברים שאמר חמיך לתלמידיו ולמשפחתו ולשומעי לקחו בעניין ברסלב וכל כל המסתעף (רק דברים חיוביים כמובן). ייש"כ
-
בלת"ק,
שמעתי מאחד, שהגרי"מ שכטער אמר לו על ר"ג קעיג זצ"ל שהוא היה חד בדרא בקבלה -
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינוייש"כ הבנתי מה שענית מהרב מטשעהרין ויש דברים בגו
ומה עם כוונת המצוות?
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו. -
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו.@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם! -
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
רבי דוד שפירא שליט"א, שהזכרתיו לעיל, סיפר ששאל את מורו רבי גדליה קעניג על כך, והוא אמר לו: כל הכוונות טובות עד המצוה. בשעת קיום המצווה, תכוין רק בדבר אחד - להידבק באין סוף ב"ה.
-
אולי דווקא ר' גדליה היה 'נחשד' על ידינו בנטייה ליחודים, והרב כרמל [נושא דגלו של רל"י] 'נחשד' בהיפך מזה.
והרי לנו ההיפך...
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם! -
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
רבי דוד שפירא שליט"א, שהזכרתיו לעיל, סיפר ששאל את מורו רבי גדליה קעניג על כך, והוא אמר לו: כל הכוונות טובות עד המצוה. בשעת קיום המצווה, תכוין רק בדבר אחד - להידבק באין סוף ב"ה.
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם!חבר-אני כתב:
משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
אמנם לעניין הברכות (ברכות קריאת המגילה) זה קצת קשה. כי זה כן מפריע לכוונה הפשוטה לכאו', וצ"ע מה היה המקור שלהם.
-
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.
שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.
והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות