ספרים שאשמח שיחוברו

[נחלי דבש]

@ישי-משה כתב:

ספר "עלים לתרופה" עם הסבר היסטורי קצת לפני כל מכתב, והערות של מראי מקומות וקצת פירוט על תורות ומעשיות ומושגים שר' נתן מביא.

כמדומני שיש כזה של ר' נחמיה (ב"ר שמשון) שווארץ
אולי זה רק בעלונים ולא בספר

@ישי-משה כתב:

חיי מוהר"ן עם השלמות משיחות הר"ן, ליקוטי מוהר"ן ועוד (וכן מראי מקומות מפורטים כנ"ל)

יש של ר' ? רביבו (בעל פרי הארץ)

[שמואל בלויא]

אשמח אם יהיה ליקוטי-תפילות-לשבת. רק מה שמותר לומר בשבת.

[נוה צדיקים]

@נחלי-דבש
למיטב ידיעתי יש מי שעובד על כזה חיי מוהר"ן

[הפשוט שבאנשי]

@שמואל-בלויא
מלא וגדיש לפני כמה חודשים כבר הדפיסו
והשמיטו את כל הקטעים של הווידויים וכדו'

[נוה צדיקים]

@הפשוט-שבאנשי
השאלה היא אם באמת צריך לומר ליקוטי תפילות בשבת
ממעשה שהיה עם בנו של מוהרנ"ת שאביו אמר לו לומר התפילות לפני יו"כ נראה שאף שאין וידויים וכדו' לא נהגו לומר ועדיין יש מקום לדון

[יודע נגן]

הלוואי שיקום ת"ח גדול בנגלה ונסתר ויכתוב פירוש וביאור מעמיק ויסודי ושווה לכל נפש על כל הספר חיי מוהר"ן, שיקרב את הדברים אל השכל שלנו, ויכוון אותנו אל הקיום למעשה של ההנהגות והשיחות וכל המוסר למעשה היוצא משיחות ומעשי רבינו והנהגותיו
כולל ביאור השיחות החריפות, ע"י ביאור פשוט של המושגים הקבליים אליהם רבינו מכוון, ויישוב קושיות ותמיהות.

[הפשוט שבאנשי]

@נוה-צדיקים
בכוונה לא נכנסתי לדיון, רק עניתי למי שרוצה ספר כנ"ל
והרוצה לדון יפתח אשכול..

[ישי משה]

@נחלי-דבש כתב:

כמדומני שיש כזה של ר' נחמיה (ב"ר שמשון) שווארץ
אולי זה רק בעלונים ולא בספר

נדמה לי שזה רק בעלונים. וזה קצר מידי. אני מדבר על חיבור מקיף סביב עלל"ת עם מקורות והסברים הן היסטוריים והן ובעיקר מתורות רבינו ומוהרנ"ת (למשל כשמדבר על הלכה מסוימת שדיבר בשבת איזה הלכה היא ומה כתוב שם עוד בהקשר הנ"ל. (כמובן שלא יהיה ארוך מידי).

[נוה צדיקים]

ליקוטי הלכות השלם דהיינו לא לפי דף היומי אלא כשלומדים דגים יהיה כל הלכות ג=דגים על מקומו אף שמהורנ"ת כולל חלק בהלכה אחר לסדר כל ההפניות

[נחלי דבש]

'ספר המידות המדולג', דהיינו בלי הסעיפים הכפולים

נחלי-דבש כתב:

למשל "ע"י תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו" שמובא גם בערך 'אכילה' וגם בערך 'אהבה'
(ההיפך מההשלמות שעשו בקרן),
מעניין לבדוק בכמה זה יקצר

[נוה צדיקים]

@נחלי-דבש אל תשכח שרבינו הוא זה שכפל אותו כמו שיש תורות הנכפלות בשיחות הרן (שלא כמו השיחות שנכפלו בחיי"מ שנוצר באופן טכני)

[נחלי דבש]

@נוה-צדיקים כתב:

אל תשכח שרבינו הוא זה שכפל אותו

כמובן לא התכוונתי ח"ו כתחליף לספר המידות
אלא (כמו שכתבתי באשכול של האמירות) רק למי שאין זמן לומר באלול את הכל

[בדרך]

@נוה-צדיקים כתב:

@נחלי-דבש אל תשכח שרבינו הוא זה שכפל אותו כמו שיש תורות הנכפלות בשיחות הרן (שלא כמו השיחות שנכפלו בחיי"מ שנוצר באופן טכני)

בהקדמה לספר המידות מבואר שבכל הנוגע להא"ב השני - הוא סודר על ידי רבי נתן והוא זה שהכניס כל דבר במקומו ולפעמים כפל את הדברים.

כמובן שעבורינו מעשיו של רבי נתן כמוהם כמעשיו של רבינו. אבל למען הדיוק, בחלק ב' רבינו לא סידר אותו לפי ערכים.

[נחלי דבש]

@בדרך כתב:

למען הדיוק, בחלק ב' רבינו לא סידר אותו לפי ערכים

אבל הוא "פקד בפירוש" על רבי נתן לכפול

[ישי משה]

ספר "אמירות אלול" מחולק לפי ימים:
ספר בן כמה כרכים הכולל בתוכו:
ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות, שיחות הר"ן- מחולק מ-ט"ו אב עד ר"ה
תיקוני זוהר-מ-ר"ח אלול עד יוה"כ
תנ"ך-מ-ר"ח אלול עד שמחת תורה.
מכון "תורת הנצח עשו לאחרונה דבר כזה-רק לספרים ספר המידות, שיחות הר"ן, ו-סיפו"מ

[נחלי דבש]

@ישי-משה כתב:

מכון "תורת הנצח עשו לאחרונה דבר כזה-רק לספרים ספר המידות, שיחות הר"ן, ו-סיפו"מ

הם רק החליפו שם וכריכה לספר שיצא לפני כמה שנים "מתקרבים לרבינו"

[ישי משה]

@נחלי-דבש כתב:

הם רק החליפו שם וכריכה לספר שיצא לפני כמה שנים "מתקרבים לרבינו"

אכן, בכל מקרה אני חושב שצריך להרחיב את זה משמעותית.

[לב העולם אתה]

@נחלי-דבש כתב:

אבל הוא "פקד בפירוש" על רבי נתן לכפול

גם בחלק השני של ספר המידות שהוזכר?

[נחלי דבש]

@לב-העולם-אתה כתב:

גם בחלק השני של ספר המידות שהוזכר?

גַּם זֹאת לְדַעַת, שֶׁכַּמָּה דְּבָרִים נִמְצְאוּ כְּפוּלִים בְּהָאָ"ב הַשֵּׁנִי. וְהַטַּעַם כִּי דַּע אָחִי שֶׁסֵּפֶר הָאָ"ב הַשֵּׁנִי מָסַר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶצְלוֹ לֹא הָיוּ כְּתוּבִים הַדְּבָרִים עַל סֵדֶר הָאָ"ב רַק כְּפִי סֵדֶר הַהַשָּׂגוֹת, כְּפִי מַה שֶׁהִשִּׂיג כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּמְקוֹמוֹ וּזְמַנּוֹ, וְצִוָּה עָלֵינוּ לְהַעְתִּיק הַדְּבָרִים וּלְסַדְּרָם כָּל דָּבָר וְדָבָר לַמִּדָּה הַשַּׁיָּכָה לָזֶה עַל־פִּי סֵדֶר הָאָ"ב, וְגַם פָּקַד עָלֵינוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל הַשַּׁיָּךְ לְב' אוֹ ג' דְּבָרִים, שֶׁנִּרְשֹׁם אוֹתוֹ ב' אוֹ ג' פְּעָמִים אֵצֶל כָּל מִדָּה וּמִדָּה, וְכֵן עָשִׂינוּ. כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּאוֹת ל' לִימּוּד (בְּסִימָן ד): מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ וְכוּ', שֶׁאֲכִילָתוֹ וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה שׂוֹנְאָיו נִדּוֹנִין וְכוּ', זֶה הָעִנְיָן שַׁיָּךְ לְלִימּוּד וְגַם שַׁיָּךְ לִמְרִיבָה וְכֵן לְאוֹת א' אֲכִילָה, עַל־כֵּן נִרְשָׁם בְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּמִזֶּה תָּקִּישׁ עַל הַשְּׁאָר. כִּי כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה, כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עַל הַמְעַיֵּן הֶחָפֵץ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ לִמְצֹא מְבֻקָּשׁוֹ בְּנָקֵל. שֶׁאִם יִרְצֶה לֵידַע הַסְּגֻלָּה וְהָעִנְיָן שֶׁל אֵיזֶה מִדָּה, שֶׁיּוּכַל בְּנָקֵל לִמְצֹא עַל־פִּי סֵדֶר הָאָ"ב בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כְּגוֹן בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל. לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹצֶה לְחַפֵּשׂ לִמְצֹא עִנְיַן לִימּוּד וְלִפְעָמִים יִרְצֶה לִמְצֹא מֵעִנְיַן קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה וְכוּ', וְעַל־כֵּן טוֹב שֶׁיִּהְיֶה נִרְשָׁם בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא מְבֻקָּשׁוֹ בְּנָקֵל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה הַדְּבָרִים כְּפוּלִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

[בדרך]

אני מחכה בכליון עיניים,
לחיבור שילקט את כל הפרטים ההלכתיים [והמנהגים]
המוזכרים בכל ספרי רבינו, בליקו"ה, ובספרי הרב מטשעהרין [בעיקר בנחת השולחן]