סוגיית אזמרה להלכה ולמעשה!
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
אכן כן היה פליאה על כל מאורעותיו לטובתו מה הכוונה כל והאם באמת רבנו התכוון שכל
ורואים בתורה זו (אנכי) קשר חזק מכמה מקומות לתורה אזמרה
ומתורה זו בלבד אפשר להבין שאכן הדברים כאשורן ובטח מי שחלק (פעם ראשונה שאני שומע) על רבי יצחק ברייתר לא התכוון על דברים אלו כי דברים אלו כתובים במפורש בתורה -
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
-
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
@ל-ל סוגיית 'הידיעה והבחירה' עדינה ביותר.
ומחלוקת 'החסידות והמתנגדים' בענין הצמצום, היא בפשטות סביב נקודה זו.
האם יש לנו הנבראים הבחורים, עסק עם הידיעה או לא.
והדבר נוגע לא רק לחטאים ועוונות, אלא בכללות האם בכל צריכים להתעסק עם ענין הידיעה או לא.
ובפשטות כוונת ר' יצחק ברייטר היא סוף דבריו. לחזק את האדם שאף אם עבר במזיד. סוף כל סוף, אין דבר יוצא חוץ לרצונו יתברך וכו' כמבואר בספה"ק. ואעפ"כ א"א לומר שהשי"ת רוצה את העבירה, שהרי ציווה לא לעבור את העבירה. אלא שהנוגע לאדם שאחר שנעשה מה שנעשה ידע שהשי"ת העביר אותו במסלול זה בכדי שיעשה תשובה ויתקן את העבירה ע"י תשובה עד שיוכל להפוך אותו לזכות.
וכמובן שכיון שסוגיא זו עדינה, לא צריכים להתעסק בה יתר על המידה, אלא בעבור מצוות תשובה כפי שמשמע בר' נתן. -
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
-
@ל-ל סוגיית 'הידיעה והבחירה' עדינה ביותר.
ומחלוקת 'החסידות והמתנגדים' בענין הצמצום, היא בפשטות סביב נקודה זו.
האם יש לנו הנבראים הבחורים, עסק עם הידיעה או לא.
והדבר נוגע לא רק לחטאים ועוונות, אלא בכללות האם בכל צריכים להתעסק עם ענין הידיעה או לא.
ובפשטות כוונת ר' יצחק ברייטר היא סוף דבריו. לחזק את האדם שאף אם עבר במזיד. סוף כל סוף, אין דבר יוצא חוץ לרצונו יתברך וכו' כמבואר בספה"ק. ואעפ"כ א"א לומר שהשי"ת רוצה את העבירה, שהרי ציווה לא לעבור את העבירה. אלא שהנוגע לאדם שאחר שנעשה מה שנעשה ידע שהשי"ת העביר אותו במסלול זה בכדי שיעשה תשובה ויתקן את העבירה ע"י תשובה עד שיוכל להפוך אותו לזכות.
וכמובן שכיון שסוגיא זו עדינה, לא צריכים להתעסק בה יתר על המידה, אלא בעבור מצוות תשובה כפי שמשמע בר' נתן.אכן כדבריך, אי אפשר לומר שהשי"ת רצה את העבירה, וזו חלק מהבעיה בלשון שכתב הרב ברייטר, שמשמע מדבריו שהכל ברצון ה'.
והפירוש וההסבר על זה הוא בעייתי, כי כל צד שלא תלך אתה תתקל בבעיה.ולא מצאנו בברסלב כאלו לשונות ולא צורך להתעסק בזה, רק להיפך, אסור לכנוס במבוכות אלו.
הדברים היחידים הם שרבי נתן מביא שהתשובה נמשך ממקום גבוה כזה, ועבירות נהפכים לזכויות וכו', וה' יגמור תמיד כרצונו ודווקא ע"י מעשה האדם אע"פ שלא עשה טוב, ואם האדם לא יעשה תשובה הוא ייענש. ולא צריך לחפור בענין הידיעה ולהבין בדיוק. כל זה בדברים היוצאים מהחי.
בכל מקרה לא מצאנו בברסלב שיהיה איזה עיסוק משמעותי בעניין הידיעה, ואפשר להתחזק בכל ההתחזקויות גם אלו שקשורות לידיעה בלי צורך להכנס למבוכה הזו.
אנשים נמשכים לסוגייה כי היא מאפשרת להם להמשיך בדרכיהם ולהרגיש טוב עם עצמם.
וחסיד ברסלב אמיתי יודע להתחזק ולהרגיש טוב ולשמוח בטוב אפילו אם הוא נראה איך שנראה, ותוך כדי זה הוא רוצה ומשתדל לתקן מעשיו ולא נותן לדברים הרעים להפיל אותו בדעתו, והוא עדיין לוקח אחריות על מעשיו.כל החילוק בין לפני העבירה לאחר העבירה הוא מסוכן ומשובש, ויש ספר מפורסם שמביא את הדברים כך, ושמעתי מהרב כרמל ז"ל שהוא מכיר הרבה שירדו מהיהדות בגלל הדיבורים האלו.
הבחירה והידיעה נכונות בין לפני מעשה ובין לאחר מעשה, ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי, ומי שחושב שלאחר מעשה לא הייתה בחירה אזי זה ממש בעיה ביסודות האמונה היהודית.
גם הוא יעשה ככל העולה על רוחו, כי עוד רגע יתברר למפרע שהכל ה' עשה וכו', רח"ל.אדם שעשה עבירה במזיד ח"ו, אסור להוריד ממנו את האשמה, וודאי שיקבל עונש אם לא ישוב בתשובה. וצריך לחזק אותו שה' איתו ומחכה לו ושהתשובה כוחה עצום וגדול, ואפילו שהוא רוצה לעשות תשובה ועדיין לא עשה כבר תפילתו מקובלת (כפי הזכור לי, אולי ספר המידות)
נראה לי שכבר כתבנו יותר מדי.
נא להיזהר בדברים ולדעת ולקחת אותם בעירבון מוגבל, ויותר טוב לא להכנס לנושא זה -
@7272
הדרך הנכונה היא ללכת בדרך הבחירה בפשיטות כפי רצון רבינו. ולא להתעסק בידיעה.
להאמין בכח התשובה, ברחמי ה', בקדושת נשמת על יהודי ובטוב של כל יהודי, ולא לתת לעצמו ליפול בדעתו משום דבר, תמיד לעשות את שלו כפי כוחו ומקומו.וכל ההתחזקויות שמתחזקים מתחזקים לפי דרך רבינו כפי שמופיע בספרים, ולא מחפשים קיצורי דרך ודברים גבוהים שסכנתם מרובה.
-
הדרך הנכונה היא לדעת שיש גם בחירה וגם ידיעה ושניהם עד הסוף ולא לנסות ליישב ביניהם...
זה שהכול מה' גם הזדונות זה וודאי והחולק על זה כופר! וגם שזה לטובה, מובא בפירוש בביאוהל"ק על תורה דידן!
ועדיין במלוא החומרה והאמת יש בחירה ויענשו כל החוטאים במלוא האחריות למעשיהם!
אין צורך לשלול צד אחר, כי זה פשוט לא יהיה אמת... צריך לדעת שהכול אמת ויציב ואכן אין לנו תשובות לשאלות אלו בשכלינו האנוש.
וכל זה רק מצד האמונה הטהורה, וגם להתחזקות, אבל מצד הגישה עימה צריך להתנהל כתב ראב"ן וז"ל:
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם צַד הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לָנוּ לְסַלֵּק אֶת דַּעְתֵּנוּ וּלְבָבֵנוּ מִלָּבוֹא כְּלָל בִּדְבַר הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה, וְאֵין לָנוּ לָשׂוּם אֶל לִבֵּנוּ רַק צַד הַבְּחִירָה.
מקור: לא כוכבי אור המקורי אלא מהספר שיחות וסיפורים הנדפס לאחר כוכבי אור
-
י'ה'ו'ד'ה',בחינת מלכות, נתתקן על ידי וודוי. אשר י'ה'ו'ד'ה' האדם בווידוי ותודה על עוונותיו, וזוכה בזה לדעת שלעתיד, אשר י'ה'ו'ד'ה' בהודאה ותודה, ברכת הטוב והמטיב על כל דבר. ביאוהל"ק
פה רואים אפילו עניין של הודאה... -
הדרך הנכונה היא לדעת שיש גם בחירה וגם ידיעה ושניהם עד הסוף ולא לנסות ליישב ביניהם...
זה שהכול מה' גם הזדונות זה וודאי והחולק על זה כופר! וגם שזה לטובה, מובא בפירוש בביאוהל"ק על תורה דידן!
ועדיין במלוא החומרה והאמת יש בחירה ויענשו כל החוטאים במלוא האחריות למעשיהם!
אין צורך לשלול צד אחר, כי זה פשוט לא יהיה אמת... צריך לדעת שהכול אמת ויציב ואכן אין לנו תשובות לשאלות אלו בשכלינו האנוש.
וכל זה רק מצד האמונה הטהורה, וגם להתחזקות, אבל מצד הגישה עימה צריך להתנהל כתב ראב"ן וז"ל:
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם צַד הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לָנוּ לְסַלֵּק אֶת דַּעְתֵּנוּ וּלְבָבֵנוּ מִלָּבוֹא כְּלָל בִּדְבַר הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה, וְאֵין לָנוּ לָשׂוּם אֶל לִבֵּנוּ רַק צַד הַבְּחִירָה.
מקור: לא כוכבי אור המקורי אלא מהספר שיחות וסיפורים הנדפס לאחר כוכבי אוראכן, ודבריו של ראבר"נ מפורסמים. "אין לנו לשום אל לבנו רק צד הבחירה".
לא שוללים שום צד, אבל גם לא מתעסקים בזה, וכמו שרואים שכדי למצוא משהו בענין בספרי רבינו ותלמידיו צריך לחפור הרבה, כי זה לא הענין להתעסק בזה.בעבר כשערכתי בירורים אזי הגישה הכללית היא להימנע להיכנס לנושא כי רוב האנשים מסתבכים עם הדברים, הם יודעים לדקלם יפה שהבחירה והידיעה נכונים במאה אחוז (כל אחד מהם מאה אחוז, לא 50 50) אבל בסוף הם משתבשים עם זה ובאים למקומות לא טובים.
יש שיעורים של הרב יו"ט חשין על זה, אם זה מעניין מישהו, וגם הוא גנז חלק מהשיעורים שלו בענין
-
אבל עדיין צריך לזכור שזה באמת מאה אחוז ומאה אחוז
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
אני לא כל כך מבין מה כל כך קיצוני בדברים הללו של ר' יצחק ברייטער?
אלו דברים פשוטים וידועים למי שקצת מעיין בכל תורה בליקוטי מוהר"ן לעומק.
זה למעשה אחד הגלויים הגדולים שבתורה שבע"פ של רבינו הקדוש!
מישהו יכול להסביר את המשפט " ירידה תכלית העליה".
בחב"ד נזהרים וכותבים "ירידה זו צורך עלייה" - לא תכלית.
בוודאי שכל מילה שכתב ר' יצחק ברייטער היא אמת לאמיתה (כי זה החילוק בין האמת הפשוטה שנכונה בוודאי, לאמת לאמיתה).
לא הכל אפשר לכתוב בצורה ישירה, ולפולנים כידוע לא היתה כל כך בעיה לדבר קיצוני, על השולחן.
אבל כל מי שלמד ביאור הליקוטים, וכוכבי אור, רואה את אותם דברים רק בסגנון אחר, ולעיתים אף בצורה חזקה יותר.
הדבר היחידי שצריך להיזהר זה לא להיכנס לחקירות איך זה בדיוק עובד ומסתדר, אבל ההתחזקות הזו היא הלב של רבינו ורבי נתן.
-
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
-
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
@ל-ל
פבולה פבולה
המים המתפרצים מן המעין רק ילכו ויתגברו יותר ויותר
תוכל להוסיף לשאלות שלך גם את השאלה למה גונזים ולא מפרסמים הרבה מכתבי יד ובניהם של ר' שמואל הורביץ ועוד ועוד
האמת מארץ תצמח גם לאחר שידרכו עליה היא תציץ ותפרח נגד כל הסיכויים להסוואתה -
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
@ל-ל
ההתחזקות היא לא מצד הידיעה, רק מצד ידיעת רום מעלת נשמתי, אשם נשארתי מצד המאה אחוזי בחירה, ורק הראש הקטן שלי לא מבין איך יכול להיות שנשארתי אשם אם ה' בשמים.
ואני מקבל את קטנותי ואת חוסר הבנתי, נכון הוא עשה לכל המעשים לבדו, כולל ה xxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xx אבל, אני מרדתי בו ועשיתי בניגוד לתורתו. ועל זה האשמה עלי. -
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
גם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
הטענה הזו היא הטענה שטענו צדיקים גדולים על רבינו הקדוש:
"למה אתה מגלה את הסודות הגדולים ביותר בבריאה לאנשים פשוטים, הרי יכול להגרם מזה סכנה?"
אבל התשובה היא, שהצדיק שהוא שורש נשמות ישראל יודע בדיוק מה לגלות ומתי, ואם הוא החליט לגלות מי אנחנו שנגיד שזה מסוכן?!?!
זו האמת וצריך לקבל אותה כמו שהיא.
אין סוף להתחזקות, היא הולכת ויורדת עד התהומות, ומאידך בוקעת ועולה עד השמים!
ככל שנחתור יותר במימי הנחל, נדע לקבל את זה. ככל שנעמיק היטב בתורת ההתחזקות של רבינו הקדוש, נבין שלא די שזה לא יגרום לקלקול ח"ו אלא יכול להחזיר את העולם כולו למוטב.
-
אני לא מתווכח על דברים שנכתבו בפירוש על ידי רבינו ותלמידיו.
כל נושא ההתחזקות הוא נושא עדין ולכן צריך להיצמד למקורות.
העצות המבוארות לא היה צריך לבאר את הדברים אם לא היה בהם חשש.אם לא הייתי יודע שכך סוברים לגבי דברי הרב ברייטר לא הייתי אומר מילה מעצמי.
הויכוח הוא על כל ההרחבות והפירושים שמעבר למה שנכתב.
אין בעיה לחדש חידושים כל זמן שהם לא גורמים נזק, בנושא של הידיעה יש חשש גדול.רק אשמח שתביא מקורות לענייני הידיעה
וכן שתסביר איך אתה מתחזק בפועל למעשה מהדברים.אני באמת שואל בשביל לדעת, אם תחדש לי משהו מבורר אני מאוד אשמח
יש מכתב של הרב שכטר שנוגע קצת בעניין אבל לא מספיק מובן לי
-
אני לא מתווכח על דברים שנכתבו בפירוש על ידי רבינו ותלמידיו.
כל נושא ההתחזקות הוא נושא עדין ולכן צריך להיצמד למקורות.
העצות המבוארות לא היה צריך לבאר את הדברים אם לא היה בהם חשש.אם לא הייתי יודע שכך סוברים לגבי דברי הרב ברייטר לא הייתי אומר מילה מעצמי.
הויכוח הוא על כל ההרחבות והפירושים שמעבר למה שנכתב.
אין בעיה לחדש חידושים כל זמן שהם לא גורמים נזק, בנושא של הידיעה יש חשש גדול.רק אשמח שתביא מקורות לענייני הידיעה
וכן שתסביר איך אתה מתחזק בפועל למעשה מהדברים.אני באמת שואל בשביל לדעת, אם תחדש לי משהו מבורר אני מאוד אשמח
יש מכתב של הרב שכטר שנוגע קצת בעניין אבל לא מספיק מובן לי
@ל-ל הנקודה היא לא להיכנס למה בדיוק הידיעה ומה היא הבחירה.
אני צריך לעשות את המוטל עלי, ולא להשבר גם אם נפלתי מזה לגמרי.
יש כמה מקומות שרבי נתן כותב במפורש שיש עניינים שמועילה בהם בעיקר תפילה וזעקה, הוא לא מתכוון בשום אופן שלא נעשה, אלא שנזכור את העיקר:
לא לעזוב. לא לוותר. לא להתייאש. גם אם אני נפלתי לגמרי.
אני לא מתחזק מ"הידיעה", ולא נופל מ"הבחירה. פשוט מאמין לרבינו, סומך על כוחו, ומשתדל לעשות מה שאני יכול, ובעיקר לא ליפול לעצבות וייאוש.
לא לחינם, רבינו הקדוש אמר לאמו שהמעלה שלו היא:
"אני סר מרע באמת".
(שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת דָּחֲקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בַּאֲשֶׁר שֶׁהָעוֹלָם מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה עַל כֵּן יאמַר נָא לָהּ גַּם כֵּן וִיסַפֵּר לָהּ מַה מַּדְרֵגָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הֵשִׁיב לָהּ מָה אמַר לָךְ אֲנִי סָר מֵרָע בֶּאֱמֶת. חיי"מ תל"ח)
וכי חסר שבחים שזה מה שהרבי מצא לומר על עצמו?
זוהי הנקודה. בדור שלנו הלימוד של הצדיק הוא לסור כמה שיותר מהרע, לא להתנתק מה' בשום פנים. ההתחזקות הזו אומרת שלא משנה איפה אני נמצא, אני רוצה לסור מרע. אני רוצה לא לעזוב את ה'.
אני רוצה להתחבר לצדיק הזה שאמר על עצמו - אני סר מרע באמת.
אין לי מושג איך זה עובד לא עם הידיעה ולא עם הבחירה, אבל אני פשוט יודע -
זה עובד!
-
אני לא מתווכח על דברים שנכתבו בפירוש על ידי רבינו ותלמידיו.
כל נושא ההתחזקות הוא נושא עדין ולכן צריך להיצמד למקורות.
העצות המבוארות לא היה צריך לבאר את הדברים אם לא היה בהם חשש.אם לא הייתי יודע שכך סוברים לגבי דברי הרב ברייטר לא הייתי אומר מילה מעצמי.
הויכוח הוא על כל ההרחבות והפירושים שמעבר למה שנכתב.
אין בעיה לחדש חידושים כל זמן שהם לא גורמים נזק, בנושא של הידיעה יש חשש גדול.רק אשמח שתביא מקורות לענייני הידיעה
וכן שתסביר איך אתה מתחזק בפועל למעשה מהדברים.אני באמת שואל בשביל לדעת, אם תחדש לי משהו מבורר אני מאוד אשמח
יש מכתב של הרב שכטר שנוגע קצת בעניין אבל לא מספיק מובן לי
-
אני חושב שיש פה נקודה של התחזקות שהאדם מרגיש בכלליות,
שאחרי כל מה שהוא עבר איך יכול להיות שיש לו סיכוי לתקן? הוא הרי החריב שלא נדע.... קשה להאמין שאפשר לתקן...
ואז הצדיק בא ואומר לך שתדע ש - תכלס' - הכול פה היה מכוון, והכול אבל הכול חלק מהדרך המדויקת שהיית צריך לעבור ולא יכול היה להיות אחרת.
__
ככה שאני לא יודע אם זה הולך על זמן נקודתי שבו האדם נפל ושואל את עצמו איך להתייחס לזה, שאז למרות שיש כזו אמת הקב"ה רוצה שיעשה תשובה,
אלא על מקום שקשה לעשות תשובה ולהיות עם הבחירה - בלי הידיעה שעוד יש לי פתח של תקווה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות