סוגיית אזמרה להלכה ולמעשה!
-
כשאתה רואה יהודי בשעה 7 בבוקר ועדיין לא הניח תפילין, אתה לא חושב לרגע שהוא לא מעוניין להניח תפילין והוא קרקפתא דלא מנח תפילין חלילה, כי בוודאות גמורה הוא יניח עוד חצי שעה - שעה ורק אם עובר השקיעה ועדיין לא הניח תפילין במזיד או אז הוא קרקפתא דלא מנח תפילין רח"ל
כשבורא עולם רואה יהודי שעדיין אינו מקיים כראוי רצון ד' הוא אינו רואה אותו כמי שאינו רוצה לשוב בתשובה ויצא מכלל ישראל אלא שבעוד זמן מועט ישוב לעבוד את השם כי עד יום מותו תחכה לו ורק אם מת בלי תשובה אז אוי ואבוי לו בעולם העליון -
היה פעם איזה רב שתמיד דיבר על 'לדון לכף זכות'
פעם ניגש אליו תלמיד אחד ואמר לו בשמחה "היום דנתי לכף זכות" כי מישהו עשה משהו לא בסדר והוא חשב למה הוא עשה את זה עד שמצא איזה פתח שהוא לא התכוון וכדו'
הרב התרגז ממש ואמר לו: "למה אתה מסתכל בכלל על מעשי השני?!" כי לדון לכף זכות זה כשמישהו עשה לך רעה ואתה מתרגז עליו אז אתה צריך להתגבר ולדון אותו לכף זכות אבל אסור לדקדק ולהעביר בבידוק כל יהודי האם מעשיו טובים או רעים
כעין זה ניתן לומר גם בקשר ל'אזמרה' ש'אזמרה' מגלה לנו שאין לנו מושג מה זה יהודי! גם היהודי הכי קטן והכי נמוך ואין לנו להסתכל על כל יהודי עם מגדלת גדולה ולבחון הדק היטב האם הוא טוב או רע אלא לדעת בבירור שכל יהודי באשר הוא גדלה מעלתו מאוד מאוד ואין לנו שום השגה בו
וחוץ מזה צריך לחפש את הטוב שבו -
יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת וְעִקַּר הָעִקָּרִים, מָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁאֹב מִימֵי הַנַּחַל הוּא,
לֵדַע וּלְהִוָּדַע כִּי כָּל מָה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּמֵזִיד וּבְשׁוֹגֵג, בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, הַכֹּל בִּגְזֵרַת הַיּוֹצֵר הוּא
כִּי אִם הָאָדָם אֵינֶנּוּ רָאוּי וְלֹא זָכָה עֲדַיִן לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ, מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מִמֶּנָּה, כִּי מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּתוֹךְ מַחְשְׁבוֹתָיו מַחְשָׁבָה מְבַלְבֶּלֶת כָּזֹאת, אֲשֶׁר אֵינָהּ מַנִּיחָה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אַף שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹתָהּוְכָל זֶה אֵינוֹ חָס וְשָׁלוֹם לִנְקָמָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, הַמְּרַחֵם עַל כָּל מַעֲשָׂיו, יוֹדֵעַ וְעַד דַּיָּן אֱמֶת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרְבוֹ אֶל הַטּוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ זֶה, לְהוֹדִיעוֹ אֵיךְ הוּא רָחוֹק מִטּוֹב, וְאֵיךְ הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּזוֹ
וְאֵין עָלָיו לַעֲשׂוֹת כִּי אִם לִצְעֹק אַחַר הַמַּעֲשֶׂה הָרַע לְהָשֵׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, וּלְסַפֵּר הַכֹּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ בְּתַחֲנוּנִים וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁהוְזֶהוּ נִפְלָאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְעַל יְסוֹד זֶה סוֹבְבִים הוֹלְכִים כָּל הַמַּאֲמָרִים וְכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁל הֲלִקּוּטִי מוהר"ן
וְכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, וּבִפְרָט הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָהּ לֶאֱלֹקַי בְּעוֹדִי, ליקו"מ ח"א סִי' רפ"ב, מָה שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַלִּמּוּד זְכוּת שֶׁכָּל הַיְּרִידוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וַעֲלֵיהֶם, בְּמֵזִיד וּבְשׁוֹגֵג בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן הַכֹּל מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי לְקָרְבוֹ בְּדֶרֶךְ זֶהאֲבָל הָרְחוֹקִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינָם מְבִינִים זֹאת, וְגַם הַמְּקֹרָב צָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֹּר זֹאת תָּמִיד, וְעַל הַכֹּל מָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו יִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה לְהִשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְקָרֵב עַל יְדֵי הַיְּרִידָה וְאַל יִתְרַחֵק עַל יָדָהּ חָס וְשָׁלוֹם
וְכֵן בליקו"מ תְּנִינָא סִימָן פ"ב, בַּהַתּוֹרָה כִּי תֵּצֵא, מְעַנְיֵן כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגִשְׁמֵי, וְהַבְּחִינָה מָה כּוֹחֵנוּ הַמּוּבֵאת שָׁם הַכֹּל כַּנַ"ל,
וּזְכוּת הַהִתְגַּלּוּת הַזֹּאת יַעֲמֹד לָנוּ לֵילֵךְ בָּזֶה אָמֵן. -
מרבי יצחק בריתר הי"ד בחלוקי הנחל עמוד יד ה' א
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
אכן כן היה פליאה על כל מאורעותיו לטובתו מה הכוונה כל והאם באמת רבנו התכוון שכל
ורואים בתורה זו (אנכי) קשר חזק מכמה מקומות לתורה אזמרה
ומתורה זו בלבד אפשר להבין שאכן הדברים כאשורן ובטח מי שחלק (פעם ראשונה שאני שומע) על רבי יצחק ברייתר לא התכוון על דברים אלו כי דברים אלו כתובים במפורש בתורה -
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
-
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
@ל-ל סוגיית 'הידיעה והבחירה' עדינה ביותר.
ומחלוקת 'החסידות והמתנגדים' בענין הצמצום, היא בפשטות סביב נקודה זו.
האם יש לנו הנבראים הבחורים, עסק עם הידיעה או לא.
והדבר נוגע לא רק לחטאים ועוונות, אלא בכללות האם בכל צריכים להתעסק עם ענין הידיעה או לא.
ובפשטות כוונת ר' יצחק ברייטר היא סוף דבריו. לחזק את האדם שאף אם עבר במזיד. סוף כל סוף, אין דבר יוצא חוץ לרצונו יתברך וכו' כמבואר בספה"ק. ואעפ"כ א"א לומר שהשי"ת רוצה את העבירה, שהרי ציווה לא לעבור את העבירה. אלא שהנוגע לאדם שאחר שנעשה מה שנעשה ידע שהשי"ת העביר אותו במסלול זה בכדי שיעשה תשובה ויתקן את העבירה ע"י תשובה עד שיוכל להפוך אותו לזכות.
וכמובן שכיון שסוגיא זו עדינה, לא צריכים להתעסק בה יתר על המידה, אלא בעבור מצוות תשובה כפי שמשמע בר' נתן. -
כפי מה שאני מבין הבעיה היא הנחרצות והאופן המוחלט שהדברים מוצגים בכמה נקודות.
ובפרט הנקודה שכל מה שעובר על האדם, גם במזיד, הכל מן השמיים כדי לקרבו.
כאילו שלאדם לא היתה בחירה ולא יכל לבחור בטוב, נתנו לו נסיון שלא יכול לעמוד בו.
אפשר ללמד זכות שהיה נסיון קשה וכו', אבל לומר בכזו נחרצות שהכל מן השמיים כאילו לאדם אין בחירה זו נקודה מאוד רגישה ובעייתית.רבינו אמר בפירוש שהבחירה ביד האדם, ואם רוצה עושה ואם לא רוצה לא עושה. והדברים הם בפשיטות.
אני לא מביא דברים בשם עצמי, רק כפי מה שהבנתי כשביררתי את הסוגייה וששמעתי בשם תלמידי רבינו הגדולים מהדורות האחרונים
-
@ל-ל סוגיית 'הידיעה והבחירה' עדינה ביותר.
ומחלוקת 'החסידות והמתנגדים' בענין הצמצום, היא בפשטות סביב נקודה זו.
האם יש לנו הנבראים הבחורים, עסק עם הידיעה או לא.
והדבר נוגע לא רק לחטאים ועוונות, אלא בכללות האם בכל צריכים להתעסק עם ענין הידיעה או לא.
ובפשטות כוונת ר' יצחק ברייטר היא סוף דבריו. לחזק את האדם שאף אם עבר במזיד. סוף כל סוף, אין דבר יוצא חוץ לרצונו יתברך וכו' כמבואר בספה"ק. ואעפ"כ א"א לומר שהשי"ת רוצה את העבירה, שהרי ציווה לא לעבור את העבירה. אלא שהנוגע לאדם שאחר שנעשה מה שנעשה ידע שהשי"ת העביר אותו במסלול זה בכדי שיעשה תשובה ויתקן את העבירה ע"י תשובה עד שיוכל להפוך אותו לזכות.
וכמובן שכיון שסוגיא זו עדינה, לא צריכים להתעסק בה יתר על המידה, אלא בעבור מצוות תשובה כפי שמשמע בר' נתן.אכן כדבריך, אי אפשר לומר שהשי"ת רצה את העבירה, וזו חלק מהבעיה בלשון שכתב הרב ברייטר, שמשמע מדבריו שהכל ברצון ה'.
והפירוש וההסבר על זה הוא בעייתי, כי כל צד שלא תלך אתה תתקל בבעיה.ולא מצאנו בברסלב כאלו לשונות ולא צורך להתעסק בזה, רק להיפך, אסור לכנוס במבוכות אלו.
הדברים היחידים הם שרבי נתן מביא שהתשובה נמשך ממקום גבוה כזה, ועבירות נהפכים לזכויות וכו', וה' יגמור תמיד כרצונו ודווקא ע"י מעשה האדם אע"פ שלא עשה טוב, ואם האדם לא יעשה תשובה הוא ייענש. ולא צריך לחפור בענין הידיעה ולהבין בדיוק. כל זה בדברים היוצאים מהחי.
בכל מקרה לא מצאנו בברסלב שיהיה איזה עיסוק משמעותי בעניין הידיעה, ואפשר להתחזק בכל ההתחזקויות גם אלו שקשורות לידיעה בלי צורך להכנס למבוכה הזו.
אנשים נמשכים לסוגייה כי היא מאפשרת להם להמשיך בדרכיהם ולהרגיש טוב עם עצמם.
וחסיד ברסלב אמיתי יודע להתחזק ולהרגיש טוב ולשמוח בטוב אפילו אם הוא נראה איך שנראה, ותוך כדי זה הוא רוצה ומשתדל לתקן מעשיו ולא נותן לדברים הרעים להפיל אותו בדעתו, והוא עדיין לוקח אחריות על מעשיו.כל החילוק בין לפני העבירה לאחר העבירה הוא מסוכן ומשובש, ויש ספר מפורסם שמביא את הדברים כך, ושמעתי מהרב כרמל ז"ל שהוא מכיר הרבה שירדו מהיהדות בגלל הדיבורים האלו.
הבחירה והידיעה נכונות בין לפני מעשה ובין לאחר מעשה, ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי, ומי שחושב שלאחר מעשה לא הייתה בחירה אזי זה ממש בעיה ביסודות האמונה היהודית.
גם הוא יעשה ככל העולה על רוחו, כי עוד רגע יתברר למפרע שהכל ה' עשה וכו', רח"ל.אדם שעשה עבירה במזיד ח"ו, אסור להוריד ממנו את האשמה, וודאי שיקבל עונש אם לא ישוב בתשובה. וצריך לחזק אותו שה' איתו ומחכה לו ושהתשובה כוחה עצום וגדול, ואפילו שהוא רוצה לעשות תשובה ועדיין לא עשה כבר תפילתו מקובלת (כפי הזכור לי, אולי ספר המידות)
נראה לי שכבר כתבנו יותר מדי.
נא להיזהר בדברים ולדעת ולקחת אותם בעירבון מוגבל, ויותר טוב לא להכנס לנושא זה -
@7272
הדרך הנכונה היא ללכת בדרך הבחירה בפשיטות כפי רצון רבינו. ולא להתעסק בידיעה.
להאמין בכח התשובה, ברחמי ה', בקדושת נשמת על יהודי ובטוב של כל יהודי, ולא לתת לעצמו ליפול בדעתו משום דבר, תמיד לעשות את שלו כפי כוחו ומקומו.וכל ההתחזקויות שמתחזקים מתחזקים לפי דרך רבינו כפי שמופיע בספרים, ולא מחפשים קיצורי דרך ודברים גבוהים שסכנתם מרובה.
-
הדרך הנכונה היא לדעת שיש גם בחירה וגם ידיעה ושניהם עד הסוף ולא לנסות ליישב ביניהם...
זה שהכול מה' גם הזדונות זה וודאי והחולק על זה כופר! וגם שזה לטובה, מובא בפירוש בביאוהל"ק על תורה דידן!
ועדיין במלוא החומרה והאמת יש בחירה ויענשו כל החוטאים במלוא האחריות למעשיהם!
אין צורך לשלול צד אחר, כי זה פשוט לא יהיה אמת... צריך לדעת שהכול אמת ויציב ואכן אין לנו תשובות לשאלות אלו בשכלינו האנוש.
וכל זה רק מצד האמונה הטהורה, וגם להתחזקות, אבל מצד הגישה עימה צריך להתנהל כתב ראב"ן וז"ל:
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם צַד הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לָנוּ לְסַלֵּק אֶת דַּעְתֵּנוּ וּלְבָבֵנוּ מִלָּבוֹא כְּלָל בִּדְבַר הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה, וְאֵין לָנוּ לָשׂוּם אֶל לִבֵּנוּ רַק צַד הַבְּחִירָה.
מקור: לא כוכבי אור המקורי אלא מהספר שיחות וסיפורים הנדפס לאחר כוכבי אור
-
י'ה'ו'ד'ה',בחינת מלכות, נתתקן על ידי וודוי. אשר י'ה'ו'ד'ה' האדם בווידוי ותודה על עוונותיו, וזוכה בזה לדעת שלעתיד, אשר י'ה'ו'ד'ה' בהודאה ותודה, ברכת הטוב והמטיב על כל דבר. ביאוהל"ק
פה רואים אפילו עניין של הודאה... -
הדרך הנכונה היא לדעת שיש גם בחירה וגם ידיעה ושניהם עד הסוף ולא לנסות ליישב ביניהם...
זה שהכול מה' גם הזדונות זה וודאי והחולק על זה כופר! וגם שזה לטובה, מובא בפירוש בביאוהל"ק על תורה דידן!
ועדיין במלוא החומרה והאמת יש בחירה ויענשו כל החוטאים במלוא האחריות למעשיהם!
אין צורך לשלול צד אחר, כי זה פשוט לא יהיה אמת... צריך לדעת שהכול אמת ויציב ואכן אין לנו תשובות לשאלות אלו בשכלינו האנוש.
וכל זה רק מצד האמונה הטהורה, וגם להתחזקות, אבל מצד הגישה עימה צריך להתנהל כתב ראב"ן וז"ל:
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם צַד הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לָנוּ לְסַלֵּק אֶת דַּעְתֵּנוּ וּלְבָבֵנוּ מִלָּבוֹא כְּלָל בִּדְבַר הַנְּשָׁמָה וְהַיְדִיעָה, וְאֵין לָנוּ לָשׂוּם אֶל לִבֵּנוּ רַק צַד הַבְּחִירָה.
מקור: לא כוכבי אור המקורי אלא מהספר שיחות וסיפורים הנדפס לאחר כוכבי אוראכן, ודבריו של ראבר"נ מפורסמים. "אין לנו לשום אל לבנו רק צד הבחירה".
לא שוללים שום צד, אבל גם לא מתעסקים בזה, וכמו שרואים שכדי למצוא משהו בענין בספרי רבינו ותלמידיו צריך לחפור הרבה, כי זה לא הענין להתעסק בזה.בעבר כשערכתי בירורים אזי הגישה הכללית היא להימנע להיכנס לנושא כי רוב האנשים מסתבכים עם הדברים, הם יודעים לדקלם יפה שהבחירה והידיעה נכונים במאה אחוז (כל אחד מהם מאה אחוז, לא 50 50) אבל בסוף הם משתבשים עם זה ובאים למקומות לא טובים.
יש שיעורים של הרב יו"ט חשין על זה, אם זה מעניין מישהו, וגם הוא גנז חלק מהשיעורים שלו בענין
-
אבל עדיין צריך לזכור שזה באמת מאה אחוז ומאה אחוז
-
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
ודיברו על זה הרב בנדר והרב שכטר ועוד
הרב ברייטר הי"ד היה קשור לדרך של רבי צדוק הכהן מלובלין ונראה שהדברים קשורים לסגנון זה.
גם יש לשים לב שבהמשך באחת האותיות הבאות הוא מסייג את הדברים.
ובכל מקרה דבריו קשים מאוד, והם נכנסים למבוכת הבחירה והידיעה בצורה שלא תמצא כמוה בברסלב, וגם יש בהם סכנה גדולה שאנשים יבואו לבטל את הבחירה.
גם בליקוטי הלכות דברים היוצאים מהחי ד רבי נתן לא כותב בצורה כזו.יש בזה עוד מה להרחיב ומי שהדברים נוגעים לו כדאי לו לברר אותם
אני לא רוצה לעורר פולמוס נרחב, אבל כפי מה שביררתי ושמעתי דברים אלו לא מוסכמים כלל בברסלב.
אני לא כל כך מבין מה כל כך קיצוני בדברים הללו של ר' יצחק ברייטער?
אלו דברים פשוטים וידועים למי שקצת מעיין בכל תורה בליקוטי מוהר"ן לעומק.
זה למעשה אחד הגלויים הגדולים שבתורה שבע"פ של רבינו הקדוש!
מישהו יכול להסביר את המשפט " ירידה תכלית העליה".
בחב"ד נזהרים וכותבים "ירידה זו צורך עלייה" - לא תכלית.
בוודאי שכל מילה שכתב ר' יצחק ברייטער היא אמת לאמיתה (כי זה החילוק בין האמת הפשוטה שנכונה בוודאי, לאמת לאמיתה).
לא הכל אפשר לכתוב בצורה ישירה, ולפולנים כידוע לא היתה כל כך בעיה לדבר קיצוני, על השולחן.
אבל כל מי שלמד ביאור הליקוטים, וכוכבי אור, רואה את אותם דברים רק בסגנון אחר, ולעיתים אף בצורה חזקה יותר.
הדבר היחידי שצריך להיזהר זה לא להיכנס לחקירות איך זה בדיוק עובד ומסתדר, אבל ההתחזקות הזו היא הלב של רבינו ורבי נתן.
-
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
-
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
@ל-ל
פבולה פבולה
המים המתפרצים מן המעין רק ילכו ויתגברו יותר ויותר
תוכל להוסיף לשאלות שלך גם את השאלה למה גונזים ולא מפרסמים הרבה מכתבי יד ובניהם של ר' שמואל הורביץ ועוד ועוד
האמת מארץ תצמח גם לאחר שידרכו עליה היא תציץ ותפרח נגד כל הסיכויים להסוואתה -
לכאורה לא תמצא שום מקור שכתוב שמפילים את האדם לעבירות ממש, חוץ מהרב ברייטר.
בעצות המבוארות כפי הזכור לי הוא מסביר שלוקחים לאדם את ההרגש ואז הוא יכול ליפול.
זו בעיה לומר שמשמיים גרמו שאדם יעשה עבירה, ולא תמצא כאלו לשונות.
אפשר למצוא לשונות שה' עשה שאדם יעשה טוב, אבל ברע לא מצאנו.
גם הפסוקים כגון ואתה הסבות את לבבם אחורית וכדו', זה דברים כלליים שאפשר להסביר כמו עצות המבוארותגם הענין של ירידה תכלית עליה אפשר לעשות מזה שיבושים גדולים.
אדם רגיל יודע שיש יצר הרע, וצריך להילחם בו, צריך להיזהר מעבירות וכו', ואז מגיעים משפטים כאלו שאומרים לו שמשמיים מפילים אותו (כתוב מפורש שמשמיים מפילים את האדם, אבל לא כתוב מה הכוונה, כפי שכבר כתבתי בהתחלה) ואז הוא קורא אצל הרב ברייטר, ושומע את כל ענייני הידיעה, ואז הוא מתבלבל, האם אני יכול בכלל להילחם ביצר הרע? האם הנפילה היא דבר כל כך נורא שהרי זו הדרך ומשמיים וכו'? האם אני יכול לבחור בטוב וללמוד ולהתפלל וכו' או שזה תלוי אם כרגע אני זכאי אז אצליח ואם לא אז במילא אי אפשר וכו' וכו' משפטים מאוד בעייתיים.
נשמח לשמוע איך בדיוק אתה מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה שלא גורמת לשיבוש, או לחלופין שאתה מתחזק בדרך הרגילה ואז אין בזה בעיה.
או שאתה מנסה ללכת בדרכם של אלו שמחלקים בין לפני ללאחר מעשה, שגם בזה השיבושים עצומים.למשל אדם עכשיו נכשל בשמירת עיינים, שמירת הלשון, חילול שבת רח"ל, איך הוא מתחזק עם ענייני הידיעה בצורה כזו שהיא עוזרת לו הרבה יותר מההתחזקות הרגילה?
אם זה אחד הגילויים הגדולים שבתורה שבע"פ בברסלב אז למה זה לא מופיע? למה ענייני הידיעה מופיעים בכמה מראי מקומות שאפשר לספור על האצבעות ביחס לשאר ההתחזקויות? איפה זה בשיח שרפי קודש? תפנה אותי לשיעורים של משפיעי ברסלב שמדברים על זה אם זה כזה ענין מרכזי.
@ל-ל
ההתחזקות היא לא מצד הידיעה, רק מצד ידיעת רום מעלת נשמתי, אשם נשארתי מצד המאה אחוזי בחירה, ורק הראש הקטן שלי לא מבין איך יכול להיות שנשארתי אשם אם ה' בשמים.
ואני מקבל את קטנותי ואת חוסר הבנתי, נכון הוא עשה לכל המעשים לבדו, כולל ה xxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xx אבל, אני מרדתי בו ועשיתי בניגוד לתורתו. ועל זה האשמה עלי.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות