עישון סיגריות
-
@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.מצד היהדות, בוודאי שמה שמובא בשו"ע זה מחייב עד הסוף, וזה העיקר. אמנם מה שאנ"ש נצמדים מאוד לדברי רבינו, ומעריכים ומחבבים ומייקרים זאת, כי אנו מאמינים שרבינו מתקן לנו את הנשמה הפגומה והנידחת מאוד, בתיקונים בדרכים שלו, ובכך נוכל באמת להגיע לתכלית שלימות נשמתינו. הגע בעצמך, הרי משיח צדקינו הולך בקרוב לבוא, ואז כל עמ"י ירוצו אחריו ויקבלו ממנו כל דיבור וכל עצה וכל תנועה שרק יאמר , ויתנו לזה חשיבות עצומה מאוד מאוד (גם באם ידבר על 'בצל' זכרונו לברכה...), ואז יבוא ליטאי מושבע, ויתמה על כך מה זה? האם גם בשאר חלקי היהדות אנחנו קנאים ומחוברים כך לזה?
[ודרך אגב, עצם קושייתך (באים אנו קנאים גם בשאר דברי חז"ל) כמדומה יש בה קצת כזלזול בחסידות שאליה אתה כנראה משתייך, ושאלות מסוג אלו נשאלים בדרך כלל על ידי המתנגדים. כי תוכל לשאול את קושייתך גם על מוהרנ"ת בעצמו, מדוע הוא עושה כזה 'טראסק' עצום מרבינו? וגם על רבינו בעצמו מדוע הוא כל כך עושה עסק מאמונת חכמים בו - בצדיק האמת מה שלא נמצא רמה כזו בשאר פלגי היהדות. והתשובה לכך היא פשוטה וברורה לכל ברסלבער, וחבל להאריך בזה, אבל אני תמה על עצם קושייתך מהיכן שאבת זאת]
ואציין, שהאמונה שלנו ברבינו לא מסתיימת כלל בחיי מוהר"ן, וגם לא אצל מוהרנ"ת, וגם לא אצל ראבר"נ, כי יש לנו רבי חי, צדיק הדור לדור שלנו, ועד דורנו אנו הוא מאיר לאנ"ש איך להתנהג (כל עוד זה כפוף איכשהו לדבריו בספריו ובספרי מוהרנ"ת), ובאם כל כל אנ"ש שמרו על עצמם לא לעשן, וזה דבר שהיה נהוג בכל הדורות בברסלב בכל הכיתות שרק היו, תמוה מאוד להיצמד ולתקוע את הדיסק רק ללשון שמופיע בחיי מוהר"ן. אנו גם "חסידי ברסלב" ולא רק חסידי "רבי נחמן". אסביר את דברי - חסידות ברסלב היא מושפעת וניזונית בכל הדורות וגם כעת בחיבור כבל ישיר מרבינו בעצמו גם כעת בשנת תשפ"ו, ובאם יש עניין שכל הדורות כל אנ"ש בכל הכיתות קיבלו זאת בפשיטות, אל לנו להתחכם.
ושוב אסייג את דברי, אין כלל שום איסור לעשן ולהריח טבק וסיגריות, "ובפרט שלא בהרגל", אבל יש לנו הרגש לכל דיבור של רבינו.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.
אכן גם משם מפורש ברור מאוד לאכול אוכל בריא, ולהיזהר מכל המאכלים מזיקים, וזה שאנ"ש מזכירים תמיד 'בצל', כי פשוט זה הדוגמא שהיתה אז אצל רבינו ובוודאי יש בכל דרכיו רזין, אבל האמת שגם לאכול שאר דברים מזיקים עצת רבינו היא להיזהר מכך. ובעבר ראיתי כתבה מרי"נ אנשין שליט"א שאכן עורר על הנושא.
[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]
-
@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.מצד היהדות, בוודאי שמה שמובא בשו"ע זה מחייב עד הסוף, וזה העיקר. אמנם מה שאנ"ש נצמדים מאוד לדברי רבינו, ומעריכים ומחבבים ומייקרים זאת, כי אנו מאמינים שרבינו מתקן לנו את הנשמה הפגומה והנידחת מאוד, בתיקונים בדרכים שלו, ובכך נוכל באמת להגיע לתכלית שלימות נשמתינו. הגע בעצמך, הרי משיח צדקינו הולך בקרוב לבוא, ואז כל עמ"י ירוצו אחריו ויקבלו ממנו כל דיבור וכל עצה וכל תנועה שרק יאמר , ויתנו לזה חשיבות עצומה מאוד מאוד (גם באם ידבר על 'בצל' זכרונו לברכה...), ואז יבוא ליטאי מושבע, ויתמה על כך מה זה? האם גם בשאר חלקי היהדות אנחנו קנאים ומחוברים כך לזה?
[ודרך אגב, עצם קושייתך (באים אנו קנאים גם בשאר דברי חז"ל) כמדומה יש בה קצת כזלזול בחסידות שאליה אתה כנראה משתייך, ושאלות מסוג אלו נשאלים בדרך כלל על ידי המתנגדים. כי תוכל לשאול את קושייתך גם על מוהרנ"ת בעצמו, מדוע הוא עושה כזה 'טראסק' עצום מרבינו? וגם על רבינו בעצמו מדוע הוא כל כך עושה עסק מאמונת חכמים בו - בצדיק האמת מה שלא נמצא רמה כזו בשאר פלגי היהדות. והתשובה לכך היא פשוטה וברורה לכל ברסלבער, וחבל להאריך בזה, אבל אני תמה על עצם קושייתך מהיכן שאבת זאת]
ואציין, שהאמונה שלנו ברבינו לא מסתיימת כלל בחיי מוהר"ן, וגם לא אצל מוהרנ"ת, וגם לא אצל ראבר"נ, כי יש לנו רבי חי, צדיק הדור לדור שלנו, ועד דורנו אנו הוא מאיר לאנ"ש איך להתנהג (כל עוד זה כפוף איכשהו לדבריו בספריו ובספרי מוהרנ"ת), ובאם כל כל אנ"ש שמרו על עצמם לא לעשן, וזה דבר שהיה נהוג בכל הדורות בברסלב בכל הכיתות שרק היו, תמוה מאוד להיצמד ולתקוע את הדיסק רק ללשון שמופיע בחיי מוהר"ן. אנו גם "חסידי ברסלב" ולא רק חסידי "רבי נחמן". אסביר את דברי - חסידות ברסלב היא מושפעת וניזונית בכל הדורות וגם כעת בחיבור כבל ישיר מרבינו בעצמו גם כעת בשנת תשפ"ו, ובאם יש עניין שכל הדורות כל אנ"ש בכל הכיתות קיבלו זאת בפשיטות, אל לנו להתחכם.
ושוב אסייג את דברי, אין כלל שום איסור לעשן ולהריח טבק וסיגריות, "ובפרט שלא בהרגל", אבל יש לנו הרגש לכל דיבור של רבינו.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.
אכן גם משם מפורש ברור מאוד לאכול אוכל בריא, ולהיזהר מכל המאכלים מזיקים, וזה שאנ"ש מזכירים תמיד 'בצל', כי פשוט זה הדוגמא שהיתה אז אצל רבינו ובוודאי יש בכל דרכיו רזין, אבל האמת שגם לאכול שאר דברים מזיקים עצת רבינו היא להיזהר מכך. ובעבר ראיתי כתבה מרי"נ אנשין שליט"א שאכן עורר על הנושא.
[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]
[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]
מספיק לחייך ולהודות, לא צריך לקחת.
-
@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.מצד היהדות, בוודאי שמה שמובא בשו"ע זה מחייב עד הסוף, וזה העיקר. אמנם מה שאנ"ש נצמדים מאוד לדברי רבינו, ומעריכים ומחבבים ומייקרים זאת, כי אנו מאמינים שרבינו מתקן לנו את הנשמה הפגומה והנידחת מאוד, בתיקונים בדרכים שלו, ובכך נוכל באמת להגיע לתכלית שלימות נשמתינו. הגע בעצמך, הרי משיח צדקינו הולך בקרוב לבוא, ואז כל עמ"י ירוצו אחריו ויקבלו ממנו כל דיבור וכל עצה וכל תנועה שרק יאמר , ויתנו לזה חשיבות עצומה מאוד מאוד (גם באם ידבר על 'בצל' זכרונו לברכה...), ואז יבוא ליטאי מושבע, ויתמה על כך מה זה? האם גם בשאר חלקי היהדות אנחנו קנאים ומחוברים כך לזה?
[ודרך אגב, עצם קושייתך (באים אנו קנאים גם בשאר דברי חז"ל) כמדומה יש בה קצת כזלזול בחסידות שאליה אתה כנראה משתייך, ושאלות מסוג אלו נשאלים בדרך כלל על ידי המתנגדים. כי תוכל לשאול את קושייתך גם על מוהרנ"ת בעצמו, מדוע הוא עושה כזה 'טראסק' עצום מרבינו? וגם על רבינו בעצמו מדוע הוא כל כך עושה עסק מאמונת חכמים בו - בצדיק האמת מה שלא נמצא רמה כזו בשאר פלגי היהדות. והתשובה לכך היא פשוטה וברורה לכל ברסלבער, וחבל להאריך בזה, אבל אני תמה על עצם קושייתך מהיכן שאבת זאת]
ואציין, שהאמונה שלנו ברבינו לא מסתיימת כלל בחיי מוהר"ן, וגם לא אצל מוהרנ"ת, וגם לא אצל ראבר"נ, כי יש לנו רבי חי, צדיק הדור לדור שלנו, ועד דורנו אנו הוא מאיר לאנ"ש איך להתנהג (כל עוד זה כפוף איכשהו לדבריו בספריו ובספרי מוהרנ"ת), ובאם כל כל אנ"ש שמרו על עצמם לא לעשן, וזה דבר שהיה נהוג בכל הדורות בברסלב בכל הכיתות שרק היו, תמוה מאוד להיצמד ולתקוע את הדיסק רק ללשון שמופיע בחיי מוהר"ן. אנו גם "חסידי ברסלב" ולא רק חסידי "רבי נחמן". אסביר את דברי - חסידות ברסלב היא מושפעת וניזונית בכל הדורות וגם כעת בחיבור כבל ישיר מרבינו בעצמו גם כעת בשנת תשפ"ו, ובאם יש עניין שכל הדורות כל אנ"ש בכל הכיתות קיבלו זאת בפשיטות, אל לנו להתחכם.
ושוב אסייג את דברי, אין כלל שום איסור לעשן ולהריח טבק וסיגריות, "ובפרט שלא בהרגל", אבל יש לנו הרגש לכל דיבור של רבינו.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.
אכן גם משם מפורש ברור מאוד לאכול אוכל בריא, ולהיזהר מכל המאכלים מזיקים, וזה שאנ"ש מזכירים תמיד 'בצל', כי פשוט זה הדוגמא שהיתה אז אצל רבינו ובוודאי יש בכל דרכיו רזין, אבל האמת שגם לאכול שאר דברים מזיקים עצת רבינו היא להיזהר מכך. ובעבר ראיתי כתבה מרי"נ אנשין שליט"א שאכן עורר על הנושא.
[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]
@וועלן-וועלן א. מהיכן אני שואב זאת - מרוחו הגדולה של רבנו שאמר 'תפסקו להיות עניים לכו השתמשו באוצרות שלכם'. רבנו נתן לנו 'אוצרות של עבודת ה'' חוץ מאותם שיחות שגם אותם אני מקיים ככל חסיד ברסלב. אך כבר כתבי במקום אחר שכמה מוזר שבאשכול על רופאים יש למעלה ממאה פוסטים אולי כבר ממאתיים, כאשר כולם חוזרים על דברי כולם. ואילו בפורום על התורה שבעבור זה הוקם הפורום אין כזאת השקעה בהבנת דברי רבנו. או בעבודת אזמרה והתבודדות וכו' גם אם פתחו אשכול הוא נשאר קטן מאד.
ואף שאנו אמונים על דברי מוהרנ"ת ותלמידיו. ולא על שאר התלמידים. אך שאר תלמידי רבנו לא היו 'קטלא קניא באגם'. ומסתמא עשו את שאר עבודות הקודש שהנחיל רבנו וכו', ובודאי שבסדר העדפויות היכן למסור את הנפש קודם או אח"כ נוכל להשתמש בהם לדוגמא. ונבין שיש סולם עדיפויות. ואינני בא להחליש ולומר לאנשים לעשן או לקחת טבק. אך בוא ונכנס לכלל האוצרות שהנחיל לנו רבנו.
ב. בענין 'הבצל' שכתבת שהיה שם רזין, איני יודע מהיכן שאבת זאת. שהלא זה לא שרבנו ישב אם התלמידים ואמר להם תלמידי היקרים אסור לאכול בצל. אלא זה שיחה שנכתבה ממעשה שהיה ושם רבנו הדגיש שאין היתר לאכול דברים המזיקים ותו לא מידי. אם יש לך מקור להשגה בבצל דיקא נשמח כולנו להעשיר את ידיעתנו בענין. (ושוב אני כמוך לא אוכל בצל כחסיד המצייט לרבו וכו', ומקווה מאד שאזכה לקיים את שאר דברי אותה שיחה לא לאכול שום דבר שאינו בריא שלצערי עדין אני רחוק מזה וה' יעזור לי להתחזק בענין).
ג. כשהמשיח יבוא וכן כשנראה את רבנו, אני מאמין ע"פ התוה"ק שהם יעוררו אותי לכה"פ להתחזק בהרבה דברים בסיסים לפני התוספות. וכדוגמא לדבר להצילני ממידת הכעס ההקפדה המחלוקת הגאוה וכו'. -
אני לא מבין מה כל הדיון כאן, הרי רבינו אמר מפורשות "ניתן לקמט את ספרי", כן יש כזה שיחה (לגבי לא לזוז מסעיף קטן בשו"ע) לקמט את ספרי, וממילא יש אכן חשק גדול לקמט לכל מקום שרק ניתן.
וכעת לגופו של עניין, רבינו לא בא להוסיף לנו על שס"ה לא תעשה שבתורה, חלילה וחס, "בל תוסיף"! אולם רבינו שמכיר היטב את הנשמה הקדושה שלנו שהסתבכה היטב בעולם השפל הזה נתן לנו עצות שלפי דעתו המופלגת של רבינו הם יועילו לנו מאוד, אשר על כן גם באם נמצא דיוקים לכאן ולכאן (שאגב, חלקם גם נכונים), אבל מדוע שלא נרצה את ה"אמת לאמיתה" של עצות רבינו? מדוע שלא יהיה לנו דרך ארץ והערכה מופלגת לכל עצה של רבינו, ולא נחפש 'היתר' כדי לא לקיימם?
כי כמו שאמרתי רבינו לא הוסיף עוד איסורי תורה, ומותר בתכלית לעשן כמה שרק רוצים, לולקא, סיגריות, אלקטרוני, וכדומה. אבל יש לנו חשיבות והערכה מרובה מאוד מאוד לכל זיז של כל שיחה של רבינו ולכן אנו כמו 'מחמירים' בזה, ולא מעשנים כליל, מכל סוג ואופן שהוא.כי כמו שאמרתי רבינו לא הוסיף עוד איסורי תורה, ומותר בתכלית לעשן כמה שרק רוצים, לולקא, סיגריות, אלקטרוני, וכדומה. אבל יש לנו חשיבות והערכה מרובה מאוד מאוד לכל זיז של כל שיחה של רבינו ולכן אנו כמו 'מחמירים' בזה, ולא מעשנים כליל, מכל סוג ואופן שהוא.
האם זה לא נגזר מ"מצווה לשמוע דברי חכמים" ו"ועשית ככל אשר יורוך"?
-
@וועלן-וועלן א. מהיכן אני שואב זאת - מרוחו הגדולה של רבנו שאמר 'תפסקו להיות עניים לכו השתמשו באוצרות שלכם'. רבנו נתן לנו 'אוצרות של עבודת ה'' חוץ מאותם שיחות שגם אותם אני מקיים ככל חסיד ברסלב. אך כבר כתבי במקום אחר שכמה מוזר שבאשכול על רופאים יש למעלה ממאה פוסטים אולי כבר ממאתיים, כאשר כולם חוזרים על דברי כולם. ואילו בפורום על התורה שבעבור זה הוקם הפורום אין כזאת השקעה בהבנת דברי רבנו. או בעבודת אזמרה והתבודדות וכו' גם אם פתחו אשכול הוא נשאר קטן מאד.
ואף שאנו אמונים על דברי מוהרנ"ת ותלמידיו. ולא על שאר התלמידים. אך שאר תלמידי רבנו לא היו 'קטלא קניא באגם'. ומסתמא עשו את שאר עבודות הקודש שהנחיל רבנו וכו', ובודאי שבסדר העדפויות היכן למסור את הנפש קודם או אח"כ נוכל להשתמש בהם לדוגמא. ונבין שיש סולם עדיפויות. ואינני בא להחליש ולומר לאנשים לעשן או לקחת טבק. אך בוא ונכנס לכלל האוצרות שהנחיל לנו רבנו.
ב. בענין 'הבצל' שכתבת שהיה שם רזין, איני יודע מהיכן שאבת זאת. שהלא זה לא שרבנו ישב אם התלמידים ואמר להם תלמידי היקרים אסור לאכול בצל. אלא זה שיחה שנכתבה ממעשה שהיה ושם רבנו הדגיש שאין היתר לאכול דברים המזיקים ותו לא מידי. אם יש לך מקור להשגה בבצל דיקא נשמח כולנו להעשיר את ידיעתנו בענין. (ושוב אני כמוך לא אוכל בצל כחסיד המצייט לרבו וכו', ומקווה מאד שאזכה לקיים את שאר דברי אותה שיחה לא לאכול שום דבר שאינו בריא שלצערי עדין אני רחוק מזה וה' יעזור לי להתחזק בענין).
ג. כשהמשיח יבוא וכן כשנראה את רבנו, אני מאמין ע"פ התוה"ק שהם יעוררו אותי לכה"פ להתחזק בהרבה דברים בסיסים לפני התוספות. וכדוגמא לדבר להצילני ממידת הכעס ההקפדה המחלוקת הגאוה וכו'.@וועלן-וועלן א. מהיכן אני שואב זאת - מרוחו הגדולה של רבנו שאמר 'תפסקו להיות עניים לכו השתמשו באוצרות שלכם'. רבנו נתן לנו 'אוצרות של עבודת ה'' חוץ מאותם שיחות שגם אותם אני מקיים ככל חסיד ברסלב. אך כבר כתבי במקום אחר שכמה מוזר שבאשכול על רופאים יש למעלה ממאה פוסטים אולי כבר ממאתיים, כאשר כולם חוזרים על דברי כולם. ואילו בפורום על התורה שבעבור זה הוקם הפורום אין כזאת השקעה בהבנת דברי רבנו. או בעבודת אזמרה והתבודדות וכו' גם אם פתחו אשכול הוא נשאר קטן מאד.
לא מתערב, אבל סתם ליידע, כל הפוסטים בענייני רפואה יכולים להועיל להרבה תורות בליקו"מ, ובבוא היום שלטייל יגיעו לתורות האלו, יהיה להם מדף נכבד עם הרבה מידע נצרך לתורה הזמנית שתהיה אז
ואף שאנו אמונים על דברי מוהרנ"ת ותלמידיו. ולא על שאר התלמידים. אך שאר תלמידי רבנו לא היו 'קטלא קניא באגם'. ומסתמא עשו את שאר עבודות הקודש שהנחיל רבנו וכו', ובודאי שבסדר העדפויות היכן למסור את הנפש קודם או אח"כ נוכל להשתמש בהם לדוגמא. ונבין שיש סולם עדיפויות. ואינני בא להחליש ולומר לאנשים לעשן או לקחת טבק. אך בוא ונכנס לכלל האוצרות שהנחיל לנו רבנו.
כמדומה, שכל השיחות של רבינו הפחות חשובות לענ"ד, הציות לזה נכלל בעניין "אמונת חכמים", ומשכך אמונת חכמים הוא דבר נכבד כשלעצמו, ויש כמויות של תורות שמדברים על כך.
ב. בענין 'הבצל' שכתבת שהיה שם רזין, איני יודע מהיכן שאבת זאת. שהלא זה לא שרבנו ישב אם התלמידים ואמר להם תלמידי היקרים אסור לאכול בצל. אלא זה שיחה שנכתבה ממעשה שהיה ושם רבנו הדגיש שאין היתר לאכול דברים המזיקים ותו לא מידי. אם יש לך מקור להשגה בבצל דיקא נשמח כולנו להעשיר את ידיעתנו בענין.
(ושוב אני כמוך לא אוכל בצל כחסיד המצייט לרבו וכו', ומקווה מאד שאזכה לקיים את שאר דברי אותה שיחה לא לאכול שום דבר שאינו בריא שלצערי עדין אני רחוק מזה וה' יעזור לי להתחזק בענין)."עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין עַל יְדֵי כֵן וכ"ו". - תורה מ"ב קמא.
ג. כשהמשיח יבוא וכן כשנראה את רבנו, אני מאמין ע"פ התוה"ק שהם יעוררו אותי לכה"פ להתחזק בהרבה דברים בסיסים לפני התוספות. וכדוגמא לדבר להצילני ממידת הכעס ההקפדה המחלוקת הגאוה וכו'.
ברור, וגם רבינו הקדוש מרבה לדבר מכך, וגם כל אנ"ש עיקר העסק שלהם זה בפנימיות בעבודת השם, אבל יש גם דבר קטן - "הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וכ"ו".
נדמה לי שאנו סוברים אותו דבר בעצם... ואתה באמת צודק שאנחנו צריכים יותר להתעמק בתורות של רבינו ובפנימיות העבודה, ויש לנו אוצרות יקרות מפז ומפנינים. אשריך!
ויתכן שאנו צריכים לבוא כן מהכיוון הזה, ואסביר את עצמי, בוא כן נעשה עסק וטראסק אפילו מהשיחה של עישון, ומכאן נלמד כעין ק"ו, באם בזה אנו כ"כ כ"כ משקיעים, כמה וכמה אנו צריכים להשקיע בעיקר העבודה?... בקיצור אשרינו! -
חיות עצומה לראות את אנ"ש דנים לגופו של עניין, בדעת רבינו בסוגיה הזאת של העישון.
נחמן הביא את השיחה, שממנה משמע הרבה מאד פעמים, הלשון לא להרגיל את עצמו, שמזה משמע שעיקר הבעיה היא ההרגל, ובלי הרגל, לפי רבינו אין ממש בעיה. ודבריו מובאים ומוכחים מתוך דברי השיחה הזאת.
מפני שהוא לא העלה את השיחה במלואה וחתך חלק ממנה, (כי רצה לחסוך את מה שלא היה נצרך), אז בגלל שזה חשוב לדעתי להבנת הקשר השיחה אני מעלה את השיחה המלאה בחיי מוהר"ן תעב.הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה כִּי הֵם בִּיטּוּל תּוֹרָה וּתְפִילָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבאָר [שִׂיחוֹת הָרַ"ו סִימָן ל] שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת, רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי אַף עַל פִּי כֵן קדֶם הַתְּפִילָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קדֶם הַתְּפִילָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלא זֶה אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִּיטּוּל גָּדוֹל מְאד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִילָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וְכַיּוֹצֵא
יש פה כמה סיבות.
א: הם ביטול תורה ותפילה. שברגע שהוא חייב את זה, אז כאשר אין לו את הטבק, הוא נאלץ לחפש ולחזר אחריו.
ב. לא נצרך כלל, דהיינו לעניין נקיות זה לא עוזר. כמו שעשו וחשבו אז חלק מהאנשים.
ג. ועוד יותר זה לא עוזר למי שכבר רגיל בזה, כי דבר רגיל לא עוזר. שמזה משמע שכן יש קשר בין נקיות לבין הטבק, רק שברגע שאתה מורגל אז זה לא עוזר לך. וכידוע שבטבק יש ניקוטין, שזה חומר שמשפיע על המערכת מבחינת נקיות, רק שרבינו מצביע על זה, שכאשר אתה רגיל אז זה לא עוזרת
ד. הרחת טבק עוד יותר גרוע, כי מי שמכור לזה לא יכול להיות בלי זה אפילו שעה אחת, דהיינו הוא נאלץ כל הזמן לפתוח את הקופסה, או לחפש אחר טבק. במקום להיות מרוכז בתורה ובתפילה.
.ה, קשה למי שמריח טבק להפסיק, וזה מבטל ומזיק לתורה ותפילה.הערת אגב, הסיבה שרבינו אומר שהטבק יותר גרוע ממקטרת, היא שאת המקטרת זה היה מלאכה לעשן אותה, היה צריך לזה מומחיות וריכוז, ואילו הרחת הטבק אתה פשוט לוקח ומריח בכל רגע אפשרי. ולכן זה היה יותר ממכר. כי זה היה יותר נגיש.
אוסיף עוד שיחה בעניין הזה. חיי מוהר"ן רעג.
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק] לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר
מה שאנחנו רואים בשיחה הזאת, שאין בשיחה הקודמת, זה הלשון, הזהיר אותנו להתרחק מזה מאד. שמשמע קצת יותר חריף, לא רק לא להתרגל אלא להתרחק.
ויש לנו עוד שיחה בשיש"ק חלק ב אות ד.
וְכִי חָסֵר תַּאֲוֹת עַד שֶׁצְּרִיכִים גַּם תַּאֲוָה זוּ? סְ'אִיז קַארְג תַּאֲוֹת וָואס מְ'דַארְף דִּי תַּאֲוָה אוֹיךְ?
כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ עִם רַבִּי יוּדְל מֵהַנְהָגָה זוּ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת וּלְהָרִיחַ טַבַּק, אָמַר לוֹ:
לִפְעָמִים עַל יְדֵי שֶׁרְגִילִים בָּזֶה יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לְהָרָגִיל בָּזֶה אֶת הַטִּיטוּן וְהַטַּבַּק בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁקָם מִשְׁנָתוֹ, יֵלֵךְ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ אֵצֶל אֲחֵרִים, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד."יש לנו פה עוד שתי סיבות,
א. האם חסר תאוות?
ב. עלולים להגיע למכשול של איסור ייחוד.שתי הערות היסטוריות.
א. הרופאים אז תמכו מאד בעישון, ואמרו שזה בריא. (אבל אין כאן המקום להאריך, אתם יכולים להיות רגועים, לא ניכנס כאן לכל סוגית הרופאים).
ב. אז נכנס העניין הזה של עישון, לכולם באירופה, (קודם לכן זה היה רק לעשירים, וקודם קודם לכן לא היה טבק, כי עדיין לא מצאו את אמריקה ואכמ"ל). והתחיל להיות מה שנקרא מצב, או אווירה לעשן, כך גם מובן לשונות רבינו שהוא מנסה לשכנע, אל תיכנסו למצב הזה, אל תתחילו לעשן. לא להרגיל את עצמו בזה.העולה מכל האמור, רבינו דיבר נגד עישון מקטרת, והביא כמה סיבות
א. בגלל שזה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא עוזר לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. עלול להביא לאיסור ייחוד.הרחת טבק אותו דבר, רק שזה עוד יותר חמור, בגלל שזה.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ובתפילה.
ב. כאשר אין לך טבק, אתה נאלץ ללכת לחפש אותו.עכשיו אם אנחנו מנסים להקביל בין עישון מקטרת, (שדומה היום יותר לעישון נרגילה). ולהרחת טבק, לעישון סיגריות רגילות כיום, אנחנו צריכים לבדוק מה מקביל. והאם יש מכנה משותף.
אז חוץ מאולי סיבה, ד, של איסור ייחוד, שזה אפשר להגיד שברוב המקרים לא קיים, כל שאר הסיבות מתקיימות במלואם,
א. זה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא מועיל לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. איסור ייחוד, אפשר להגיד שכיום ברוב המקרים זה פחות קיים.
אם מקבילים את זה להרחת טבק, שזה יותר דומה, כי אפשר לעשן היום סיגריה די בקלות, ולא כמו לעשן מקטרת, למרות שסיגריה כן דורשת לצאת החוצה, זה עדיין קצת יותר קשה מלהריח טבק.
אז יש לנו את שתי הסיבות של הרחת טבק.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ותפילה, בגלל העיסוק מתי אני יעשן,
ב. כשאין לך סיגריות, אתה נדרש לבטל זמן, וללכת לקנות או להשיג.ועוד שרבינו לא מתייחס לכך שזה מזיק לבריאות, אלא לכך שזה לא עוזר. וברור שיש הבדל מהותי בין לשתות שתיה מתוקה שזה לא בריא, לבין לעשן, שזה הרבה יותר לא בריא. (כאן המקום להגיד שרבינו, אף פעם לא משתמש ברוח הקודש שלו, ואומר את דבריו לפי רוח הקודש, בעצות מהסגנון הזה, כמובן שאמירת תורות או מעשיות וכו', זה עניין אחר. כי אם כן, רבינו היה אומר זה מזיק לבריאות כמו שאנחנו יודעים היום ואכמ"ל).
אפשר להגיד שכל הסיבות שרבינו אומר על לעשן מקטרת, ועל להריח טבק מתקיימות במלואם גם היום בעישון סיגריות. בפרט שכמו שרבינו אמר לא לאכול בצל כי זה לא בריא, אז קל וחומר שרבינו יגיד לא לעשן, כשזה מוכח שזה ממש ממש לא בריא.
ולכן מתוך העיון וההקבלה בין הדברים, ברור שאין הבדל בניהם, ורבינו גם היום יגיד לא לעשן, לפחות כמו עישון מקטרת, והרחת טבק. ואפשר להוסיף את סיבת הבריאות החריפה כאן,הערה: כידוע שיש הרבה מאד פוסקים שאוסרים הלכתית לעשן היום.
לגבי הרחת טבק בבית כנסת מדי פעם. נראה ברור שכאשר אדם יודע שהוא לא יתמכר לזה, והוא מקפיד שזה יהיה רק מדי פעם, אז רבינו לא אמר שזה אסור. אף על פי כן, רבינו הזהיר להתרחק מזה, ובפרט במקרה שאדם באופן קבוע מתפלל בבית כנסת, שמחלקים שם טבק, אז הוא עלול להתמכר לזה, ואז הוא וודאי עובר על דברי רבינו.
לגבי ההקבלה בין עישון לבין כל דבר ממכר, צריך להסתכל על כל הסיבות, אפשר להגיד שאם הדבר הזה שאדם מכור לו, גורם לו להפרעה בלימוד תורה ותפילה, ושכל הזמן הוא עסוק בזה. וגורם לו לבזבז זמן על זה, שזה עיקר הסיבות שרבינו מביא נגן עישון והרחת טבק. אז לפי רבינו זה לא טוב וצריך להפסיק עם זה.
הנה יש לנו דוגמה קטנה, איך לקחת כביכול שיחה קטנה וספציפית, ולחלץ ממנה את העיקרון, שאיתו אנחנו נפגשים בכל יום. ויהי רצון של ימי חיינו נעמיק ונחפש בדברי רבינו הקדוש, עצות נפלאות, לנו ולבנינו עד עולם.
לגבי הטענה למה דנים בדברים כגון רופאים או עישון, יותר משאר התורות, אני חושב שזה יכול להיות לתועלת, אחרי שמבררים במקום שנח לנו לדון בו, שאנחנו מכירים, דהיינו בשיחות של רבינו הקדוש, שכולנו למדנו.אז רחי שאנחנו מעיינים בשיחות יש לנו יותר אומץ כדי להיכנס לליקוטי מוהר"ן ששם אנחנו צריכים להיות בקיאים בתורה, ולעיין שם. וכמובן שגם העיון בשיחות רבינו הקדוש, יקר מפז ומפנינים...
-
חיות עצומה לראות את אנ"ש דנים לגופו של עניין, בדעת רבינו בסוגיה הזאת של העישון.
נחמן הביא את השיחה, שממנה משמע הרבה מאד פעמים, הלשון לא להרגיל את עצמו, שמזה משמע שעיקר הבעיה היא ההרגל, ובלי הרגל, לפי רבינו אין ממש בעיה. ודבריו מובאים ומוכחים מתוך דברי השיחה הזאת.
מפני שהוא לא העלה את השיחה במלואה וחתך חלק ממנה, (כי רצה לחסוך את מה שלא היה נצרך), אז בגלל שזה חשוב לדעתי להבנת הקשר השיחה אני מעלה את השיחה המלאה בחיי מוהר"ן תעב.הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה כִּי הֵם בִּיטּוּל תּוֹרָה וּתְפִילָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבאָר [שִׂיחוֹת הָרַ"ו סִימָן ל] שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת, רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי אַף עַל פִּי כֵן קדֶם הַתְּפִילָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קדֶם הַתְּפִילָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלא זֶה אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִּיטּוּל גָּדוֹל מְאד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִילָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וְכַיּוֹצֵא
יש פה כמה סיבות.
א: הם ביטול תורה ותפילה. שברגע שהוא חייב את זה, אז כאשר אין לו את הטבק, הוא נאלץ לחפש ולחזר אחריו.
ב. לא נצרך כלל, דהיינו לעניין נקיות זה לא עוזר. כמו שעשו וחשבו אז חלק מהאנשים.
ג. ועוד יותר זה לא עוזר למי שכבר רגיל בזה, כי דבר רגיל לא עוזר. שמזה משמע שכן יש קשר בין נקיות לבין הטבק, רק שברגע שאתה מורגל אז זה לא עוזר לך. וכידוע שבטבק יש ניקוטין, שזה חומר שמשפיע על המערכת מבחינת נקיות, רק שרבינו מצביע על זה, שכאשר אתה רגיל אז זה לא עוזרת
ד. הרחת טבק עוד יותר גרוע, כי מי שמכור לזה לא יכול להיות בלי זה אפילו שעה אחת, דהיינו הוא נאלץ כל הזמן לפתוח את הקופסה, או לחפש אחר טבק. במקום להיות מרוכז בתורה ובתפילה.
.ה, קשה למי שמריח טבק להפסיק, וזה מבטל ומזיק לתורה ותפילה.הערת אגב, הסיבה שרבינו אומר שהטבק יותר גרוע ממקטרת, היא שאת המקטרת זה היה מלאכה לעשן אותה, היה צריך לזה מומחיות וריכוז, ואילו הרחת הטבק אתה פשוט לוקח ומריח בכל רגע אפשרי. ולכן זה היה יותר ממכר. כי זה היה יותר נגיש.
אוסיף עוד שיחה בעניין הזה. חיי מוהר"ן רעג.
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק] לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר
מה שאנחנו רואים בשיחה הזאת, שאין בשיחה הקודמת, זה הלשון, הזהיר אותנו להתרחק מזה מאד. שמשמע קצת יותר חריף, לא רק לא להתרגל אלא להתרחק.
ויש לנו עוד שיחה בשיש"ק חלק ב אות ד.
וְכִי חָסֵר תַּאֲוֹת עַד שֶׁצְּרִיכִים גַּם תַּאֲוָה זוּ? סְ'אִיז קַארְג תַּאֲוֹת וָואס מְ'דַארְף דִּי תַּאֲוָה אוֹיךְ?
כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ עִם רַבִּי יוּדְל מֵהַנְהָגָה זוּ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת וּלְהָרִיחַ טַבַּק, אָמַר לוֹ:
לִפְעָמִים עַל יְדֵי שֶׁרְגִילִים בָּזֶה יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לְהָרָגִיל בָּזֶה אֶת הַטִּיטוּן וְהַטַּבַּק בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁקָם מִשְׁנָתוֹ, יֵלֵךְ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ אֵצֶל אֲחֵרִים, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד."יש לנו פה עוד שתי סיבות,
א. האם חסר תאוות?
ב. עלולים להגיע למכשול של איסור ייחוד.שתי הערות היסטוריות.
א. הרופאים אז תמכו מאד בעישון, ואמרו שזה בריא. (אבל אין כאן המקום להאריך, אתם יכולים להיות רגועים, לא ניכנס כאן לכל סוגית הרופאים).
ב. אז נכנס העניין הזה של עישון, לכולם באירופה, (קודם לכן זה היה רק לעשירים, וקודם קודם לכן לא היה טבק, כי עדיין לא מצאו את אמריקה ואכמ"ל). והתחיל להיות מה שנקרא מצב, או אווירה לעשן, כך גם מובן לשונות רבינו שהוא מנסה לשכנע, אל תיכנסו למצב הזה, אל תתחילו לעשן. לא להרגיל את עצמו בזה.העולה מכל האמור, רבינו דיבר נגד עישון מקטרת, והביא כמה סיבות
א. בגלל שזה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא עוזר לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. עלול להביא לאיסור ייחוד.הרחת טבק אותו דבר, רק שזה עוד יותר חמור, בגלל שזה.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ובתפילה.
ב. כאשר אין לך טבק, אתה נאלץ ללכת לחפש אותו.עכשיו אם אנחנו מנסים להקביל בין עישון מקטרת, (שדומה היום יותר לעישון נרגילה). ולהרחת טבק, לעישון סיגריות רגילות כיום, אנחנו צריכים לבדוק מה מקביל. והאם יש מכנה משותף.
אז חוץ מאולי סיבה, ד, של איסור ייחוד, שזה אפשר להגיד שברוב המקרים לא קיים, כל שאר הסיבות מתקיימות במלואם,
א. זה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא מועיל לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. איסור ייחוד, אפשר להגיד שכיום ברוב המקרים זה פחות קיים.
אם מקבילים את זה להרחת טבק, שזה יותר דומה, כי אפשר לעשן היום סיגריה די בקלות, ולא כמו לעשן מקטרת, למרות שסיגריה כן דורשת לצאת החוצה, זה עדיין קצת יותר קשה מלהריח טבק.
אז יש לנו את שתי הסיבות של הרחת טבק.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ותפילה, בגלל העיסוק מתי אני יעשן,
ב. כשאין לך סיגריות, אתה נדרש לבטל זמן, וללכת לקנות או להשיג.ועוד שרבינו לא מתייחס לכך שזה מזיק לבריאות, אלא לכך שזה לא עוזר. וברור שיש הבדל מהותי בין לשתות שתיה מתוקה שזה לא בריא, לבין לעשן, שזה הרבה יותר לא בריא. (כאן המקום להגיד שרבינו, אף פעם לא משתמש ברוח הקודש שלו, ואומר את דבריו לפי רוח הקודש, בעצות מהסגנון הזה, כמובן שאמירת תורות או מעשיות וכו', זה עניין אחר. כי אם כן, רבינו היה אומר זה מזיק לבריאות כמו שאנחנו יודעים היום ואכמ"ל).
אפשר להגיד שכל הסיבות שרבינו אומר על לעשן מקטרת, ועל להריח טבק מתקיימות במלואם גם היום בעישון סיגריות. בפרט שכמו שרבינו אמר לא לאכול בצל כי זה לא בריא, אז קל וחומר שרבינו יגיד לא לעשן, כשזה מוכח שזה ממש ממש לא בריא.
ולכן מתוך העיון וההקבלה בין הדברים, ברור שאין הבדל בניהם, ורבינו גם היום יגיד לא לעשן, לפחות כמו עישון מקטרת, והרחת טבק. ואפשר להוסיף את סיבת הבריאות החריפה כאן,הערה: כידוע שיש הרבה מאד פוסקים שאוסרים הלכתית לעשן היום.
לגבי הרחת טבק בבית כנסת מדי פעם. נראה ברור שכאשר אדם יודע שהוא לא יתמכר לזה, והוא מקפיד שזה יהיה רק מדי פעם, אז רבינו לא אמר שזה אסור. אף על פי כן, רבינו הזהיר להתרחק מזה, ובפרט במקרה שאדם באופן קבוע מתפלל בבית כנסת, שמחלקים שם טבק, אז הוא עלול להתמכר לזה, ואז הוא וודאי עובר על דברי רבינו.
לגבי ההקבלה בין עישון לבין כל דבר ממכר, צריך להסתכל על כל הסיבות, אפשר להגיד שאם הדבר הזה שאדם מכור לו, גורם לו להפרעה בלימוד תורה ותפילה, ושכל הזמן הוא עסוק בזה. וגורם לו לבזבז זמן על זה, שזה עיקר הסיבות שרבינו מביא נגן עישון והרחת טבק. אז לפי רבינו זה לא טוב וצריך להפסיק עם זה.
הנה יש לנו דוגמה קטנה, איך לקחת כביכול שיחה קטנה וספציפית, ולחלץ ממנה את העיקרון, שאיתו אנחנו נפגשים בכל יום. ויהי רצון של ימי חיינו נעמיק ונחפש בדברי רבינו הקדוש, עצות נפלאות, לנו ולבנינו עד עולם.
לגבי הטענה למה דנים בדברים כגון רופאים או עישון, יותר משאר התורות, אני חושב שזה יכול להיות לתועלת, אחרי שמבררים במקום שנח לנו לדון בו, שאנחנו מכירים, דהיינו בשיחות של רבינו הקדוש, שכולנו למדנו.אז רחי שאנחנו מעיינים בשיחות יש לנו יותר אומץ כדי להיכנס לליקוטי מוהר"ן ששם אנחנו צריכים להיות בקיאים בתורה, ולעיין שם. וכמובן שגם העיון בשיחות רבינו הקדוש, יקר מפז ומפנינים...
@ידידיה-סרוסי
יישר כח אני לומד ממך דברים שמחזקים אותנו בקיום הדברים של רבינו הדקויות החידודים של הדברים נהנתי מאד מהדברים שכתבת וגם בעניין הרופאים יש לי הסתכלות אחרת במציאות הדברים אני אומר איזה כייף שנפתח הפורום הזה לחדד ולחזק את נקודת החבר פשוט אשירנו ונכי חשוב להאיר את הפורום בנקודות יפות מכח הצדיק. -
אם לא מרגיל עצמו אין מקור שזה בעיה - לפי המעט הידוע לי
אם לא מרגיל עצמו אין מקור שזה בעיה - לפי המעט הידוע לי
אוסיף עוד שיחה בעניין הזה. חיי מוהר"ן רעג.
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק] לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר
מה שאנחנו רואים בשיחה הזאת, שאין בשיחה הקודמת, זה הלשון, הזהיר אותנו להתרחק מזה מאד. שמשמע קצת יותר חריף, לא רק לא להתרגל אלא להתרחק.
פשוט וברור @ידידיה-סרוסי מגיב בפשטות לטענת @לב-העולם-אתה ולטענה של הרבה מאנ"ש,
יש"כ על העלאת השיחות. -
חיות עצומה לראות את אנ"ש דנים לגופו של עניין, בדעת רבינו בסוגיה הזאת של העישון.
נחמן הביא את השיחה, שממנה משמע הרבה מאד פעמים, הלשון לא להרגיל את עצמו, שמזה משמע שעיקר הבעיה היא ההרגל, ובלי הרגל, לפי רבינו אין ממש בעיה. ודבריו מובאים ומוכחים מתוך דברי השיחה הזאת.
מפני שהוא לא העלה את השיחה במלואה וחתך חלק ממנה, (כי רצה לחסוך את מה שלא היה נצרך), אז בגלל שזה חשוב לדעתי להבנת הקשר השיחה אני מעלה את השיחה המלאה בחיי מוהר"ן תעב.הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה כִּי הֵם בִּיטּוּל תּוֹרָה וּתְפִילָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבאָר [שִׂיחוֹת הָרַ"ו סִימָן ל] שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת, רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי אַף עַל פִּי כֵן קדֶם הַתְּפִילָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קדֶם הַתְּפִילָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלא זֶה אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִּיטּוּל גָּדוֹל מְאד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִילָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וְכַיּוֹצֵא
יש פה כמה סיבות.
א: הם ביטול תורה ותפילה. שברגע שהוא חייב את זה, אז כאשר אין לו את הטבק, הוא נאלץ לחפש ולחזר אחריו.
ב. לא נצרך כלל, דהיינו לעניין נקיות זה לא עוזר. כמו שעשו וחשבו אז חלק מהאנשים.
ג. ועוד יותר זה לא עוזר למי שכבר רגיל בזה, כי דבר רגיל לא עוזר. שמזה משמע שכן יש קשר בין נקיות לבין הטבק, רק שברגע שאתה מורגל אז זה לא עוזר לך. וכידוע שבטבק יש ניקוטין, שזה חומר שמשפיע על המערכת מבחינת נקיות, רק שרבינו מצביע על זה, שכאשר אתה רגיל אז זה לא עוזרת
ד. הרחת טבק עוד יותר גרוע, כי מי שמכור לזה לא יכול להיות בלי זה אפילו שעה אחת, דהיינו הוא נאלץ כל הזמן לפתוח את הקופסה, או לחפש אחר טבק. במקום להיות מרוכז בתורה ובתפילה.
.ה, קשה למי שמריח טבק להפסיק, וזה מבטל ומזיק לתורה ותפילה.הערת אגב, הסיבה שרבינו אומר שהטבק יותר גרוע ממקטרת, היא שאת המקטרת זה היה מלאכה לעשן אותה, היה צריך לזה מומחיות וריכוז, ואילו הרחת הטבק אתה פשוט לוקח ומריח בכל רגע אפשרי. ולכן זה היה יותר ממכר. כי זה היה יותר נגיש.
אוסיף עוד שיחה בעניין הזה. חיי מוהר"ן רעג.
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק] לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר
מה שאנחנו רואים בשיחה הזאת, שאין בשיחה הקודמת, זה הלשון, הזהיר אותנו להתרחק מזה מאד. שמשמע קצת יותר חריף, לא רק לא להתרגל אלא להתרחק.
ויש לנו עוד שיחה בשיש"ק חלק ב אות ד.
וְכִי חָסֵר תַּאֲוֹת עַד שֶׁצְּרִיכִים גַּם תַּאֲוָה זוּ? סְ'אִיז קַארְג תַּאֲוֹת וָואס מְ'דַארְף דִּי תַּאֲוָה אוֹיךְ?
כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ עִם רַבִּי יוּדְל מֵהַנְהָגָה זוּ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת וּלְהָרִיחַ טַבַּק, אָמַר לוֹ:
לִפְעָמִים עַל יְדֵי שֶׁרְגִילִים בָּזֶה יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לְהָרָגִיל בָּזֶה אֶת הַטִּיטוּן וְהַטַּבַּק בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁקָם מִשְׁנָתוֹ, יֵלֵךְ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ אֵצֶל אֲחֵרִים, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד."יש לנו פה עוד שתי סיבות,
א. האם חסר תאוות?
ב. עלולים להגיע למכשול של איסור ייחוד.שתי הערות היסטוריות.
א. הרופאים אז תמכו מאד בעישון, ואמרו שזה בריא. (אבל אין כאן המקום להאריך, אתם יכולים להיות רגועים, לא ניכנס כאן לכל סוגית הרופאים).
ב. אז נכנס העניין הזה של עישון, לכולם באירופה, (קודם לכן זה היה רק לעשירים, וקודם קודם לכן לא היה טבק, כי עדיין לא מצאו את אמריקה ואכמ"ל). והתחיל להיות מה שנקרא מצב, או אווירה לעשן, כך גם מובן לשונות רבינו שהוא מנסה לשכנע, אל תיכנסו למצב הזה, אל תתחילו לעשן. לא להרגיל את עצמו בזה.העולה מכל האמור, רבינו דיבר נגד עישון מקטרת, והביא כמה סיבות
א. בגלל שזה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא עוזר לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. עלול להביא לאיסור ייחוד.הרחת טבק אותו דבר, רק שזה עוד יותר חמור, בגלל שזה.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ובתפילה.
ב. כאשר אין לך טבק, אתה נאלץ ללכת לחפש אותו.עכשיו אם אנחנו מנסים להקביל בין עישון מקטרת, (שדומה היום יותר לעישון נרגילה). ולהרחת טבק, לעישון סיגריות רגילות כיום, אנחנו צריכים לבדוק מה מקביל. והאם יש מכנה משותף.
אז חוץ מאולי סיבה, ד, של איסור ייחוד, שזה אפשר להגיד שברוב המקרים לא קיים, כל שאר הסיבות מתקיימות במלואם,
א. זה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא מועיל לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. איסור ייחוד, אפשר להגיד שכיום ברוב המקרים זה פחות קיים.
אם מקבילים את זה להרחת טבק, שזה יותר דומה, כי אפשר לעשן היום סיגריה די בקלות, ולא כמו לעשן מקטרת, למרות שסיגריה כן דורשת לצאת החוצה, זה עדיין קצת יותר קשה מלהריח טבק.
אז יש לנו את שתי הסיבות של הרחת טבק.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ותפילה, בגלל העיסוק מתי אני יעשן,
ב. כשאין לך סיגריות, אתה נדרש לבטל זמן, וללכת לקנות או להשיג.ועוד שרבינו לא מתייחס לכך שזה מזיק לבריאות, אלא לכך שזה לא עוזר. וברור שיש הבדל מהותי בין לשתות שתיה מתוקה שזה לא בריא, לבין לעשן, שזה הרבה יותר לא בריא. (כאן המקום להגיד שרבינו, אף פעם לא משתמש ברוח הקודש שלו, ואומר את דבריו לפי רוח הקודש, בעצות מהסגנון הזה, כמובן שאמירת תורות או מעשיות וכו', זה עניין אחר. כי אם כן, רבינו היה אומר זה מזיק לבריאות כמו שאנחנו יודעים היום ואכמ"ל).
אפשר להגיד שכל הסיבות שרבינו אומר על לעשן מקטרת, ועל להריח טבק מתקיימות במלואם גם היום בעישון סיגריות. בפרט שכמו שרבינו אמר לא לאכול בצל כי זה לא בריא, אז קל וחומר שרבינו יגיד לא לעשן, כשזה מוכח שזה ממש ממש לא בריא.
ולכן מתוך העיון וההקבלה בין הדברים, ברור שאין הבדל בניהם, ורבינו גם היום יגיד לא לעשן, לפחות כמו עישון מקטרת, והרחת טבק. ואפשר להוסיף את סיבת הבריאות החריפה כאן,הערה: כידוע שיש הרבה מאד פוסקים שאוסרים הלכתית לעשן היום.
לגבי הרחת טבק בבית כנסת מדי פעם. נראה ברור שכאשר אדם יודע שהוא לא יתמכר לזה, והוא מקפיד שזה יהיה רק מדי פעם, אז רבינו לא אמר שזה אסור. אף על פי כן, רבינו הזהיר להתרחק מזה, ובפרט במקרה שאדם באופן קבוע מתפלל בבית כנסת, שמחלקים שם טבק, אז הוא עלול להתמכר לזה, ואז הוא וודאי עובר על דברי רבינו.
לגבי ההקבלה בין עישון לבין כל דבר ממכר, צריך להסתכל על כל הסיבות, אפשר להגיד שאם הדבר הזה שאדם מכור לו, גורם לו להפרעה בלימוד תורה ותפילה, ושכל הזמן הוא עסוק בזה. וגורם לו לבזבז זמן על זה, שזה עיקר הסיבות שרבינו מביא נגן עישון והרחת טבק. אז לפי רבינו זה לא טוב וצריך להפסיק עם זה.
הנה יש לנו דוגמה קטנה, איך לקחת כביכול שיחה קטנה וספציפית, ולחלץ ממנה את העיקרון, שאיתו אנחנו נפגשים בכל יום. ויהי רצון של ימי חיינו נעמיק ונחפש בדברי רבינו הקדוש, עצות נפלאות, לנו ולבנינו עד עולם.
לגבי הטענה למה דנים בדברים כגון רופאים או עישון, יותר משאר התורות, אני חושב שזה יכול להיות לתועלת, אחרי שמבררים במקום שנח לנו לדון בו, שאנחנו מכירים, דהיינו בשיחות של רבינו הקדוש, שכולנו למדנו.אז רחי שאנחנו מעיינים בשיחות יש לנו יותר אומץ כדי להיכנס לליקוטי מוהר"ן ששם אנחנו צריכים להיות בקיאים בתורה, ולעיין שם. וכמובן שגם העיון בשיחות רבינו הקדוש, יקר מפז ומפנינים...
חיות עצומה לראות את אנ"ש דנים לגופו של עניין, בדעת רבינו בסוגיה הזאת של העישון.
נחמן הביא את השיחה, שממנה משמע הרבה מאד פעמים, הלשון לא להרגיל את עצמו, שמזה משמע שעיקר הבעיה היא ההרגל, ובלי הרגל, לפי רבינו אין ממש בעיה. ודבריו מובאים ומוכחים מתוך דברי השיחה הזאת.
מפני שהוא לא העלה את השיחה במלואה וחתך חלק ממנה, (כי רצה לחסוך את מה שלא היה נצרך), אז בגלל שזה חשוב לדעתי להבנת הקשר השיחה אני מעלה את השיחה המלאה בחיי מוהר"ן תעב.הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה כִּי הֵם בִּיטּוּל תּוֹרָה וּתְפִילָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבאָר [שִׂיחוֹת הָרַ"ו סִימָן ל] שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת, רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי אַף עַל פִּי כֵן קדֶם הַתְּפִילָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קדֶם הַתְּפִילָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלא זֶה אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִּיטּוּל גָּדוֹל מְאד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִילָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וְכַיּוֹצֵא
יש פה כמה סיבות.
א: הם ביטול תורה ותפילה. שברגע שהוא חייב את זה, אז כאשר אין לו את הטבק, הוא נאלץ לחפש ולחזר אחריו.
ב. לא נצרך כלל, דהיינו לעניין נקיות זה לא עוזר. כמו שעשו וחשבו אז חלק מהאנשים.
ג. ועוד יותר זה לא עוזר למי שכבר רגיל בזה, כי דבר רגיל לא עוזר. שמזה משמע שכן יש קשר בין נקיות לבין הטבק, רק שברגע שאתה מורגל אז זה לא עוזר לך. וכידוע שבטבק יש ניקוטין, שזה חומר שמשפיע על המערכת מבחינת נקיות, רק שרבינו מצביע על זה, שכאשר אתה רגיל אז זה לא עוזרת
ד. הרחת טבק עוד יותר גרוע, כי מי שמכור לזה לא יכול להיות בלי זה אפילו שעה אחת, דהיינו הוא נאלץ כל הזמן לפתוח את הקופסה, או לחפש אחר טבק. במקום להיות מרוכז בתורה ובתפילה.
.ה, קשה למי שמריח טבק להפסיק, וזה מבטל ומזיק לתורה ותפילה.הערת אגב, הסיבה שרבינו אומר שהטבק יותר גרוע ממקטרת, היא שאת המקטרת זה היה מלאכה לעשן אותה, היה צריך לזה מומחיות וריכוז, ואילו הרחת הטבק אתה פשוט לוקח ומריח בכל רגע אפשרי. ולכן זה היה יותר ממכר. כי זה היה יותר נגיש.
אוסיף עוד שיחה בעניין הזה. חיי מוהר"ן רעג.
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק] לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר
מה שאנחנו רואים בשיחה הזאת, שאין בשיחה הקודמת, זה הלשון, הזהיר אותנו להתרחק מזה מאד. שמשמע קצת יותר חריף, לא רק לא להתרגל אלא להתרחק.
ויש לנו עוד שיחה בשיש"ק חלק ב אות ד.
וְכִי חָסֵר תַּאֲוֹת עַד שֶׁצְּרִיכִים גַּם תַּאֲוָה זוּ? סְ'אִיז קַארְג תַּאֲוֹת וָואס מְ'דַארְף דִּי תַּאֲוָה אוֹיךְ?
כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ עִם רַבִּי יוּדְל מֵהַנְהָגָה זוּ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת וּלְהָרִיחַ טַבַּק, אָמַר לוֹ:
לִפְעָמִים עַל יְדֵי שֶׁרְגִילִים בָּזֶה יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לְהָרָגִיל בָּזֶה אֶת הַטִּיטוּן וְהַטַּבַּק בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁקָם מִשְׁנָתוֹ, יֵלֵךְ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ אֵצֶל אֲחֵרִים, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי אִיסוּר יִחוּד."יש לנו פה עוד שתי סיבות,
א. האם חסר תאוות?
ב. עלולים להגיע למכשול של איסור ייחוד.שתי הערות היסטוריות.
א. הרופאים אז תמכו מאד בעישון, ואמרו שזה בריא. (אבל אין כאן המקום להאריך, אתם יכולים להיות רגועים, לא ניכנס כאן לכל סוגית הרופאים).
ב. אז נכנס העניין הזה של עישון, לכולם באירופה, (קודם לכן זה היה רק לעשירים, וקודם קודם לכן לא היה טבק, כי עדיין לא מצאו את אמריקה ואכמ"ל). והתחיל להיות מה שנקרא מצב, או אווירה לעשן, כך גם מובן לשונות רבינו שהוא מנסה לשכנע, אל תיכנסו למצב הזה, אל תתחילו לעשן. לא להרגיל את עצמו בזה.העולה מכל האמור, רבינו דיבר נגד עישון מקטרת, והביא כמה סיבות
א. בגלל שזה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא עוזר לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. עלול להביא לאיסור ייחוד.הרחת טבק אותו דבר, רק שזה עוד יותר חמור, בגלל שזה.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ובתפילה.
ב. כאשר אין לך טבק, אתה נאלץ ללכת לחפש אותו.עכשיו אם אנחנו מנסים להקביל בין עישון מקטרת, (שדומה היום יותר לעישון נרגילה). ולהרחת טבק, לעישון סיגריות רגילות כיום, אנחנו צריכים לבדוק מה מקביל. והאם יש מכנה משותף.
אז חוץ מאולי סיבה, ד, של איסור ייחוד, שזה אפשר להגיד שברוב המקרים לא קיים, כל שאר הסיבות מתקיימות במלואם,
א. זה מבטל מתורה ותפילה.
ב. זה לא מועיל לנקיות.
ג. וכי חסר תאוות.
ד. איסור ייחוד, אפשר להגיד שכיום ברוב המקרים זה פחות קיים.
אם מקבילים את זה להרחת טבק, שזה יותר דומה, כי אפשר לעשן היום סיגריה די בקלות, ולא כמו לעשן מקטרת, למרות שסיגריה כן דורשת לצאת החוצה, זה עדיין קצת יותר קשה מלהריח טבק.
אז יש לנו את שתי הסיבות של הרחת טבק.
א. גורם לחוסר התרכזות בתורה ותפילה, בגלל העיסוק מתי אני יעשן,
ב. כשאין לך סיגריות, אתה נדרש לבטל זמן, וללכת לקנות או להשיג.ועוד שרבינו לא מתייחס לכך שזה מזיק לבריאות, אלא לכך שזה לא עוזר. וברור שיש הבדל מהותי בין לשתות שתיה מתוקה שזה לא בריא, לבין לעשן, שזה הרבה יותר לא בריא. (כאן המקום להגיד שרבינו, אף פעם לא משתמש ברוח הקודש שלו, ואומר את דבריו לפי רוח הקודש, בעצות מהסגנון הזה, כמובן שאמירת תורות או מעשיות וכו', זה עניין אחר. כי אם כן, רבינו היה אומר זה מזיק לבריאות כמו שאנחנו יודעים היום ואכמ"ל).
אפשר להגיד שכל הסיבות שרבינו אומר על לעשן מקטרת, ועל להריח טבק מתקיימות במלואם גם היום בעישון סיגריות. בפרט שכמו שרבינו אמר לא לאכול בצל כי זה לא בריא, אז קל וחומר שרבינו יגיד לא לעשן, כשזה מוכח שזה ממש ממש לא בריא.
ולכן מתוך העיון וההקבלה בין הדברים, ברור שאין הבדל בניהם, ורבינו גם היום יגיד לא לעשן, לפחות כמו עישון מקטרת, והרחת טבק. ואפשר להוסיף את סיבת הבריאות החריפה כאן,הערה: כידוע שיש הרבה מאד פוסקים שאוסרים הלכתית לעשן היום.
לגבי הרחת טבק בבית כנסת מדי פעם. נראה ברור שכאשר אדם יודע שהוא לא יתמכר לזה, והוא מקפיד שזה יהיה רק מדי פעם, אז רבינו לא אמר שזה אסור. אף על פי כן, רבינו הזהיר להתרחק מזה, ובפרט במקרה שאדם באופן קבוע מתפלל בבית כנסת, שמחלקים שם טבק, אז הוא עלול להתמכר לזה, ואז הוא וודאי עובר על דברי רבינו.
לגבי ההקבלה בין עישון לבין כל דבר ממכר, צריך להסתכל על כל הסיבות, אפשר להגיד שאם הדבר הזה שאדם מכור לו, גורם לו להפרעה בלימוד תורה ותפילה, ושכל הזמן הוא עסוק בזה. וגורם לו לבזבז זמן על זה, שזה עיקר הסיבות שרבינו מביא נגן עישון והרחת טבק. אז לפי רבינו זה לא טוב וצריך להפסיק עם זה.
הנה יש לנו דוגמה קטנה, איך לקחת כביכול שיחה קטנה וספציפית, ולחלץ ממנה את העיקרון, שאיתו אנחנו נפגשים בכל יום. ויהי רצון של ימי חיינו נעמיק ונחפש בדברי רבינו הקדוש, עצות נפלאות, לנו ולבנינו עד עולם.
לגבי הטענה למה דנים בדברים כגון רופאים או עישון, יותר משאר התורות, אני חושב שזה יכול להיות לתועלת, אחרי שמבררים במקום שנח לנו לדון בו, שאנחנו מכירים, דהיינו בשיחות של רבינו הקדוש, שכולנו למדנו.אז רחי שאנחנו מעיינים בשיחות יש לנו יותר אומץ כדי להיכנס לליקוטי מוהר"ן ששם אנחנו צריכים להיות בקיאים בתורה, ולעיין שם. וכמובן שגם העיון בשיחות רבינו הקדוש, יקר מפז ומפנינים...
תודה רבה מאוד על כל המאמר הנפלא
-
אם לא מרגיל עצמו אין מקור שזה בעיה - לפי המעט הידוע לי
לב-העולם-אתה כתב:
אם לא מרגיל עצמו אין מקור שזה בעיה - לפי המעט הידוע לי
@ידידיה-סרוסי מה אתה אומר על זה?
-
אם מקבילים את זה רק לעישון מקטרת או הרחת טבק, אז קשה להגיד שאסור לפי רבינו מדי פעם. כי מודגש עיקר הבעיה של ההרגל, למרות שרבינו אמר להתרחק מאד, יותר מודגש הבעיה של ההרגל. אבל חסדי ה' שיש לנו עוד שיחה בהקשר הזה, שלכאורה היא נושא אחר, אבל אם מסתכלים על המהות של השיחה, אז היא מקבילה לחלוטין. והיא השיחה של בצל חי, מה רבינו אמר על לאכול בצל חי? שאסור לאכול ואפילו בשבת, "וכי בשבת מותר לאכול דבר המזיק". וחשב כמה מחלות שזה גורם. כיום ברור שהעישון גורם לכמה מחלות, לפחות כמו בצל חי שרבינו דיבר עליו. וכנראה שהרבה הרבה יותר.
ועוד שיש הרבה פוסקי הלכה שאוסרים הלכתית לעשן, בגלל ונשמרת מאד לנפשותיכם, אז יש פה צד של לחשוש הלכתית. אני מסתכל ביחד איתך על הסיבות שרבינו אמר לא לאכול בצל חי, וזה נראה קל וחומר פשוט שכמו שנזהרים לא לאכול אפילו קצת בצל כי זה מזיק, אז קל וחומר על עישון.
-
היבט ההלכה: הלכתית קשה לאסור כיוון שאין ראיה שסיגריה מסוימת פגעה בבריאות, אי אפשר לומר על הסיגריה שאני יעשן עכשיו שהיא תזיק לי, זה הסיבה שהפוסקים לא אסרו באופן חד משמעי, אם יהיה ראיה שכל סיגריה מזיקה בפנ״ע יהיה אסור לעשן ממצות עשה ד׳ונשמרתם׳. [וכמובן מ׳לא תרצח׳...]
-
שמעתי פעם מאדם חכם: סיגריה מתחילה מ: קנאה (שמקנאים בחבר שמעשן וכו'), אח"כ עוברת לכבוד (להראות לכולם שהוא מעשן), ובסוף- נהפכת לתאוה, הרי לך "התאווה הקנאה והכבוד..." (כידוע לכל מי שעישן פעם- פעמה של סיגריה ראשונה)
-
@ברוך-חשין
תלוי על איזה אנ''ש מדברים?
יש ב''ה מכל גווני הקשת שמתקרבים לרבינו לא משנה
חסידים ליטאים ספרדים בעלי תשובה מזרוחניקים וכ'ו
ועכשיו לפני שהתקרבו לרבינו עישנו והיו רגילים בזה עד מאד
אממה עכשיו הם חסידי ברסלב ורבינו אמר לא לעשן
והם ממשיכים כהרגלם בעבר ומתרצים איך כן להמשיך לעשן.
עכשיו חובה וצריך להסתכל בהם במשקפיים של רבינו אזמרה
ומצד שני הם נותנים לגיטימציה כן לעשן,
ומי שלא לומד בספרי רבינו ור' נתן איך יכול
להבין שחסידי ברסלב לא מעשנים (ולא שותים).
אני מאד רוצה לברר את העניין הזה מאד.@ברוך-חשין
תלוי על איזה אנ''ש מדברים?
יש ב''ה מכל גווני הקשת שמתקרבים לרבינו לא משנה
חסידים ליטאים ספרדים בעלי תשובה מזרוחניקים וכ'ו
ועכשיו לפני שהתקרבו לרבינו עישנו והיו רגילים בזה עד מאד
אממה עכשיו הם חסידי ברסלב ורבינו אמר לא לעשן
והם ממשיכים כהרגלם בעבר ומתרצים איך כן להמשיך לעשן.
עכשיו חובה וצריך להסתכל בהם במשקפיים של רבינו אזמרה
ומצד שני הם נותנים לגיטימציה כן לעשן,
ומי שלא לומד בספרי רבינו ור' נתן איך יכול
להבין שחסידי ברסלב לא מעשנים (ולא שותים).
אני מאד רוצה לברר את העניין הזה מאד.לא בדיוק הבנתי את השאילה שלך
דעת רבינו ברורה.
לא כולם מצליחים לקיים אותה? נכון.
צריך להסתכל עליהם באזמרה? ברור.
מה נשאר לא ברור? -
@ברוך-חשין
תלוי על איזה אנ''ש מדברים?
יש ב''ה מכל גווני הקשת שמתקרבים לרבינו לא משנה
חסידים ליטאים ספרדים בעלי תשובה מזרוחניקים וכ'ו
ועכשיו לפני שהתקרבו לרבינו עישנו והיו רגילים בזה עד מאד
אממה עכשיו הם חסידי ברסלב ורבינו אמר לא לעשן
והם ממשיכים כהרגלם בעבר ומתרצים איך כן להמשיך לעשן.
עכשיו חובה וצריך להסתכל בהם במשקפיים של רבינו אזמרה
ומצד שני הם נותנים לגיטימציה כן לעשן,
ומי שלא לומד בספרי רבינו ור' נתן איך יכול
להבין שחסידי ברסלב לא מעשנים (ולא שותים).
אני מאד רוצה לברר את העניין הזה מאד.לא בדיוק הבנתי את השאילה שלך
דעת רבינו ברורה.
לא כולם מצליחים לקיים אותה? נכון.
צריך להסתכל עליהם באזמרה? ברור.
מה נשאר לא ברור?ל- @האש-שלי-תוקד ברור שיש אנשים שמעשנים והם עדיין נקראים חסידי ברסלב (כמו שיש חסידי ברסלב שאינם נוסעים לאומן מפאת חולשה וכדו' והם עדיין חסידי ברסלב) אם הם מאמינים ברביה"ק והולכים בדרכיו נקראים על שמו ומבוטלים אליו.
יתכן שחסר להם ב'ביטול' אל הרבי אך את זה יש לכולנו, וכשאחד מאיתנו לא זוכה לקום חצות אין משום מה את כל הדיון הזה- כי כולם מבינים שזה שהוא לא קם חצות לא נותן לגטימציה שלא לקום.
לא הבנתי את כוונתך בזה:ומי שלא לומד בספרי רבינו ור' נתן איך יכול
להבין שחסידי ברסלב לא מעשנים (ולא שותים).
אני מאד רוצה לברר את העניין הזה מאד.?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות