@כאיל-תערוג כתב:

מה ? יש כבר לכולם מקום לינה ? האם מישהו לוחם שיהיה רכבות צ'רטר מוזלים? והאם דאגו קודם גם להוריד מחיני הלינה המופרזים מעל כל הגיון ?

אתה בהחלט יכול לפעול בעניין! אף אחד לא מונע ממך לפעול שום פעילות! לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
לשבת ביציע ולומר יש דברים חשובים יותר זה הכי קל

@ברוך-מאן כתב:

ליקוטי אמרים תניא [שרבינו ציווה ללמוד אותם]?

ליקוטי אמרים כן, אבל מי גילה לך שזה תניא? יש גם ספר של המגיד בשם זה.

בדרך רמז
גבית חוב מהיתומים ד
י וזה בחינת מה ששמעתי מפי החברים ששמעו מרבנו הנורא ז"ל עצה על אחר הסתלקות, שיזכה לבוא למקום שצריך לבוא, 'שישבע שבועה בנקיטת חפץ' וכו', כי השבועה דיקא הוא תקון לזה כנ"ל:

מתנה ה
רַק שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁגִּלָּה זֹאת הַתּוֹרָה זָכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֶצְלוֹ הִיא תּוֹרָתוֹ (וְגַם נְמוּכָה אֶצְלוֹ בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת מִבְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, מִבְּחִינַת הַנִּגְלֶה שֶׁלּוֹ, רַק שֶׁהֻכְרַח לְהוֹרִיד עַצְמוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְאָמְרָהּ כָּךְ וְכוּ', כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר)

תפילין הלכה ה
פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה לְמַה הָאָדָם יוּכַל לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיְּלוּדֵי אִשָּׁה יוּכְלוּ לִזְכּוֹת לִדְבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶה, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְפָּאֵר בָּהֶם, [וְעַיֵּן עוֹד בִּדְבָרֵינוּ בְּאֶבֶן הָעֵזֶר הִלְכוֹת אִשּׁוּת (הֲלָכָה ג אוֹת י), שָׁם דִּבַּרְנוּ גַּם כֵּן קְצָת מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶֹה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵעִנְיַן כֹּחַ הַיָּדַיִם, עַיֵּן שָׁם], וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל יָדַע מִכֻּלָּם וְיָדַע לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַנַּעֲשָֹה בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָֹה מִכֻּלָּם, וּבֶאֱמֶת אָמַר עַל עַצְמוֹ בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַזֹּאת שֶׁאִם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּעוֹלָם, כִּי אִם זֹאת הַמַּעֲשֶֹה הָיָה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר בָּזֶה כַּאן.

פריה ורביה הלכה ה
וְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ בַּמָּקוֹם שֶׁבֵּאַרְנוּ בֵּאוּר וּפֵרוּשׁ עַל עִנְיַן הַכִּפְלַיִם שֶׁל רִבּוּי הַבָּתִּים וְכוּ', וּמִשָּׁם תַּעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְתִתְפַּלֵּא מְאֹד מְאֹד מֵעֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים עַד אֵין חֵקֶר, וְתָבִין מֵרָחוֹק גְּדֻלַּת ה' וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁגִּלָּה כָּל זֶה וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ', וּגְדֻלַּת הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַנִּלְוִים אֵלָיו וּמִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וּתְצָרֵף דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה לְשָׁם, אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַּעַת אֱלֹהִים וְצַדִּיקָיו וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תִּמְצָא

@יאשע-הלברשטאם כתב:

"די גרעסטע זאך אויף דער וועלט, איז טוהן עימעצן א טובה"

בתרגום חופשי לתועלת רוב היהודים שלא מבינים אידיש
ונראה שזה גם בכלל המשפט הנ"ל
"הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו "

@7272 כתב:

מעניין למה כתוב וידגו לרוב בקרב הארץ הרי הדגים בים?

היא גופא הברכה שידגו לרוב - דהיינו שיפרו וירבו כדגים, אבל בקרב הארץ ולא חלילה בים
תרגום אונקלוס: וּכנוּנֵי יַמָא יִסגּוֹן בְּגוֹ בְנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרעָא :

עוד משמעות משבחי הר"ן
פעם אחת הלך למקווה בבקר בחורף, ובא מהטבילה והפאות היו לחות מהמים. ותמהו עליו העולם, שבחורף יהיה האדם חופף ראשו. כי לא עלה על דעתם שהיה במקווה, רק סברו שחפף ראשו. ותמהו עליו על שחפף ראשו בקרירות כזה.

לכאורה משמע שבסביבת רבינו (מז'יבוז' החסידית) לא היה נפוץ ללכת למקוה בחורף
ושמא היה מדובר בימי ילדותו (זה לא ברור שם כ"כ) ולכן תמהו העולם

אז המקור היחיד ל"כל יום" הוא בהשיחה הנ"ל?
וכל המשמעויות שהבאתי שלאו דווקא כל יום איך נהלום אותם?
בפשטות אפ' לומר שאין הכי נמי אין חיוב אלא שלזכות בהבטחה של ר' נתן הוא ע"י "כל יום"
פש גבן לברורי מה נחשב "יום" מצאת הכוכבים עד צאה"כ? מחצות? מקימה עד שכיבה? נפק"מ לימי נסיעה וכדו'

@יאשע-הלברשטאם כתב:

מרלוי"צ,

מר' שמואל שפירא. נדפס לאחרונה בעלון של תמימי דרך
למי שיש מצוה להעלות יש שם דברים נפלאים מרש"ש על ההליכה עם תורה

@נחמד כתב:

הישיבה עדיין לא ממח

יש לך מידע שהיא הולכת לכיוון של ממ"ח?

@וועלן-וועלן כתב:

גם בזמן מוהרנ"ת רוב החרדים שהתחילו ללמוד חכמות, לא היתה כלל למטרה של כפירה בכלל, אלא רק להחכים לחוד

דהיינו ששמו את זה כערך משמעותי שלכן לימדו לשונות וחכמות
אבל בימינו חוץ מבודדים רוב הממחי"ם וודאי החסידיים היו מאוד שמחים לקבל תקציבים בלי ללמד לשונות
אני לא מתכוון ללמד זכות וגם ודאי שיש בעיה בעצם בלשונות שרבינו כותב ששם יש את המידות הרעות (תורה יט לו ועוד)וגם בחוכמות שיש בכולם אבן נגף וגם מה שמבטלם תשב"ר מעיקר יינה של תורה כלשון מוהרנ"ת
רק אמרתי שיש חילוק ולכן צריך עיון אם להרחיק ילד שלומד בממ"ח מ"חברה" בבית כנסת מכוח הלכות שבת ז

ידוע שאנ"ש משתדלים מאוד שלא יעבור עליהם יום בלי מקוה והנה בנסיעות הארוכות לאומן מצוי שבשביל לא לפספס מקוה צריך לפעמים מאוד להתאמץ
חלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו
נראה לי שיש איזו שיחה ממוהרנת על "מקוה - תקוה" ששם יש לשון "כל יום" ויעלו היודעים
עכ"פ בנסיעת מוהרנ"ת חזור לאוקראינה מא"י הוא השתלשל בחבלים בערב ר"ה משמע שבכל הדרך לא התאמץ בדרך זו לטבול כל יום
ימי מוהרנת ח"ב קעד
וְהִנֵּה בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְנוּ מִסָּאקֶיס כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּתְהִלָּה לָאֵל טָבַלְנוּ עַצְמֵנוּ בַּבּקֶר בְּתוֹךְ הַיָּם עַל יְדֵי חֲבָלִים אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא
שוב הוכפל שאין חלילה לקרר ואשרי המוסרים נפש על כל דבר שבקדושה בפרט על מקוה שמִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת, וּמְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים תו' נו רק לבירור העניין ועוצם החיוב לכל אשר בשם ברסלבר יכונה

@יוסף כתב:

שמעתי שכל הטענות הנשמעות בעולם נגד ברסלב
נכונות גם נגד פא"נ

באר דבריך ותן דוגמאות

@ברוך-מאן כתב:

זה המהלך של ראבר"נ, והאמינו לי שלא יכולתי לקצר בתו אחד.

מאמינים אבל תן קצת מקורות (מי שזה כבד לו כמובן שיוכל להסתפק בפוסט הנוכחי)

מה עושים כשיש עצירה ל8 שעות? (אצלי זה בוקרשט)
לצאת לבית חב"ד?
לאיזה גינה?
עדיף כבר להשאר בטרמינל?

אני לא רוצה לקרר אבל ברור שיש חילוק בין החדרים הרעים שדיבר מוהרנ"ת שמגמתם הייתה לכפירה ועל כל פנים האמינו שצריך ללמוד חכמות חיצוניות והעריכו את זה למציאות של הממחי"ם שרובם ככולם עושים את זה מתוך צורך תקציבי וכמי שכפאו שד (אני לא אומר שזה בסדר אלא שיש הבדל)

לא מכיר ת"ח אחד מחוץ לברסלב שלמד את הסוגיא ויצא לו שהדיונון (ראדזין) הוא התכלת מאידך ישנם הרבה ת"ח שלאחר לימוד הסוגיא תומכים בפורפורא (ארגמון כהה קוצים)

@אומן-שלי כתב:

הכול מתגבש לאט לאט

תן לנו קווים כלליים
(שלא נטעה )