מקוה כל יום
-
ידוע שאנ"ש משתדלים מאוד שלא יעבור עליהם יום בלי מקוה והנה בנסיעות הארוכות לאומן מצוי שבשביל לא לפספס מקוה צריך לפעמים מאוד להתאמץ
חלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו
נראה לי שיש איזו שיחה ממוהרנת על "מקוה - תקוה" ששם יש לשון "כל יום" ויעלו היודעים
עכ"פ בנסיעת מוהרנ"ת חזור לאוקראינה מא"י הוא השתלשל בחבלים בערב ר"ה משמע שבכל הדרך לא התאמץ בדרך זו לטבול כל יום
ימי מוהרנת ח"ב קעד
וְהִנֵּה בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְנוּ מִסָּאקֶיס כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּתְהִלָּה לָאֵל טָבַלְנוּ עַצְמֵנוּ בַּבּקֶר בְּתוֹךְ הַיָּם עַל יְדֵי חֲבָלִים אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא
שוב הוכפל שאין חלילה לקרר ואשרי המוסרים נפש על כל דבר שבקדושה בפרט על מקוה שמִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת, וּמְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים תו' נו רק לבירור העניין ועוצם החיוב לכל אשר בשם ברסלבר יכונה -
ידוע שאנ"ש משתדלים מאוד שלא יעבור עליהם יום בלי מקוה והנה בנסיעות הארוכות לאומן מצוי שבשביל לא לפספס מקוה צריך לפעמים מאוד להתאמץ
חלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו
נראה לי שיש איזו שיחה ממוהרנת על "מקוה - תקוה" ששם יש לשון "כל יום" ויעלו היודעים
עכ"פ בנסיעת מוהרנ"ת חזור לאוקראינה מא"י הוא השתלשל בחבלים בערב ר"ה משמע שבכל הדרך לא התאמץ בדרך זו לטבול כל יום
ימי מוהרנת ח"ב קעד
וְהִנֵּה בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְנוּ מִסָּאקֶיס כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּתְהִלָּה לָאֵל טָבַלְנוּ עַצְמֵנוּ בַּבּקֶר בְּתוֹךְ הַיָּם עַל יְדֵי חֲבָלִים אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא
שוב הוכפל שאין חלילה לקרר ואשרי המוסרים נפש על כל דבר שבקדושה בפרט על מקוה שמִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת, וּמְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים תו' נו רק לבירור העניין ועוצם החיוב לכל אשר בשם ברסלבר יכונה -
-
"גַּם הִבְטִיחַ רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּטְבֹּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִּזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל שֶׁעָלָיו לְתַקֵּן בָּעוֹלָם, וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב אָמֵן". עצות המבוארות אות אחרונה בספר.
-
אז המקור היחיד ל"כל יום" הוא בהשיחה הנ"ל?
וכל המשמעויות שהבאתי שלאו דווקא כל יום איך נהלום אותם?
בפשטות אפ' לומר שאין הכי נמי אין חיוב אלא שלזכות בהבטחה של ר' נתן הוא ע"י "כל יום"
פש גבן לברורי מה נחשב "יום" מצאת הכוכבים עד צאה"כ? מחצות? מקימה עד שכיבה? נפק"מ לימי נסיעה וכדו' -
עוד משמעות משבחי הר"ן
פעם אחת הלך למקווה בבקר בחורף, ובא מהטבילה והפאות היו לחות מהמים. ותמהו עליו העולם, שבחורף יהיה האדם חופף ראשו. כי לא עלה על דעתם שהיה במקווה, רק סברו שחפף ראשו. ותמהו עליו על שחפף ראשו בקרירות כזה.לכאורה משמע שבסביבת רבינו (מז'יבוז' החסידית) לא היה נפוץ ללכת למקוה בחורף
ושמא היה מדובר בימי ילדותו (זה לא ברור שם כ"כ) ולכן תמהו העולם -
אז המקור היחיד ל"כל יום" הוא בהשיחה הנ"ל?
וכל המשמעויות שהבאתי שלאו דווקא כל יום איך נהלום אותם?
בפשטות אפ' לומר שאין הכי נמי אין חיוב אלא שלזכות בהבטחה של ר' נתן הוא ע"י "כל יום"
פש גבן לברורי מה נחשב "יום" מצאת הכוכבים עד צאה"כ? מחצות? מקימה עד שכיבה? נפק"מ לימי נסיעה וכדו'פש גבן לברורי מה נחשב "יום" מצאת הכוכבים עד צאה"כ? מחצות? מקימה עד שכיבה? נפק"מ לימי נסיעה וכדו'
בפשטות מהקימה בבוקר עד השינה בלילה [מי שקם חצות והולך לישון אח"כ, איני יודע אם זמן החצות מצטרף ליום שלפניו או לאחריו].
וכן עלמא דבר.
כך שאלתי את רבי נתן ליברמנש ע"ה, וגם הוא השיב כן, ושאלתי לגבי מקוה, והתפלא מעט - מי הולך למקוה בלילה או בסוף היום, ואעפ"כ אמר שנראה ש'יום' הוא כנ"ל - מהקימה עד השינה. גם לענין זה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות


