בדרך העזה:
בהגייה החסידית-אידישאית אין הבדל בין בחינת לשון יחיד לבחינות לשון רבים.
בשניהם זה נשמע ככה, בחינעס.
אז החברים שמעו וכתבו כך, אמנם מוהרנ"ת דקדק בזה, וכל מקום שזה לשון רבים, אז הוא פתח.
בדרך העזה יותר גדולה:
אם מותר לומר, אולי גם מוהרנ"ת לא דקדק בזה, והרהב פעמים נראה שאין קשר בין הוא"ו ללשון רבים
כל האירועים מוכרים, חוץ משל שנת תש"נ. מי זה היה? קשור לראי"ה כרמל זצ"ל?
למרות השם 'מקור חכמה' לא נראה לי שיש קשר לרב כרמל
[זה חלק מהפס' "נחל נובע מקור חכמה", כך שסביר מאוד שיהיו כמה דברים בברסלב עם השם הזה (יש את הסידור של רש"ה פרידמן, אתר אינטרנט, ארגון ללימוד בקיאות בליקו"מ, דיסק של יוסף קרדונר, ומסתמא עוד כמה ארגונים או בתכנ"ס וכדו' שנקראים כך)]
אמנם הוא היה אחד הכותבים שם (וכן ר"מ קרמר, רא"ש בורשטיין, ר' יצחק אנגל ועוד)
מלבד רבינו, מישהו מכיר עוד הדרכה ושיטת לימוד מאחד הראשונים או האחרונים ללימוד גמרא עם הרי"ף והרא"ש דייקא
ראה נתיבות עולם למהר"ל (נתיב התורה פ"ה):
ועתה אוי לנו כי נתפשנו על זה כי לומדים ההלכה על מנת שתשתכח...
ועל זה יתאונן האדם כי גלה ממנו כבוד התורה הודה והדרה ואנחנו ערומים בלא חודה, אוי לאותה חרפה ולאותה בושה וכלימה שנשתנינו מכל הדורות שהיו.
והכל בשביל שיאמר שהוא מחדד עצמו בפלפול...
כי אף אם היה פלפול של אמת צריך שיהיה קודם אליו הגרסא.
ומכל שכן כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם,
והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק בכלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם.
והכל בשביל שלמודם תוס׳ דבר שהוא הוסף, וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם?
והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואילו נדפסו פסקי הרא״ש ושאר דרושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים ,על שיטת ההלכה אף הנערים הקטנים. כי מה לנערים אלא דברים אלו, שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה... ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שיטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל, כי אין האב חפץ רק בשם, והנה הארכנו בזה בפרק שני גם כמקום אחר ובבמה מקומות עוררתי בלב נשבר ונדכה על שבר התורה...
@hthr-chyui כתב:
בשו"ע כתוב שהמהדרים לובשים פתילות באותו צבע של הבגד לכן הפתיל לבן מותאם לציצית לבנה וזה הידור מצווה
למה שההידור הזה יהיה יותר חשוב מעצם המצוה???
מי הכותב?
מה החילוק בין הספר הזה של הרב עטייה להספר של הרב עטייה הליקוטי מוהר"ן 4 כרכים המשובח שכבר הוציא?
האם זה אותו בעל מחבר?
עוטה אור - הרב אליהו עטיה (ירושלים)
שימה בפיהם - הרב יצחק עטיה (ביתר)
מובא איפשהו בליקו"ה על התורה
מצרנות ב, ב:
וּכְשֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרֶץ כַּנַּ"ל עוֹלָה לְשָׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, זֶה בְּחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי הַיֵּשׁוּת עַל יְדֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אֶת עוֹלָמוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַיֵּשׁוּת הוּא הָאָרֶץ שֶׁהוּא עִקַּר הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַיֵּשׁוּת וְכָל הַדְּבָרִים יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת, "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְכוּ'".
אברהם אוהבי - ר' אברהם שטערנהארץ.pdf
(מתוך שיש"ק החדש ח"ב)
מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?
וזה לשונך (https://tora-forum.co.il/threads/אלול-׀-מנהג-אמירת-תיקוני־זוהר-בימים-אלו.70982/#post-1741872
"שמעתי השבוע מפי הרב שמעון צבי שפירא שיחי', שכבחור צעיר היה לו ויכוח עם דודו, המתמיד הגדול ר' נחמן שלמה יצחק שפירא ע"ה, האם אמירת התיקו"ז מתחילה דוקא בחודש אלול, או שאפשר להקדים מט"ו באב. והרנש"י שהיה מתמיד נשגב ומנצל הזמן מיוחד, היה מספיק הכל בתוך ימי אלול וטען שמתחילים באלול דייקא, והלכו לשאול את הסבא, הרה"צ ר' שמואל שפירא ע"ה, ואמר בפשיטות שבודאי שמתחילים כבר בט"ו באב".
איפה משיגים את הספר חיים איצ'ה?
הלכתי לחפש ואין בחנויות.
הכל נגמר?
@ישי-משה כתב:
בדוכן הפצת הספרים בבית כנסת בבית שמש, כנראה יגיע לאט לאט לכל הדוכנים
@מדלג-על-ההרים כתב:
אצל פרקוביץ באור הנחל
@הפשוט-שבאנשי כתב:
במשך-הנחל
ובצפת יש ב"פינה של רבינו" וב"איחוד האברכים"
בתחילת עץ חיים מופיע שיש 2 סיבות לבריאה, ואלו השניים שהזכרת, וע"פ מה שנראה שם זה 2 סיבות שלא קשורות זה לזה.
אולי המקובלים דנים בזה?
כתב בספר מים עמוקים (ר' משה קרמר) בתחילת תורה סד:
"בתחילת מאמר 'לשמש שם אהל בהם' (ליקו"מ מט) אומר רבינו שסיבת הבריאה היא 'כי רצה הקב"ה שיתגלה מלכותו'.
ובמאמר 'אשרי העם זרקא' (שם לה) כותב בשם הזוהר דסיבת הבריאה היא 'בגין דישתמודעין ליה'.
ובתחילת עץ חיים איתא שסיבת הבריאה היא להיטיב לברואיו, כי 'טבע הטוב להיטיב' (לשון ספר עמק המלך בתחילתו).
והכל אחד.
כי תכלית הטוב והרחמנות הוא שיזכו לדעת ולהשיג את השי"ת, שאין טוב ותענוג למעלה מזה. והוא התכלית המקֻווה והשכר הטוב שיזכו בו הצדיקים לעת"ל, כמ"ש רבינו בסוף המאמר (סד) כי עיקר הקיבול שכר לעתיד הוא שישיגו השגות. ומפני שרצה הקב"ה לרחם ולהיטיב לברואיו את הטוב הנצחי הזה על כן ברא את העולם".
בבית הכנסת פאר הנצח אכן עושים כדברך
לא כי, אלא רק אחרי
אולי מישהו יוכל להעלות את הסדרה של י"צ ברוין בענין הזה?
יש כאן כתבה שלו באבקשה, עמ' 54-65
http://www.breslev.info/avaksha/אבקשה 11 חנוכה תשעח.pdf
@נוה-צדיקים כתב:
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
זה רשימה של דברים שמוהרנ"ת כתב שנוהגים ואעפ"כ כיום לא נוהגים
ולא של דברים שכיום נוהגים אע"פ שמוהרנ"ת כתב שלא
לכן אני מבין ש(למרות שהוא כתב 'שלמים') הוא התכוון בכלל לז' ימים
נחלי-דבש כתב:
בליקו"ה כותב מוהרנ"ת ש"קידוש לבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד וכו' כמ"ש בשו"ע", וכך המנהג היום
בחיי מוהר"ן כתוב שלא צריך להמתין ז' ימים,
ועי' שערי צדיק
חלק ד, מכתב קד