@אם-היו כתב:

לא שמעתי מעולם על ספר בנושא, אשמח מאוד להרחבה.

ראיתי לפני כמה שנים באיזה בית כנסת.
לא כ"כ זוכר מה יש שם.
אם אני לא טועה בהתחלה יש שם ליקוט מליקו"מ וליקו"ה על עניני פדיון נפש, ואולי פרק אחד בסוף על הפדיון של ר' גדליה. אבל שוב, אני לא בטוח, זה היה לפני 10-12 שנה בערך.
גם אני אשמח להרחבה.

@ברוך-מאן כתב:

מה משמעות השינוי הזה?

טעות סופר [זה ברור, אבל גם רואים שבפעם השניה גם בתקפ"א כתוב 'תריסר'].
גם בדפוס של מוהרנ"ת יכול לקרות דבר כזה.
לא ברור למה לטייל העתיקו את הטעות הזאת והתייחסו אליה כאילו זה בכוונה.

@הפשוט-שבאנשי כתב:

איזה ספר?

אולי הוא נקרא 'פדיון נפש' או שם דומה

@חיפוש-הצדיק כתב:

ה'צפתים' מוסרים שרבי גדליה ידע את סוד הפדיון והם מספרים על זה אותות ומופתים

וגם הוציאו על זה ספר

נחלי-דבש כתב:

( 8

[בכוונה עשיתי רווח בין המספר 8 לסוגר השמאלי, כי זה מה שקורה בלי רווח: ודו"'ק]

@יחיש-להרגיעי כתב:

למה ואיך זה קרה?

במבוא של תורת הנצח (פ"ב, עמ' 8 ) כתבו שבד"כ הלכה א' היא ממחזור א' של מוהרנ"ת והלכה ב' ממחזור ב' וכו', אבל יש כמה יוצאים מן הכלל.
"כך גם בהלכות תענית, הלכה ב' היא ממחזור א', וכפי הנראה בגלל החילוף הזה היא נדפסה בטעות פעמיים, כשאחר הלכה ד' הודפסה פעם שניה כהלכה א', ובמהדורה שנדפסה בפולין קראו לה בפעם השניה: הלכה ה'".

@יחיש-להרגיעי כתב:

בכל המהדורות שבדקתי

בהוצאה החדשה של הקרן מחקו את הלכה ה'

@ע.י.ר.נ.י כתב:

ובעברית: ____________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________

@נחום-בקר כתב:

מובא הקבלות בסדר החומשים. אך זכורני שזה להפך שבראשית הוא הגבוה וכו' עד משנה תורה שהוא בחינת 'מלכות'

@בדרך כתב:

באיזה עמוד?

באותו עמוד של התה ויסוצקי (עמ' שסח).

@נחמד כתב:

למה בברסלב כן מקילים בבצל ירוק??

@האש-שלי-תוקד כתב:

ראיתי גם בספר ישראל סבא שנשאל ר' ישראל בער אודיסר על אודות הבצל ואמר שבצל ירוק מותר לאכול

וז"ל ספר ישראל סבא: בָּצָל יָרֹק מֻתָּר, יְרֻקִּים אֵין לָהֶם כָּל-כָּךְ רַעַל. עכ"ל.

וראה בימי שמואל (פרק קט-קי):
"וקנינו אנחנו בשבילנו אוכל על שבת בצלים ירוקים וקשות ומלפפונים ולחם... ולאכול היה רק לחם עם דגים מלוחים ובצלים ירוקים..."

כלי יקר פרשת מסעי:

@בדרך כתב:

אבל לומר שההבטחה להינצל מעולם התוהו אינה קיימת? מהיכי תיתי?

@בדרך כתב:

שאלתיו אם כיום יש עצה בענין להנצל מעולם התוהו, כי בחיי רבינו אמר שמי שיהיה אצלו על הג' זמנים: ראש השנה, שבועות, שבת חנוכה, ינצל מעולם התוהו. והשיב לי (ר"ש הורוויץ) שיש עצה (משמע עצה אחרת, לא העצה הנ"ל) על זה מרבינו ז"ל, היינו לישבע בנקיטת חפץ שאחר סתימת הגולל ילכו מיד אל רבינו ז"ל

@חיים-שלמה כתב:

באוצר החכמה יש חלק קטן

גליונות 2, 3, 7, 8, 11, וכל הגליונות מ-13 עד 71

@יוסף כתב:

לכאורה י"ל שאין קושי' כי רביז"ל אמר בשם אומרו

והגמ' לא אמרה בשם אומרו?

@7272 כתב:

האם יש עוד דברים שהם קשורים לחמלת השם?

אני לא יודע אם אני עונה על שאלתך, אבל הלשון הזאת מקורה בלוט, וזה היה "וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה", ויתכן שזה קשור ל'כיון שעלה עמוד השחר', ואולי גם קשור ל"וארץ מתקוממה לו" שרש"י כותב על זה ש'כל הפרשה כולה באנשי סדום'.

(יתכן שלא הועלתי, כי רק ציטטתי כל מיני דברים שאולי קשורים בלי לבאר איך, כי אני בעצמי לא יודע איך, אבל אולי זה יעזור למישהו להרחיב ולבאר את הענין)

@בצילו כתב:

בהמשך הפרק: אם תשיב משבת רגלך

ויש גם בהמשך (פסוק אחד לפני 'אם תשיב משבת רגלך') "וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ" - אולי רומז לצדיק ('הצדיק נקרא גודא, לשון גדר, שהוא גודר פרצותיהן של ישראל').

(ובאותו פסוק כתוב "וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם", ופירש הרד"ק 'כי כמו שהמעשים הרעים מחריבים הארץ, כן המעשים הטובים מיישבים אותה' - אולי רומז על התיקון של 'מחריב הצירוף הטוב של הדיבור', ואח"כ "מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת", ופירש ר"א מבלגנצי 'משובב נתיבות – שהיו לבני אדם עד עתה דרך הפרצות והחורבות לקצר דרכם, ואתה בניתם, ונסתלקו כל הנתיבות להיות יישוב, לשבת בם אדם. כל 'שביבה' שבמקרא הוא לשון אַשְגָרֵי"ר וְאַשְווַיִי"ר (בלע"ז), שהולכי דרכים תועים על שיאבדו דרכם' - אולי רומז על 'ואינו יודע באיזה דרך מהלך').

שער ברסלב - עלונים וגליונות להורדה (אבקשה, מימי הנחל, קרני אור, שיבולים, אוצרות, בחביבותא ועוד)
https://www.breslev.org/tora-brochures/