@סופר כתב:

על פי כתבי האר"י הק' - בזמן הזה, כל זמן שמשיח לא בא

באר"י לא ראיתי שכתוב משיח, רק ביהמ"ק
אבל בגמרא מוכח שהיה תכלת גם אחרי החורבן

@סופר כתב:

מראי מקומות היכן יישבו תומכי התכלת את דברי האר"י הק'

האדמו"ר מראדזין כתב על זה ב'שפוני טמוני חול' וב'עין התכלת'

@סופר כתב:

כתב רבינו הק' בסימן ז' שעתה עיקר הציצית הוא לבן

כשיהיה תכלת (כשיבוא המשיח/כשייבנה ביהמ"ק/כשיהיה תחית המתים/משהו אחר) ימחקו את זה מהליקו"מ?

@תלמיד_אמיתי כתב:

רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

גם אם רבינו לא כיוון לזה,

"יְכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל" (ליקו"מ רפא)

@וועלן-וועלן כתב:

הסיבה היא רבי שמואל שפירא ששכנעו או יותר נכון הסבירו, תשאל את הדור שזכר את זה

יש כאלה מאותו דור שזוכרים דברים אחרים

כשרבינו אמר את התורות הן עוד לא היו "תורה א'" ו"תורה ו'"

@וועלן-וועלן כתב:

ר' לוי יצחק היה נמנע בבחירות האחרונות בחייו עקב:

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ (כאן כל אחד יכול להשלים את הסיבה)

@וועלן-וועלן כתב:

דעתם של זקני אנ"ש

דעתם של זקני אנ"ש המתנגדים לבחירות

@הפשוט-שבאנשי כתב:

"שיחות מהרלוי"צ"
יש חידוש מהמהדורה הקודמת?

נחלי-דבש כתב:

כן,
הניקוד של ה-225 שיחות מהמהדורה הקודמת, ועוד 175 שיחות חדשות
[חלק א (שיחות א-רכה) + חלק ב (שיחות רכו-ת)]

@בדרך כתב:

הספר החדש מנוקד, בשונה מהמהדורה הישנה

חוץ מזה, נוספו 175 שיחות חדשות שלא היו בהוצאה הישנה.

[כמו כן סודרו בתוך הספר כל ה'טייטשן' מרלוי"צ על הסיפו"מ, שהם מכתיבת רח"ש רוטנברג, ע"ס הסיפו"מ.

וכן נוסף מפתח מורחב].

@הפצה-ראשית-ברסלב כתב:

האם השבועה מתבטלת בכל נדרי ולפי זה צריך לישבע מחדש כל שנה

על השבועה עצמה יש כבר דיון במקום אחר:

עצת השבועה ללכת לרבנו אחר הפטירה

השיחות הנ"ל נדפסו גם לפני כמה שנים בספר 'כתבי רבי שמואל'.

פורום 'ליקוטי מוהר"ן' בעיון (likutei.com)

וכאן הדיון הוא על

@נוה-צדיקים כתב:

עוד עצות כצד ניתן לזכות לכך

@בדרך כתב:

יש תוספות על מהדורה קודמת?

כן,
הניקוד של ה-225 שיחות מהמהדורה הקודמת, ועוד 175 שיחות חדשות
[חלק א (שיחות א-רכה) + חלק ב (שיחות רכו-ת)]

@בדרך כתב:

עשרות שיחות מכתיבת ר' נתן ליברמנש כאילו הן מכתיבת ר' משה גלידמן.

אם אפשר, אשמח לדעת איזה שיחות

@הדריכנו-בדרך-האמת כתב:

איך קראו לחוברת

נראה לי שהכוונה ל'שו"ת שערי צדיק - ראש השנה אצל הצדיק האמת' (תדפיס מלוקט מהמכתבים שבשערי צדיק)

@חבר-אני כתב:

שיש"ק הישן

זה כתוב גם שם
אבל הוא הביא צילום מספר אחר

@מדלג-על-ההרים כתב:

איפה מתחיל ההכרות שלו עם הרב בזנסון

עי' בקובץ שהעליתי

סיפורים וזכרונות על הרב בזאנסון - ח''א.pdf
סיפורים וזכרונות על הרב בזאנסון - ח''ב.pdf

תוס' מביאים את זה כראיה ל'שורייני', כי ברור ש'אשורנו' זה לשון הסתכלות, וזה הפשט של הפסוק 'אשורנו ולא קרוב' (כמו הרישא 'אראנו ולא עתה')

(ובתורה נ"ה גם רבינו מביא את הפס' הזה כראיה ש'שור' זה בחי' הסתכלות)

בירחון 'האוצר' האחרון (קכ) יש עליו סיפורים וזכרונות מהרב אריה ליפו

@נחום-בקר כתב:

ההתגברות של יוסף הצדיק!

כמובא בקיצור ליקו"מ השלם אות ז' (ומקורו בליקו"ע מהדורא בתרא, יראה ועבודה א):

אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בִּכְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר הוּא רַק הַשֵׂכֶל וְהַחָכְמָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'. וְהַשֵׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לְהָאָדָם בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּא הָאָדָם לִפְעָמִים לְמָקוֹם שֶׁהוּא אָפֵל וָחֹשֶׁךְ חַס וְשָׁלוֹם אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵׂכֶל וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר אֲזַי מֵאִיר לוֹ הַשֵׂכֶל וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַַה שֶּׁזָּכָה יוֹסֵף לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹ עַל-יְדֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר:

@יהושע-קליין כתב:

בתורה ב' שמירות הברית זה ממש כל מהלך התורה שיש ב' בחינות של שמירות הברית, ב' חלקים בבכורה ובתפילה.

אז למה לפני זה ואחרי זה כתוב 'שמירת הברית'?
ולמה בתורה י"א - שגם שם מפורש שיש ב' בחינות' - כתוב 'שמירת הברית'?

@ברוך-מאן כתב:

לא!!
חד משמעי.
ואני מדבר על "הרבה" תורות שלמדתי בעיון, ועקבתי אחרי הנושא הזה [ע"פ דפוס תקפ"א], ובכל פעם שיש לשון רבים, אז יש לזה משמעות וחידוש בתורה

גם אני עקבתי אחרי הנושא הזה (אמנם אני מודה שלא למדתי כ"כ בעיון) ושמעתי כל מיני דיוקים על ואוי"ם כאלו, ואעפ"כ זה נראה לענ"ד ממש רחוק.

למשל בתורה נ"ו כתוב פעם אחת "מחלוקות לשם שמים", אז מישהו רצה לטעון שזה בכוונה, אבל א"כ למה בשאר הפעמים בתורה הזאת כתוב "מחלוקת לשם שמים"?

וכן בתורה ב', יש "שמירות הברית", אז אפשר להגיד שזה בכוונה - לשמור מהטיה לימין ומהטיה לשמאל, אבל זה ממש לא נראה לי מוכרח, ובאותה תורה יש גם "שמירת הברית".

וק"ו ב"בחינת" ו"בחינות", שבד"כ הדיוקים האלה לא משכנעים אותי.

וגם בדפוס תרל"ו הרבה פעמים שינו דברים מהסוג הזה, אז כנראה גם המגיהים של המהדורה הזאת סברו שזה לא בדקדוק.