שור

[יוסף]

(לא ידעתי אם כאן המקום)
(לא ידעתי אם נדפס קשרי מקראות, ולכאורה שיך לשם)

רביז"ל כתב שור בחינת ראיה
וזה תוספות שלם בע"ז כח: שמביא פסוק אשורינו

[נחלי דבש]

תוס' מביאים את זה כראיה ל'שורייני', כי ברור ש'אשורנו' זה לשון הסתכלות, וזה הפשט של הפסוק 'אשורנו ולא קרוב' (כמו הרישא 'אראנו ולא עתה')

(ובתורה נ"ה גם רבינו מביא את הפס' הזה כראיה ש'שור' זה בחי' הסתכלות)