@בדרך כתב:

להקליד את כל כתובות המייל הללו [הרלווטיות מתוכן]

משה אבוטבול ש"ס mabutbul@knesset.gov.il
ינון אזולאי ש"ס yazulai@knesset.gov.il
יעקב אשר ג' yakova@knesset.gov.il
אוריאל בוסו ש"ס urielb@knesset.gov.il
חיים ביטון ש"ס chbiton@knesset.gov.il
יואב בן צור ש"ס ybentzur@knesset.gov.il
יצחק גולדקנופ ג' ygoldknop@knesset.gov.il
משה גפני ג' mgafni@knesset.gov.il
אריה מכלוף דרעי ש"ס aderey@knesset.gov.il
יעקב טסלר ג' ytesler@knesset.gov.il
יונתן מישרקי ש"ס msyoni@knesset.gov.il
ארז מלול ש"ס emalul@knesset.gov.il
מיכאל מלכיאלי ש"ס malkielim@knesset.gov.il
אורי מקלב ג' umaklev@knesset.gov.il
יעקב מרגי ש"ס ymargi@knesset.gov.il
יצחק זאב פינדרוס ג' ypindrus@knesset.gov.il
מאיר פרוש ג' mporush@knesset.gov.il

@חבר-אני כתב:

האם לאכול איזה עוגה טובה ג"כ נכלל בזה או שזה סתם תאוות אכילה?

"וְהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה הֵם סִבָּה גְּדוֹלָה לְשִׂמְחַת הַלֵּב וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּדְאָגוֹת" (ספר המידות, שמחה, ג)

@אוצרבלום כתב:

לא נכון. הוא לא נגע פרט לכמה מקומות בודדים

כמה דוגמאות מהתורות הראשונות:

אם רוצים אני יכול להביא עוד.

וזה רק בפסוקים (חוץ מתרגום אונקלוס אחד), לא כולל גמרות וכו', וכמובן תיקוני לשון ותיקוני מראי מקומות.

@אחד-מאנש כתב:

על הפיאות הנוכריות

עכשיו אפשר לפתוח בירור בנושא דעת חסידי ברסלב על פאה נכרית...

מתוך הספר '(ברסלב מאחורי הפרגוד')

@נחום-בקר כתב:

באות ח - הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה: כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק..., עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק:‏
ואילו בשלהי התורה - עָשָֹה שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל. הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק וּנְתִינַת הַצְּדָקָה וּוִדּוּי דְּבָרִים... 'וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא', שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק...וּמָלְחוּ מִינָהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק.
יאירו המטילים המסלסלים את שינויי הלשון

יש עוד לשון בסוף אות ח': "היה אצל התלמיד חכם".

"קודם שהתוודה, אע"פ שהיה אצל התלמיד חכם (= הבחינה הראשונה), ונתן לו ממון (= הבחינה השניה), עדיין אינו יודע באיזהו דרך הוא מהלך... אבל כשהגיע לפרשת דרכים - זה תלמיד חכם ויום המיתה, היינו וידוי דברים לפני תלמיד חכם (= הבחינה השלישית) - אזי ניצול מכולם"

@אוצרבלום כתב:

אשמח שתביא את כל הטבלה הזו אם קיימת

כרגע זה כל הטבלה.
עשיתי אותה ממש עכשיו בעקבות דבריך הקודמים.
אולי אני אמשיך אותה כל פעם קצת (בלנ"ד).

על הקשר בין זה לתורה ד' יעויין הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ד' (שמשום מה לא ציינו אותה בחוברת של לטייל) אות י'

@בצילו כתב:

בהמשך הפרק: אם תשיב משבת רגלך

ויש גם בהמשך (פסוק אחד לפני 'אם תשיב משבת רגלך') "וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ" - אולי רומז לצדיק ('הצדיק נקרא גודא, לשון גדר, שהוא גודר פרצותיהן של ישראל').

(ובאותו פסוק כתוב "וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם", ופירש הרד"ק 'כי כמו שהמעשים הרעים מחריבים הארץ, כן המעשים הטובים מיישבים אותה' - אולי רומז על התיקון של 'מחריב הצירוף הטוב של הדיבור', ואח"כ "מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת", ופירש ר"א מבלגנצי 'משובב נתיבות – שהיו לבני אדם עד עתה דרך הפרצות והחורבות לקצר דרכם, ואתה בניתם, ונסתלקו כל הנתיבות להיות יישוב, לשבת בם אדם. כל 'שביבה' שבמקרא הוא לשון אַשְגָרֵי"ר וְאַשְווַיִי"ר (בלע"ז), שהולכי דרכים תועים על שיאבדו דרכם' - אולי רומז על 'ואינו יודע באיזה דרך מהלך').

@לב-העולם-אתה כתב:

מובא איפשהו בליקו"ה על התורה

מצרנות ב, ב:

וּכְשֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרֶץ כַּנַּ"ל עוֹלָה לְשָׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, זֶה בְּחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי הַיֵּשׁוּת עַל יְדֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אֶת עוֹלָמוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַיֵּשׁוּת הוּא הָאָרֶץ שֶׁהוּא עִקַּר הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַיֵּשׁוּת וְכָל הַדְּבָרִים יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת, "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְכוּ'".

@נחמד כתב:

למה בברסלב כן מקילים בבצל ירוק??

@האש-שלי-תוקד כתב:

ראיתי גם בספר ישראל סבא שנשאל ר' ישראל בער אודיסר על אודות הבצל ואמר שבצל ירוק מותר לאכול

וז"ל ספר ישראל סבא: בָּצָל יָרֹק מֻתָּר, יְרֻקִּים אֵין לָהֶם כָּל-כָּךְ רַעַל. עכ"ל.

וראה בימי שמואל (פרק קט-קי):
"וקנינו אנחנו בשבילנו אוכל על שבת בצלים ירוקים וקשות ומלפפונים ולחם... ולאכול היה רק לחם עם דגים מלוחים ובצלים ירוקים..."

@בדרך כתב:

באיזה עמוד?

באותו עמוד של התה ויסוצקי (עמ' שסח).

במכתבי שמואל (מכתב כח) כותב:
"טוב לומר בימי אלול כל תנ"ך, תקונים, שיחות הר"ן, ס' המדות, ספורי מעשיות, חיי מוהר"ן, קצור לקו"מ, לקוטי תפלות"

נחלי-דבש כתב:

קצור לקו"מ

וזו עצה טובה למי שלא יכול לומר את כל הליקו"מ מפאת אורכו [וכנראה לכן בספר "מתקרבים לרבינו" (או בשמו החדש "אמירות") אין בכלל ליקו"מ אלא רק שיהר"ן, ספה"מ וסיפומ"ע] - שיאמר לפחות קיצור ליקו"מ (ואם גם זה ארוך - אפשר לומר את הקיצור של מוהרנ"ת, שהוא הרבה יותר קצר מ'השָׁלם')

ואולי אפשר גם לומר בשיהר"ן רק עד שיחה קטז (לפני "ואלה מוסיף על הראשונים")

ובספר המידות אפשר לדלג על הסעיפים הכפולים [למשל "ע"י תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו" שמובא גם בערך 'אכילה' וגם בערך 'אהבה' (ההיפך מההשלמות שעשו בקרן), מעניין לבדוק בכמה זה יקצר (אבל בשביל זה צריך שמישהו ידפיס 'ספר המידות המדולג')]

כמובן שמי שיכול לומר הכל אשריו ואשרי חלקו, אבל מי שבגלל האריכות לא אומר בכלל - אז אולי עדיף שיגיד לפחות את הקיצורים הנ"ל

נחלי-דבש כתב:

אם אינני טועה מובא כך ב'לעבור את הגשר הצר', אבל אני לא זוכר בשם מי

עכשיו הסתכלתי שם וראיתי שמובא שם (עמ' 359) בשם רא"ח רוזין שהמנהג באומן היה מגוון: יש שהתחילו מר"ח, יש שהתחילו משבת מברכין, ויש שהתחילו מט"ו באב

@חרב-החכמה כתב:

באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.

ספרדים, תימנים, אשכנז, ספרד - לא

אבל בנוסח חב"ד כן (וראה בתורה אור פרשת בראשית דף א' ע"ד: "וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח 'מלך יחיד חי העולמים', ובברוך שאמר אומרים ג"כ 'יחיד חי העולמים מלך'")

@ישי-משה כתב:

מכון "תורת הנצח עשו לאחרונה דבר כזה-רק לספרים ספר המידות, שיחות הר"ן, ו-סיפו"מ

הם רק החליפו שם וכריכה לספר שיצא לפני כמה שנים "מתקרבים לרבינו"

@לב-העולם-אתה כתב:

גם בחלק השני של ספר המידות שהוזכר?

גַּם זֹאת לְדַעַת, שֶׁכַּמָּה דְּבָרִים נִמְצְאוּ כְּפוּלִים בְּהָאָ"ב הַשֵּׁנִי. וְהַטַּעַם כִּי דַּע אָחִי שֶׁסֵּפֶר הָאָ"ב הַשֵּׁנִי מָסַר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶצְלוֹ לֹא הָיוּ כְּתוּבִים הַדְּבָרִים עַל סֵדֶר הָאָ"ב רַק כְּפִי סֵדֶר הַהַשָּׂגוֹת, כְּפִי מַה שֶׁהִשִּׂיג כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּמְקוֹמוֹ וּזְמַנּוֹ, וְצִוָּה עָלֵינוּ לְהַעְתִּיק הַדְּבָרִים וּלְסַדְּרָם כָּל דָּבָר וְדָבָר לַמִּדָּה הַשַּׁיָּכָה לָזֶה עַל־פִּי סֵדֶר הָאָ"ב, וְגַם פָּקַד עָלֵינוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל הַשַּׁיָּךְ לְב' אוֹ ג' דְּבָרִים, שֶׁנִּרְשֹׁם אוֹתוֹ ב' אוֹ ג' פְּעָמִים אֵצֶל כָּל מִדָּה וּמִדָּה, וְכֵן עָשִׂינוּ. כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּאוֹת ל' לִימּוּד (בְּסִימָן ד): מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ וְכוּ', שֶׁאֲכִילָתוֹ וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה שׂוֹנְאָיו נִדּוֹנִין וְכוּ', זֶה הָעִנְיָן שַׁיָּךְ לְלִימּוּד וְגַם שַׁיָּךְ לִמְרִיבָה וְכֵן לְאוֹת א' אֲכִילָה, עַל־כֵּן נִרְשָׁם בְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּמִזֶּה תָּקִּישׁ עַל הַשְּׁאָר. כִּי כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה, כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עַל הַמְעַיֵּן הֶחָפֵץ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ לִמְצֹא מְבֻקָּשׁוֹ בְּנָקֵל. שֶׁאִם יִרְצֶה לֵידַע הַסְּגֻלָּה וְהָעִנְיָן שֶׁל אֵיזֶה מִדָּה, שֶׁיּוּכַל בְּנָקֵל לִמְצֹא עַל־פִּי סֵדֶר הָאָ"ב בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כְּגוֹן בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל. לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹצֶה לְחַפֵּשׂ לִמְצֹא עִנְיַן לִימּוּד וְלִפְעָמִים יִרְצֶה לִמְצֹא מֵעִנְיַן קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה וְכוּ', וְעַל־כֵּן טוֹב שֶׁיִּהְיֶה נִרְשָׁם בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא מְבֻקָּשׁוֹ בְּנָקֵל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה הַדְּבָרִים כְּפוּלִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

נחלי-דבש כתב:

( 8

[בכוונה עשיתי רווח בין המספר 8 לסוגר השמאלי, כי זה מה שקורה בלי רווח: ודו"'ק]