@חבר-אני הצעת הגשה לכלל הרביעי בתורה ד.
באות ח. ממשיל רבנו את הצדיק לאם המניקת, שמניק לישראל באור תורתו.
באות ט. מבאר רבנו שהמלח פולט את הדמים הרעים מהדמים העכורים.
בגמ' מבואר שחלב האם הוא 'דם נעכר ונעשה חלב'.
באריז"ל (כמדומני) בלידה יוצאים הדמים הטמאים, ומהדמים הטובים נעשה חלב האם.
ובטובות זכרונות על תורה דידן מבואר שהנהגת הוידוי היתה עוד קודם אמירת תורה ד.
ובצרוף הדברים נמצא הדר מבואר שתורה ד עצמה נבנתה מהוידוי דברים של תלמידי רבנו. שע"י התקרבותם לרבנו ועיסקם בוידוי דברים. התבררו הדמים העכורים ונפלטו הדמים הרעים, ונעשה מהם תורה ד שהיא החלב שבה מניק הצדיק אור תורתו לישראל.
(ויש להוסיף לזה את המבואר בחיי"מ אות קי שבזלטאפלי תיקן את חטא ירבעם בן נבט, לאו דלא יהיה לך אלהים אחרים על פני. שהוא ענין תיקון מלכות דקדושה המבואר בתורה דידן. עוד שם מבואר שהחזן בלבל תפלתו, ומחמת זה 'פער' עליו הזקן וכו' שהם לשונות הנזכרות בתורה דידן)

@אוצרבלום נכון - אך מה שכתבתי שהוא דחוק. שאם נמצא ביאור אחר ע"פ קשרי התורה. נעדיפו.

אם יש שיעורים על הכלל הנ"ל שלח נא ביד תשלח.
כי את הכלל למדתי בעבר. אך אם יש מישהו שמרחיב בדברים, אשמח לקבל גם את ההרחבות.
תודה.

@מאיר-לב כמדומני שראב"ן בכלל הנ"ל כן מתייחס לשאלה לא באופן שבא לתרץ. אך מתעסק איתה לעומק.

@יאשע-הלברשטאם כתובת המייל - nuvri37269107@gmail.com

@אוצרבלום מסכים אך דחוק מחמת ההתנסחות כפי שכתבתי.

@מאיר-ששש כתב:

תביא מקורות ברורים מספרים (לא סיפורים ושמועות) לייחוס של עבירה לה', שכתוב שהאדם לא בחר ושה' עשה את זה (לפני מתן תורה יש כמה דברים, וגם הם לא חדים וברורים)

בספרי ר' צדוק מובא כמה פעמים ואציין מקור אחד צדקת הצדיק אות רמב.

@יאשע-הלברשטאם מציע רעיון!
רבנו שינה בלשונו וקרא לעבודה זו בלשון 'קרבתו לצדיק' שהוא הלשון באות ח לכלל הג' עבודות 'ויש שלש בחינות 'בהתקרבות לצדיק'.
וכיון שנכתב בסדר מעילא לתתא. על כן ענין 'קרבתו לצדיק' הוא סיום לג' עבודות. ועל זה אומר ששיתין מחוזא מרמז על שישים אותיות של ברכת כהנים שהם ביד הצדיק כמ"ש ברכות לראש צדיק.
וקודם לכן כתב שהצדיק הוא 'ברית' מלח עולם. נמצא שכלל כאן את ג' העליות של המלכות. א. ברית. ב. יד. ג. ראש.
וברכת כהנים היא ממשיכה את הברכה מריש כל דרגין עד המלכות, לתקנה בכל הג' עליות. (ואולי כנגד זה יש ג' ברכות בברכת כהנים יברכך, יאר, ישא).

לשון רבנו.

תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם". גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים.

וכפי דבריך הייתי מנסח כך תקון שתי מדות רעות 'דומם צומח' כי עצבות ותאות באים מדמים עכורים, והצדיק הוא ברית מלח עולם, וע"י מלח פולט הדמים הרעים.

@נחמד יש לקשר ענין 'פולט הדמים הרעים' למבואר לעיל אות ו עה"פ 'כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש' שפשט הפסוקים מדבר בדין 'הגעלת כלים שכבולעו כך פולטו'. וזהו ענין ההתקרבות לצדיק שהוא 'ברית מלח עולם' ומליח הריהו כרותח (חולין קיא, ב) וע"י התקרבותו לצדיק הריהו מפליט את דמיו הרעים.

@חבר-אני עד כעת מרוב הדוגמאות שהובאו.
נמצא מבואר שבכל תורה, רבנו גילה תורתו, עם אותם ענינים המבוארים באותה תורה.
ובכללות הביאור בזה שהתורה 'נדרשת', היינו שכל דבר ש'דורשים' בתורה. יש לו כח 'לדרוש' שכך תהיה המציאות, דאסתכל באורייתא וברא עלמא.
ואולי זה הכוונה 'שבתוך הכלים היו האותיות שמהם יוצרים את הכלים'. כי דרשת התורה היא עצמה פועלת שכך תהיה המציאות.

@חבר-אני את דברי 'חכם הפלגי' ראיתי ושניתי. אך עדין הוא 'מכניס' את דבריו במילים. והם לא 'מוכרחים'.

@חבר-אני כתב:

הוא כעין הכסא

'כעין' דיקא, ולא שזה אותו דבר. ומי שיודע סוד הכסא, ידע גם סוד המעשה. אך לא בהכרח שזה אותו דבר (אולי זה אותו דבר).

הרב @אוצרבלום וכן שאר הבקיאים בח"י כללים הרתמו לבאר את זה הכלל באר היטב. למען נזכה לברר מקחו של צדיק.

@יאשע-הלברשטאם ייש"כ על ההקדמה. וכעת מה עם הספר עצמו.

@חבר-אני כתב:

אופן גילוי ואמירת התורה
הפעולות שנעשים ע"י לימוד ועיון בתורה
חלק עיוני "איך ללמוד את התורה הזאת"

אשמח מאד אם תוכל לבאר זאת במילים של הכלל הרביעי.
אני מבין איך 'מכניסים' את זה ל'כוונת' המילים, אך אני לא כ"כ מצליח להבין את זה ב'פשט' המילים שכל הכלל.

@חבר-אני כתב:

דהיינו המעשה עצמו היא הכסא,

דבר זה לא כתוב לא בסיפו"מ ולא בחכמה ותבונה.
כתוב שכשם שהכסא צריך סידור, כך המעשה צריך סידור.

@יאשע-הלברשטאם בקשר לגרי"ש אברר.
הרעיון יפה. אך לא מדוקדק כ"כ במילות רבנו 'קוראים בכל יום בתורה שבחו של משה' ולפני כן מזכיר 'וידבר ה' אל משה'. אא"כ זה גופא שבחו של משה.
אך עדין צריך להבין מה רבנו רצה להודיע לנו בזה שברכת כהנים 'עצמה' היא ביד הצדיק. וזה שייך לעבודת 'התקרבות לצדיק'.

וְ'שִיתִּין מְחוֹזָא', זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י) "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.
האם יש למישהו רעיון - מה רבינו בא לומר לנו ב'רמז על שישים אותיות שבברכת כהנים שהם ביד הצדיק' בקשרי התורה.
לכאורה זה דבר חדש, שעד כעת לא דובר עליו כלל. (חוץ ממה שביאר בפרפראות).
האם יש בזה הוראה לסגולת 'ברכת כהנים' לפליטת הדמים הרעים ותיקון יסודות 'דומם צומח'.
סוללי המסילה, סולו המסילה, סקלו אבן וכו'.

@אחד-מאנש כמדומני שגם בברסלב יש הרבה שהולכים עם ארגמון.