בסוף התורה אומר רבינו: עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהֲבֵי לְבִנְיָנָא הֲנָךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הֲנָךְ מְחוֹזָא הַנַּ”ל:
צ"ע היכן דיבר רבינו בתורה על תיקון הרשעים. [ואולי הכוונה בפרטיות על החלק הרע של הבאים לצדיק להתוודות, אך בכל התורה לא קרא אותם בשם רשעים]

@הפשוט-שבאנשי
אכן כך.
נדמה לי ששמעתי את זה עוד מר' נחמן בורשטיין.
אין השגה בר' הירש לייב.
שמעתי מר' נתן דוד שפירא שאבא שלו ר' שמואל אמר שעד שר' הירש ליב עלה לארץ היה דעם רבינס זאך ועבודת ה', אבל שהגיע ר' הירש ליב הוא היה גנרטור והוא הכניס את ה'עבוידה של זיך ראטיווען'..
ועם כל זה אלו שהכירו אותו עוד מאומן כשראו אותו בארץ אמרו; זה לא ר' הירש לייב מאומן..

ישיבות גדולות בשאר אזורי הארץ
אתן לאחרים לפרט אליהם פרטים

• בני ברק
  ברסלב בני ברק
  ישיבת מוהר"ן
  הקיבוץ של הרב נחמן שלמה [נפתח השנה]

• ביתר
  נעימות התורה
  אהבת משה
  הרב אורנשטין

• ירושלים
  נחלי התורה
  ואמונתך בלילות
  הקיבוץ של הרב ברלב בשכונת רמות

הרה"צ ר' מענדל שפירא שליט"א מספר שר' הירש ליב ליפל זצ"ל היה מגיע בכל הזמנים שהיו מגיעים לרבינו, וגם בכל הזמנים שרבינו היה מגיע לאנ"ש. היה נוסע לשבות במירון אצל הרשב"י.

ואכן, היו עוד הרבה הנהגות של אנ"ש בזמנים אלו, אך כל זה מעין הרגשת הלב בזמני קיבוץ מסוגלים אלו.

וכמו לדוגמא; בשבת חנוכה, רלוי"צ שהיה בראש השנה בירושלים היה נוסע לשבת חנוכה למירון. וידוע שאמר שהוא נוסע כי זה עת רצון ומתקבצים שם רבים מאנ"ש.
ומאידך ר' גדליה שהיה בראש השנה במירון היה נשאר בשבת חנוכה בבית, ורימז 'נר חנוכה איש וביתו'. ורק בראש השנה ציוה רבינו לבוא אליו אחר פטירתו

@אוצרבלום
ובאמת, רואים בחיי מוהר"ן בשיחות על הראש השנה, כמה ר' נתן מאריך ומרחיב מכך שרבינו רימז כצוואה לדורות שנבוא אחר פטירתו על ראש השנה!
ופשוט להדיא שאילולי כל רמזים אלו לא היה עניין הראש השנה נצחי אחר פטירתו. וזה היה כזמן קהילה כמו שבועות ושבת חנוכה שהמשיכו להסתופף יחד אצל מוהרנ"ת בברסלב.
ועל עניין עולם התוהו בג' הזמנים, ר' שמואל הורביץ הוא המקור הראשון לכך שזה גם אחר פטירתו.
ועל הבאת ילדים קודם גיל 7. בלשונו של ראבר"נ ב'כוכבי אור' אומר שזה היה בחייו, ומוסיף שראה שזה פועל גם אחר פטירתו.
ואכן נהרא נהרא ופשטיה שעם סגולה זוכים להביא ילדיהם ולומר איתם תיקון הכללי ולזכות לחיות בקדושה כל ימיהם בעזר ממעל ובכח הצדיק האמת.
הכלל שאין לקבוע כהלכה לרבים בעניינים אלו. ומצד שני בוודאי שזמן שהתקבצו אצל רבינו מסוגל מאד מאד.
וגם רוב אנ"ש שלא נסעו לאומן בזמנים אלו, עכ"פ היו מתקבצים יחד ללמוד תורה מרבינו והיה זה זמן קיבוץ והתקשרות לרבינו.

@נחום-בקר ולדידך לדעת הרמב"ן איך מקיימים מצות כיבוש הארץ.

גם זמן של הסתלקות הצדיק נקרא רעווא דרעווין.
וכמובן גם זמן מתן תורה שכבודו הזכיר את הכלליות של קבלת התורה שמתחדש בכל יום בברכת התורה כמובא.

הרב @נחום-בקר מצות יישוב ארץ ישראל, וקדושת ארץ ישראל, ועיקר המצוה בזה הוא קיום מצוות בארץ ישראל. אך מצות כיבוש, האמנם ? או לימות המשיח קסבר מר, או בבחינה אחרת גם בזה צריכים להזהר שמא ישתו התלמידים וכו'
במחילה גמורה ואהבת אמת

רבינו מביא שני פסוקים בשביל להבין את ההנהגה של דין שהכל לטובתנו:
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ. וּכְתִיב (עמוס ג): רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם עֲוֹנוֹתֵיכֶם:
ויש להבין מה נלמד מהפסוק השני שאין בראשון וכן להיפך

חבר-אני
והכלל הוא, שהכל צריך להיות מתוך מה שר' נתן כותב בהקדמה של ליקוטי מוהר"ן 'להסתכל בעין האמת' ומתוך רצון להתקרב להשי"ת, ומה שהרבי אומר בתורה י"ט 'כמי שבא אל הצדיק לשמוע מפיו תורה ולא כלומד מתוך הספר. וכו' וכו'

וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
האם קיום המצוות הוא עצה נוספת לוידוי דברים בשביל לחבר שברי העצמות, [וא"כ מדוע היו עצמותיו של יהודה מגולגלות, שמשמע שלא מועיל עצה אחרת חוץ מוידוי]
או נאמר, שהם רק 'מחברים העצמות' אך לא מוציאים ומתקנים הבניין והצירופים רעים, וכן תיקון מלכות דקדושה

לשון רבינו: וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
יש לשים לב שהפסוק שהביא מקודם 'תמותת רשע רעה' בא מיד אחר הפסוק שמביא כאן 'שומר כל עצמותיו'.
ובעצם כל פרק זה מדבר שם הרע וההפסד של הרשעים ועושי רע. וקורא מי האיש החפץ חיים שיסור מרע ויעשה טוב, והולך ומפרט בכל הפסוקים את הרווחים מהמצוות, וביניהם רווח זה שהמצוות שומר כל עצמותיו של האדם, וכפירוש רבינו 'שמחבר' את העצמות שנשברו מהעבירות.
אך צ"ע איך מרומז בפרק זה עניין הוידוי, אחר שמביא משם שני פסוקים על עניינים הסובבים סביב עניין הוידוי לפני הת''ח. [הגם שלא מביא על עצם הוידוי ממש,]

נבט טעה אחר שראה שיצא אש מאמתו.
משמע שזה היה קודם שהיה רשע, וא"כ יש להבין באמת איזה סוג אש יצא ממנו שטעה אחריה. כי רבינו אומר כאן שיש ב' סוגי אש, אש של חמימות היצר, ואש התורה שיש אצל הת''ח שמתוודין לפניו

לכאו' יש לעיין מדוע לא התוודה יהודה לפני תלמידי חכמים בדורו כדי שעצמותיו לא יתגלגלו. [בפרט שרבינו מזכיר כאן להדיא במעשה של יהודה שכל תלמיד חכם נקרא משה]

רבינו אומר: וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו וְנוֹקֵם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ה): עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה

צ"ע איך פועל הנקמה

רבינו אומר: הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרַע, וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.
יש לעיין שאמנם שהדיבור יוצא מעצמותיו אכן נרמז בפסוק כל עצמותי, אך שזה מחריב הבנין והצרוף הרע איך נרמז. ואולי אין זה נרמז בפסוק זה אלא כבר סומך על הלימוד לכך בסעיף ג' שכתוב שם: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" זֶהוּ וִדּוּי דְּבָרִים, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר (סַנְהֶדְרִין ח.). דַּבָּר, לְשׁוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל. וְשׁוּבוּ אֶל ה' שֶׁיְּתַקְּנוּ וְיַעֲלוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת."
אך גם כאן מדובר רק על תיקון המלכות ועדיין לא חורבן בניין הרע. או נאמר שזה ממילא ע''י הבניין נבנה החורבן.

בלשון נוכח השני שרבינו אומר וְזֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא". וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף.
חשבתי, שיש כאן בעצם שיכות למה שרבינו אמר קודם שע"י הוידוי דברים הצדיק מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. ולכן כאן הרבי אומר שבכל פעם שבא אצל תלמיד חכם והרבי כבר בעצם פועל כאן מתוך ספרו הקדוש שזה פני הצדיק כמובא בפרפראות מתורה קצ''ב, ופונה אלינו 'אתה נכלל באין סוף' כששומעים לו כאן בסעיף ח' ובסעיף ט' להתוודות לפני הת''ח.
וזה שנכללים באין סוף ומשם חוזרים למלשכות עם רשימו וכן בכל פעם ופעם בבחי' רצוא ושוב כמובא בסעיף ט', ואז זוכים כל פעם להמשיך מהא''ס ההדרכה הנכונה שמדריך אותנו הצדיק ע''י הוידוי לפניו והתשובה עי"ז ואח''כ גם ההדרכה שמדריך אותנו, גם להכלל בא''ס וגם לחזור משם ולהמשיך רשימו למלכות.

@חבר-אני
באמת הלשון נוכח זה מאד מעניין, כי רבינו חורג מהלשון שדיבר מקודם באותם סעיפים ופונה באמצע לשון נוכח. 'ה' אוהב אותך' אתה נכלל בא"ס'.

בעצם המילים 'אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ' זה המילים הראשונות בליקוטי מוהר"ן שרבינו מדבר לשון נוכח

בערים אחרות ?

איפה אפשר לקנות ספרי רשפי אש להרב @נחום-בקר על הסיפורי מעשיות