@גרודניק
אגב. שים לב. ככל הנראה היה לו רק ספר ליקוטי עצות. ספרי רבינו לא היה מצוי כל כך שם.
גם במקומות שכותב ליקוטי מוהר"ן הוא מציין לליקוטי עצות.
מה שתופס אותי לראות, באיזה עמקות ואיזה חידושים הוא מחדש על סעיפים בליקוטי עצות גם בלי לראות את החרבת הדברים לכאו' בליקוטי מוהר"ן.
לעומת אנשי דורנו שמתוך ששקועים עם הטוב היצר מנסה להרדים וליישן. יה''ר שנזכה להתחדש תמיד מחדש
היה לי פעם התחזקות שהשם אוהב גם את הירידות והמריבות שיש בשלום בית למשל
היה לי משהו מעניין בשבת הזאת.
בליל שבת נתקלתי בחוברת של 'בים דרכיך' על הפרשה.
ושם ראיתי מרמז חומש בראשית על עולם עשיה, אחריו שמות על יצירה וכו' וחומש במדבר שסיימנו בשבת זו נגד עולם האצילות.
ובדרך זה הוא מסביר שלכן המעברים הכי גדולים של עם ישראל הוא דוקא בחומש במדבר. והתיקון שלנו בעולם האצילות הוא לחפש את השי''ת בבחי' האין סוף דווקא מכל המעברים שלנו להבטל לד' מתוך וידוי דברים לצדיק ותשובה וביטול, ולחפש להרגיש קצת קרבת ה', ולהיות מוכן בשביל זה למסור את הנפש למרות כל הכשלונות שלנו ובלי להתרגש מהכשלונות כשזה בא לשבור אותנו.
הסיפור אצלי המשיך, כששבת בבוקר הגעתי לבית כנסת חסידי בשכונה, וניגש אלי איזה אברך המכונה 'צולניק' ואומר לי כשהוא עדיין לפני התפילה, ''זהו נמאס לי'' כ''כ הרבה שנים אני מנסה לעבוד את ד' ולהגיע ולהתרומם והיצר הרע רק מנסה לשבור ולהכריע אותי שאני כבר לא יזכה...' ואני מפחד שלאט לאט הוא מצליח עלי, אני מתוסכל כבר'' וכך הרבה לדבר עוד ועוד ..
אמרתי לו את המהלך הקודם, שדווקא באצילות המצב הוא הכי צבעוני, כל המשברים והמכשולים קורה בחומש במדבר, בזמן הכי אצילי שיש לעם ישראל, ללכת מחוץ ליישוב עם משה רבינו, מתוך אכילת מן, ההרגשות הכי נפלאות והחלומות הכי מדומות שרק יכול להיות, 'לא משה רבינו במצרים שעוד לא מכירים אותו' רק משה רבינו שמדבר הכל על פי ד', ועל פי ד' יחנו וייסעו' והנה דווקא כאן יש משברים כאלו, שהכל זה גם חלק מהבניין...
ע''כ הסיפור.
ולעניינו בעניין תורה ד'
רימזתי נקודות ע''פ תורה ד' בתוך הדברים, וכמובן ניתן להוסיף עוד. וניתן גם להוסיף שיותר גבוה מאצילות זה הא''ס שזה הדביקות המוחלט ב'אין' שזה התכלית של כל הבריאה ולזה זוכים ע''י התשובה והוידוי דברים בכח האש של הצדיק האמת שכל דבר אשר יבוא באש שזה התאוות והנפילות שלנו, תעבירו באש - לספר לפני הצדיק, ומכח כל הירידות להתקרב לד' ולהתבטל לרצונו, שזה הרצון העליון, ואחר כך כשחוזרים משם.. להמשיך ולהאיר את כל הרצונות שלנו מהרצון של א''ס הרצון שברצונות רעווא דרעווין
והנה מתחילים חומש דברים, שזה משנה תורה, שמשה רבינו ממשיך לנו דרכי תשובה לפי כל המעשים שלנו שאנו מספרים לו, שזה פרשת דברים, שמשה רבינו מפריש ומברר לנו את הדרך בעבודת ה' עם תוכחה ראויה על פי התשובה שעם ישראל התחרטו על כל החטאים שהיה במשך הזמן עם העגל ועדת קרח והמתעוננים וכו' וכו', וכך הוא ממשיך להאיר לנו גם את 'הרצוא' וגם את ה'שוב' בכל המיני דרכים של פרשת יראה ופרשת תשובה וכל שאר חומש דברים.
הסיפור הוא קלישאה.. ושיחה נאה בעולם הישיבות...
אבל בוא נסתכל ביחד על הסיפור, מזוית ברסלבאית מתוקה
הכלל הוא, שאם הוא החזיק את עצמו ברצון כל החיים, אז בוודאי שהוא זכה באמצע 'קלאמירשט ללמוד' וכו' כמובא בשיחות הר''ן נא.
וזה שהמשיך לרצות.. זו מדרגה גבוהה יותר מהעשיה, כמבואר בתורה כ"ב.
והעיקר העיקרים שהוא זכה ללכת מהעולם מתוך 'רצון' שזו המדרגה הגבוהה של הצדיקים כמבואר בהל' ברכת השחר ה"ה, ובזוהר באידרא וכו' וכו'
@בדרך כתב:
כך הוא גם בנוגע לציטוטים של היפה ללב, הגר"ח פלאג'י והכף החיים סופר מספרי רבינו - שזה תמיד מליקוטי עצות או ספר המידות.
גם בספר ארך אפיים מובא לרוב מליקוטי עצות וספר המידות.
אגב, בספר זה יש שם יסודות שלמים שבנויים על תורת רבינו.
הוא גם מביא על התבודדות ותפילה כעצה לכל דבר לאורך ספרו. והלשונות - גם כשלא מזכיר ספרי רבינו - מזכירים לשונות של רבינו ומוהרנ''ת.
גם ר' שמעון שפירא מאד מאד התחבר לספר זה והיה גם נותן זאת כמתנה לכל בחור בר מצוה.
אני לא בא לענות על השאלה של נושא אשכול זה.
רק בא לשים לב. שכמו בכל דבר אנחנו צריכים ללמוד פשט מדברי רבינו עצמם!
רבינו מסביר מה זה 'מפורסם של שקר'
כופים אנשים לתחות שעבודייהו !!!
לכפות אנשים להיות תחת המרות והדעה שלי זה נקרא 'מידות רעות'!!
מזה כולנו צריכים להזהר.
כל מי שאין בו מידות טובות עלול להכשל עם המרות שלו על ביתו/ידידיו/ חבריו בבית כנסת/ ובכל מרות אחרת, לכפות דעה תחת שעבודו ולהציק לאחרים בעדינות או באגריסיביות.
ועכשיו, מה הפוך מזה?..
להאיר לאחרים את האור, לראות את הטוב, ומידות טובות, ובכך לקרב אחרים לדעת האמיתי של רבינו, מתוך אהבת חברים שזה הכלי שאיתו רבינו אמר שנוכל להמשיך את אורו הקדוש.
ואם יש אנשים שרחוקים מהאור האמיתי וחוצבים בארות נשברים אנחנו צריכים לבדוק בעצמינו אם קרבנו אותם מספיק, ואם אני חושב עליהם אם יש להם חיידר לילדים שלהם או כסף לשבת וכן על זה הדרך
לפני שניכנס לבאר בקצרה על עבודת בין המצרים לפי התורה. נסכם תחילה מספר נקודות מתוך התורה.
ברור לכל, שאדם בלי דעת הוא לא בן אדם!
וכאן מגיע רבינו ואומר לנו מה זה יהודי ומה הוא צריך לדעת בשביל להיות יהודי אמיתי. ומה בעיקר קיבלנו בהר סיני כששמענו מפי הגבורה 'אנכי ולא יהיה לך'.
'אנוכי' - לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו. שתמיד ה' איתי עימי ואצלי. בד' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר. כי גם אם יש הנהגה של דין ח''ו זה גם כן מטובו יתברך 'כי אני ד' לא שניתי' ואותו אהבה שהקב''ה אוהב אותנו ביציאת מצרים אותו אהבה קיים תמיד. וזה שרואים שיש הנהגה של דין זה כי את אשר יאהב ד' יוכיח' ו'רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם וכו'. אך הכלל שהכל זה מאהבה של אין סוף ב"ה אלינו ישראל עם קרובו.
ומה שאנחנו צריכים זה מילה אחד 'אנוכי' שזה 'לדעת' שהכל זה 'אנכי ד' אלוקיך' מחמת אהבה שאוהב אותנו. אבא נמצא איתנו תמיד וגם בגלות וגם בתשעה באב.. [ואדרבה כל רודפי -ה השיגו-יה בבין המצרים]
וזה העבודה של בין המצרים: שאם יש לנו דעת זה כבר יציאה מהגלות. ועיקר הגלות זה מה שאנו רחוקים מהדעת. ועל זה אנו צריכים לבכות ולהתאבל בשביל לתפוס כמה אנו רחוקים מדעת.
וזה גם הבכיה על העלמת אור הצדיקים 'איכה יועם זהב' שזה הת''ח שכולו אש קודש אשר יכול לזכך אותנו ואת עצמותינו, וצריכים אנו למצוא אותו.
וזה גם המאורי אור שנקבל 'עיניים' 'לראות את הצדיק' ועל ידי זה לצאת מהחשכות של העצבות והעצלות של עומק הגלות ועי''ז ל'ותחזינה 'עינינו' בשובך לציון.
ובפרט עניין הוידוי דברים לפני הצדיק האמת, שבוודאי הקינות יכול להיות באופן כזה בכיה על הנפילות שלנו עם תקווה לצאת מהגלות ומכל העוונות, ויהיה נעשה תחיה מעצמות שלנו שזה עניין של התחיה לעתיד, שיהיה נחיה עצמותינו מחדש.
אשר לכל הגאולה זוכים על ידי שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, היינו הוידוי דברים לפני הצדיק האמת. שר' נתן אומר שעיקר הקינות הוא על הסתלקות הצדיק, והיינו שהנפילה מהדעת דקדושה של האמונה והגאולה העצה לצאת מזה הוא להתגעגע לאור הצדיק שמגלה ומאיר כל זה שזה עניין הבכיה על החורבן וה'קינות' ובזכות זה יתהפך הקינו"ת לתיקו"ן, וה'צר"ה' ל'רצ"ה', ודוק'
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם.
הרה"צ ר' מענדל שפירא שליט"א מספר שר' הירש ליב ליפל זצ"ל היה מגיע בכל הזמנים שהיו מגיעים לרבינו, וגם בכל הזמנים שרבינו היה מגיע לאנ"ש. היה נוסע לשבות במירון אצל הרשב"י.
ואכן, היו עוד הרבה הנהגות של אנ"ש בזמנים אלו, אך כל זה מעין הרגשת הלב בזמני קיבוץ מסוגלים אלו.
וכמו לדוגמא; בשבת חנוכה, רלוי"צ שהיה בראש השנה בירושלים היה נוסע לשבת חנוכה למירון. וידוע שאמר שהוא נוסע כי זה עת רצון ומתקבצים שם רבים מאנ"ש.
ומאידך ר' גדליה שהיה בראש השנה במירון היה נשאר בשבת חנוכה בבית, ורימז 'נר חנוכה איש וביתו'. ורק בראש השנה ציוה רבינו לבוא אליו אחר פטירתו
למה רבי נתן לא הזכיר בקיצור ליקוטי מוהרן על תורה זו וידוי בפירוש אלא לספר כל ליבו
בעוד שבתפילה מרבה בוידויים
השאלה שלך מביא אותי לתובנה נפלאה, ותודה שנתת לי מקום לחשוב על כך!
שבקיצור שזה בעצם ה'למעשה' מסביר רנ"ת באיזה אופן יהיה הוידוי. דהיינו לספר ולשפוך ליבו לפני הצדיק על כל מה שעובר עליו. וכמו שר' נתן כותב בהל' מתנה ה' סעיף כ''א איך לבכות בציון של רבינו.
ואם היה כתוב בקיצור שזה ה'למעשה' היה מקום לחשוב לומר נוסחאות של וידוי כמו 'אשמנו' ו'על חטא' וכדו' שאמנם יש כאלו שנוהגים כך היום בציון בער''ה, ובוודאי שגם זה נפלא, אך כפי שידוע אצל אנ''ש העיקר הוא השפיכת לב שלנו על כל מה שעוברים לפני רבינו 'כבחיים חיותו' וזה מסתדר יותר עם הלשון של מוהרנ"ת ב'קיצור'
עם תלמידו ר' מרדכי עבאדי שיחי'
מי הוא ר' מרדכי עבאדי ?
נשמח לשמוע
כיום יש לו קהילה בשכונת בקעה ליד דרך חברון בירושלים.
היה מסתובב רבות אצל ר' שמואל שפירא ור' שמואל הורביץ.
ר' שמואל הורביץ היה מתפלל רבות בבית כנסת 'מעיין גנים' בשכונת בית ישראל בירושלים. זה בית כנסת ספרדי של משפחת עבאדי. [כידוע שאהב להתפלל אצל הספרדים - כך שמעתי גם מר' נחמן בורשטיין זצ''ל]
ואולי שם הכיר ר' מרדכי את ר' שמואל הורביץ,
בשו"ת במוקד ברסלב בימי שני, הוא נשאל ע"כ כמה פעמים, והביא אז את הצדדים שכתבו כאן החברים, אבל לא הכריע.
עם כל הערכה. זה לא מקור וזה לא ספרי רבינו. שיחת חברים מתוקה ואפשר להתחזק.
@נחום-בקר המקור לוידוי דברים לפני הספר זה בשם ר' שלמה ווקסלער. על דרך אנא נפשי כתבית יהבית - פניו שכלו ונשמתו וכו'. וגם אצלו מסופר שזה היה אחרי לימוד בליקוטי מוהר''ן וממילא זה עולה בקנה אחד עם דבריך הנפלאים.
ואם בסגולת הספר עסקינן, שמעתי מבני משפחתו של ר' שמואל שפירא שהקויטלאך הרבים שהיו מביאים לפניו היה מכניסם לתוך הליקוטי מוהר"ן. וכך ידוע דברים דומים על עוד חסידי ברסלב. ודבר זה מסור ללב
התכתב הרבה במכתבים עם אנ''ש, בשנים מסוימות גם עם הרב שיק. אולי מישהו יצליח ללקט משהו.
כבר שמתי לב פעם מכתבים באשר בנחל שנכתבו אליו. [מוזכר הקובץ אולחן חדת שהיה מוציא לאור]
מדלג-על-ההרים כתב:
ככל הנראה היה לו בעיקר ספר ליקוטי עצות.
נראה שזכה מי שזכה להפיץ הרבה מאד ספרי ליקוטי עצות ברחבי הונגריה.
בכמה וכמה ספרים רואים שמביאים מקורות דווקא מספר זה ולא מהמקור של ספר זה.. בליקוטי מוהר"ן.
כך גם בספר 'קרן לדוד' שהוזכר לעיל, מתלמיד אחר של מרן בעל הייטב לב שמביא בשם רבו שהראה לו בספר ליקוטי עצות עניין התיקון הכללי, ומורה לכולם בספרו לומר זאת כמפורסם
אולי גם ר' נח שטרנפלד ור' יהשע דב רובינשטיין זכו לראות את ר' אברהם שטרנהארץ ור' שלמה ווקסלער
שמעתי שהרב מאיר שמעון בקר הולך להיות שם מגיד שיעור.
בדיוק למדתי היום שיחות הר"ן וזה קשור קצת לדיון שנוצר, ולדברי הרב @נחום-בקר שדברי תורה כפטיש יפוצץ סלע:
שיחה רס"ז
אָמַר: מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לוֹ לְחַדֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ עַל פִּי דְּרוּשָׁיו שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וָסוֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י ז”ל וְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה – מֻתָּר לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג שִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם שׁוּם דִּין ח”ו:
נפלא מה שכל אחד כתב.
ואכתוב קצת את חלקי בקצרה, בנקודות שאולי פחות נגעו בהם.
היה חוזר רבות. 'אם לא תדע לך.. צאי לך בעקבי הצאן...'
והסביר שברסלב זה לא בירושה. רק שכל אחד צריך לחפש איך שאנ"ש באומן עבדו את השי"ת כי הם ידעו מה התכלית של זה העולם. ואף שהיו גם אנשים פשוטים ובעלי מלאכה, אך התנאי הפנימי להיות ברסלבער היה 'אחד שחי את התכלית'..
והיה מוסיף במתק לשונו: 'אמנם היום, הדרך הוא שאני ברסלבער כי אבא שלי כבר ברסלבער.. וכו'.. אבל צאי לך בעקבי הצאון, אל תסתכל להיות ברסלבער כמו כולם... אלא תחפש את הברלב מתוך זכרון בתכלית ואז יש לך רבי שמלמד אותך איך לרחם ולחיות ולשמוח ולנצל את הזמן כאן בזה העולם
כיסופים
ספר נפלא לפי סדר הפרשיות.
מספר מאמרים מרתקים בעבודת ה' בדעת רבינו הקדוש. הספר שיכניס אותכם לאווירה אמיתית של הכנה לשבת קודש. עם ראיונות נפלאים לשולחן שבת
הספר נכתב בידי אמן - הרב דוד גבירצמן.
להשיג בחנות ספרים ברסלב. וכן אצל ר' נחמן לוי בבני ברק. ועוד
