נקודות לעובדא ולמעשה מתוך תורה ד' - שתפו

[בדרך סיפרתי מעשה]

כשאנחנו לא מרגישים אצל הצדיק כלום זה כי אנחנו לא מכירים אותו שהוא אמא שלנו
גם תינוק שלא מכיר את אמא שלו לא יתלהב ממנה
צריך לדעת שהוא אמא
וגם הוא שורש שלנו וכל החיות ממנו כי הוא הרעווא שבתוך הרעווין!

[חבר אני]

לברך ברכות בכונה מתוך הודאה אמיתית להקב"ה ולנסות להכניס קצת אור אינסופי במילים הספורות שבברכות הנהנין [ע"פ כלל ה' "אל תיקרי מה אלא מאה" מדבר על המאה ברכות]
עיין עוד מזה בביאוה"ל באות כח.

[חבר אני]

"אהבה, שהקב"ה אוהב אותך!!!" (לשונו הקדושה של רבינו בסעי' ד')
משפט כזה לבד מבטל את "כל ישותו וחומריותו" בביטול לאי"ס...

[חבר אני]

אגב יש לדקדק שפעמיים רבינו משתמש בלשון נוכח 1 בהנ"ל "אוהב אותך". 2 בסעי' ט "עי"ז אתה נכלל באי"ס" וע"פ הנ"ל הא בהא תליא הרגשת האהבה היא זאת שגורמת לביטול, ועוד שהרי אהבה בגימ' אחד כמובא שם והיינו להיות אחד עם ה'.

[כפטיש יפוצץ]

אני מאוד אוהב את הרעיון שצריך נקודות ליישום, כי זה הדרך שעל ידה גם מבינים את התורה יותר טוב, וחוזר חלילה, שאז היישום של התורה יותר טוב. חבל מאוד שהציבור לא נענה...
אני מתכוון לדברים ממש מעשיים ולא רק רעיוניים/ מעשיים

[כפטיש יפוצץ]

באופן אישי אני חושב שיש משהו מאוד יומיומי, לתת צדקה לפני כל תפילה לענייני רבינו, וכן להתקשר קודם התפילה, ולעשות את התפילה בבחינת וידוי שמספר כל מאורעותיו

[7272]

אני מתחזק הלכה למעשה
על כל מה שזז אני אומר שהכל לטובתי
(גילוי נאות התחלתי לכתוב עם טוש ארטליינג 2 מילים "הכל לטובתך" בכל מיני מקומות)

וכן מאז שהתחלנו את התורה הזו
אני משנן
את ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך בזה הלשון
"לעולם יהא אדם רגיל לומר "כל מה דעביד רחמנא - לטב עביד":
ואפילו אני עושה מזה תפילה בלשון שלי

וכן אני מתחזק לשים את הדברים על השולחן דהיינו לעשות ולומר בפירוש ווידוי כפשוטו
וכבר כמה פעמים שהדבר גרם לי לבקש סליחה מהשם על דברים שכבר נימחו מזיכרוני כי התחמקתי מלחשוב שיש בזה שגגה ועכשיו הדברים צפים ואני מתחרט באמת...

וכן ההנאה שלי לפגוש חסידי רבנו נהייתה מכופלת ומכובדת דהיינו שאני אוהב ומעריך ביתר שאת את האנשים של רבנו הקדוש וכשאני פוגש בהם אני מזכיר לעצמי שמשהו מהדעת של רבנו הקדוש נמצא לפני בדמות של חבר...

ויש עוד

[מדלג על ההרים]

@חבר-אני
באמת הלשון נוכח זה מאד מעניין, כי רבינו חורג מהלשון שדיבר מקודם באותם סעיפים ופונה באמצע לשון נוכח. 'ה' אוהב אותך' אתה נכלל בא"ס'.

בעצם המילים 'אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ' זה המילים הראשונות בליקוטי מוהר"ן שרבינו מדבר לשון נוכח

[חבר אני]

@מדלג-על-ההרים יש לקשר גם ל'אתה' הראת לדעת...

(ע"פ כלל ד' מובן שבתורה זו רביה"ק לא רק מלמד אותנו, -אלא גם מראה לנו את השגותיו ואת עצמו בתורה זו, וכ"ש בראיית פני הצדיק "וזה שאנו רואים בחוש..."

ולפי"ז למעשה: צריך פשוט 'להנכיח' את הצדיק מול עינינו!)

[מדלג על ההרים]

בלשון נוכח השני שרבינו אומר וְזֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא". וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף.
חשבתי, שיש כאן בעצם שיכות למה שרבינו אמר קודם שע"י הוידוי דברים הצדיק מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. ולכן כאן הרבי אומר שבכל פעם שבא אצל תלמיד חכם והרבי כבר בעצם פועל כאן מתוך ספרו הקדוש שזה פני הצדיק כמובא בפרפראות מתורה קצ''ב, ופונה אלינו 'אתה נכלל באין סוף' כששומעים לו כאן בסעיף ח' ובסעיף ט' להתוודות לפני הת''ח.
וזה שנכללים באין סוף ומשם חוזרים למלשכות עם רשימו וכן בכל פעם ופעם בבחי' רצוא ושוב כמובא בסעיף ט', ואז זוכים כל פעם להמשיך מהא''ס ההדרכה הנכונה שמדריך אותנו הצדיק ע''י הוידוי לפניו והתשובה עי"ז ואח''כ גם ההדרכה שמדריך אותנו, גם להכלל בא''ס וגם לחזור משם ולהמשיך רשימו למלכות.