ספציפית לגבי התייחסות הנכונה שרבינו דיבר על ילדים, (כדברי האש שלי תוקד) אז לכאורה מדובר דווקא בילדים, ומבוגרים צריכים להתחזק בביטחון. במקרה שאתה מקבל את הנחות היסוד שצריך להבין את ההקשר וכו' וכו'. כמו שהארכתי באשכול. הסיבה ההיסטורית בה רבינו כתב דווקא על ילדים, היא שרוב מוחלט של המבוגרים שחיו, כבר חלו במחלה הזאת ולכן כבר יצרו נוגדנים, ולכן לא היה שום תועלת בחיסון למבוגרים. אבל לא כך תינוקות שהסיכוי שלהם להידבק ולמות מהמחלה היה 80 90 אחוז. ולכן מבוגרים לא התחסנו כי רובם המחולט כבר חלה, ולכן רק את התינוקות חיסנו, כמובן זה קשור למה שהארכתי עליו של הבנת ההקשר הרחב וכו' וכו'.
ראיה לדבריך:
"אַחַר שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיְחִי אָמַר בְּשָׁלשׁ סְעֻדּוֹת זֶה נוֹדַע לִי סְגֻלָּה לְפָּאקִין [אבעבועות] לִקַּח קְרַייד [נתר], וְשָׁלשׁ פְּעָמִים כְּמוֹ מִשְׁקָל הַקְּרַייד יִקַּח זֵייף [סבון] וְיַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵיהֶם מֶרְחָץ לִרְחֹץ הַתִּינוֹק וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִיל הַתִּינוֹק לְהִתְחַמֵּם וְלִבְער עַל זֶה וְיוֹעִיל בְּעֶזְרַת ה' אִם אֵין הַגְּזֵרָה חֲזָקָה אֲבָל אִם הַגְּזֵרָה חֲזָקָה חַס וְשָׁלוֹם, לא יוֹעִיל.
וְאָמַר כִּי חֳלִי הַפָּאקִין נַעֲשֶׂה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וּבְעִנְיָן הַזֶּה קָשֶׁה: הֲלא גַּם אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ חֹלִי זֶה ?! אַךְ אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיוּ רְאוּיִים שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם חֹלִי [מֵאַחַר שֶׁנִּתַּן לְחֶלְקָם הָעוֹלָם הַזֶּה] אַךְ כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיוּ מוֹנִין וּמִתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל נִתַּן לָהֶם כָּל הֶחֳלָאִים שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי". "הָבֵא גַּם עָלָיו נְגָעִים וּמַכְאוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁלּא יוּכַל לוֹמַר לִי אַתֶּם לוֹקִים וְאָנוּ אֵין אָנוּ לוֹקִים" וְהַתְּפִילָּה הַזּאת גָּרְמָה לְהָבִיא יִסּוּרֵי חֳלָאִים עַל הָאֻמּוֹת
וְגַם לִכְאוֹרָה קָשֶׁה: הֲלא גַּם קדֶם חֵטְא הָעֵגֶל בְּוַדַּאי הָיָה חֹלִי זֶה אַךְ קדֶם לא הָיָה חֹלִי קָשֶׁה רַק שֶׁהָיוּ הַפָּאקִין מֵחֲמַת הַדָּמִים שֶׁהַתִּינוֹק יוֹנֵק בִּמְעֵי אִמּוֹ כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים אֲבָל לא הָיָה חֹלִי קָשֶׁה שֶׁיְּהֵא מְסֻכָּן לָמוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁו וְזֶה נַעֲשָׂה מֵחֵטְא הַנַּ"ל
גַּם נִרְמַז קְצַת בְּיִרְמְיָה נִזְכָּרִים כֻּלָּם בְּפָסוּק אֶחָד "גַּם כִּי תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי" פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל עֲווֹן הָעֵגֶל נֶתֶר פֵּרוּשׁ בְּלַעַז קְרַייד בּוֹרִית זֵייף [נִמְצָא שֶׁמְּרֻמָּז כָּאן סוֹד הַסְּגֻלָּה הַנַּ"ל הַבָּא מֵחֵטְא הָעֵגֶל דְּהַיְנוּ לְכַבֵּס בְּנֶתֶר שֶׁהוּא קְרַייד וּלְהַרְבּוֹת בּוֹרִית שֶׁהוּא זֵייף] וְהָבֵן נִפְלָאוֹת" (שיחות שאחר הסיפורי מעשיות)
-
עיקר המחלה הייתה אצל תינוקות מחמת יניקת התינוק במעי אימו.
-
רבינו מבאר שהמחלה נגרמה מחטא העגל, אני בתור 'דעת בעלי בתים -הפך דעת תורה', הייתי אומר: אם זו גזרה, בוודאי אין לזה רפואה! ורבינו מביא כאן רפואה, ולא עוד אלא שחייב לחסן נגד זה!
)