שמעתי מבנו ר' מרדכי שיבלחט"א שפעם ר"נ נסע ברכבו של ר מנחם קירשבוים ובטייפ היה קלטת שבו הושמעה שיעור של ר"נ עצמו, ור"נ דיבר לעצמו: מה אני מקשיב למה שאני אמרתי... אך מיד התעשת ואמר: אבער סאיז דאך אמת! זה הרי אמת!...:)

בספר מקחו של צדיק להגהח ר משה קרמר שליטא יש פרק שלם בנושא הזה מי היה לומד בעיון, הוא מונה שם שורה ארוכה של גדולי אנ"ש שלמדו בעיון.
אגב בהקדמת הפרפראות לחכמה הוא מסביר מדוע אין פירושים וחידושים מתלמידי רבינו בעצמו, -לך נא ראה שם.
בכל אופן זה ברור שכהיום שהשי"ת מנהיג את העולם שענער און שענער, זכינו להגיע עד הלום, הן בכמות והן באיכות.
כמו"כ באחת ההקדמות בספר מחנה דן להגהח ר דן בינדר הוא מסביר שאם תלמידי רבינו היו לומדים את דברי רבינו באופן גלוי כמו שלומדים היום עם החי כללים וכו' הרי שהיה להם ביטול הבחירה ורק בגלל ירידת הדורות התגלה לדור השפל הזה החי כללים ואצלינו אע"פ שלומדים עם הכללים עדיין יש לנו בחירה.
(ואולי זה נכלל במה שראבר"נ כתב בהקדמת הביאוה"ל שה' מקדים רפואה למכה ובירידת הדורות מתגלים גלויים כאלה שהבלתי מתרפא בהם אבדה תקוותו, זאת אומרת לעניינו: אחרי שהח"י כללים התגלו, א"א כהיום ללמוד באופן אחר...)

@לב-העולם-אתה
אם רבינו מחדש דבר חדש לגמרי, עלינו אכן לחפש ולהבין אם יש מקור לכך במקורות, שכן רביה"ק הוא "קנקן חדש- מלא ישן!" ואכן ראבר"נ בעקבות זאת שואל בתורה ו' היכן ראינו ש"עיקר התשובה - ישמע בזיונו וכו'? ומשיב שם שזה ענין הווידוי (ועפ"ז מובן יותר הדרך המעשית ל"ישמע בזיונו ידום וישתוק")

ומנגד במקו"א ר"א שואל שאלה הפוכה, שאם נראה מדברי רבינו דבר שכבר כתוב במקורות, מוכרח שרבינו חידש בזה דבר חדש שהרי הוא "קנקן חדש!" (עיין ביאוה"ל על תורה כ"ב מעניין ה"חותם בתוך חותם")

לענ"ד ההבנה הזאת שמחד רבינו הוא מלא ישן ומאידך הוא קנקן חדש זה בדיוק התשובה ללכאורה סתירה שיש בין כלל א' לכלל י"ח
והתשובה היא: כי אכן רבינו סמך על המעיין שידע מהנושאים הנודעים [-שידע את המקור לההנהגה החדשה שרבינו כביכול הנהיג וכדו'] ואעפ"כ עלינו למצוא לכך פירוש והבנה חדשה ומאירה "מיניה וביה" מתוך התורה עצמה!
דוגמא פשוטה: רבינו יודע וסומך עלינו שאנו יודעים מהי שבת ואעפ"כ יש לו הרבה מה לומר בנושא! ועדיין לעובדא ולמעשה נשאר הנקודה הפשוטה ש"צריך לשמור שבת"
העניין הזה נגזר גם מהכלל הי"א שרבינו לא סותר את הפשט הפשוט ודוק.
(הארכתי קצת בעניין כי הרבה בילבול נכנס בנושא זה)

לכשעצמי שמתי לב שכל אחד תורם את חלקו זה בקושייתו וזה בתירוצו וחוזר חלילה וכך נבנה לאט לאט מהלכים מדהימים "לבניינא הנך מחוזא"..
אז גם התירוצים הם התחלה לקושיא גדולה יותר (כמובא בתורה ז' תניינא שלמדנו לא מכבר) אז מדוע להשאר בקושיא הראשונה?
(אגב "מאמינים בחושך", יוצא מהתורה שדווקא הטומאה שהיתה בתפילתו של האיש, עי"ז לבסוף נבנה כסא לקדושה גם מהרשעים. דהיינו חושך אחד גרם לחושך גדול יותר להיתקן!!!

ר' אפרים נחמן אנשין שליט"א בילדותו היה גר בקטמון וראה אותו, נדמה לי שפעם התראיין ע"כ במערכת ברסלב.
כמדומני שר' אברהם נפטר בשנת תשט"ו לפני 71 שנים. אלה מזקני אנ"ש מגיל 80 ומעלה שגרו בירושלים אמורים היו לראותו

@שפחה-על-הים נפלא!

זה בהחלט גיל שאפשר לזכור.
[אגב רבו רלוי"צ התקרב לברסלב בגיל 17 והכיר את ראבר"נ בס"ה 3 וחצי שנים (עד לגיל 20+) באותם שנים בדיוק ראבר"נ נתקע באומן עקב סגירת הגבולות במלחה"ע הראשונה. ורלוי"צ משנים מועטות אלו זכר והעביר כ"כ הרבה...]

@א-שכטר כתב: זה גם הענין של המלכות - הרצונות שהוא בעצם סוג של כיסוי הרי הרצון האין סוף מלובש ברצונות אך בלי זה אין השגה בו יתברך וכדי לגלות את מלכותו היה צורך בלבוש - כיסוי.
עיין בביאוה"ל ד"ה גרבי דמשחא שכתב כן ומיסוד זה מבאר כמה עניינים בתורה.
עפ"ז יש לבאר: מתבאר בתורה שכ"א הוא בחי' המלכות והצדיק הוא בחי' אין ולכן הוא צריך אותנו כדי להתלבש בנו. הצדיק הוא כולו טוב אבל הגילוי הזה שכל מאורעותינו -גם הרעים הם לטובה זה מתגלה רק בשוב. לכן ככל שמגיעים עוד ועוד אנשים שונים אל הצדיק כך מתגלה אצל עוד סוגי מאורעות שהכל לטובה וגם כ"א בעצמו צריך לבוא שוב ושוב לצדיק כ"ש בסעי' ט "וזה בכל פעם שבא אצל ת"ח", כי בכל פעם האדם מביא לצדיק עוד גרבי- כלים למלאות בהם שמן משחת קודש- הידיעה שכל מאורעותיו לטובתו, ולפי"ז מבואר יותר ענין הכיסוי.
ואגב ענין המילוי מרומז גם בירח המוזכר בסוף התורה (וכן מרומז ב"תרייסר ירחי שתא") שמילואה נעשית ע"י השמש שזהו "יבקע כשחר אורך" שנעשה ע"י הצדקה.
בזכותך@א-שכטר זכיתי לחידוש זה. שכוייח.

@בדרך אנחנו שראינו את 1) רנ"ל, שראה את 2) רא"ש, שראה 3) שישה אנשים, שראו את 4) רביה"ק!!! מפחיד!!!

האמת שהשאלה נשאלת גם מתוך התורה.
רבינו מסביר:

1. ע"י הווידוי מוצאים את הצירופים הרעים מהעצמות -שאז מוצאים את המלכות מגלותה -בין העכו"ם.
2. יש עוד תיקון שהווידוי יהיה לפני ת"ח, והיינו שאחרי שהוציא את המלכות, כעת צריך להעלותה לשרשה, שזה הת"ח שהוא אין, ואז זוכים להגיע אל ה"כולו טוב"... עד לידיעה שהכל לטובתו.

ואם כן לפי"ז בתיקון הראשון היינו בעצם הווידוי, העצמות כבר נתקנים ורק בכדי להגיע אל השלימות ש"כל מאורעותיו וכו' צריך את הת"ח.

והנה במעשה של הבעש"ט וכן כאן בתוך התורה במעשה של יהודה רואים שהווידוי לבד לא עזר לתיקון העצמות!
מוכרחים לומר שתיקון המלכות והוצאתה מגלותה תלוי ג"כ בת"ח!

ויש לומר: בסוף התורה מובא ענין הירח שהוא בחי' מלכות כידוע (וכן כתב על "ירחי שתא" שעל ידם נתתקן המלכות) וכידוע המלכות לית לה מגרמה כלום (אגב זה מזכיר את המילה גרמייהו =עצמות, שוב מלכות) [וע"ש זה נקראית "ענייה ודלה'' מרומז ב"סימני עניות"] ותיקון המלכות לפי"ז הוא למלאותה באור החמה.
וכעת יובן ה"משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפילה, שכשהד' יסודות פגומים, האדם נמצא בחושך/ הירח לא מאיר/ העצמות שבורים, והתיקון הוא ע"י הת"ח שהוא ה"אבוקה של אור" /אש /חמה /עמוד השחר, שהוא מאיר ומבטל החושך.

נמצא שבלעדי הת"ח גם התיקון הראשון -להאיר ולמלאות הלבנה/ לתקן העצמות, לא יהיה נעשה, וחוץ מזה יש גם את התיקון העליון יותר, שהוא "והיה אור הלבנה כאור החמה" (שזה יהיה לעתיד) בחי' כולו אחד, שלא יהיה חילוק בין חסד/חמה לדין/לבנה.

לפעמים הצדיק יורד אל התלמיד כמו במעשה מההינדיק

@פעור ודו"ק זה לא ר"ת זה דגש, התכוונתי להדגיש שהעיניים מרמזות על העיון

ר' אברהם נולד בשנת תרכ"ב, בס"ה 51 שנים אחר פטירת רבינו.

@א-שכטר נפלא

@בדרך כתב:

@חבר-אני כתב:

@בדרך אנחנו שראינו את 1) רנ"ל שראה את 2) רא"ש שראה 3) שישה אנשים שראו את 4) רביה"ק!!! מפחיד!!!

אשרינו ואשרי חלקינו.

ומי שלא זכה, יכול להסתכל בעיניו הטהורות של הרי"מ שכטר, שאף הוא ראהו, וכאמור בראש האשכול - הציבור מוזמן לכתוב על שמות של אנשים נוספים שראוהו.

לפי החשבון הרי"מ היה בן 24 שנים בפטירת רא"ש והרי"מ הרי היה גר בקטמון. אם@מסוכן-כמוני רוצה רוצה זכרונות, כדאי מאוד שיעלה אליו, מה גם שבליעה"ר מיום ליום הרי"מ נעשה צעיר יותר ברוחו...
לאחרונה מרבה לספר ולדבר (אפשר לשמוע במערכת ברסלב)

@פעור אולי תנסה לפתוח ביאוה"ל בתורה זו אחרי שיש באמתחתך כאלה שאלות יפות,
ואגב הביאור על התורות הראשונות וביניהם תורה ד' נכתבו באופן מובן יותר, וזה משום שזה עוד נדפס בחייו וידוע שר' אברהם שטערנארץ גם עבר עליהם.

שמעתי מעשה בדרך צחות מר' צבי חשין שליט"א שאמר עליו, שמגדיר את עניינו של ר"נ בכמה משפטים.
כשר"נ עלה לשמים הוא מיד נעמד בתור לפני הגיהנום שהרי בענוותנותו הגדולה בטוח הוא ששם מקומו, כשהגיע לסוף התור שאלהו: מה אתה עושה כאן!? והר אתה שייך לגן עדן?! מיד אמר: זה עולם האמת כאן??? השיבו לו: אם בכל זאת אתה כ"כ רוצה ניתן לך לטעום "כדי חיונו בצמצום"

לפי מה שכתבתי כאן https://likutei.com/post/599 מתבאר שראיית פני הצדיק והצדקה לצדיק הם רק הכנה לווידוי דברים, ולכן כשרבינו אומר איך להגיע אל המטרה -"כולו הטוב והמטיב", הוא מדלג ישר לווידוי דברים, כי אכן רק עי"ז מגיעים לזה, ואילו שני הבחי' הראשונות המובאים במשל הם רק הכנה לזה.

ויש עוד להוכיח זאת: רבינו מביא לגבי הווידוי את הפסוק "כל עצמותי תאמרנה", אם נחבר זאת לפשט הפשוט, זה אומר לומר את הווידוי עצמו בהתלהבות (ממש כמו שרבינו אומר לגבי התפילה "שנתלהב אדם בתוך התפילה") דבר זה לבד צריך התנוצצות של אי"ס... לפי"ז יש לומר שהראייה והצדקה לצדיק מביאים לידי כך שנאמר את הווידוי בהתלהבות, בבחי' כל עצמותי וכו' ורק אז נוכל לזכות לכל הרווחים שזוכים ע"י הווידוי לפני הת"ח!

(בהמשך הפסוק: כל עצמותי...
1.מציל עני מחזק ממנו- גיבור/אש/אבוקה של אור.
2.ועני ואביון- סימני עניות. מגוזלו-ליסטים ודוק)

חברים יקרים מודה ומתוודה, את התורה הזאת למדתי לפני שנים עם ביאוה"ל עוד לפני שלטייל בתורתו קם ואני כמובן רואה את ההבדל הגדול, וכנראה שבכל זאת תו"כ הלימוד אני נזכר בדברים שכבר למדתי אז.
כמובן הכל בזכות הכתיבה וההתבררות יחד עם החברים היקרים, אז אנא אל יחלש דעתכם.
רבותי זה לא ענין של "בעל מוח" זה נטו ענין של בקיאות ושימת לב לפרטים הקטנים!
אדרבא ואדרבא העיקר זה אהבת החברים
[וכמו שמרומז בתורה "ויהי בישורון מלך...יחד שבטי ישראל"
וכמבואר ברבב"ח שהשבטי ישראל לא מוותרים גם על אלו שהם "לבתר ירחי שתא" - מאחורי הקדושה, כולם כולם נצרכים לבנין מלכות השלימה במהרה בימינו אמן]
מכאן נובע השם משתמש שלי "חבר אני -לכל אשר יראוך"
אשריינו ואשרייכם

אגב יש לדקדק שפעמיים רבינו משתמש בלשון נוכח 1 בהנ"ל "אוהב אותך". 2 בסעי' ט "עי"ז אתה נכלל באי"ס" וע"פ הנ"ל הא בהא תליא הרגשת האהבה היא זאת שגורמת לביטול, ועוד שהרי אהבה בגימ' אחד כמובא שם והיינו להיות אחד עם ה'.