@ידידיה-סרוסי
יישר כח אני לומד ממך דברים שמחזקים אותנו בקיום הדברים של רבינו הדקויות החידודים של הדברים נהנתי מאד מהדברים שכתבת וגם בעניין הרופאים יש לי הסתכלות אחרת במציאות הדברים אני אומר איזה כייף שנפתח הפורום הזה לחדד ולחזק את נקודת החבר פשוט אשירנו ונכי חשוב להאיר את הפורום בנקודות יפות מכח הצדיק.

@7272 אם אנחנו רוצים באמת להרים את הפורום לגבהים יש הרבה מה ללבן בברסלב תזרמו להיות יצירתיים בהתבודדות להזכיר מה אני רוצה להפיק בפורום ואיזה סחורה אני רוצה למכור ממה שהרבי נתן לי ולכם "תנו לי את החומרים ואני אבנה את הבניינים" קדימה לעבודה ונזכה כלמ אחד בנקודה שלו להאיר בכזאת התחדשות אמיתית תנו ללב שלכם לדבר בפורום

@לב-העולם-אתה כתב:

אין שום קשר בין הלימוד זכות ההלכתי שהוא לא לחשוד (אפילו בבינוני משא"כ ברשע שצריך לתלות לרע)
לבין הלימוד זכות של אזמרה שהוא מציאת נקודה טובה שיש באדם (שלא קשורה למ"ז) ולדון את האדם בגלל הטוב הזה לזכות, שהוא שייך ליהדותו - כמ"ש מוהרנ"ת.
אז אני בכלל לא מבין מה הדיון על זה...

הכוונה שלי כאן בנושא הלכה ולמעשה בתורת רבינו.
רבינו זה ים שאין לו סוף ושאדם מעיין בה יותר הוא מוצא דברים הרבה יותר ודיוקים מה שמלמעלה לא רואים.
בברסלב יש המון נקודות ודעות שונות בהיכל הגוונים המשתנים וראיתי לנכון לפתוח נושא זה בכל הרובדים שיש. מה לעשות תורת רבינו ארוכת טווח יש לנו את ר' נתן ליקוטי הלכות ועלים לתרופה ועוד איך אנ''ש נהגו אזמרה ויש דיוקים רבים שצריך לדייק אנו בפורום הזה צריכים לפתוח נושאים כאלו ללא כל חשש. מישהו אחר יגיד זה שטותי לפתוח כזה נושא או לא רלוונטי. בשבילי זה מאד רלוונטי ללבן להבין מכל אחד מה הוא מבין בעניין רבינו. זה כמו לדוגמא הנושא של הרופאים הייתי מאד מקובע שלא ללכת לרופאים ואז אני שמעתי חוות דעת של עוד אנ''ש והבנתי שבאמת המציאות השתנתה והביאו ראיות לדבריהם, ולראות את הדברים מבפנים ויכול להיות שלא ראיתי מספיק ולשנות תפיסה ולהתבודד על זה ועל זה הדרך.

אפתח בסיפור על ר' ישראל בער אודיסער ע''ה שביום ההילולא שלו [חי' בחשוון התשפ''ו] פגשנו את אחד הנכדים שלו וסיפר שר' ישראל בליל הסדר לעת זיקנותו רקד כל הלילה עד הבוקר בכזאת התחדשות שאי אפשר לתאר. הנכד שלו סיפר שהם כבר התעייפו מלרקוד רק הוא רקד בשיא ההתחדשות ועינינו רואות מה רבינו עושה מאנשיו בכאת התחדשות ושמחה כמה עלינו לשמוח שזכינו להתקרב לרבינו.

@וועלן-וועלן כתב:

@נחום-בקר כתב:

@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:‏
‏בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:‏
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.‏
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.

כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.

מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך...

@וועלן-וועלן
אנו באים לברר את האמת באשכול זה.
אני יודע את הכללים של אזמרה.
ואתה צודק לאזמרה אין סוף.
אבל! צריך ללבן דברים באזמרה כמו שרבינו כותב שאם
לא נוהגים עם אזמרה נכון זה עלול להזיק מאשר להועיל.
אזמרה זה כמו תמרורים אם אתה מציית לתמרורים בדרך אז אתה
מגיע ליעד בשלום. אבל אם אתה לא מקשיב לתמרורים ולא מציית לחוק אז
התוצאה היא הרסנית וקטלנית......
לכן יש לנו כאן את המקום לברר את מי דנים לכף זכות ואת מי לא.
אנו נתמקד שלב שלב ונראה איך זה יזרום.
בברכת אשרינו שזכינו.

האש-שלי-תוקד כתב:

יש כאן תפילה של ר' נתן בליקוטי תפילות קטז': היא מאד מעניינת כי רואים שר' נתן ראה בחולקים על האמת אזמרה.
אבי שבשמים, עזרני והושיעני, שאזכה לדון את כל האדם לכף זכות, אפלו החולקים עלי ועל צדיקי אמת והמבזין אותם, בכלם אזכה למצא זכות וטוב. ואזכה לקים באמת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. באפן שיתבטל כל המחלקת שבעולם, ויהיה נמשך שלום גדול ואחדות בין כל ישראל באמת. מלא רחמים, אדון האמת והשלום, אתה יודע, מהיכן נמשך כל המחלקת שבעולם, בפרט המחלקת שנתהוה בדורותינו בין התלמידי חכמים ואנשיהם, אשר כמה נפשות שקעו על־ידי המחלקת הזאת. רחם עלינו ועליהם, וגלה האמת לאמתו בעולם, ועשה את אשר תעשה, ברחמיך, באפן שיהיה אחדות ושלום גדול בינינו ישראל עמך הקדוש, אשר בנו בחרת, ואם המחלקת, חס ושלום, מצדי, מחמת שאני רחוק מקדשתם של החולקים עלי, ובשביל זה חלק לבם מאתי, רחם עלי למען שמך, וזכנו ברחמיך הרבים לשוב מהרה בתשובה שלמה לפניך באמת עד שאגיע לקדשתם ומעלתם של כל ישראל הגבוהים ממני במעלת קדשתם וטהרתם, שאגיע למקומם באמת ואתאחד עמהם באמת ושלום גדול. ואם הדבר בהפך שמחלוקותם עלינו הוא מחמת שהם רחוקים ונמוכים מאתנו ועל כן הם מתקנאים ומתגרים בנו וחולקים עלינו. רחם עלינו למען שמך, וזכנו לדון את כל החולקים תמיד לכף זכות. ותלמדנו, ברחמיך הרבים, איך למצא בהם זכות וטוב, אפלו במה שחולקים עלינו, באפן שנזכה להעלותם ולהכניסם בכף זכות באמת, עד שיתאחדו באמת בתכלית האחדות בשלמות, באפן שיתבטל המחלקת מעלינו ומכל ישראל, כי באחד אין שיך מחלקת. ותשים בלב החולקים ומתנגדים אל האמת שישובו כלם משנאתם ומחלוקתם וימשכו עצמן תמיד אל האמת והשלום, כמו שנאמר, האמת והשלום אהבו. וכל השונאים והחולקים שאינם חפצים בשלום, ומתגברים להחזיק במחלקת, ואינם חפצים לשוב אל האמת, תכניעם ותשפילם עד עפר, כלם יפלו ולא יקומו "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. יבשו יכלו שוטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי. יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע". רחם עלינו למען שמך, ושים שלום בעולם, כי אתה יודע כמה וכמה מזיק המחלקת לישראל. רחם, רחם, מלא רחמים, ועשה בנפלאותיך ונוראותיך, באפן שתמשיך שלום בעולם באמת. ויקים מהרה מקרא שכתוב, "וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך. יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום. עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן":
וואו זה בדיוק מתאים לזמנינו שיש הרבה שמבזים את הצדיק ולמרות הכל מכל המגזרים מתקרבים אליו כי אזמרה כי כשרואים בצדיק נקודת אמת אזי מתקרבים אליו וזה מה שר' נתן כתב שאזכה לראות נקודות טובות בחולקים על האמת......
אין דבר גדול מזה זה אזמרה אמיתית

וזה מה שאמר ר' אלטר טפליקער: '' ממה נסתתר קברו של משה....
וממה נסתתר קברו של רבינו מפני המחלוקת.....
הקדמה של משיבת נפש

יש כאן תפילה של ר' נתן בליקוטי תפילות קטז': היא מאד מעניינת כי רואים שר' נתן ראה בחולקים על האמת אזמרה.
אבי שבשמים, עזרני והושיעני, שאזכה לדון את כל האדם לכף זכות, אפלו החולקים עלי ועל צדיקי אמת והמבזין אותם, בכלם אזכה למצא זכות וטוב. ואזכה לקים באמת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. באפן שיתבטל כל המחלקת שבעולם, ויהיה נמשך שלום גדול ואחדות בין כל ישראל באמת. מלא רחמים, אדון האמת והשלום, אתה יודע, מהיכן נמשך כל המחלקת שבעולם, בפרט המחלקת שנתהוה בדורותינו בין התלמידי חכמים ואנשיהם, אשר כמה נפשות שקעו על־ידי המחלקת הזאת. רחם עלינו ועליהם, וגלה האמת לאמתו בעולם, ועשה את אשר תעשה, ברחמיך, באפן שיהיה אחדות ושלום גדול בינינו ישראל עמך הקדוש, אשר בנו בחרת, ואם המחלקת, חס ושלום, מצדי, מחמת שאני רחוק מקדשתם של החולקים עלי, ובשביל זה חלק לבם מאתי, רחם עלי למען שמך, וזכנו ברחמיך הרבים לשוב מהרה בתשובה שלמה לפניך באמת עד שאגיע לקדשתם ומעלתם של כל ישראל הגבוהים ממני במעלת קדשתם וטהרתם, שאגיע למקומם באמת ואתאחד עמהם באמת ושלום גדול. ואם הדבר בהפך שמחלוקותם עלינו הוא מחמת שהם רחוקים ונמוכים מאתנו ועל כן הם מתקנאים ומתגרים בנו וחולקים עלינו. רחם עלינו למען שמך, וזכנו לדון את כל החולקים תמיד לכף זכות. ותלמדנו, ברחמיך הרבים, איך למצא בהם זכות וטוב, אפלו במה שחולקים עלינו, באפן שנזכה להעלותם ולהכניסם בכף זכות באמת, עד שיתאחדו באמת בתכלית האחדות בשלמות, באפן שיתבטל המחלקת מעלינו ומכל ישראל, כי באחד אין שיך מחלקת. ותשים בלב החולקים ומתנגדים אל האמת שישובו כלם משנאתם ומחלוקתם וימשכו עצמן תמיד אל האמת והשלום, כמו שנאמר, האמת והשלום אהבו. וכל השונאים והחולקים שאינם חפצים בשלום, ומתגברים להחזיק במחלקת, ואינם חפצים לשוב אל האמת, תכניעם ותשפילם עד עפר, כלם יפלו ולא יקומו "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. יבשו יכלו שוטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי. יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע". רחם עלינו למען שמך, ושים שלום בעולם, כי אתה יודע כמה וכמה מזיק המחלקת לישראל. רחם, רחם, מלא רחמים, ועשה בנפלאותיך ונוראותיך, באפן שתמשיך שלום בעולם באמת. ויקים מהרה מקרא שכתוב, "וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך. יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום. עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן":
וואו זה בדיוק מתאים לזמנינו שיש הרבה שמבזים את הצדיק ולמרות הכל מכל המגזרים מתקרבים אליו כי אזמרה כי כשרואים בצדיק נקודת אמת אזי מתקרבים אליו וזה מה שר' נתן כתב שאזכה לראות נקודות טובות בחולקים על האמת......
אין דבר גדול מזה זה אזמרה אמיתית

חברים עוד חודשיים וקצת מגיע ראש השנה צריך לבעור וללבב את הלב להגיע אליו ולהיות אצלו על ראש השנה. הביא את מעשה רב ובן יחיד: מעשה ח' – מרֹב ובן יחיד.
מַעֲשֶׂה בְּרֹב אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּנִים אַחַר- כָּךְ הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְגִדֵּל אוֹתוֹ וְהִשִּׂיא אוֹתוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב בָּעֲלִיָּה וְלָמַד כְּדֶרֶךְ אֵצֶל הַגְּבִירִים, וְהָיָה לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד, רַק שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ, וְלא הָיָה מַרְגִּישׁ טַעַם בְּלִמּוּדוֹ וּבִתְפִלָּתוֹ וְסִפֵּר לִפְנֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְנָתְנוּ לוֹ עֵצָה שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְאוֹתוֹ בֵּן הַנַּ"ל עָשָׂה מִצְוָה שֶׁבָּא עַל-יָדָהּ לִבְחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן.

וְהָלַךְ אוֹתוֹ הַבֵּן יָחִיד וְסִפֵּר לְאָבִיו, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טַעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל וְחָסֵר לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ בְּכֵן הוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְהֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: אֵיךְ אַתָּה בָּא לִנְסֹעַ אֵלָיו? הֲלא אַתָּה לַמְדָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּמְיֻחָס יוֹתֵר מִמֶּנּוּ? לא נָאֶה לְךָ לִנְסֹעַ אֵלָיו, כַּלֵּךְ מִדֶּרֶךְ זוֹ! עַד שֶׁמָּנַע אוֹתוֹ לִנְסֹעַ וְחָזַר לְלִמּוּדוֹ וְשׁוּב הִרְגִּישׁ חִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, וְהִתְיַעֵץ שׁוּב עִם אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל, וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ כְּמִקֹדֶם לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְשׁוּב הָלַךְ לְאָבִיו, וְהִטָּה אוֹתוֹ אָבִיו וּמָנַע אוֹתוֹ כַּנַּ"ל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים וְהַבֵּן הַנַּ"ל הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לוֹ, וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹנוֹ, וְלא יָדַע מַהוּ כַּנַּ"ל, וּבָא עוֹד לְאָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁהֻכְרַח אָבִיו לִנְסֹעַ עִמּוֹ, כִּי לא רָצָה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בֵּן יָחִיד.

וְאָמַר לוֹ אָבִיו: הֲלּא תִּרְאֶה שֶׁאֶסַּע עִמְּךָ, וְאַרְאֶה לְךָ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְאָסְרוּ הַמֶּרְכָּבָה וְנָסְעוּ אָמַר לוֹ אָבִיו: בָּזֶה אֲנַסֶּה: אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם לָאו -אֵינוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְנַחֲזר וְנָסְעוּ וּבָאוּ אֶל גֶּשֶׁר קָטָן, וְנָפַל סוּס אֶחָד, וְהַמֶּרְכָּבָה נִתְהַפְּכָה וְכִמְעַט נִטְבְּעוּ אָמַר לוֹ אָבִיו: רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, וְאֵין הַנְּסִיעָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָזְרוּ.

וְחָזַר הַבֵּן לְלִמּוּדוֹ, וְשׁוּב רָאָה הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְחָזַר וְהִפְצִיר בְּאָבִיו כַּנַּ"ל, וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ שֵׁנִית וּכְשֶׁנָּסְעוּ הֶעֱמִיד אָבִיו הַנִּסָּיוֹן כְּבָרֹאשׁוֹנָה אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר וְנִזְדַּמֵּן כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְנִשְׁבְּרוּ שְׁנֵי הַיָּדוֹת, (שֶׁקּוֹרִין אַקְסִין), וְאָמַר לוֹ אָבִיו: רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג לָנוּ לִנְסֹעַ, כִּי הַאִם זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁיִשְׁתַּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַקְסִין? וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנָּסְעוּ עִם הַמֶּרְכָּבָה הַזֹאת, וְלא נִזְדַּמֵּן כָּזֹאת וְחָזְרוּ.

וְחָזַר הַבֵּן הַנַּ"ל לְדַרְכּוֹ כַּנַּ"ל (הַיְנוּ לְלִמּוּדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל), וְשׁוּב הִרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, וְהָאֲנָשִׁים יָעֲצוּ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ וְחָזַר לְאָבִיו וְהִפְצִיר אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ עוֹד וְאָמַר לוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא נַעֲמֹד עוֹד עַל נִסָּיוֹן כָּזֶה, כִּי זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁנּוֹפֵל סוּס לִפְעָמִים, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבְּרִין הָאַקְסִין, אִם לא שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה דָּבָר מֻרְגָּשׁ מְאֹד וְנָסְעוּ.

וּבָאוּ לִקְרֶעטְשְׁמֶע [אכסניה] לָלוּן, וּמָצְאוּ שָׁם סוֹחֵר, וְהִתְחִילוּ לְסַפֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים, וְלא גִּלּוּ לוֹ שֶׁהֵם נוֹסְעִים לְשָׁם, כִּי הָרֹב הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁנּוֹסֵעַ לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק, וְהָיוּ מְדַבְּרִים מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, עַד שֶׁבְּסִבּוּב הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְסַפֵּר מִצַּדִּיקִים, הֵיכָן נִמְצָאִים צַדִּיקִים, וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁשָּׁם נִמְצָא צַדִּיק, וְשָׁם, וְשָׁם, וְהִתְחִילוּ הֵם לְדַבֵּר מֵהַצַּדִּיק שֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו הֵשִׁיב לָהֶם: זֶה? (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ) הֲלא קַל הוּא, כִּי אֲנִי נוֹסֵעַ עַכְשָׁו מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁם, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עֲבֵרָה עָנָה אָבִיו וְאָמַר לִבְנוֹ: הֲרָאִיתָ, בְּנִי, מַה שֶּׁזֶּה הַסּוֹחֵר מְסַפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ: וַהֲלא הוּא נוֹסֵעַ מִשָּׁם וְחָזְרוּ לְבֵיתָם.

וְנִפְטַר אוֹתוֹ הַבֵּן, וּבָא בַּחֲלוֹם לְהָרֹב הַנַּ"ל אָבִיו, וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְכַעַס גָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה בְּכַעַס כָּל-כָּךְ? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ עִם בְּנוֹ אֵלָיו כַּנַּ"ל), וְהוּא יַגִּיד לְךָ עַל מָה אֲנִי בְּכַעַס וְהֵקִיץ, וְאָמַר שֶׁמִּקְרֶה הוּא אַחַר- כָּךְ חָלַם לוֹ עוֹד כַּנַּ"ל, וְאָמַר שֶׁהוּא גַּם-כֵּן חֲלוֹם שָׁוְא, וְכֵן עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהֵבִין: הֲלּא דָּבָר הוּא וְנָסַע לְשָׁם.

וּפָגַע בְּהַדֶּרֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁפָּגַע מִקֹדֶם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִם בְּנוֹ, וְהִכִּיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה הוּא שֶׁרְאִיתִיךָ בְּאוֹתוֹ הַקְּרֶעטְשְׁמֶע? וְהֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי רָאִיתָ אוֹתִי וּפָתַח פִּיו וְאָמַר לוֹ: אִם תִּרְצֶה, אֶהְיֶה בּוֹלֵעַ אוֹתְךָ אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְדַבֵּר? הֵשִׁיב לוֹ: זָכוּר אַתָּה, כְּשֶׁנָּסַעְתָּ עִם בִּנְךָ וּבִתְחִלָּה נָפַל סוּס עַל הַגֶּשֶׁר וְחָזַרְתָּ אַחַר-כָּךְ נִשְׁבְּרוּ הָאַקְסִין, אַחַר-כָּךְ פָּגַעְתָּ בִּי, וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא קַל וּמֵאַחַר שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אֶת בִּנְךָ, עַכְשָׁו אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ, כִּי הוּא הָיָה בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, וְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִם הָיוּ מִתְוַעֲדִים יַחַד, הָיָה בָּא מָשִׁיחַ; וְכֵיוָן שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נֶעֱלַם, וְלא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר וְנָסַע הָרֹב אֶל הַצַּדִּיק וְצָעַק: חֲבָל! חֲבָל! חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׁיב נִדָּחֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן.

וְזֶה הַסּוֹחֵר הַנַּ"ל הָיָה הס"מ (הַסָּמֶ"ךְ-מֵּ"ם) בְּעַצְמוֹ (שֶׁנִּדְמָה לְסוֹחֵר וְהִטְעָה אוֹתָם, וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁפָּגַע שֵׁנִית בְּהָרֹב הַנַּ"ל, הִתְגָּרָה עִמּוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר שָׁמַע לַעֲצָתוֹ, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, כַּיָּדוּעַ), הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ.

לכן נעורר את הלב בגעגועים עזים שיזעזעו את אמות הסיפים.

לכל אנ''ש היקרים לילה טוב!
אשמח שתעלו לנושא ולספר בשבחם של חסידי ברסלב זה מאד נחוץ לימינו לראות איך חסידי ברסלב פעם התנהגו בכזאת דביקות ששום שכל אנושי לא יכול לעכל כזאת דביקות בה' יתברך. ומה רבינו עושה מאנשיו. אשמח לסיפורים שאתם מכירים. בברכת אשרינו שזכינו.

.............

@אוצרבלום כתב:

@האש-שלי-תוקד
השיחה על עולם התוהו רבינו אמר בחייו שאז היה בג' הזמנים זמן קהילה לכל כמו שכותב הרב מטשעהרין, ובמרוצת השנים היו מאנ"ש שמצד הרגשת הלב רצו לקיים זאת עכ"פ פעם אחת (כלומר ג' הזמנים בשנה אחת), אך אין מקור לכך שההבטחה להנצל מעולם התוהו נסובה גם על אחרי הפטירה.

האש-שלי-תוקד כתב:

@אוצרבלום כתב:

ולו יצוייר שמוהרנ"ת היה נשאר בברסלב בר"ה ודאי שהיו צריכים לנסוע דווקא לאומאן לרבינו, ופשוט כנ"ל.

לא וודאי אין מחלוקת על ר''ה אלא על שאר המועדים.
יישר כח.
אני רק רוצה להבין את הדברים. שמה שנוסעים היום לאומן בחנוכה ובשבועות זה רק מעניין הרגשת הלב?
ומה לעניין עולם התוהו?

אם אפשר להסביר לי בהרחבה על העניין של עולם התוהו מה שרבינו התכווין אני אשמח. אני לא כל כך מכיר את הדיבור הזה. אני שמעתי אותו מחסידי ברסלב שנוסעים שלושה מועדים כל שנה ואני לא מבין זאת. הם אומרים לי שיש חיוב ליסוע שלושה מועדים כל שנה בשביל להנצל מעולם התוהו. אני בסך הכל ארבע שנים מקורב לברסלב.

@אוצרבלום כתב:

ולו יצוייר שמוהרנ"ת היה נשאר בברסלב בר"ה ודאי שהיו צריכים לנסוע דווקא לאומאן לרבינו, ופשוט כנ"ל.

לא וודאי אין מחלוקת על ר''ה אלא על שאר המועדים.
יישר כח.
אני רק רוצה להבין את הדברים. שמה שנוסעים היום לאומן בחנוכ ובשבועות זה רק מעניין הרגשת הלב?
ומה לעניין עולם התוהו?

לכל אנ''ש מישהו הסביר לי איך מעתיקים קישור להורדה
מהיום בל''נ העתיק קישור בלבד בלי צילומי מסך שיהיה נח
https://www.pulseem.com/pulseem/LinkRedirect.axd?LinkID=261151626&ClientID=381387833

לכל אנ''ש הבאתי את העלון מחוברים לתועלת הלומדים בתורה הזמנית.