משעמם טיכו
-
הפורום על פי משל
ובכלל כשהולכים עם תורה לפעמים יש תחושה
של אין סוף כאילו מיצינו
וגם פה בפורום יש ימים שכאילו משעמם ואין על מי ומה לכתוב (ולמה יש רפיון
וכמה אנשים מתנמנמים:)
חסר את החריפות והפלפל והריתחא דאוריתא- "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'
וְזֶהוּ: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"
כמובן שזה לא קשור לפשט אבל בהשאלה לנידון דידן שצריך קצת טעם לחיים
ובאמת לכן
"יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק"
ובחיי מוהרן
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ, אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':לפעמים מרגישים בחוש כמה
- הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר'
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן
אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ
יש וורט על ברכת נפשות
שהשם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאת לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי
למה השם יתברך בורא אנשים עם חסרון בדעת בשביל להחיות ולשמח בזכותם נפשות רבות
הרופא כשהוא קם בבוקר מתארגן ומחכה לפציינטים שלו
שמעתי פעם דיבור מהזוהר שמי שיש לו ישיבה לחוזרים בתשובה הכי צריך להתחזק ולכסוף לביאת המשיח כי הנסיון שלו גדול שכל החיות שלו מזה שיש חילונים שצריכים לחזור בתשובה וכשיבא המשיח הוא ירגיש שנחרב עליו עסקיו"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב) – אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה" (שבת קנא ע"ב) . כלומר, אחד מן השינויים שמשיח בן דוד יביא לעולם, יהיה בענין עבודת הבחירה
ולכן דווקא עכשיו עם כל שינוי התמונות יש מקום להתגדר ופרנסה וחיזוק אחד מהשני
נ.ב
מה אתם אומרים יש לי כל מיני רעיונות ולפעמים אני מתחיל לכתוב אותם ומפאת קוצר הזמן אני גונז אותם
מכיוון שהדברים לא מחודדים לא מדוייקים והם סתם רעיונות בעלמא
האם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקים - "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
-
הפורום על פי משל
ובכלל כשהולכים עם תורה לפעמים יש תחושה
של אין סוף כאילו מיצינו
וגם פה בפורום יש ימים שכאילו משעמם ואין על מי ומה לכתוב (ולמה יש רפיון וכמה אנשים מתנמנמים:)
חסר את החריפות והפלפל והריתחא דאוריתא- "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'
וְזֶהוּ: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"
כמובן שזה לא קשור לפשט אבל בהשאלה לנידון דידן שצריך קצת טעם לחיים
ובאמת לכן
"יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק"
ובחיי מוהרן
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ, אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':לפעמים מרגישים בחוש כמה
- הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר'
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן
אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ
יש וורט על ברכת נפשות
שהשם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאת לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי
למה השם יתברך בורא אנשים עם חסרון בדעת בשביל להחיות ולשמח בזכותם נפשות רבות
הרופא כשהוא קם בבוקר מתארגן ומחכה לפציינטים שלו
שמעתי פעם דיבור מהזוהר שמי שיש לו ישיבה לחוזרים בתשובה הכי צריך להתחזק ולכסוף לביאת המשיח כי הנסיון שלו גדול שכל החיות שלו מזה שיש חילונים שצריכים לחזור בתשובה וכשיבא המשיח הוא ירגיש שנחרב עליו עסקיו"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב) – אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה" (שבת קנא ע"ב) . כלומר, אחד מן השינויים שמשיח בן דוד יביא לעולם, יהיה בענין עבודת הבחירה
ולכן דווקא עכשיו עם כל שינוי התמונות יש מקום להתגדר ופרנסה וחיזוק אחד מהשני
נ.ב
מה אתם אומרים יש לי כל מיני רעיונות ולפעמים אני מתחיל לכתוב אותם ומפאת קוצר הזמן אני גונז אותם
מכיוון שהדברים לא מחודדים לא מדוייקים והם סתם רעיונות בעלמא
האם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקים - "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
-
הפורום על פי משל
ובכלל כשהולכים עם תורה לפעמים יש תחושה
של אין סוף כאילו מיצינו
וגם פה בפורום יש ימים שכאילו משעמם ואין על מי ומה לכתוב (ולמה יש רפיון וכמה אנשים מתנמנמים:)
חסר את החריפות והפלפל והריתחא דאוריתא- "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'
וְזֶהוּ: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"
כמובן שזה לא קשור לפשט אבל בהשאלה לנידון דידן שצריך קצת טעם לחיים
ובאמת לכן
"יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק"
ובחיי מוהרן
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ, אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':לפעמים מרגישים בחוש כמה
- הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר'
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן
אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ
יש וורט על ברכת נפשות
שהשם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאת לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי
למה השם יתברך בורא אנשים עם חסרון בדעת בשביל להחיות ולשמח בזכותם נפשות רבות
הרופא כשהוא קם בבוקר מתארגן ומחכה לפציינטים שלו
שמעתי פעם דיבור מהזוהר שמי שיש לו ישיבה לחוזרים בתשובה הכי צריך להתחזק ולכסוף לביאת המשיח כי הנסיון שלו גדול שכל החיות שלו מזה שיש חילונים שצריכים לחזור בתשובה וכשיבא המשיח הוא ירגיש שנחרב עליו עסקיו"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב) – אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה" (שבת קנא ע"ב) . כלומר, אחד מן השינויים שמשיח בן דוד יביא לעולם, יהיה בענין עבודת הבחירה
ולכן דווקא עכשיו עם כל שינוי התמונות יש מקום להתגדר ופרנסה וחיזוק אחד מהשני
נ.ב
מה אתם אומרים יש לי כל מיני רעיונות ולפעמים אני מתחיל לכתוב אותם ומפאת קוצר הזמן אני גונז אותם
מכיוון שהדברים לא מחודדים לא מדוייקים והם סתם רעיונות בעלמא
האם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקים@7272 אם אנחנו רוצים באמת להרים את הפורום לגבהים יש הרבה מה ללבן בברסלב תזרמו להיות יצירתיים בהתבודדות להזכיר מה אני רוצה להפיק בפורום ואיזה סחורה אני רוצה למכור ממה שהרבי נתן לי ולכם "תנו לי את החומרים ואני אבנה את הבניינים" קדימה לעבודה ונזכה כלמ אחד בנקודה שלו להאיר בכזאת התחדשות אמיתית תנו ללב שלכם לדבר בפורום
- "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
-
הפורום על פי משל
ובכלל כשהולכים עם תורה לפעמים יש תחושה
של אין סוף כאילו מיצינו
וגם פה בפורום יש ימים שכאילו משעמם ואין על מי ומה לכתוב (ולמה יש רפיון וכמה אנשים מתנמנמים:)
חסר את החריפות והפלפל והריתחא דאוריתא- "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'
וְזֶהוּ: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"
כמובן שזה לא קשור לפשט אבל בהשאלה לנידון דידן שצריך קצת טעם לחיים
ובאמת לכן
"יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק"
ובחיי מוהרן
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ, אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':לפעמים מרגישים בחוש כמה
- הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר'
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן
אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ
יש וורט על ברכת נפשות
שהשם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאת לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי
למה השם יתברך בורא אנשים עם חסרון בדעת בשביל להחיות ולשמח בזכותם נפשות רבות
הרופא כשהוא קם בבוקר מתארגן ומחכה לפציינטים שלו
שמעתי פעם דיבור מהזוהר שמי שיש לו ישיבה לחוזרים בתשובה הכי צריך להתחזק ולכסוף לביאת המשיח כי הנסיון שלו גדול שכל החיות שלו מזה שיש חילונים שצריכים לחזור בתשובה וכשיבא המשיח הוא ירגיש שנחרב עליו עסקיו"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב) – אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה" (שבת קנא ע"ב) . כלומר, אחד מן השינויים שמשיח בן דוד יביא לעולם, יהיה בענין עבודת הבחירה
ולכן דווקא עכשיו עם כל שינוי התמונות יש מקום להתגדר ופרנסה וחיזוק אחד מהשני
נ.ב
מה אתם אומרים יש לי כל מיני רעיונות ולפעמים אני מתחיל לכתוב אותם ומפאת קוצר הזמן אני גונז אותם
מכיוון שהדברים לא מחודדים לא מדוייקים והם סתם רעיונות בעלמא
האם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקיםהאם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקים
אין לי תשובה, כי אני בשלב כזה מוחק.
הייתי ממליץ לכבוד @מנהל-הפורום לתת אפשר לכותבים לערוך את דבריהם גם לאחר זמן - "וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
-
האם ראוי לכתוב ולאחר מכן להתחדד או לא לכתוב דברים שאינם מדוייקים
אין לי תשובה, כי אני בשלב כזה מוחק.
הייתי ממליץ לכבוד @מנהל-הפורום לתת אפשר לכותבים לערוך את דבריהם גם לאחר זמןלתת אפשר לכותבים לערוך את דבריהם גם לאחר זמן
אולי אין את האפשרות בגלל שאם כן יהיה אפשרות לא יהיה לציטוטים מקור...
והאמת היא שתמיד אפשר לערוך בתגובה נפרדת
רק השאלה האם זה נעים לכתוב שוב ושוב תגובותוכנראה שכן
אולי אפשר ללמוד מכך שכל מארעותיו לטובה
שגם התגובות שיש לעורכם שוב לא נאמרו בחלל ריק
ובוודאי יהיה למישהו נחת גם מהתגובה הראשונה הלא ערוכה וגם מהתגובה הבאה שערוכה ומתחדדת כראויהיה לי פעם התחזקות שהשם אוהב גם את הירידות והמריבות שיש בשלום בית למשל
כי אם לא כן
השם יתברך לא היה נותן לנו מצווה להתחתן בגיל 18 שאולי זה הגיל הכי מתוסבך בשיא של הבילבולים שאדם עדין לא יודע ולא מכיר את עצמו
אלא וודאי שכך הוא הדרך ועיקר השעשועים של השם יתברך שגבר נושא עול בנעוריו ומכל הירידות והנפילות הוא מתחזק להתקרב ביותר להשם יתברך ורואה את שיפלותו ומצפה לישועת השם יתברך וזה עיקר השעשועים של השם ולא שבנאדם חי בסרט שהוא מושלם ומתחתן רק כשבנה את עצמו עאלקועיקר הבנין שאדם בונה את עצמו זה כשהוא מבין שהוא אפס והשם אחד ולפעמים רק מתוך הירידות זוכה להכרה זו שבעצם ההבנה הזו היא העיקר
יָדוּעַ
שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן
נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, מֵאַרְבַּע מָרוֹת
כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים.
'עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִדּוֹמֵם'
'תַּאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִצּוֹמֵחַ'
'דְּבָרִים בְּטֵלִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵחַי'
'גַּאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִמְּדַבֵּר'למשל בצק אם תשים יותר שמרים וסוכר יצא יותר אוורירי ומתוק כמו רוגלך אם תשים פחות שמרים ויותר מלח יצא כעכים
מתי שיפול לאדם האסימון שכל מה שעובר עליו זה במכוון ויש להשם יתברך תוכנית סדורה לתיקון העולם במלכות שדי והמרקחת של הא4 יסודות שממנה האדם נוצר נעשה בדיוק לפי התיקון של האדם ובכלל משתמשים בו למהלך הרבה יותר משמעותי ממה שמשיג בדעתו
אולי אפשר לומר כמו בצלפחד שקושש עצים שעם ישראל בכל הדורות ידע שלא משתלם לחלל שבת
יש כאלו שכל מה שהם ירדו לעולם זה כדי שאנשים יתרחקו ממעשים רעים בזכותו שהוא עשה וסופו היה רע ונמהר
כמו שאבא אומר לבן שלו כדאי לך להתנהג יפה ולהיות ממושמע לדינא דמלכותא ופוק חזי מה קרה לכל הנערים שלא רצו לקבל עליהם חינוך וחשבו שהעולם הפקר....
וכמה בחורים חזרו לדרך הישר בזכות אותו טיפש והרוויחו את חייהם לשלל והכל הכל נזקף לזכותו (בדיעבדואכמל
-
לתת אפשר לכותבים לערוך את דבריהם גם לאחר זמן
אולי אין את האפשרות בגלל שאם כן יהיה אפשרות לא יהיה לציטוטים מקור...
והאמת היא שתמיד אפשר לערוך בתגובה נפרדת
רק השאלה האם זה נעים לכתוב שוב ושוב תגובותוכנראה שכן
אולי אפשר ללמוד מכך שכל מארעותיו לטובה
שגם התגובות שיש לעורכם שוב לא נאמרו בחלל ריק
ובוודאי יהיה למישהו נחת גם מהתגובה הראשונה הלא ערוכה וגם מהתגובה הבאה שערוכה ומתחדדת כראויהיה לי פעם התחזקות שהשם אוהב גם את הירידות והמריבות שיש בשלום בית למשל
כי אם לא כן
השם יתברך לא היה נותן לנו מצווה להתחתן בגיל 18 שאולי זה הגיל הכי מתוסבך בשיא של הבילבולים שאדם עדין לא יודע ולא מכיר את עצמו
אלא וודאי שכך הוא הדרך ועיקר השעשועים של השם יתברך שגבר נושא עול בנעוריו ומכל הירידות והנפילות הוא מתחזק להתקרב ביותר להשם יתברך ורואה את שיפלותו ומצפה לישועת השם יתברך וזה עיקר השעשועים של השם ולא שבנאדם חי בסרט שהוא מושלם ומתחתן רק כשבנה את עצמו עאלקועיקר הבנין שאדם בונה את עצמו זה כשהוא מבין שהוא אפס והשם אחד ולפעמים רק מתוך הירידות זוכה להכרה זו שבעצם ההבנה הזו היא העיקר
יָדוּעַ
שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן
נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, מֵאַרְבַּע מָרוֹת
כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים.
'עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִדּוֹמֵם'
'תַּאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִצּוֹמֵחַ'
'דְּבָרִים בְּטֵלִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵחַי'
'גַּאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִמְּדַבֵּר'למשל בצק אם תשים יותר שמרים וסוכר יצא יותר אוורירי ומתוק כמו רוגלך אם תשים פחות שמרים ויותר מלח יצא כעכים
מתי שיפול לאדם האסימון שכל מה שעובר עליו זה במכוון ויש להשם יתברך תוכנית סדורה לתיקון העולם במלכות שדי והמרקחת של הא4 יסודות שממנה האדם נוצר נעשה בדיוק לפי התיקון של האדם ובכלל משתמשים בו למהלך הרבה יותר משמעותי ממה שמשיג בדעתו
אולי אפשר לומר כמו בצלפחד שקושש עצים שעם ישראל בכל הדורות ידע שלא משתלם לחלל שבת
יש כאלו שכל מה שהם ירדו לעולם זה כדי שאנשים יתרחקו ממעשים רעים בזכותו שהוא עשה וסופו היה רע ונמהר
כמו שאבא אומר לבן שלו כדאי לך להתנהג יפה ולהיות ממושמע לדינא דמלכותא ופוק חזי מה קרה לכל הנערים שלא רצו לקבל עליהם חינוך וחשבו שהעולם הפקר....
וכמה בחורים חזרו לדרך הישר בזכות אותו טיפש והרוויחו את חייהם לשלל והכל הכל נזקף לזכותו (בדיעבדואכמל
היה לי פעם התחזקות שהשם אוהב גם את הירידות והמריבות שיש בשלום בית למשל
היה לי משהו מעניין בשבת הזאת.
בליל שבת נתקלתי בחוברת של 'בים דרכיך' על הפרשה.
ושם ראיתי מרמז חומש בראשית על עולם עשיה, אחריו שמות על יצירה וכו' וחומש במדבר שסיימנו בשבת זו נגד עולם האצילות.
ובדרך זה הוא מסביר שלכן המעברים הכי גדולים של עם ישראל הוא דוקא בחומש במדבר. והתיקון שלנו בעולם האצילות הוא לחפש את השי''ת בבחי' האין סוף דווקא מכל המעברים שלנו להבטל לד' מתוך וידוי דברים לצדיק ותשובה וביטול, ולחפש להרגיש קצת קרבת ה', ולהיות מוכן בשביל זה למסור את הנפש למרות כל הכשלונות שלנו ובלי להתרגש מהכשלונות כשזה בא לשבור אותנו.
הסיפור אצלי המשיך, כששבת בבוקר הגעתי לבית כנסת חסידי בשכונה, וניגש אלי איזה אברך המכונה 'צולניק' ואומר לי כשהוא עדיין לפני התפילה, ''זהו נמאס לי'' כ''כ הרבה שנים אני מנסה לעבוד את ד' ולהגיע ולהתרומם והיצר הרע רק מנסה לשבור ולהכריע אותי שאני כבר לא יזכה...' ואני מפחד שלאט לאט הוא מצליח עלי, אני מתוסכל כבר'' וכך הרבה לדבר עוד ועוד ..
אמרתי לו את המהלך הקודם, שדווקא באצילות המצב הוא הכי צבעוני, כל המשברים והמכשולים קורה בחומש במדבר, בזמן הכי אצילי שיש לעם ישראל, ללכת מחוץ ליישוב עם משה רבינו, מתוך אכילת מן, ההרגשות הכי נפלאות והחלומות הכי מדומות שרק יכול להיות, 'לא משה רבינו במצרים שעוד לא מכירים אותו' רק משה רבינו שמדבר הכל על פי ד', ועל פי ד' יחנו וייסעו' והנה דווקא כאן יש משברים כאלו, שהכל זה גם חלק מהבניין...
ע''כ הסיפור.
ולעניינו בעניין תורה ד'
רימזתי נקודות ע''פ תורה ד' בתוך הדברים, וכמובן ניתן להוסיף עוד. וניתן גם להוסיף שיותר גבוה מאצילות זה הא''ס שזה הדביקות המוחלט ב'אין' שזה התכלית של כל הבריאה ולזה זוכים ע''י התשובה והוידוי דברים בכח האש של הצדיק האמת שכל דבר אשר יבוא באש שזה התאוות והנפילות שלנו, תעבירו באש - לספר לפני הצדיק, ומכח כל הירידות להתקרב לד' ולהתבטל לרצונו, שזה הרצון העליון, ואחר כך כשחוזרים משם.. להמשיך ולהאיר את כל הרצונות שלנו מהרצון של א''ס הרצון שברצונות רעווא דרעווין
והנה מתחילים חומש דברים, שזה משנה תורה, שמשה רבינו ממשיך לנו דרכי תשובה לפי כל המעשים שלנו שאנו מספרים לו, שזה פרשת דברים, שמשה רבינו מפריש ומברר לנו את הדרך בעבודת ה' עם תוכחה ראויה על פי התשובה שעם ישראל התחרטו על כל החטאים שהיה במשך הזמן עם העגל ועדת קרח והמתעוננים וכו' וכו', וכך הוא ממשיך להאיר לנו גם את 'הרצוא' וגם את ה'שוב' בכל המיני דרכים של פרשת יראה ופרשת תשובה וכל שאר חומש דברים.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות