@חבר-אני כתב:
חבר-אני כתב:
@האש-שלי-תוקד כתב:
בעלים לתרופה איך שכתב מכתב לרב מסווארן.
שמעתי מרב א' שהסביר שבזה מוהרנ"ת קיים את המצוה "שלא להחזיק במחלוקת" הנלמד ממשה רבינו שאף הוא פנה לקורח ועדתו כדי להשכין שלום, אלא שהם אמרו "לא נעלה" והוא את נפשו הציל.
אחדד שאם לא היה עושה כן היה עובר בלאו !
בגמ' (סנהדרין קי.) "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם, אמר ר"ל מכאן שאין מחזיקין במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר (במדבר יז, ה) ולא יהיה כקרח וכעדתו"
ופרש"י: "מכאן שאין מחזיקין במחלוקת: - שמחל על כבודו והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת:"
והפוסקים למדו מכך שגם כשאתה צודק והצד השני הוא זה שגרם למחלוקת, עליך לנסות לפייסו ועכ"פ לא להגביר את המחלוקת.
מוהרנ"ת ניסה בעל כוחו לבטל את המחלוקת אך לא הצליח, והכאב היה עצום כי כל מגמתו של ר' נתן היה להאיר את אור רבינו בעולם. וברור ש"הס"מ התלבש במי שהתלבש" כדי למנוע מהאור העצום להתפשט בעולם, ולכן זה לא סותר את מ"ש בליקו"ה על "החולקים על הצדיק"
[עַל־פִּי תּוֹרָה קל"ו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ]
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַמְבַזִּין אוֹתָם, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצֹא זְכוּת וְטוֹב. וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדּוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת. מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ, מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְהַוָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת. רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם, וְגַלֵּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אַחְדּוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּינֵינוּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בָּנוּ בָּחַרְתָּ, וְאִם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם מִצִדִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלַי, וּבִשְׁבִיל זֶה חָלַק לִבָּם מֵאִתִּי, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּמַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְטַהֲרָתָם, שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמָם בֶּאֱמֶת וְאֶתְאַחֵד עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל. וְאִם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁמַּחֲלוֹקוֹתָם עָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים וּנְמוּכִים מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ וְחוֹלְקִים עָלֵינוּ. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לָדוּן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים תָּמִיד לְכַף זְכוּת. וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֵיךְ לִמְצֹא בָּהֶם זְכוּת וְטוֹב, אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדּוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שְׁיִּתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וְתָשִׂים בְּלֵב הַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם מִשִּׂנְאָתָם וּמַחֲלוֹקָתָם, וְיִמְשְׁכוּ עַצְמָן תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת, תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. יַכְרֵת יְהֹוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק הַמַּחֲלֹקֶת לְיִשְׂרָאֵל. רַחֵם, רַחֵם, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹתֶיךָ, בְּאֹפֶן שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת. וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ, שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
