וידויניקעס'???

[בדרך]

@חבר-אני כתב:

(מר' יהושע קליין, מניח שהוא נמצא כאן בינינו...)

אכן. @יהושע-קליין

[נחום בקר]

@חבר-אני בודאי שיש קשר בין וידוי לתודה. וכידוע למטיילים משנה שעברה בתורה ב תנינא. שימי חנוכה הם ימי הודאה...בחינת שעשוע עוה"ב. ובתורה דידן ע"י וידוי דברים מגיעים לזאת הבחינה היא מעין עוה"ב.
ובלקו"ה גביית חוב מיתומים ד על תורה דידן מבאר ענין חנוכה. ע"פ הקדמות תורה דידן.
והציר הסובב בין שני הדברים הם השגת 'הדעת', ע"י הודאה הוא מכיר ויודע אותו יתברך עיי"ש בתורה ב תנינא.
ובתורה דידן ע"י וידוי דברים לפני ת"ח הריהו מעלה את המלכות לשורשה. ושורשה כמובן מתוך קשרי התורה הוא 'הדעת'. וזהו שרבנו מתחיל את התורה כשאדם 'יודע' שכל מאורעותיו וכו' ולא אומר כשאדם 'מאמין' שכל מאורעותיו הם לטובתו.
וכמובן שאע"פ שיש קשר בין הדברים אעפ"כ כל אחד מהם פועל באופן שונה וה' יאיר עיני הלומדים לסלסל בדברים ולבארם.

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:
בודאי שיש קשר בין וידוי לתודה.

ייש"כ על הדברים!
ובכל זאת החידוש בדברים לעיל הוא, שהתודה היא היא חלק מהווידוי, ולא רק שע"י הווידוי יזכה להודות אלא צריך להתוודות על הרע ולהתוודות -יותר נכון להודות- על הטוב לפני הת"ח. וגם ע"י דיבורי ההודייה יזכה לתיקונים של ווידוי לפני ת"ח

[נחום בקר]

@מאיר-לב מדוע רבנו הפסיק את הוידוי איני יודע אך מתוך התורה נמצאנו למדים על ג' בחינות של וידוי.
א. וידוי לפני ת"ח כפשוטו.
ב. שלא צריך להתוודות לפניו, אלא הצדיק יודע להשתמש עם הוידוי שלך ולפעול לבד וכמשה רבנו עם וידוי של יהודה.
ג. מה שמזכיר רבנו שקברו של משה עומד מול בית פעור, מרמז על עבודת הוידוי בציון הקדוש כמבואר בפרפראות.

[נחום בקר]

@חבר-אני הארה בקשר לוידוי תודה!
בתורה רלד מביא רבנו שיש שם שעל ידו ממלכים מלכים והשם הוא קמ"ה היוצא מר"ת השקיפה ממעון קדשך. שזהו פסוק הנאמר בוידוי מעשרות. ורואים שגם וידוי כזה ענינו הקמת המלכות ותן לחכם ויחכם עוד.

[isroel ber]

@נחמן לא ווידוי כתוב במפורש רק על שאר עניינים

[נחום בקר]

@isroel-ber לא הבנתי?

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר
https://likutei.com/post/700 הוא מגיב על פוסט ישן של נחמן...

[נחמן]

לכאורה מהתורה יש איזשהו הוכחה לעניין , בסיפור של נורא בי עמרם רבינו מביא את הסיפור הזה כראיה לזה שכל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש , זה בחינה של וידוי דברים , ולכאורה בסיפור שם כל אנשי העיר שמעו מה היה רצונו של רב עמרם
האם זה לא ראיה ששיך בחינה של וידוי דברים לפני החברים גם?

[נחמן]

גם מהסיפור של יהודה , מה שלכאורה כל לומד מתקשה , מה רואים מזה שיוהדה הודה על מעשה תמר , לשה שמשה רבינו זכר הוידוי שלו , לכאורה איזה וידוי הוא עשה פה לפני הצדיק?
אבל אם נסביר שיש גם בחינה של וידוי לפני החבר , זה יכול להיות מובן , שעצם זה שבנאדם עושה וידוי דברים הוא עושה פעולה מסוימת בנפשו , ובצירוף לזה שהצדיק מעלה (בסיפור הזה - מזכיר ) את הוידוי שלו הוא זוכה לחיבור העצמות
מדגיש שאני מציע את הדברים כדרך אפשר , ולא כדברים ברורים ומוחלטים .
אשמח לשמוע את חוות דעת הלומדים כולל התייחסות לראיות מהסיפורים שציינתי
תודה רבה