וידויניקעס'???

[בדרך]

@נחמן כתב:

אם תורה ד' היא לא המקום היחיד שעל פיו נקבע דעת רבינו - טעם זקנים וכוכבי אור זה בטוח לא המקום היחיד שעל פיו נקבע דעת רבינו........

כתבתי שטעם זקנים זה המקור היחיד? צריך להשוות מקורות מהימנים זה לזה ולהסיק את המסקנה הראויה העולה מביניהם.

[בדרך]

@נחמן כתב:

שם מופיע בפירוש שרבינו ציווה להתוודות בפני מהורנ"ת

טעות.

כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות נו:

ר' יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁנָּסַע עִם מוֹהֲרַנַ"ת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב תְּחִלָּה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּסוֹף יָמָיו, וְהִתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת לֹא הָיָה נוֹהֵג עוֹד רַבֵּנוּ זַ"ל לִשְׁמֹעַ וִדּוּי דְּבָרִים מֵהַטְּעָמִים הַכְּמוּסִים אִתּוֹ. אֲבָל ר' יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר הַנַּ"ל לֹא יָדַע מִזֶּה וְהִתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת, וְהִפְסִיק אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין נוֹהֵג כָּעֵת בְּזֹאת הַהַנְהָגָה. רַק שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת לְהִתְוַדּוֹת, אָמַר לוֹ קְצָת תִּקּוּנִים. וְעַל הַשְּׁאָר צִוָּה עָלָיו לְדַבֵּר עִם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, (וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, וְלֹא לְפָרֵט לְפָנָיו אֶת הַחֲטָאִים).

[בדרך]

@כפטיש-יפוצץ כתב:

@בדרך
זכור לי שבשיש"ק (הישן עכ"פ) מובאת שיחה שאנשי שלומנו אמרו שצריך שלכל אחד יהיה חבר כמו שליהודה היה את רעהו העדולמי שהוא יוכל לספר לו הכל...
אני חושב שיש חילוק האם מספרים לחבר בתורת וידוי דברים וכפרה לבין אם מספרים לחבר בתורת שיחת חברים...
וכך גם משמע בתורה ל"ד בעניין נקודת החבר

שיש"ק ח"ד אות א:

הָיוּ אוֹמְרִים [אנשי שלומינו]: מַהוּ הַנִּקְרָא "חָבֵר אֲמִתִּי", זֶה שֶׁלֹּא עוֹזֵב אֶת רֵעֵהוּ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, וְדִיְּקוּ זֹאת מֵהַנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֶׂה "יְהוּדָה וְתָמָר", שֶׁתְּחִלָּה כִּנָה הַכָּתוּב אֶת חִירָה גַּם בְּשֵׁם "חִירָה הָעֲדֻלָּמִי" סְתַם, וּלְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה כָּתוּב "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", לְלַמְּדֵנוּ כִּי זֶה נִקְרָא חָבֵר וְרֵעַ אֲמִתִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק אֶת יְדִידוּתוֹ עִם חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יַטֶּה אֶת לֵב חֲבֵרוֹ לִתְשׁוּבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְעַל כֵּן לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה נִקְרָא בַּתּוֹרָה בְּשֵׁם "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", וּבָזֶה נִבְחַן חִירָה הָעֲדֻלָּמִי אִם חָבֵר אֲמִתִּי הוּא לִיהוּדָה, שֶׁאף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּקַלְקָלַת יְהוּדָה לֹא עֲזָבוֹ אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ, וְעַל כֵּן הֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְאָמְרָה "רֵעֵהוּ" הָעֲדֻלָּמִי.

אין כאן שום התייחסות לעניין לספר לזולת על חטאים.

[חבר אני]

@יוסף כתב:

איני זוכר כעת את המקור.
מ"מ בענין אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.

המשך הפסוקים שם: " כי החרשתי בלו עצמי", מי שמחריש ולא מתוודה, עצמותיו בלים. ואגב אומרים את זה בתיקון הכללי, (על ציונו של הצדיק.) (שמעתי מר' וועלול חשין הי"ו)

[חבר אני]

@בדרך כתב:

אין כאן שום התייחסות לעניין לספר לזולת על חטאים.

תודה על המקורות. הדברים ברורים!
ואוסיף: (כתבתי זאת קצת לעיל) התיקון של הווידוי הוא אך ורק לפני אחד שביטל כל הרגשותיו וחומריותו אם נשאר לו קצת ישות, אזי אין לו אפשרות לכפר ולנקות את העוון וכטענת משה.

ואולי יתכן שיש סכנה בדבר, כי אם נשאר בו קצת ישות שאז יש פונטציאל לאלוהים אחרים לינוק ממנו, הרי שהווידוי הזה רק יכול לבלבל אותו ולהפיל אותו.
[אמנם מובן מקשרי התורה, שיש בחי' שכלל החטאים של עם ישראל מבלבלים את הצדיק, וזהו ה"שרץ קטן" אבל שם הבלבול הוא רק בתפילתו, שבגלל חטאינו הצדיק אינו יכול להתבטל בתפילתו לחלוטין באי"ס, ולכן הוא כ"כ דואג לתקן אותנו, (נקודה למחשבה: אולי זהו בחי' צדקה לצדיק?) אבל מי שאינו נקי הרי שזה יכול להפילו לגמרי ח"ו]

[חבר אני]

בשיעורים בקו של לטייל (מר' יהושע קליין, מניח שהוא נמצא כאן בינינו...) הוא מעורר דבר מעניין.

האם ווידוי דברים זה רק על חטאים?
הרי היה בביהמ"ק גם ווידוי מעשר, ששם מודים לה' גם על הטובות. וזה אולי נכלל ב"לספר לפניו כל ליבו". ומביא לכך עוד ראיה מהפסוק "באלוקים אהלל דבר, בה' אהלל דבר" שהווידוי דברים צריך להיות גם בה' והיינו גם בהנהגת החסד.

אכן שמעתי פעם שיעור נפלא מר"א גלינסקי לפני ר"ה על הנושא הזה, (אולי כחלק מהסדרה הידועה שלו -"תודה והודאה") והוא סיפר שפעם החליט לעשות כזה סוג של ווידוי באופן של להודות לרבינו מה זכיתי בזכותך ובשיעור הוא מנה שלל נושאים שחסיד ברסלב זוכה בהם, אלא שהוא משוקע כ"כ בטוב עד שאינו שם לב עליהם, לא זוכר מה היה המשך הסיפור, אבל בערך -שלא הרגיש כמה שעות עברו ובהחלט יצא משם ב"התפשטות הגשמיות"...

הרבה פעמים כשניגשים לציון, נזכרים בהתמרמרות, "רק לפני שנה היה ער"ה ועשיתי ווידוי דברים וכו וכו, והנה עברה שנה ונשארתי אותו דבר"...
אולי היצה"ר רוצה שנרגיש זאת כדי שלא יהיה לנו נעים כ"כ לשהות בציון, תחשבו על זה, אם כל פעם נבוא רק עם בקשות ווידויים זה יכול לעורר התנייה שלילית ח"ו.

עלינו לבוא לפניו ולהתוודות, אבל גם להגיד תודה ולספר לו היכן כן השתפרנו וכן התחזקנו בזכות תורותיו ועצותיו הנפלאים. אשריינו!

[בדרך]

@חבר-אני כתב:

(מר' יהושע קליין, מניח שהוא נמצא כאן בינינו...)

אכן. @יהושע-קליין

[נחום בקר]

@חבר-אני בודאי שיש קשר בין וידוי לתודה. וכידוע למטיילים משנה שעברה בתורה ב תנינא. שימי חנוכה הם ימי הודאה...בחינת שעשוע עוה"ב. ובתורה דידן ע"י וידוי דברים מגיעים לזאת הבחינה היא מעין עוה"ב.
ובלקו"ה גביית חוב מיתומים ד על תורה דידן מבאר ענין חנוכה. ע"פ הקדמות תורה דידן.
והציר הסובב בין שני הדברים הם השגת 'הדעת', ע"י הודאה הוא מכיר ויודע אותו יתברך עיי"ש בתורה ב תנינא.
ובתורה דידן ע"י וידוי דברים לפני ת"ח הריהו מעלה את המלכות לשורשה. ושורשה כמובן מתוך קשרי התורה הוא 'הדעת'. וזהו שרבנו מתחיל את התורה כשאדם 'יודע' שכל מאורעותיו וכו' ולא אומר כשאדם 'מאמין' שכל מאורעותיו הם לטובתו.
וכמובן שאע"פ שיש קשר בין הדברים אעפ"כ כל אחד מהם פועל באופן שונה וה' יאיר עיני הלומדים לסלסל בדברים ולבארם.

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:
בודאי שיש קשר בין וידוי לתודה.

ייש"כ על הדברים!
ובכל זאת החידוש בדברים לעיל הוא, שהתודה היא היא חלק מהווידוי, ולא רק שע"י הווידוי יזכה להודות אלא צריך להתוודות על הרע ולהתוודות -יותר נכון להודות- על הטוב לפני הת"ח. וגם ע"י דיבורי ההודייה יזכה לתיקונים של ווידוי לפני ת"ח

[נחום בקר]

@מאיר-לב מדוע רבנו הפסיק את הוידוי איני יודע אך מתוך התורה נמצאנו למדים על ג' בחינות של וידוי.
א. וידוי לפני ת"ח כפשוטו.
ב. שלא צריך להתוודות לפניו, אלא הצדיק יודע להשתמש עם הוידוי שלך ולפעול לבד וכמשה רבנו עם וידוי של יהודה.
ג. מה שמזכיר רבנו שקברו של משה עומד מול בית פעור, מרמז על עבודת הוידוי בציון הקדוש כמבואר בפרפראות.

[נחום בקר]

@חבר-אני הארה בקשר לוידוי תודה!
בתורה רלד מביא רבנו שיש שם שעל ידו ממלכים מלכים והשם הוא קמ"ה היוצא מר"ת השקיפה ממעון קדשך. שזהו פסוק הנאמר בוידוי מעשרות. ורואים שגם וידוי כזה ענינו הקמת המלכות ותן לחכם ויחכם עוד.

[isroel ber]

@נחמן לא ווידוי כתוב במפורש רק על שאר עניינים

[נחום בקר]

@isroel-ber לא הבנתי?

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר
https://likutei.com/post/700 הוא מגיב על פוסט ישן של נחמן...

[נחמן]

לכאורה מהתורה יש איזשהו הוכחה לעניין , בסיפור של נורא בי עמרם רבינו מביא את הסיפור הזה כראיה לזה שכל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש , זה בחינה של וידוי דברים , ולכאורה בסיפור שם כל אנשי העיר שמעו מה היה רצונו של רב עמרם
האם זה לא ראיה ששיך בחינה של וידוי דברים לפני החברים גם?

[נחמן]

גם מהסיפור של יהודה , מה שלכאורה כל לומד מתקשה , מה רואים מזה שיוהדה הודה על מעשה תמר , לשה שמשה רבינו זכר הוידוי שלו , לכאורה איזה וידוי הוא עשה פה לפני הצדיק?
אבל אם נסביר שיש גם בחינה של וידוי לפני החבר , זה יכול להיות מובן , שעצם זה שבנאדם עושה וידוי דברים הוא עושה פעולה מסוימת בנפשו , ובצירוף לזה שהצדיק מעלה (בסיפור הזה - מזכיר ) את הוידוי שלו הוא זוכה לחיבור העצמות
מדגיש שאני מציע את הדברים כדרך אפשר , ולא כדברים ברורים ומוחלטים .
אשמח לשמוע את חוות דעת הלומדים כולל התייחסות לראיות מהסיפורים שציינתי
תודה רבה

[לוי י.]

בדרך צחות י"ל שלכן הקדים לכל התורה הפסוק אנכי ה' אלו'. שלא להתבלבל ולא לשכח שם שמים ח"ו. ורק אח"כ ניתן להפליג בתיקוני הנשמה וטהרתה ע"י הצדיק (וכמ"ש החברים לעיל)...

[רצון פשוט]

@יוסף עיין לשון הגמרא בסוטה ז' בשלמא יהודה דאודי כי היכי דלא תישרף תמר אלא ראובן למה ליה דאודי והאמר רב ששת חציף עלי (בר ישראל) דמפריט חטאיה כי היכי דלא ליחשדו אחוהי:

[רצון פשוט]

@חבר-אני השרץ הקטן -טומאה קטנה שבלבלה את התפילה היתה אצל האיש הישראלי ולא אצל הצדיק

[רצון פשוט]

@נחום-בקר הראיה שלך שיש קשר בין 'וידוי' ולתודה והודאה' הוא מהקבלת המושגים המדוברים בב' התורות שהזכרת: תורה ד' קמא ותורה ב' תנינא - מה שלא עולה כ"כ בקנה אחד עם כלל א' בפרט לאנשים כערכינו הרחוקים מבירור המדמה
בכל אופן הוידוי של יהודה שמוזכר בתורה דידן מוזכר בגמ' בתור הודאת דברים עיי' בסוטה ז'