וידויניקעס'???

[כפטיש יפוצץ]

@בדרך
זכור לי שבשיש"ק (הישן עכ"פ) מובאת שיחה שאנשי שלומנו אמרו שצריך שלכל אחד יהיה חבר כמו שליהודה היה את רעהו העדולמי שהוא יוכל לספר לו הכל...
אני חושב שיש חילוק האם מספרים לחבר בתורת וידוי דברים וכפרה לבין אם מספרים לחבר בתורת שיחת חברים...
וכך גם משמע בתורה ל"ד בעניין נקודת החבר

[חבר אני]

@כפטיש-יפוצץ העלת נקודה יפה, מהיכן נלקח הווידוי לפני הכומר, נפלא.

[חבר אני]

@כפטיש-יפוצץ עליך להביא את המקור
אני שמעתי שמותר לספר בקווים כלליים, למשל לקבל חיזוק בנושא כללי מחבר או משפיע, אבל לא לפרט בפרטות

[משתוקק לקום]

הפכתם את העניין לאיסור מוחלט. זה לא עניין של מותר או אסור כמובן שלא שייך לקבל עי''ז תיקון, ועוד מזמן רבינו העניין הופסק כמו שידוע שהורה לאחד שהתחיל להתוודות בפניו לצאת ולדבר עם מוהרנ''ת ע''ד שיחה... אז כמובן ששייך היו לעשות ''וידוי'' בשביל שיח''ח התייעצות בעבודת ה' וכדו' גם עם מוהרנ''ת זה לא שמי שייצא אליו כביכול ''השמיט'' פרטים שהיה אומר לרבנו רק המבט אמור להשתנות.
ודמיינו - וידוי לפני הצדיק. מול - שיחה עם ידיד קרוב. ותנסו להשוות את המנגינה שהייתה יוצאת לכם בכל אחד מהמקרים.
ובקיצור ודאי ששייך היום וידוי רק המבט שלנו אמור להשתנות.

[א שכטר]

@כפטיש-יפוצץ כתב:

והם מרגישים צורך להסביר בכל מיני הסברים שהוידוי הוא לפני הצדיק אבל לא לצדיק בעצמו וכו' וכו' (מה שיכול להיות נכון ברמה מסוימת).

אתה מרמז שאין לך בעיה להבין שהווידוי לצדיק עצמו, האם בעצם יש מקום לדעתך לתת דין וחשבון לצדיק ולא להשם ואולי לשניהם ? בבקשה תסביר יותר

[מאיר לב]

כולנו יודעים שהתורה של רבינו הקדוש היא נצחית עד כי יבוא שילה ועד בכלל.
וא"כ זה מחדד את השאלה על הוידוי שרבינו הפסיק בסוף ימיו.
האם באמת התיקון של וידוי דברים השתנה?
וא"כ מדוע אחר פטירת רבינו זה חזר?
או שאולי רבינו השיג את אותה תוצאה בדרך אחרת?
א"כ מהי אותה הדרך?
איך שלא נסתכל על זה התשובות לשאלות הללו צריכות להיות בתורה עצמה.
מעניין...

[בדרך]

@נחמן כתב:

אם תורה ד' היא לא המקום היחיד שעל פיו נקבע דעת רבינו - טעם זקנים וכוכבי אור זה בטוח לא המקום היחיד שעל פיו נקבע דעת רבינו........

כתבתי שטעם זקנים זה המקור היחיד? צריך להשוות מקורות מהימנים זה לזה ולהסיק את המסקנה הראויה העולה מביניהם.

[בדרך]

@נחמן כתב:

שם מופיע בפירוש שרבינו ציווה להתוודות בפני מהורנ"ת

טעות.

כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות נו:

ר' יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁנָּסַע עִם מוֹהֲרַנַ"ת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב תְּחִלָּה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּסוֹף יָמָיו, וְהִתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת לֹא הָיָה נוֹהֵג עוֹד רַבֵּנוּ זַ"ל לִשְׁמֹעַ וִדּוּי דְּבָרִים מֵהַטְּעָמִים הַכְּמוּסִים אִתּוֹ. אֲבָל ר' יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר הַנַּ"ל לֹא יָדַע מִזֶּה וְהִתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת, וְהִפְסִיק אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין נוֹהֵג כָּעֵת בְּזֹאת הַהַנְהָגָה. רַק שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת לְהִתְוַדּוֹת, אָמַר לוֹ קְצָת תִּקּוּנִים. וְעַל הַשְּׁאָר צִוָּה עָלָיו לְדַבֵּר עִם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, (וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, וְלֹא לְפָרֵט לְפָנָיו אֶת הַחֲטָאִים).

[בדרך]

@כפטיש-יפוצץ כתב:

@בדרך
זכור לי שבשיש"ק (הישן עכ"פ) מובאת שיחה שאנשי שלומנו אמרו שצריך שלכל אחד יהיה חבר כמו שליהודה היה את רעהו העדולמי שהוא יוכל לספר לו הכל...
אני חושב שיש חילוק האם מספרים לחבר בתורת וידוי דברים וכפרה לבין אם מספרים לחבר בתורת שיחת חברים...
וכך גם משמע בתורה ל"ד בעניין נקודת החבר

שיש"ק ח"ד אות א:

הָיוּ אוֹמְרִים [אנשי שלומינו]: מַהוּ הַנִּקְרָא "חָבֵר אֲמִתִּי", זֶה שֶׁלֹּא עוֹזֵב אֶת רֵעֵהוּ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, וְדִיְּקוּ זֹאת מֵהַנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֶׂה "יְהוּדָה וְתָמָר", שֶׁתְּחִלָּה כִּנָה הַכָּתוּב אֶת חִירָה גַּם בְּשֵׁם "חִירָה הָעֲדֻלָּמִי" סְתַם, וּלְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה כָּתוּב "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", לְלַמְּדֵנוּ כִּי זֶה נִקְרָא חָבֵר וְרֵעַ אֲמִתִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק אֶת יְדִידוּתוֹ עִם חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יַטֶּה אֶת לֵב חֲבֵרוֹ לִתְשׁוּבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְעַל כֵּן לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה נִקְרָא בַּתּוֹרָה בְּשֵׁם "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", וּבָזֶה נִבְחַן חִירָה הָעֲדֻלָּמִי אִם חָבֵר אֲמִתִּי הוּא לִיהוּדָה, שֶׁאף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּקַלְקָלַת יְהוּדָה לֹא עֲזָבוֹ אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ, וְעַל כֵּן הֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְאָמְרָה "רֵעֵהוּ" הָעֲדֻלָּמִי.

אין כאן שום התייחסות לעניין לספר לזולת על חטאים.

[חבר אני]

@יוסף כתב:

איני זוכר כעת את המקור.
מ"מ בענין אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.

המשך הפסוקים שם: " כי החרשתי בלו עצמי", מי שמחריש ולא מתוודה, עצמותיו בלים. ואגב אומרים את זה בתיקון הכללי, (על ציונו של הצדיק.) (שמעתי מר' וועלול חשין הי"ו)

[חבר אני]

@בדרך כתב:

אין כאן שום התייחסות לעניין לספר לזולת על חטאים.

תודה על המקורות. הדברים ברורים!
ואוסיף: (כתבתי זאת קצת לעיל) התיקון של הווידוי הוא אך ורק לפני אחד שביטל כל הרגשותיו וחומריותו אם נשאר לו קצת ישות, אזי אין לו אפשרות לכפר ולנקות את העוון וכטענת משה.

ואולי יתכן שיש סכנה בדבר, כי אם נשאר בו קצת ישות שאז יש פונטציאל לאלוהים אחרים לינוק ממנו, הרי שהווידוי הזה רק יכול לבלבל אותו ולהפיל אותו.
[אמנם מובן מקשרי התורה, שיש בחי' שכלל החטאים של עם ישראל מבלבלים את הצדיק, וזהו ה"שרץ קטן" אבל שם הבלבול הוא רק בתפילתו, שבגלל חטאינו הצדיק אינו יכול להתבטל בתפילתו לחלוטין באי"ס, ולכן הוא כ"כ דואג לתקן אותנו, (נקודה למחשבה: אולי זהו בחי' צדקה לצדיק?) אבל מי שאינו נקי הרי שזה יכול להפילו לגמרי ח"ו]

[חבר אני]

בשיעורים בקו של לטייל (מר' יהושע קליין, מניח שהוא נמצא כאן בינינו...) הוא מעורר דבר מעניין.

האם ווידוי דברים זה רק על חטאים?
הרי היה בביהמ"ק גם ווידוי מעשר, ששם מודים לה' גם על הטובות. וזה אולי נכלל ב"לספר לפניו כל ליבו". ומביא לכך עוד ראיה מהפסוק "באלוקים אהלל דבר, בה' אהלל דבר" שהווידוי דברים צריך להיות גם בה' והיינו גם בהנהגת החסד.

אכן שמעתי פעם שיעור נפלא מר"א גלינסקי לפני ר"ה על הנושא הזה, (אולי כחלק מהסדרה הידועה שלו -"תודה והודאה") והוא סיפר שפעם החליט לעשות כזה סוג של ווידוי באופן של להודות לרבינו מה זכיתי בזכותך ובשיעור הוא מנה שלל נושאים שחסיד ברסלב זוכה בהם, אלא שהוא משוקע כ"כ בטוב עד שאינו שם לב עליהם, לא זוכר מה היה המשך הסיפור, אבל בערך -שלא הרגיש כמה שעות עברו ובהחלט יצא משם ב"התפשטות הגשמיות"...

הרבה פעמים כשניגשים לציון, נזכרים בהתמרמרות, "רק לפני שנה היה ער"ה ועשיתי ווידוי דברים וכו וכו, והנה עברה שנה ונשארתי אותו דבר"...
אולי היצה"ר רוצה שנרגיש זאת כדי שלא יהיה לנו נעים כ"כ לשהות בציון, תחשבו על זה, אם כל פעם נבוא רק עם בקשות ווידויים זה יכול לעורר התנייה שלילית ח"ו.

עלינו לבוא לפניו ולהתוודות, אבל גם להגיד תודה ולספר לו היכן כן השתפרנו וכן התחזקנו בזכות תורותיו ועצותיו הנפלאים. אשריינו!