האם אני מחויב למחות כשמדברים נגד רבינו?
-
למה זכור לי שיש איזה סיפור שרצו להכות את רבינו וכו,
ואז הוא אמר שהיו צריכים לשמור עליו / לא לשמור עליו...
אם מישהו מבין למה התכוונתי שידייק אותי. -
למה זכור לי שיש איזה סיפור שרצו להכות את רבינו וכו,
ואז הוא אמר שהיו צריכים לשמור עליו / לא לשמור עליו...
אם מישהו מבין למה התכוונתי שידייק אותי.למה זכור לי שיש איזה סיפור שרצו להכות את רבינו וכו,
ואז הוא אמר שהיו צריכים לשמור עליו / לא לשמור עליו...
אם מישהו מבין למה התכוונתי שידייק אותי.כוכבי אור אנשי מוהר"ן אות מ"ו:
הַמַּעֲשֶׂה מֵהַפּוֹשְׁעִים שֶׁרָצוּ לְהַכּוֹתוֹ, וְהַנֵּס שֶׁהָיָה לוֹ וְהַמַּפָּלָה שֶׁהָיָה לָהֶם - שָׁמַעְתִּי כָּל זֹאת מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מוֹרַנַ"ת זַ"ל בְּעַצְמוֹ:
[ושם בהערת המעתיק]:
פַּעַם אַחַת בִּנְסִיעַת רַבֵּנוּ זַ"ל מִמֶּעזִ'יבּוּז' לִבְרַסְלֶב, וְהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל הוּא עַל יַד נֶעמִירוֹב, בְּהִוָּדַע הַדָּבָר לְהַמִּתְנַגְּדִים, וּבְכֵן בְּיוֹם זֶה יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר וּמַקְלוֹת בְּיָדָם בִּכְדֵי לְהַכּוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דָּבָר זֶה עָשׂוּ גַּם הֵמָּה כְּמוֹתָם וּמַקֵּל אִישׁ בְּיָדוֹ בִּכְדֵי לְהַצִּיל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל מִידֵיהֶם, וּשְׁתֵּי הַחֲבוּרוֹת עָמְדוּ עַל הַדֶּרֶךְ וּלְחַכּוֹת עַל בּוֹאוֹ. אֲבָל מֵה' הָיָה שֶׁהוֹפִיעַ עָלָיו בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, וּבְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת בִּכְפָר סָמוּךְ לְנֶעמִירוֹב שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁמָּה, שָׁאַל אֵצֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָא אִם אֶפְשָׁר לְהַטּוֹת מֵהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל וְלִנְסוֹעַ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ אַחֵר לִבְרַסְלֶב וְלֹא דֶּרֶךְ נֶעמִירוֹב, וַיֹּאמֶר לוֹ הַבַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁאֶפְשָׁר בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְעֻקָּם בְּצִדֵּי הַכְּפָרִים, וְכֵן עָשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ עִם צִדֵּי הַכְּפָרִים, וּבָא בְּשָׁלוֹם לִבְרַסְלֶב. וּשְׁנֵי הַחֲבוּרוֹת עוֹמְדִים הָכֵן וּמְחַכִּים; וְאַגַּב הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה, וְעִם זֶה הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּלֵב חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שׁוּם הֶזֵּק לְרַבֵּנוּ זַ"ל, חָזְרוּ חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָעִירָה נֶעמִירוֹב, וַחֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, וְעוֹד בְּלֵב שָׂמֵחַ, בְּתִקְוַת הַצְלָחַת הַשָּׁעָה בְּאֵין מַפְרִיעַ.
פִּתְאוֹם רָאוּ מֵרָחוֹק עֲגָלָה חֲצִי מְכֻסָּה (בָּאעֶד) נוֹסַעַת וּמִמַּעַל עוֹמְדִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים, כְּמִנְהַג נְסִיעַת רַבִּי עִם מְשַׁמְּשִׁים, עָשׂוּ עוֹד הִתְחַכְּמוּת וְתֵכֶף הִתְחַבְּאוּ בְּאֵיזוֹ מְעָרוֹת וּבְקָעִים, בִּכְדֵי כְּשֶׁתַּגִּיעַ הָעֲגָלָה יֵצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם וְיִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי רֶצַח, וְכֵן הָיָה, וּבְהִתְחַכְּמוּת הִתְנַפְּלוּ עַל הָעֲגָלָה הַמְכֻסָּה בְּבָאעֶד - שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אִם רַבָּנִית אַחַת עִם שְׁנֵי גַּבָּאִים; כְּשֶׁרָאוּ זֹאת חָזְרוּ הָעִירָה בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה וּבְבֶהָלָה.
הָרַבָּנִית עִם הַגַּבָּאִים הֵבִינוּ שֶׁהֵמָּה לֹא גַּזְלָנִים, שֶׁבְּאִם הָיוּ גַּזְלָנִים וְרוֹצְחִים לֹא הָיוּ בּוֹרְחִים מִצַּעֲקַת הַנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם, וְכֵן רָאוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם שֶׁהֵמָּה אַדְּרַבָּא כַּנִּרְאֶה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְהָיָה הַדָּבָר אֶצְלָם לְפֶלֶא; וַיְהִי כְּבוֹאָם הָעִירָה כַּמּוּבָן תֵּכֶף סִפְּרוּ הַדָּבָר לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וְנִתְוַדַּע הַדָּבָר, וְהָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר.
וְאֶחָד מֵהֶם מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַחֲרָטָה שָׁלַח מַתָּנָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְדֵי לְפַיְּסוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר עַל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי טוֹב הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח לְפַיְּסוֹ, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם זֶה יִפָּטֵר גַּם מֵאֵיזֶה עֹנֶשׁ; וְגַם לַחֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיָּצְאוּ לְהַצִּילוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס בְּבִטָּחוֹן עַל גֹּדֶל צִדְקָתוֹ, וְדַיְקָא לְחַכּוֹת כָּל הָעֵת עִם חֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים מִשּׁוּם "לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"{ויקרא י"ט ט"ז; וראה סנהדרין ע"ג ע"א.}, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. -
למה זכור לי שיש איזה סיפור שרצו להכות את רבינו וכו,
ואז הוא אמר שהיו צריכים לשמור עליו / לא לשמור עליו...
אם מישהו מבין למה התכוונתי שידייק אותי.כוכבי אור אנשי מוהר"ן אות מ"ו:
הַמַּעֲשֶׂה מֵהַפּוֹשְׁעִים שֶׁרָצוּ לְהַכּוֹתוֹ, וְהַנֵּס שֶׁהָיָה לוֹ וְהַמַּפָּלָה שֶׁהָיָה לָהֶם - שָׁמַעְתִּי כָּל זֹאת מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מוֹרַנַ"ת זַ"ל בְּעַצְמוֹ:
[ושם בהערת המעתיק]:
פַּעַם אַחַת בִּנְסִיעַת רַבֵּנוּ זַ"ל מִמֶּעזִ'יבּוּז' לִבְרַסְלֶב, וְהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל הוּא עַל יַד נֶעמִירוֹב, בְּהִוָּדַע הַדָּבָר לְהַמִּתְנַגְּדִים, וּבְכֵן בְּיוֹם זֶה יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר וּמַקְלוֹת בְּיָדָם בִּכְדֵי לְהַכּוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דָּבָר זֶה עָשׂוּ גַּם הֵמָּה כְּמוֹתָם וּמַקֵּל אִישׁ בְּיָדוֹ בִּכְדֵי לְהַצִּיל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל מִידֵיהֶם, וּשְׁתֵּי הַחֲבוּרוֹת עָמְדוּ עַל הַדֶּרֶךְ וּלְחַכּוֹת עַל בּוֹאוֹ. אֲבָל מֵה' הָיָה שֶׁהוֹפִיעַ עָלָיו בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, וּבְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת בִּכְפָר סָמוּךְ לְנֶעמִירוֹב שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁמָּה, שָׁאַל אֵצֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָא אִם אֶפְשָׁר לְהַטּוֹת מֵהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל וְלִנְסוֹעַ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ אַחֵר לִבְרַסְלֶב וְלֹא דֶּרֶךְ נֶעמִירוֹב, וַיֹּאמֶר לוֹ הַבַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁאֶפְשָׁר בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְעֻקָּם בְּצִדֵּי הַכְּפָרִים, וְכֵן עָשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ עִם צִדֵּי הַכְּפָרִים, וּבָא בְּשָׁלוֹם לִבְרַסְלֶב. וּשְׁנֵי הַחֲבוּרוֹת עוֹמְדִים הָכֵן וּמְחַכִּים; וְאַגַּב הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה, וְעִם זֶה הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּלֵב חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שׁוּם הֶזֵּק לְרַבֵּנוּ זַ"ל, חָזְרוּ חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָעִירָה נֶעמִירוֹב, וַחֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, וְעוֹד בְּלֵב שָׂמֵחַ, בְּתִקְוַת הַצְלָחַת הַשָּׁעָה בְּאֵין מַפְרִיעַ.
פִּתְאוֹם רָאוּ מֵרָחוֹק עֲגָלָה חֲצִי מְכֻסָּה (בָּאעֶד) נוֹסַעַת וּמִמַּעַל עוֹמְדִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים, כְּמִנְהַג נְסִיעַת רַבִּי עִם מְשַׁמְּשִׁים, עָשׂוּ עוֹד הִתְחַכְּמוּת וְתֵכֶף הִתְחַבְּאוּ בְּאֵיזוֹ מְעָרוֹת וּבְקָעִים, בִּכְדֵי כְּשֶׁתַּגִּיעַ הָעֲגָלָה יֵצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם וְיִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי רֶצַח, וְכֵן הָיָה, וּבְהִתְחַכְּמוּת הִתְנַפְּלוּ עַל הָעֲגָלָה הַמְכֻסָּה בְּבָאעֶד - שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אִם רַבָּנִית אַחַת עִם שְׁנֵי גַּבָּאִים; כְּשֶׁרָאוּ זֹאת חָזְרוּ הָעִירָה בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה וּבְבֶהָלָה.
הָרַבָּנִית עִם הַגַּבָּאִים הֵבִינוּ שֶׁהֵמָּה לֹא גַּזְלָנִים, שֶׁבְּאִם הָיוּ גַּזְלָנִים וְרוֹצְחִים לֹא הָיוּ בּוֹרְחִים מִצַּעֲקַת הַנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם, וְכֵן רָאוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם שֶׁהֵמָּה אַדְּרַבָּא כַּנִּרְאֶה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְהָיָה הַדָּבָר אֶצְלָם לְפֶלֶא; וַיְהִי כְּבוֹאָם הָעִירָה כַּמּוּבָן תֵּכֶף סִפְּרוּ הַדָּבָר לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וְנִתְוַדַּע הַדָּבָר, וְהָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר.
וְאֶחָד מֵהֶם מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַחֲרָטָה שָׁלַח מַתָּנָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְדֵי לְפַיְּסוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר עַל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי טוֹב הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח לְפַיְּסוֹ, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם זֶה יִפָּטֵר גַּם מֵאֵיזֶה עֹנֶשׁ; וְגַם לַחֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיָּצְאוּ לְהַצִּילוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס בְּבִטָּחוֹן עַל גֹּדֶל צִדְקָתוֹ, וְדַיְקָא לְחַכּוֹת כָּל הָעֵת עִם חֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים מִשּׁוּם "לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"{ויקרא י"ט ט"ז; וראה סנהדרין ע"ג ע"א.}, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. -
בוודאי שחייבים למחות. בכל תוקף.
פעמים רבות הלב שלי מדבר כל מיני דיבורים נגד רבינו, כמו למשל, "מה רבינו עוזר לי?" - "נמאס לי מהעצה של ההתבודדות, זה לא מקדם לשום מקום", ועוד כאלו התנגדויות על ברסלב.
ואז מיד אני מוחה בו, כמבואר בליקו"ה הל' חזקת קרקעות, ואני אומר ללב שלי:
"אתה מ'זה טיפש, כי באמת אתה חסיד ברסלב אדוק, וסתם מנסה להתעלם מהמציאות האמיתית שלך. נכון קשה לך, אבל זה לא סיבה לעזוב הכל".נ.ב. אני לא בטוח אם הלב שלי מקבל את זה - אבל אני עושה את שלי, ומאמין שיש כח למחאה לסלק את כל הערעורים!!
-
רבי לוי יצחק בנדר זצ''ל היה מעורר מאד שאנחנו נהיה דוגמא אישית מה זה ברסלבער חסיד.
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
-
והוא כאילו הסביר למה בפולין והונגריה לא היה מתנגדים לרבינו שלא היה היכרות עם רבינו משא"כ ברוסיה (עפ"ל).
לא הבנתי מה נחשב בזה כהתנגדות, ס"ה אנקדוטה היסטורית וצריך לברר אם זה נכון או לא.
[ואגב, איך אמר לי מישהו, הברסלברס מעולם לא 'סבלו' מהליטאים הם סבלו מהחסידים!]
לא הבנתי מה נחשב בזה כהתנגדות, ס"ה אנקדוטה היסטורית וצריך לברר אם זה נכון או לא.
הוא לא התכוון ל"אנקדוטה היסטורית" הוא התכוון לומר שהסיבה שלא חלקו עליו היא משום...(וד"ל והבן לבד, איני רוצה לחזור על דברי החוצפה ועזות המצח).
אגב- זה נכון מסיבה אחרת- אלו שהיו ברוסיה הרגישו שההמשכה של הרבי מגיעה על חשבונם (הם אמרו לר' נתן אם תעשה קידוש או תחלק תפוחים נעזוב אותך-זה מה שהיה חסר להם- שר' נתן יהיה "ממשיך" כי אם יש צדיק שענינו ממשיך גם לאחר פטירתו-אז יש כאן משהו שונה ש"מאיים" על גדלותם ו"הנהגתם" ולא ארחיב עוד מפאת כבודם של חלקם שהיו "גדולי דור" באמת.)
מה שאין כן במדינות אחרות לא הרגישו שזה על חשבונם, וכן לא היו שם דעות קדומות.
בכל מקרה כשמדברים על "רבינו" אישית "אסור" לשתוק, אם אין מה לענות מיד ולא רוצים לומר דברים שאולי יתחרטו עליהם (שלא יהיה מידי חריף וכו') עדיף לקום ולעזוב!!
אפשר כמובן להזכיר גדולי דור ששיבחו את הרבי-ולמחות על "ביזוי תלמיד חכם" (מינימום-הרי אין חולק היום שהרבי היה לפחות ככל גדול בישראל)
תחשוב איך אתה עצמך היית מגיב כשמישהו לידך היה מדבר על האדמו"ר מגור או מוויזניץ שאינו רבך, איך אתה היית מגיב?! לא היית מוחה?!
אגב- לא אומר שכך צריך להתנהג וכו' אך לאחר שהרבי אמר "תורה ו'" הוא אמר "און אמאל גיט מען א פאטש" (תרגום: ולפעמים נותנים סטירה) כשהכוונה כשמגיעים לגידוף וחירוף... אך אנשי שלומינו אמרו שה"און אמאל" הזה אף פעם לא הגיע דהיינו ש"מתי שהוא" אך בפועל לא!
שלא יבינו לא נכון- אני לא מתכוון שיתחילו להרביץ-חלילה. אך לפעמים (בפרט שמגיע ל"חירוף וגידוף" על הרבי בעצמו!) מותר לדבר קצת יותר חריף ולמחות על כבוד התורה.
זכור גם איזה סיפור על אחד שבא ודיבר בקלויז וגידף נגד הרבי, ואחד מאנ"ש תפס בו והוציאו החוצא ואמר לו "כאן אתה יכול לשבת" (או משהו כזה) והלך. (אשמח אם מישהו יביא מקור) -
רבי לוי יצחק בנדר זצ''ל היה מעורר מאד שאנחנו נהיה דוגמא אישית מה זה ברסלבער חסיד.
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
רלוי"צ דיבר על סיפורים מסוימיים ששם החסידים הלכו ועוררו את החולקים (כמו הסיפור עם האתרוג והקטורת).
אבל למחות על כבוד התורה? הכי לגיטימי שיש שתלמיד יגן על כבוד רבו. -
רבי לוי יצחק בנדר זצ''ל היה מעורר מאד שאנחנו נהיה דוגמא אישית מה זה ברסלבער חסיד.
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
האדמור הפיאסצנה היה באומן והתחיל להתקרב, ופולישערס צעקו עליו מפורסם וחזר בו.
ורבינו אמר לקרב הגדולים במעלה. -
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
האדמור הפיאסצנה היה באומן והתחיל להתקרב, ופולישערס צעקו עליו מפורסם וחזר בו.
ורבינו אמר לקרב הגדולים במעלה. -
ועוד אמר שרוב החורבנות יצאו מחסידים פזיזים
האדמור הפיאסצנה היה באומן והתחיל להתקרב, ופולישערס צעקו עליו מפורסם וחזר בו.
ורבינו אמר לקרב הגדולים במעלה.@מהללאל שמעתי גם את האגדה הזו אך יש לזה מקור????????????
מתיהיה באומן? ולמה הפולישע חיכו לאומן להוכיחו?
ראה באש תמיד תוקד מעשה נפחא מהערצה שלו לברסלב ומאידך בראיון עם הרב גישייד באבקשה סיפורים שנראה להיפך -
מי הביק בברסלב לכל דבר קיצוני את השם "פולישער'ס"
-
מי הביק בברסלב לכל דבר קיצוני את השם "פולישער'ס"
מי הביק בברסלב לכל דבר קיצוני את השם "פולישער'ס"
כי באומן לא אהבו את השארפקייט שלהם בכל מיני דברים
-


-
למה זכור לי שיש איזה סיפור שרצו להכות את רבינו וכו,
ואז הוא אמר שהיו צריכים לשמור עליו / לא לשמור עליו...
אם מישהו מבין למה התכוונתי שידייק אותי.כוכבי אור אנשי מוהר"ן אות מ"ו:
הַמַּעֲשֶׂה מֵהַפּוֹשְׁעִים שֶׁרָצוּ לְהַכּוֹתוֹ, וְהַנֵּס שֶׁהָיָה לוֹ וְהַמַּפָּלָה שֶׁהָיָה לָהֶם - שָׁמַעְתִּי כָּל זֹאת מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מוֹרַנַ"ת זַ"ל בְּעַצְמוֹ:
[ושם בהערת המעתיק]:
פַּעַם אַחַת בִּנְסִיעַת רַבֵּנוּ זַ"ל מִמֶּעזִ'יבּוּז' לִבְרַסְלֶב, וְהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל הוּא עַל יַד נֶעמִירוֹב, בְּהִוָּדַע הַדָּבָר לְהַמִּתְנַגְּדִים, וּבְכֵן בְּיוֹם זֶה יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר וּמַקְלוֹת בְּיָדָם בִּכְדֵי לְהַכּוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דָּבָר זֶה עָשׂוּ גַּם הֵמָּה כְּמוֹתָם וּמַקֵּל אִישׁ בְּיָדוֹ בִּכְדֵי לְהַצִּיל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל מִידֵיהֶם, וּשְׁתֵּי הַחֲבוּרוֹת עָמְדוּ עַל הַדֶּרֶךְ וּלְחַכּוֹת עַל בּוֹאוֹ. אֲבָל מֵה' הָיָה שֶׁהוֹפִיעַ עָלָיו בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, וּבְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת בִּכְפָר סָמוּךְ לְנֶעמִירוֹב שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁמָּה, שָׁאַל אֵצֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָא אִם אֶפְשָׁר לְהַטּוֹת מֵהַדֶּרֶךְ הָרָגִיל וְלִנְסוֹעַ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ אַחֵר לִבְרַסְלֶב וְלֹא דֶּרֶךְ נֶעמִירוֹב, וַיֹּאמֶר לוֹ הַבַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁאֶפְשָׁר בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְעֻקָּם בְּצִדֵּי הַכְּפָרִים, וְכֵן עָשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ עִם צִדֵּי הַכְּפָרִים, וּבָא בְּשָׁלוֹם לִבְרַסְלֶב. וּשְׁנֵי הַחֲבוּרוֹת עוֹמְדִים הָכֵן וּמְחַכִּים; וְאַגַּב הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה, וְעִם זֶה הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּלֵב חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שׁוּם הֶזֵּק לְרַבֵּנוּ זַ"ל, חָזְרוּ חֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָעִירָה נֶעמִירוֹב, וַחֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, וְעוֹד בְּלֵב שָׂמֵחַ, בְּתִקְוַת הַצְלָחַת הַשָּׁעָה בְּאֵין מַפְרִיעַ.
פִּתְאוֹם רָאוּ מֵרָחוֹק עֲגָלָה חֲצִי מְכֻסָּה (בָּאעֶד) נוֹסַעַת וּמִמַּעַל עוֹמְדִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים, כְּמִנְהַג נְסִיעַת רַבִּי עִם מְשַׁמְּשִׁים, עָשׂוּ עוֹד הִתְחַכְּמוּת וְתֵכֶף הִתְחַבְּאוּ בְּאֵיזוֹ מְעָרוֹת וּבְקָעִים, בִּכְדֵי כְּשֶׁתַּגִּיעַ הָעֲגָלָה יֵצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם וְיִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי רֶצַח, וְכֵן הָיָה, וּבְהִתְחַכְּמוּת הִתְנַפְּלוּ עַל הָעֲגָלָה הַמְכֻסָּה בְּבָאעֶד - שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אִם רַבָּנִית אַחַת עִם שְׁנֵי גַּבָּאִים; כְּשֶׁרָאוּ זֹאת חָזְרוּ הָעִירָה בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה וּבְבֶהָלָה.
הָרַבָּנִית עִם הַגַּבָּאִים הֵבִינוּ שֶׁהֵמָּה לֹא גַּזְלָנִים, שֶׁבְּאִם הָיוּ גַּזְלָנִים וְרוֹצְחִים לֹא הָיוּ בּוֹרְחִים מִצַּעֲקַת הַנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם, וְכֵן רָאוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם שֶׁהֵמָּה אַדְּרַבָּא כַּנִּרְאֶה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְהָיָה הַדָּבָר אֶצְלָם לְפֶלֶא; וַיְהִי כְּבוֹאָם הָעִירָה כַּמּוּבָן תֵּכֶף סִפְּרוּ הַדָּבָר לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וְנִתְוַדַּע הַדָּבָר, וְהָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר.
וְאֶחָד מֵהֶם מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַחֲרָטָה שָׁלַח מַתָּנָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְדֵי לְפַיְּסוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר עַל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי טוֹב הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח לְפַיְּסוֹ, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם זֶה יִפָּטֵר גַּם מֵאֵיזֶה עֹנֶשׁ; וְגַם לַחֲבוּרַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיָּצְאוּ לְהַצִּילוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס בְּבִטָּחוֹן עַל גֹּדֶל צִדְקָתוֹ, וְדַיְקָא לְחַכּוֹת כָּל הָעֵת עִם חֲבוּרַת הַמִּתְנַגְּדִים מִשּׁוּם "לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"{ויקרא י"ט ט"ז; וראה סנהדרין ע"ג ע"א.}, וְלַה' הַיְשׁוּעָה.@אוצרבלום בהקשר לאשכול זה. זכור לי שיש סיפור שפעם דברו על המחלוקת על רבנו. ואיני זוכר מי מהתלמידים. החל לשאול מיהו החולק מהו יחוסו, איזה ספרים כתב. וכו'. ואח"כ שאל ומיהו רבנו מהו יחוסו ואיזה ספרים וכו'. ובזה השתיק את הדוברים. אם תוכל תעלה את המעשה הזה.
-
שוב ר' גדליה מדבר לא "ללבות" את המחלוקת- ולענות "בנחת" אך זה לא אומר שלא צריך "למחות" מחאה פשוטה על כבוד התורה.
ובכלל יש חילוק אם דברי המחלוקת הם עלינו שאז צריך לשתוק, או על הרבי שאז יש למחות וכמו שכבר הבאתי. זה מאוד לגיטימי ולא מעורר מחלוקת כשמוחים בפשיטות על כבוד התורה-מבלי להיכנס להתנצחויות והשוואות-ומבלי לדבר על מתנגדים שהם כיום מאוד גדולים בעולם-שזה עלול באמת לעורר יותר מחלו'.
בפרט כשכלל ישראל כולו קיבל את הרבי כצדיק (ועיי' במכתבי כל גדולי הדור בתגובה לדברי הבלע של מתנגד אחד-מובא בחוברת "שפת אמת תיכון לעד 2).
ועל כל פנים להישאר לשבת ברוגע ודאי שאסור (לפעמים באמת כדאי לקום וללכת).
אגב-כלל חשוב בכל ויכוח!
לא לענות בלי לחשוב שניה כדי שלא יתחרט אח"כ-בפרט שאתה לכאו' מייצג את כל חסידי ברסלב. -
שוב ר' גדליה מדבר לא "ללבות" את המחלוקת- ולענות "בנחת" אך זה לא אומר שלא צריך "למחות" מחאה פשוטה על כבוד התורה.
ובכלל יש חילוק אם דברי המחלוקת הם עלינו שאז צריך לשתוק, או על הרבי שאז יש למחות וכמו שכבר הבאתי. זה מאוד לגיטימי ולא מעורר מחלוקת כשמוחים בפשיטות על כבוד התורה-מבלי להיכנס להתנצחויות והשוואות-ומבלי לדבר על מתנגדים שהם כיום מאוד גדולים בעולם-שזה עלול באמת לעורר יותר מחלו'.
בפרט כשכלל ישראל כולו קיבל את הרבי כצדיק (ועיי' במכתבי כל גדולי הדור בתגובה לדברי הבלע של מתנגד אחד-מובא בחוברת "שפת אמת תיכון לעד 2).
ועל כל פנים להישאר לשבת ברוגע ודאי שאסור (לפעמים באמת כדאי לקום וללכת).
אגב-כלל חשוב בכל ויכוח!
לא לענות בלי לחשוב שניה כדי שלא יתחרט אח"כ-בפרט שאתה לכאו' מייצג את כל חסידי ברסלב.@ישי-משה האם הבנת כך גם בסיפור עם מוהרנ"ת זיע"א?
-
מסכים עם @ישי-משה
אבל אפשר למחות בצורה גלובלית, שלא קשורה לברסלב:
"אסור לדבר על צדיקים ועל רבנים"אבל,
זה מחייב את המוחה שגם הוא לא ידבר על צדיקים ורבנים אחרים
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות