לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות

[נחום בקר]

@פשטן-מושבע כיון שהינך חדש בפורום. אסביר לך.
כשאתה רוצה לפתוח דיון בתורה הנלמדת יש שתי קטגוריות.
א. שיח לומדים שבזה פתחת את האשכול, ושם כותבים כאו"א כאוות נפשו 'עם סברות חדשות, וחידושים נפלאים'.
ב. קטגוריא 'מניה וביה' ששם פותחים אשכול עם שאלה או נידון בתורה הזמנית, והכתיבה היא 'מניה וביה' ע"פ הכלל הראשון מח"י כללים.
אם אתה חפץ לפתוח דיון על ראיית פני הצדיק. גש לקטגוריית 'מניה וביה' תפתח אשכול וידונו איתך חברי הפורום באהבה רבה בעיון התורה בדרך 'הפשט' קרי 'מניה וביה'.
נ.ב. כל הדיונים איך ללמוד וכו' נדונו בארוכה בין חברי הפורום. תוכל למצוא את הדיונים בקטגוריה 'דרכי הלימוד' ח"י כללים בקטגוריה 'לא רק ח"י כללים'.
ומברכים אותך בהצרפותך לכלל חברי הפורום שתאיר עינינו בנידונים מענינים ובפשטים נפלאים.

[לית ליה מגרמא]

מסכים עם כל מילה

[פשטן מושבע]

@נחום-בקר
תודה רבה על הברכות, רק רציתי לברר
האם רק בקטגורית מינה וביה מותר לדבר בפשט התורה,
וחוץ מזה שיש הבדל בין לימוד על פי סברה ב'מיניה וביה' ללימוד בדרך פשט ב'מיניה וביה'

[לית ליה מגרמא]

@חבר-אני כתב:

מסכים עם כל הנאמר לעיל.
אבל יש כבר קטגוריה 'מיניה וביה', שזה פשט בלי סברות ובלי דרשות, מה התחדש באשכול זה?

@חבר-אני ההבדל הוא מה שכתב פשטן מושבע, שיש הבדל בין לימוד 'מיניה וביה' שהוא על פי סברות ודרשות [ואפ' מתוך הפסוקים המובאים במאמר], לבין לימוד מיניה וביה 'נקי' דהיינו פשט פשט פשט עד הסוף כמה שאפשר

[נחום בקר]

@פשטן-מושבע לא רק שם. אלא שלזה מיועד הקטגוריה. בעוד ששיח לומדים נועד ללימוד פתוח.
ואם ברצונך לקבל רק פשט תציין זאת בתחילת האשכול שתפתח.

[לית ליה מגרמא]

@נחום-בקר יש לך מושג איך אני מעביר את האשכול הזה שפתחתי בטעות משיחה פתוחה, לקטגוריית מיניה וביה

[חבר אני]

@פשטן-מושבע כתב:

ומי שלא מעוניין להתחזק בדבר זה [שהוא לבא ללימוד מתוך מקום של 'תלמיד' שרוצה להבין דברי רבו באמת, ולא ממקום של
'צדיק' [מלעיל] שמעוניין לומר את הסברות והרעיונות שלו] יכול לחפש את מבוקשו באשכולות אחרים

הנחת הנחה שאנשים כאן בפורום מעוניינים לומר את הסברות שלהם בלבד. אולי להפך - אנשים ישבו כמה שעות ביום ומתוך היגיעה במיניה וביה הגיעו לאותם סברות?

[פשטן מושבע]

דבר ראשון לא תמצא בדברי שם הנחה או הכללה על אף אחד, [אלא רק בתגובה לנחום בקר שכתב אולי מזילול] אין הכי נמי שאנשים כתבו מתוך היגיעה לאחר כמה שעות, ולא היתה כוונתי לזלזל באף לומד, רק רציתי לחזק את עניין הלימוד בדרך פשט, ואף על פי שאני וודאי לא מספיק אוחז שם, עדיין אנו צריכים לדעת שיש מדרגה כזאת בדרכי הלימוד, שיש לשאוף אליה. ואם יטושטש [כמקובל היום להכניס כל סברה ודרש כ'מיניה וביה'] עניין זה לא יהיה לנו לאן לכסוף, וממילא גם לזכות בסופו של דבר

[ברוך מאן]

למה מרגיש לי ש @פשטן-מושבע ו @לית-ליה-מגרמא זה היינו הך?

[פשטן מושבע]

אולי חברים טובים?

[פשטן מושבע]

@נחום-בקר למה דעתך ששיח הלומדים הפתוח, אינו פתוח גם לאשכול שבו רוצים ללמוד בדרך פשט בלבד

[שפחה על הים]

@נחום-בקר כתב:

אשריך ואשרי חבירך, שאתם הולכים להבין את 'הפשט' יותר מדורות קודמים. קרי מהורנ"ת ושאר תלמידי רבנו, הפרפאות לחכמה וראב"ן וכו'.

אשריך אתה, שזכית שלא נוגעות בך כלל מחלות הדור הזה, רק כל המעברים שלך הם מה שהיה עובר על אנ"ש בדורות הקודמים, עד שאינך צריך שום רפואות חדשות.

[נחום בקר]

@לית-ליה-מגרמא מבקש מהנהלת הפורום לעשות זאת עבורך

[פשטן מושבע]

ראה ראיתי לחזור בקצרה על ב' השאלות ששאל 'לית ליה מגרמה' ולתרצם מתוך פשט המאמר בבחי' תא וחזי את עניין בירור האמת של הצדיק הנעשה מדור לדור כמו שכתב, על ידי דוגמה של לימוד מיניה וביה בלי סברות ודרש.
שאלה א' מדוע מזכיר רבינו עניין שיבור המידות בהלבשת המאמר שהוא כתנאי מקדים לווידוי דברים, ולא דיבר מזה 'לכאורה' בהשגתו? [לפי כלל י''ז]
שאלה ב' מהו עניין ממשלת העכו''ם שמתגברת על ידי העוונות לפי פשט המאמר, והאם העלאת המלכות ממנה תעשה על ידי ווידוי דברים בעצמו,
או שהווידוי דברים נעשה רק לאחר העלאת המלכות שהוא שלב אחד קודם [ונגרוס: וזאת הבחי' אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה 'תחילה' בחי' מלכות מהגלות מבין העכו''ם, (ואז 'אפשר' להשיג הבחי' של 'יודע שכל מאורעותיו וכו' והוא כשאחר כך ישיב המלוכה להקב''ה) ואי אפשר להשיב המלוכה להקב''ה (דהיינו לדעת בפועל שכל מאורעותיו וכו') אלא על ידי ווידוי דברים וכו'.
והנה לאחר עיון רב ותפילות מרובות יש לתרץ את השאלה השניה עד שממילא תתורץ גם השאלה הראשונה.
ו
ביאור עניין ממשלת העכו''ם על ידי העוונות יש לבאר שהוא הוא התגברות היצר בחמימות המידות הרעות, וראיה לדבר ממה שכתב בתחילת אות ה' 'ועל ידי זה מכניס בחי' הידבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה, ההיינו [האי ניהו - תרגו' 'זה הוא'] שמכניס בחי' מלכות בחי' דבר וכו' בתוך העכו''ם, עכ''ד. ולאחר מכן בסוף הסעיף מובא: דבר זה בחי' מלכות שנמשך בתוך הטומאה, בתוך חמימות היצר עכ''ד.
והנה מוכח מתוך פשט הדברים, שהעכו''ם היינו הטומאה היינו חמימות היצר, וממילא התגברות העכו''ם הוא התגברות חמימות היצר שעל פי המאמר הוא במידות רעות. ולכן לא קשה כלל מצד כלל י''ז, כי רבינו לא הכניס בהלבשה לראשונה את עניין שיבור המידות רעות בחי' חמימות היצר, אלא דיבר מזה באות ב' כשכתב וזאת הבחי' א''א להשיג אלא שמעלה מלכות דקדושה [בחי' ישות הגוף כמובא באות ט'] מהגלות מבין העכו''ם [מבין המידות הרעות], והדברים מיושבים להפליא.

[לית ליה מגרמא]

@פשטן-מושבע כתב:

ראה ראיתי לחזור בקצרה על ב' השאלות ששאל 'לית ליה מגרמה' ולתרצם מתוך פשט המאמר בבחי' תא וחזי את עניין בירור האמת של הצדיק הנעשה מדור לדור כמו שכתב, על ידי דוגמה של לימוד מיניה וביה בלי סברות ודרש.
שאלה א' מדוע מזכיר רבינו עניין שיבור המידות בהלבשת המאמר שהוא כתנאי מקדים לווידוי דברים, ולא דיבר מזה 'לכאורה' בהשגתו? [לפי כלל י''ז]
שאלה ב' מהו עניין ממשלת העכו''ם שמתגברת על ידי העוונות לפי פשט המאמר, והאם העלאת המלכות ממנה תעשה על ידי ווידוי דברים בעצמו,
או שהווידוי דברים נעשה רק לאחר העלאת המלכות שהוא שלב אחד קודם [ונגרוס: וזאת הבחי' אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה 'תחילה' בחי' מלכות מהגלות מבין העכו''ם, (ואז 'אפשר' להשיג הבחי' של 'יודע שכל מאורעותיו וכו' והוא כשאחר כך ישיב המלוכה להקב''ה) ואי אפשר להשיב המלוכה להקב''ה (דהיינו לדעת בפועל שכל מאורעותיו וכו') אלא על ידי ווידוי דברים וכו'.
והנה לאחר עיון רב ותפילות מרובות יש לתרץ את השאלה השניה עד שממילא תתורץ גם השאלה הראשונה.
ו
ביאור עניין ממשלת העכו''ם על ידי העוונות יש לבאר שהוא הוא התגברות היצר בחמימות המידות הרעות, וראיה לדבר ממה שכתב בתחילת אות ה' 'ועל ידי זה מכניס בחי' הידבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה, ההיינו [האי ניהו - תרגו' 'זה הוא'] שמכניס בחי' מלכות בחי' דבר וכו' בתוך העכו''ם, עכ''ד. ולאחר מכן בסוף הסעיף מובא: דבר זה בחי' מלכות שנמשך בתוך הטומאה, בתוך חמימות היצר עכ''ד.
והנה מוכח מתוך פשט הדברים, שהעכו''ם היינו הטומאה היינו חמימות היצר, וממילא התגברות העכו''ם הוא התגברות חמימות היצר שעל פי המאמר הוא במידות רעות. ולכן לא קשה כלל מצד כלל י''ז, כי רבינו לא הכניס בהלבשה לראשונה את עניין שיבור המידות רעות בחי' חמימות היצר, אלא דיבר מזה באות ב' כשכתב וזאת הבחי' א''א להשיג אלא שמעלה מלכות דקדושה [בחי' ישות הגוף כמובא באות ט'] מהגלות מבין העכו''ם [מבין המידות הרעות], והדברים מיושבים להפליא.

דברים כנתינתם מסיני, אלא שיש להבין מדוע כינה רבינו את המידות רעות בשם עבודת כוכבים ומזלות שנאמר בכלל על עובדי עבודה זרה?

[לית ליה מגרמא]

'פשטן מושבע' כתב במדור שאלות: מובא בהלבשת רבב''ח שנתערב שרץ היינו טומאה בתפילת איש הישראלי שמבלבלת אותו [וטומאה התגברות ממשלת העכו''ם על ידי העוונות כמו שמבואר באשכול 'פשט בלבד'] והרי אם הוא מחמת עונותיו הוא יוצא מכלל ישראל, כמובא בסוף המאמר ד''ה כי הדרן וכו' ואז איך שייך לקרוא אותו איש הישראלי?
ויש לתרץ דבריו על דרך פשט, שהתגברות ממשלת העכו''ם היא לא רק בפרטות על אותו אדם שעבר עבירה, אלא היא גם בכללות, וכמו שמובא באות ב' 'וזאת הבחי' א''א להשיג, אלא שמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו''ם ושם מדובר במלכות הכללית, שהרי לא יצא ופרט לומר שמעלה מלכות דקדושה שלו, ועוד יש לחזק את עניין זה מהמבואר באות ט' וזה בכל פעם וכו' על ידי זה אתה [לשון כללות] נכלל בא''ס, וזה בחי' זרקא וכו' שתחזיר את המלכות [לשון פרטות] לא''ס (וכן דייק ר' אברהם בתחילת ביאורו ד''ה וזה בכל פעם וכו', רק שלא באר [כדברינו] למה עוד עניין זה נצרך)

[לית ליה מגרמא]

ראיתי ששאל 'מדלג על ההרים' במדור שאלות וז''ל:
בסוף התורה אומר רבינו: עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהֲבֵי לְבִנְיָנָא הֲנָךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הֲנָךְ מְחוֹזָא הַנַּ”ל:
צ"ע היכן דיבר רבינו בתורה על תיקון הרשעים. [ואולי הכוונה בפרטיות על החלק הרע של הבאים לצדיק להתוודות, אך בכל התורה לא קרא אותם בשם רשעים]
ויש לתרץ מתוך הדברים שנתבארו לעיל שמכיון שנפילת המלכות היא בפרט כל א' על ידי עוונותיו, וגם בכלל כמו שמובא באיש הישראלי כמבואר לעיל.
לכך יש לומר שגם תיקון המלכות בכלל, נעשה על ידי בחי' הפרט שמעלה אותה, כיון שהם תלויות זו בזו, [ועוד ראיה לדבר שהמלכות היא גם בכלל מהמובא באות ט' שהמלכות היא בחי' 'כל הישות עיי''ש].
ולכן דווקא בגלל בחי' זו של נפילת איש הישראלי לתאוות רעות על ידי העוונות של הרשעים, על ידי זה בעצמו יזכה הוא על ידי הג' בחי' לדעת חדש שכל מאורעתיו וכו', והם יזכו לסיוע דלעילא [כל שהוא, וצריך ביאור למעשה עוד, אשמח שתעזרו]

[חבר אני]

@פשטן-מושבע כתב:

יש במאמר בחי' של ראיה שהיא לאו דווקא גשמית אלא מסוג אחר, ולא לדרוש זאת ממקומות אחרים [פניו שכלו ונשמתו סימן קצ''ב או ע''י התלמידים סימן קנ''ג]. ואף על פי שהביא זאת הפרפראות, מ''מ אין לומר שזהו הפשט ואין בלתו,

התיקון של ראיית פני הצדיק נעשה מפני שהוא מניק לישראל באור תורתו.
וגם הפל"ח מחזק את דבריו מיניה וביה מתורה זו:

"וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות, רק ההתקרבות שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו' נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

[לית ליה מגרמא]

@חבר-אני כתב:

התיקון של ראיית פני הצדיק נעשה מפני שהוא מניק לישראל באור תורתו.
וגם הפל"ח מחזק את דבריו מיניה וביה מתורה זו:

"וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות, רק ההתקרבות שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו' נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

אין הכי נמי שרק מי שיונק מתורת הצדיק יוכל לבא להסתכלות זו, אבל מנין שזו לא הסתכלות כפשוטו?
ולפי דעתך שמדובר בהתקרבות והתקשרות, עדיין יש לדקדק בדבריו מדוע קרא לזה **ראיית פני הצדיק **?
ועוד מה הראיה מזה שרבינו מכנה את הבחי' הזו כהתקרבות והתקשרות, זה אולי מחזק את זה שלא מדובר רק בראיה גשמית, אבל כשם שהראיה צריכה להיות בבחי' של התקרבות והתקשרות, כך גם ההתקרבות וההתקשרות צריכים להיות דווקא בבחי' של ראיה, וחוזרת השאלה ביתר שאת - מהי ראית פני הצדיק שהיא בבחי' התקרבות והתקשרות, ולמה נקראת כך.

[חבר אני]

ראה ההרחבה באשכול ראייה או התקשרות

וראה גם כאן הקשר בין ראיית הצדיק ל"מזליה חזי" שרואה את האי"ס