לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות

[לית ליה מגרמא]

לכל מי שלא הבין את דברי, אנא לכו ועיינו בהקדמת מוהרנ''ת לליקוטי מוהר''ן, והנה מבואר לכל החפץ באמת, שבכדי להבין דבר על מתכנתו ולהבין פשטיות הדברים [שהם העבודה והעצות היוצאים מכל תורה ותורה], יש להעמיק בעיון גדול.
ואע''פ שתורתו כלולה מכל הפרד''ס, עיקר כוונתו הוא פירוש הפשוט שבכל תורה [ולא הרמז הדרוש והסוד], כי כל כוונתו היא רק שנשתדל להבין העבודה והעצות היוצאים מכל תורה.
וכבר ביאר לעיל, ש'צריך להעמיק בעין האמת בעיון גדול להבין הדבר על מתכונתו עד מקום שיד שכלו מגעת, אשרי אדם מצא חכמה וכו' להבין היטב פשטיות הדברים האלה. ומובן לכל שכדי להבין העבודה והעצות היוצאים מכל תורה, צריך 'להבין הדבר על מתכונתו' ו'להבין היטב פשטיות הדברים' (כלשון מוהרנ''ת), שהם ע''י שמעמיקים בעין האמת ובעיון גדול כל אחד לפי שכלו.
ולא כאותם שדורשים ממקומות אחרים [שזהו עניין אחד עם ה'סברה' שאינה מוכרחת].
וכן לא כאותם שפרשו בטעות להיפך, שעיקר כוונת רבינו היא הפירוש הפשוט בלי להעמיק ולעיין, ושאריכות דברי מוהרנ''ת בהקדמה זו בצורך העיון, הינה לא לפי עיקר כוונת רבינו וד''ל.

[לית ליה מגרמא]

לתועלת הציבור הבאתי כאן את הדברים כלשונם: וְהַמְעַיֵּן בֶּאֱמֶת. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ. יָבִין מֵאֵלָיו עַמְקוּת הַדְּבָרִים. שֶׁהֵם רְחָבִים וַעֲמֻקִּים מִנִּי יָם. גָּבֹהַּ מִשָּׁמַיִם וְעָמֹק מִתְּהוֹם. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בְּעֵין הָאֱמֶת בְּעִיּוּן גָּדוֹל הָדֵק הֵיטֵב לְהָבִין הַדָּבָר עַל מַתְכֻּנְתּוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִֹכְלוֹ מַגַּעַת, אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה לְהָבִין הֵיטֵב פַּשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכֻלְּהוֹ [דבר השוה לכול]. כִּי גַּם אֲשֶׁר קָצְרָה יָדוֹ לְהָבִין דְּבָרִים עֲמֻקִּים. הוּא גַּם הוּא יוּכַל לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ בְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. בְּדִבְרֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמּוּסָר הַנִּפְלָא הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה. כְּפִי אֲשֶׁר יָאִיר ה' עֵינֵי שִֹכְלוֹ לְהָבִין כַּוָּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהִכְנִיס רַבֵּנוּ ז''ל בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה...
...כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה כָּלוּל מִפַּרְדֵּ"ס וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד הֵן בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט הֵן בְּדֶרֶךְ רֶמֶז וְכוּ'. בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אַךְ עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הוּא פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶֹה כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. שֶׁכָּל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלָּה. וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת יִשְֹרָאֵל לַהֲבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶֹה יְשָׁרָה. לִרְמֹז לָהֶם מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב לְהוֹרוֹת לָהֶם עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת. לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה רַק שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִין הָעֲבוֹדָה וְהָעֵצוֹת הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה. וְשֶׁנְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶם בִּפְשִׁיטוּת.

[פשטן מושבע]

כמובא בהקדמה לפחות חמש פעמים שמוהרנ''ת חוזר על השורש פ.ש.ט. ואף על פי שיתר נוח לימוד בסברות ובדרש [כי ניחא לעבד בהפקר] צריכים אנו לכסוף להבין את פשט הדברים עד היכן שמגיע יד שכלנו, ובשביל שנוכל לכסוף לזה צריכים אנו להבדיל בין פשט לדרש וסברה

[פשטן מושבע]

למשל להבין על פי הפשט, יש במאמר בחי' של ראיה שהיא לאו דווקא גשמית אלא מסוג אחר, ולא לדרוש זאת ממקומות אחרים [פניו שכלו ונשמתו סימן קצ''ב או ע''י התלמידים סימן קנ''ג]. ואף על פי שהביא זאת הפרפראות, מ''מ אין לומר שזהו הפשט ואין בלתו, אלא יש להבין שמכיון שבירור האמת של הצדיק נעשה מדור לדור וביתר שאת, נוכל אנו הקטנים להבין מתוך הפשט כיצד ראיית פני הצדיק היא בעוד בחינות ולא רק גשמית

[לית ליה מגרמא]

מי גילה לך שראיית פני הצדיק היא בכלל גשמית לפני שאתה שואל אם היא 'גם' בבחי' אחרת, כי וודאי שלא כל אחד שראה את רבינו סתם כך התבטלו לו כל העצבות והתאוות רעות, אלא מוכרח לומר שהראייה היא אינה גשמית, ולכן יש להבין מפשט המאמר על איזה ראיה מדובר ואיך זוכים אליה

[חבר אני]

מסכים עם כל הנאמר לעיל.
אבל יש כבר קטגוריה 'מיניה וביה', שזה פשט בלי סברות ובלי דרשות, מה התחדש באשכול זה?

[נחום בקר]

@פשטן-מושבע כתב:

אלא יש להבין שמכיון שבירור האמת של הצדיק נעשה מדור לדור וביתר שאת,

אשריך ואשרי חבירך, שאתם הולכים להבין את 'הפשט' יותר מדורות קודמים. קרי מהורנ"ת ושאר תלמידי רבנו, הפרפאות לחכמה וראב"ן וכו'.
אדרבה נשמח ביותר ללמוד את דרכי לימוד הפשט בדורנו אנו 'ביתר שאת' וכו'.
אך גם אני מצטרף לדברי הרב 'חבר אני' שאת דבריכם הנפלאים תפתחו ב'מניה וביה'.

[פשטן מושבע]

אשמח מאד שנשוחח בלי ציניות אלא מתוך רצון לברר את האמת, ולהקשות בצורה עניינית [כגון: מנין ההקדמה שברור האמת של הצדיק נעשת ביתר שאת מדור לדור].
וכיון שאני משתמש חדש שלא היה בפורום בזמן האחרון, אבקש קודם שאפתח בדברי, שתסבירו לי איך הבנתם את עניין ראיית פני הצדיק במאמר, אם לא הבנתם בעניין זה תוכלו לכתוב שאינכם יודעים.

[לית ליה מגרמא]

יש עניין שמאד קשה בפשט הכללי של התורה, שבתחילת המאמר שבו מודיע לנו רבינו את עצם השגתו [אות א' ב' ג' ד' ה'], מבואר לכאורה רק עניין הווידוי דברים שזהו התקנה לנפילת המלכות על ידי העוונות, ובאות ח' שבה רבינו מלביש את דבריו במאמר חז''ל משל לאחד וכו', מוסיף את עניין שיבור המידות הרעות שהוא כתנאי מקדים לווידוי לפני ת''ח. והרי אין דרכו של רבינו להודיע בהלבשותיו השגה חדשה שלא נזכרה קודם לכן [ראה כלל י''ז], והוא 'כעין' סתירה למה שכתב בהשגה שעל ידי וידוי דברים בלבד משיבים המלוכה להקב''ה?

[פשטן מושבע]

@חבר-אני [כתב]
אבל יש כבר קטגוריה 'מיניה וביה', שזה פשט בלי סברות ובלי דרשות, מה התחדש באשכול זה?
עצם זה שנפתח דיון בעניין מהו פשט ומהו סברה ודרש זה כבר חידוש גדול, כי מה בסך הכל אנו ביקשנו בלימוד בעיון, להיות תלמידים שרוצים לקיים את רצון רבינו לקיים את דבריו, וזה על ידי שנבין היטב פשטיות הדברים כמובא בהקדמה.
ומי שלא מעוניין להתחזק בדבר זה [שהוא לבא ללימוד מתוך מקום של 'תלמיד' שרוצה להבין דברי רבו באמת, ולא ממקום של
'צדיק' [מלעיל] שמעוניין לומר את הסברות והרעיונות שלו] יכול לחפש את מבוקשו באשכולות אחרים

[פשטן מושבע]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

יש עניין שמאד קשה בפשט הכללי של התורה, שבתחילת המאמר שבו מודיע לנו רבינו את עצם השגתו [אות א' ב' ג' ד' ה'], מבואר לכאורה רק עניין הווידוי דברים שזהו התקנה לנפילת המלכות על ידי העוונות, ובאות ח' שבה רבינו מלביש את דבריו במאמר חז''ל משל לאחד וכו', מוסיף את עניין שיבור המידות הרעות שהוא כתנאי מקדים לווידוי לפני ת''ח. והרי אין דרכו של רבינו להודיע בהלבשותיו השגה חדשה שלא נזכרה קודם לכן [ראה כלל י''ז], והוא 'כעין' סתירה למה שכתב בהשגה שעל ידי וידוי דברים בלבד משיבים המלוכה להקב''ה?

אולי יש לדייק בדברי רבינו באות ב' וג' שיש שני שלבים בתיקון המלכות

[לית ליה מגרמא]

@פשטן-מושבע כתב:

אולי יש לדייק בדברי רבינו באות ב' וג' שיש שני שלבים בתיקון המלכות
למה אתה מתכוין?

[פשטן מושבע]

שרבינו באות ב' כתב: וזאת הבחי' אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות מתוך העכו''ם... ... וכשמעלין בחי' מלכות מבין העכו''ם אזי נתקיים 'כי מלך כל הארץ אלהים'
ובאות ג' כתב: ואי אפשר להשיב המלוכה להקב''ה אלא על ידי ווידוי דברים לפני ת''ח, ואולי יש לדייק ולחלק שיש קודם העלאת המלכות מבין העכו''ם, ואחר כך השבת המלכות לקב''ה

[לית ליה מגרמא]

אולי אפשר לדחוק את המהלך הזה במילים אבל אי אפשר לומר שהוא פשט בלי למצוא קשרים למהלך הזה.

[פשטן מושבע]

לא אמרתי שזה פשט, אלא העמדה בלבד, למרות שבמחשבה שניה יש קשר לזה שיש שלב מקדים לפני העלאת המלכות לאין, והוא המובא בהלבשה של 'המהלך בדרך', ששיבור המידות הרעות הוא קודם לווידוי שעל ידו מעלים את המלכות לאין

[לית ליה מגרמא]

נראה שאתה בכיון טוב, אבל זה עדיין סברה לומר שכיון שמצאנו ששיבור המידות הרעות קודם לווידוי דברים, אז נדחוק את דברי רבינו בתחילת המאמר, שקודם הווידוי יש שלב שבו צריך להוציא קודם את המלכות מהגלות מבין העכו''ם, ורק אחר כך לבא לווידוי דברים

[פשטן מושבע]

אז בעצם צריכים לברר מהו העכו''ם שממנו מעלים את המלכות, כדי להבין את עניין שיבור המידות הרעות שקודם לווידוי דברים

[נחום בקר]

@פשטן-מושבע כיון שהינך חדש בפורום. אסביר לך.
כשאתה רוצה לפתוח דיון בתורה הנלמדת יש שתי קטגוריות.
א. שיח לומדים שבזה פתחת את האשכול, ושם כותבים כאו"א כאוות נפשו 'עם סברות חדשות, וחידושים נפלאים'.
ב. קטגוריא 'מניה וביה' ששם פותחים אשכול עם שאלה או נידון בתורה הזמנית, והכתיבה היא 'מניה וביה' ע"פ הכלל הראשון מח"י כללים.
אם אתה חפץ לפתוח דיון על ראיית פני הצדיק. גש לקטגוריית 'מניה וביה' תפתח אשכול וידונו איתך חברי הפורום באהבה רבה בעיון התורה בדרך 'הפשט' קרי 'מניה וביה'.
נ.ב. כל הדיונים איך ללמוד וכו' נדונו בארוכה בין חברי הפורום. תוכל למצוא את הדיונים בקטגוריה 'דרכי הלימוד' ח"י כללים בקטגוריה 'לא רק ח"י כללים'.
ומברכים אותך בהצרפותך לכלל חברי הפורום שתאיר עינינו בנידונים מענינים ובפשטים נפלאים.

[לית ליה מגרמא]

מסכים עם כל מילה

[פשטן מושבע]

@נחום-בקר
תודה רבה על הברכות, רק רציתי לברר
האם רק בקטגורית מינה וביה מותר לדבר בפשט התורה,
וחוץ מזה שיש הבדל בין לימוד על פי סברה ב'מיניה וביה' ללימוד בדרך פשט ב'מיניה וביה'